הנושאים החמים
הנושאים החמים
מארק שאטלוורת כבר הספיק לערוך מסע בחלל. בינתיים, בכדור הארץ, הוא המנהיג הרוחני והכספי של אובונטו - הגרסה הפופולרית ביותר של לינוקס. בשבילו, קוד פתוח הוא אידיאל יותר מאשר דגם עסקי
20.01.09 | 10:53 ניו יורק טיימס
Software
** ראש בראש: מערכת הלינוקס המנצחת **=מבחן השוואת הפצות
בדצמבר התכנסו מאות ממפתחי התוכנה השנויים במחלוקת האלה למשך שבוע אחד במטה גוגל במאונטן ויו שבקליפורניה. הם באו מכל רחבי העולם, מתהדרים ברבים מסימני ההיכר האופייניים לשכירי חרב של תוכנה: מכנסי ג'ינס, זנב סוס, שפם וזקן פרועים וגם עיניים אדומות ונפוחות. אבל במקום להתכונן לקדד בעבור מי שישלם את הסכום הגבוה ביותר, המפתחים תיאמו את פעילותם, ההתנדבותית ברובה, במטרה לחתור תחת מערכת ההפעלה של מיקרוסופט למחשבים אישיים, "חלונות", שהכניסה כמעט 17 מיליארד דולר במכירות בשנה שעברה.
"שאטלוורת: ההשקעות הביאו לי הצלחה נאה, אבל לא סיפוק. אני לא רוצה להגיע לסוף החיים ולהרגיש שלא הקמתי דבר. מושך אותי לעשות משהו שנחשב לבלתי אפשרי"
המהומה בכינוס התמקדה במשהו ושמו אובונטו (Ubuntu) ובאדם ושמו מארק שאטלוורת, מיליארדר כריזמטי בן 35 מדרום אפריקה, המשמש כמנהיג הרוחני והכספי של שבט המקדדים הזה. אובונטו, שנוצרה לפני מעט יותר מארבע שנים, היא הגרסה המוצלחת ביותר ובעלת הצמיחה המהירה ביותר של מערכת ההפעלה לינוקס, המתחרה עם חלונות בעיקר באמצעות מחירה הנמוך מאוד: אפס דולרים.
יותר מעשרה מיליון אנשים עובדים כיום עם אובונוטו (שיש לה גם גרסה עברית) והם מאיימים על ההגמוניה של מיקרוסופט בארצות מתפתחות, ואולי עוד יותר - באזורים המדביקים את הפער שיצרה המהפכה הטכנולוגית. "אם נצליח במשימה, שוק מערכות ההפעלה ישתנה מיסודו", אמר שאטלוורת בהפסקה בכינוס של מפתחי אובונטו. "מיקרוסופט יצטרכו להסתגל למצב החדש, ואני חושב שזה יביא למצב בריא יותר".
לינוקס היא חינמית, ובכל זאת אפשר להרוויח כסף ממערכות ההפעלה. חברות כגון איי-בי-אם, היולט-פאקארד ודל מתקינות את לינוקס ביותר מ-10% מהמחשבים שהן מוכרות כשרתים, וחברות משלמות ליצרני החומרה ולאחרים, כגון מוכרי התוכנה רד האט ואורקל, תמורת תיקון בעיות ועדכון המערכות מבוססות הלינוקס שלהם. ואולם קנוניקל, החברה של שאטלוורת, המייצרת את אומבוטו, החליטה למקד את שאיפותיה לטווח הקצר במחשבים האישיים בעבודה ובבית.
תנועה של תרבות נגד
הרעיון של מתחרה חזקה, מבוססת על לינוקס, שתתמודד עם חלונות ובמידה פחותה גם עם מאק או-אס אקס של אפל, הוא חלום ותיק של הדוגלים בתוכנת קוד פתוח. הם אוחזים ברעיון שתוכנה שההמונים יכולים לשנותה בחופשיות יכולה להיות זולה ומוצלחת יותר מהקוד המוגן בזכויות יוצרים, שמייצרים תאגידים חסרי דמיון. ועם זאת, למרות כל מאמציהם, נכשלו קנאי לינוקס בניסיונם להפוך את לינוקס למערכת הפעלה מיינסטרימית במחשבים קבועים וניידים. התוכנה, הנוטה במקרים רבים לגחמות, נשארת ממלכתם של גיקים למודי מחשבים ואינה ידידותית בשביל סבתות. אובונטו, כך סבורים האוהדים המושבעים, עשויה סוף-סוף לשנות את המצב.
