הנושאים החמים
הנושאים החמים
הנה התוצאות של חוסר לימוד דקדוק. ישבתי בקריאת המגילה והאזנתי לבעל קורא ששומעים בוודאות שהוא הכין את הקריאה, אך בנושא של מלעיל-מלרע הוא פשוט עשה דברים מוזרים. אחר הקריאה הוא שאל אותי איך היה (למה דוקא אותי?) אמרתי לו יישר כח וששמעו שהוא הכין, רק הנושא של ההטעמה קצת לא היה טוב. הוא נענה לי שב**** (עיר מגורי אדמו"רו) לא הקפידו על זה (כלומר - ולכן לא צריך להקפיד, או צריך לא להקפיד, אחד מהשניים). וזה רק נכנס אחר כך בעיר פלונית בגלל קהילה פלונית שהיו לידם, נו נו.
לא עבר זמן רב, והנה זכיתי לעלות לתורה למפטיר החודש. והנה הבעל קורא קורא "ועברתי (במלעיל) בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי (במלעיל) כל בכור" וגו'. 'ועברתי' במלעיל הוא לשון עבר, שכבר עבר והכה. לעומת זאת, במלרע הוא לשון עתיד, ולכן לכאורה צריך להחזיר את הקורא. אז התלבטתי אם להפריע לו, אבל ב**** לא הקפידו! וזה נכנס בכלל מקהילה פלונית!! וחוץ מזה, אני העולה האמיתי ולא הוא, ואני כן קראתי מלרע, אז שתקתי.
והנה השו"ע כותב (או"ח סי' קמ"ב סעיף א): קָרָא וְטָעָה, אֲפִלּוּ בְּדִקְדּוּק אוֹת אַחַת - מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. והוסיף הרמ"א: וְכֵן דִּין הַחַזָּן הַקּוֹרֵא. וְדַוְקָא שִׁנּוּי שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה עַל יְדֵי זֶה הָעִנְיָן, אֲבָל אִם טָעָה בִּנְגִינַת הַטַּעַם אוֹ בַּנִּקּוּד - אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲבָל גּוֹעֲרִין בּוֹ. וכתב המשנ"ב שודאי גם בנגינה וניקוד אם הענין משתנה צריך לחזור, והרמ"א נקט אותם רק משום שעל פי רוב הענין לא משתנה על ידם. וכתב עוד: "החזן צריך לחזור מתחילה הסדרא שתהא שגורה בפיו כל הדקדוקין במתגין, לעיל ומלרע, ימין ושמאל". ובסעיף קטן ז כתב המשנ"ב שבית כנסת שאין שם בקי ויקראו עם טעויות שמשנות את הענין - לא יברכו על הקריאה!
והנה בקהילה שכלל לא יודעים בה מה זה מלעיל ומה זה מלרע, ואפילו תתן לו חומש עם טעמים הוא לא יודע איך יודעים אם זה מלעיל או לא (לאחרונה פגשתי כזה אברך, לא חוצניק), איך אמורים לקיים את ההלכה הפשוטה? ובבי"כ אחר שהתפללתי יש בחור צעיר שניגש הרבה לעמוד, ונראה שהוא עושה להכעיס - את כל המילים שבמלרע אומר במלעיל, לא מפספס אחת. חושב שהוא בבודפסט. אבל בתפילה זה פחות בעיה, העיקר זה בקריאת שמע וקריאת התורה.
היוצא מדברינו אלה שישנה חובה קדושה ללמד את היהודים איזו מילה מלעיל ואיזו מילה מלרע, מה ההבדלים ביניהן, איך מיקום ציור הטעם מעיד על ההטעמה (גם בלי לדעת את מנגינת הטעמים), ושגם אם אין שינוי משמעות, הרמ"א שהוא המיקל פסק שגוערים בו! אז לגעור בעדינות, אבל לא לשכוח שזה המכתב שקיבלנו מהקב"ה, והמילה הזו מלרע כי ה' רצה לומר לנו אותה באופן הזה, אז קודם כל לכבד את השולח הנכבד.
כנראה כל הפוסט הזה לא היה נכתב אם הבעל קורא הדגול היה פשוט אומר לי "צודק, באמת קשה לי לדייק במלרע" מבלי להפיל את זה על אף קהילה.
