דיון חישכון כתיבה (או: מה עושים בתקופות שבהן לא מצליחים לכתוב)

[joelly]

הורדתי מפיטרסט לוח משחק להדפסה. המשחק הוא משחק לאימון דיבור באנגלית. הוא בנוי בצורת משחק קוביה אבל הוא בהחלט יכול לעשות הסבה לתרגילי כתיבה פשוטים וחביבים בימי יובש.
אני מתרגמת:

3 דברים ש...

1. גורמים לך לשמוח
2. מעציבים אותך
3. היית רוצה שיהיו לך אבל בלתי ניתנים להשגה
4. לעולם לא היית קונה גם אם היה לך כסף בשבילם
5. אי אפשר לקנות בכסף
6. היית קונה בדמי הכיס שלך
7. היית רוצה לקבל ליום ההולדת
8. את יכולה לעשות בפארק
9. את יכולה לעשות בחורף
10. את יכולה לעשות בקיץ
11. לעולם לא תעשי
12. ספורט קיצוני שהיית רוצה לנסות
13. היית רוצה לעשות אבל אמא שלך לא מסכימה לך (טוב, אולי עברנו את הגיל... אפשר לנסות לחזור בזמן)
14. תירוצים למה לא הכנת ש.ב (כנ"ל , או מטלה אחרת)
15. את מקווה שיקרה בעתיד
16. את מפחדת מ...
17. ארצות שהיית רוצה לבקר בהן
18. שגורמים לחופשה להיות נהדרת
19. את אוהבת באחרים
20. את אוהבת אצלך
21. חיות מחמד לא שגרתיות
22. עבודות לא שגרתיות
23. אין לך אומץ לעשות
23. המתנות שהכי אהבת
24. מתנות שלא אהבת בכלל
25. ניצחת! השתלטת על מחסום הכתיבה. אם לא? תחזרי חמישה צעדים אחורה

תודה.

 

[אבן דרך]

בדרך כלל כשמשעמם בחיים- משעמם בכתיבה, וההשראה הכי טובה מגיעה מתוך הדיכאון
כדאי לקרא קצת חדשות או לנסות להיזכר בדברים טראגים שקרו עד שנכנסים למוזה...

אז מה?
הכתיבה בעינייך היא דבר שנובע במוצהר משליליות? שהדרך להעיר אותה היא להכנס עמוק יותר לכל הדברים העצובים\המפחידים\הקשים, שקיימים?
נכון שהכתיבה כוללת הרבה פעמים דברים עצובים וכו', ונכתבת על הרבה כאלה. בין השאר כי יש שם המון המון עסיס.
ועדיין, להפוך את הדיכאון למקור ההשראה הטוב ביותר עבור כתיבה?..
לא מסכימה עם זה.


ואם -

כשמשעמם בחיים- משעמם בכתיבה

זאת אומרת, במילים אחרות, שאת רואה ברגשות שליליים - מקור בידור?

 

[joelly]

אז מה?
הכתיבה בעינייך היא דבר שנובע במוצהר משליליות? שהדרך להעיר אותה היא להכנס עמוק יותר לכל הדברים העצובים\המפחידים\הקשים, שקיימים?
נכון שהכתיבה כוללת הרבה פעמים דברים עצובים וכו', ונכתבת על הרבה כאלה. בין השאר כי יש שם המון המון עסיס.
ועדיין, להפוך את הדיכאון למקור ההשראה הטוב ביותר עבור כתיבה?..
לא מסכימה עם זה.

מצטרפת.
לאחרונה תהיתי בהרהורים למה יותר קל לנו לכתוב דכאוני וכואב. למה קשה יותר לרגש באמת עם דברים פשוטים ושמחים. לצמרר בעונג, בהתפעמות.
כתיבה על טבע וכד' הרבה פעמים הופכת לקלישאית והמח מיד נכנס לפאזה של "לא מעניין", אבל לא סביר לומר שבשמחה נקלעים לקלישאות יותר מאשר בעצב ושות'. או שבמחוזות הדיכאון קלישאות מעוררות פחות התנגדות?

 

[רוח פרצים]

אני משלבת בין כל מקורות האומנות שלי ביחד.
הרי בעיקר מה שיש בכתיבה זה לב פתוח ודמיון.
אני רואה סרט במוח. רעיון לסיפור.
אני רוצה בעיקר לשתף את הסרט ההוא לעולם. לכן אני כותבת. אבל לפעמים, כשזה לא הולך. אני עומדת מול המראה ומציגה את הסרט ההוא, או מציירת את ההשראה הכללית שקיבלתי מהסרט, או אפילו את הגיבורים עצמם.
זה נותן המון השראה וחשק וכתוב. אבל אני מודה שלפעמים מה לעשות, אנחנו עמוסים מדי בשביל לכתוב. רגשית בעיקר. אבל גם מנטלית.
עוזר לי גם למצוא חפצים, או בגדים שמתאימים לסצנה שאנחנו כותבים ולשים אותם לידנו. זה נותן השראה. ככל שאת מרגישה יותר בפנים, את יותר מסוגלת לכתוב.

 

[אבן דרך]

מצטרפת.
לאחרונה תהיתי בהרהורים למה יותר קל לנו לכתוב דכאוני וכואב. למה קשה יותר לרגש באמת עם דברים פשוטים ושמחים. לצמרר בעונג, בהתפעמות.
כתיבה על טבע וכד' הרבה פעמים הופכת לקלישאית והמח מיד נכנס לפאזה של "לא מעניין", אבל לא סביר לומר שבשמחה נקלעים לקלישאות יותר מאשר בעצב ושות'. או שבמחוזות הדיכאון קלישאות מעוררות פחות התנגדות?

במחוזות הדיכאון יש המון מקום לתת דרור לדמיון. אין שם כל כך הרבה קלישאות(כמו במחוזות השמחים יותר), כי הרבה מהכתיבה עליהם מתאפיינת בהגזמה וניפוח הרגשות השליליים בצורות שונות. כל תחושת פגיעה קטנה הופכת מיד ל'ליבי נשרף בקרבי, הו, ליבי נשבר לרסיסים'. ויש המון יופי ועסיס דווקא בתוך הבוץ השחור והמלכלך הזה של השליליות, אז רובנו נמשכים בעיקר אליה.
וכן, בהחלט, הרבה יותר קשה לנו למצוא את היופי והעניין בדברים החיוביים והשמחים.

 

[נועה לבין (Tamar)]

כותבת שיר קצר על התחושות שלי באותו רגע. זה עוזר.

 

[אל הדגל]

זאת אומרת, במילים אחרות, שאת רואה ברגשות שליליים - מקור בידור?

הכתיבה בעינייך היא דבר שנובע במוצהר משליליות? שהדרך להעיר אותה היא להכנס עמוק יותר לכל הדברים העצובים\המפחידים\הקשים, שקיימים?

לא מדויק שזה הרגשות השליליים שמביאים את ההשראה יותר נכון לאמר שזה פשוט עוצמת הרגשות והחיבור לנקודה הפנימית.
וזה שקל יותר להגיע לדיכאון- כמובן נכתב בצחוק לא מומלץ להגיע לזה גם לא בשביל קטע הספרותי מוצלח.