דבר נוסף: בס"ד עשינו שעון דיגיטלי זמני, דהיינו שעון של שעות זמניות. ניתן לדעת על פיו את זמני ההלכה. זה טוב לנץ, סוף זמן ק"ש, סוף זמן תפילה, חצות היום, מנחה גדולה, מנחה קטנה, פלג המנחה, שקיעה, חצות הלילה, ובערבי פסחים גם לשעה חמישית. מצורף לינק לסרטון. מי שלא מצליח לצפות, מצורף הסרטון כקובץ. לפרטים צרו קשר.
לא עבר זמן רב, והנה זכיתי לעלות לתורה למפטיר החודש. והנה הבעל קורא קורא "ועברתי (במלעיל) בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי (במלעיל) כל בכור" וגו'. 'ועברתי' במלעיל הוא לשון עבר, שכבר עבר והכה. לעומת זאת, במלרע הוא לשון עתיד, ולכן לכאורה צריך להחזיר את הקורא. אז התלבטתי אם להפריע לו, אבל ב**** לא הקפידו! וזה נכנס בכלל מקהילה פלונית!! וחוץ מזה, אני העולה האמיתי ולא הוא, ואני כן קראתי מלרע, אז שתקתי.
והנה השו"ע כותב (או"ח סי' קמ"ב סעיף א): קָרָא וְטָעָה, אֲפִלּוּ בְּדִקְדּוּק אוֹת אַחַת - מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. והוסיף הרמ"א: וְכֵן דִּין הַחַזָּן הַקּוֹרֵא. וְדַוְקָא שִׁנּוּי שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה עַל יְדֵי זֶה הָעִנְיָן, אֲבָל אִם טָעָה בִּנְגִינַת הַטַּעַם אוֹ בַּנִּקּוּד - אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲבָל גּוֹעֲרִין בּוֹ. וכתב המשנ"ב שודאי גם בנגינה וניקוד אם הענין משתנה צריך לחזור, והרמ"א נקט אותם רק משום שעל פי רוב הענין לא משתנה על ידם. וכתב עוד: "החזן צריך לחזור מתחילה הסדרא שתהא שגורה בפיו כל הדקדוקין במתגין, לעיל ומלרע, ימין ושמאל". ובסעיף קטן ז כתב המשנ"ב שבית כנסת שאין שם בקי ויקראו עם טעויות שמשנות את הענין - לא יברכו על הקריאה!
והנה בקהילה שכלל לא יודעים בה מה זה מלעיל ומה זה מלרע, ואפילו תתן לו חומש עם טעמים הוא לא יודע איך יודעים אם זה מלעיל או לא (לאחרונה פגשתי כזה אברך, לא חוצניק), איך אמורים לקיים את ההלכה הפשוטה? ובבי"כ אחר שהתפללתי יש בחור צעיר שניגש הרבה לעמוד, ונראה שהוא עושה להכעיס - את כל המילים שבמלרע אומר במלעיל, לא מפספס אחת. חושב שהוא בבודפסט. אבל בתפילה זה פחות בעיה, העיקר זה בקריאת שמע וקריאת התורה.
היוצא מדברינו אלה שישנה חובה קדושה ללמד את היהודים איזו מילה מלעיל ואיזו מילה מלרע, מה ההבדלים ביניהן, איך מיקום ציור הטעם מעיד על ההטעמה (גם בלי לדעת את מנגינת הטעמים), ושגם אם אין שינוי משמעות, הרמ"א שהוא המיקל פסק שגוערים בו! אז לגעור בעדינות, אבל לא לשכוח שזה המכתב שקיבלנו מהקב"ה, והמילה הזו מלרע כי ה' רצה לומר לנו אותה באופן הזה, אז קודם כל לכבד את השולח הנכבד.
כנראה כל הפוסט הזה לא היה נכתב אם הבעל קורא הדגול היה פשוט אומר לי "צודק, באמת קשה לי לדייק במלרע" מבלי להפיל את זה על אף קהילה.
דבר נוסף: בס"ד עשינו שעון דיגיטלי זמני, דהיינו שעון של שעות זמניות. ניתן לדעת על פיו את זמני ההלכה. זה טוב לנץ, סוף זמן ק"ש, סוף זמן תפילה, חצות היום, מנחה גדולה, מנחה קטנה, פלג המנחה, שקיעה, חצות הלילה, ובערבי פסחים גם לשעה חמישית. מצורף לינק לסרטון. מי שלא מצליח לצפות, מצורף הסרטון כקובץ. לפרטים צרו קשר.