"לדעתי, אובונטו הציתה את דמיונם של אנשים בכל הנוגע לשולחן העבודה של לינוקס", אמר כריס דיבונה, מנהל התוכן במחלקת תוכנות קוד פתוח בגוגל. "אם יש תקווה לשולחן העבודה של לינוקס, היא צפונה באובונטו".
קרוב למחצית מ-20 אלף עובדי גוגל משתמשים בגרסה של אובונטו, שהוכנסו בה שינויים קלים והיא מכונה בקריצה "גובונטו" (אובונטו בשילוב גוגל). כשנתקלים באובונטו בפעם הראשונה, מגלים שהיא דומה מאוד לחלונות. זו מערכת הפעלה בעלת ממשק גרפי חכם, תפריטים מוכרים וכל תוכנות שולחן העבודה המוכרות: דפדפן אינטרנט, תוכנת דואר אלקטרוני, תוכנת מסרים מיידיים ומערכת חינמית של תוכנות ליצירה של מסמכים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות.
למי שמיומן בטכנולוגיה, אובונטו קלה לשימוש באופן יחסי; אבל המשתמש הממוצע עלול להתקשות בעבודה אתה - ועם כל שאר הגרסאות של לינוקס. לינוקס אינה מסוגלת להריץ יישומים רבים שנוצרו לחלונות, בהם כמה מהמשחקים ותוכנות המס הפופולריים ביותר. עדכוני לינוקס יוצרים לפעמים סדרה של בעיות במערכת וגורמים שיבושים בהיבטים בסיסיים של המחשב, כגון התצוגה או מערכת השמע.
קנוניקל ניסתה לפתור רבות מהבעיות שמנעו מלינוקס להיהפך לנחלת הכלל. תשומת הלב לפרטים בגרסת שולחן העבודה של לינוקס עומדת בניגוד להתמקדות של החברות הגדולות ביותר של מערכת ההפעלה, רד האט ונובל. החברות האלה מייצרות גרסאות של שולחן עבודה, אבל רוב זמנן מוקדש למרדף אחרי הכסף הגדול במרכזי הנתונים. בשל כך, אובונטו מתגלה כמין מדינה אהובה למפתחי תוכנה אידיאליסטיים, שרואים את עצמם כחלק מתנועה של תרבות נגד. "אנחנו עושים דבר שחברות כמו אפל וגוגל עשו היטב - הקמה לא רק של קהילה, אלא של קהילה נלהבת", אמר איאן מרדוק, שיצר גרסה מוקדמת של לינוקס, דביאן שמה, שעליה מבוססת אובונטו.
חברות טכנולוגיה מיינסטרימיות הבחינו בהתלהבות שמעוררת אובונטו. דל החלה למכור מחשבים אישיים ושולחנות עבודה עם התוכנה ב-2007 ואיי-בי-אם החלה בעת האחרונה להפוך את אובונטו לבסיס של חבילת תוכנה המתחרה בחלונות. קנוניקל, שבסיסה בלונדון, מעסיקה יותר מ-200 עובדים במשרה מלאה, אבל כוח העבודה הכולל שלה רחב הרבה יותר, הודות לצבא של מתנדבים. החברה שילמה את דמי ההשתתפות בכנס לכמעט 60 מתנדבים בהתאם לגישתה, שלפיה תרומתם למערכת ההפעלה חשובה מאוד. 1,000 מתנדבים נוספים עובדים בפרויקט דביאן ומאפשרים לקנוניקל להשתמש בתוכנה שלהם, ואילו 5,000 אנשים מפיצים מידע על אובונטו באינטרנט. 38 אלף איש התגייסו לתרגם את התוכנה לשפות שונות. כשמוצגת גרסה חדשה של מערכת ההפעלה, חסידי אובונטו צובאים על האינטרנט, ולעתים קרובות משתקים אתרים המפיצים את התוכנה. מאות ארגונים אחרים, בעיקר אוניברסיטאות, עוזרים גם הם בהפצה.
החברה לסקר טכנולוגיה איי-די-סי מעריכה ש-11% מהעסקים האמריקאיים עובדים עם מערכות המבוססות על אובונטו. למרות זאת, רבים מלקוחות אובונטו הגדולים ביותר צצו דווקא באירופה, שבה הדומיננטיות של מיקרוסופט ספגה ביקורת מבחינה איכותית ופוליטית. משרד החינוך במקדוניה מסתמך כולו על אובונטו, ומספק 180 אלף עותקים של מערכת ההפעלה לילדים, ואילו מערכת החינוך בספרד מחזיקה 195 אלף שולחנות עבודה של אובונטו. בצרפת, בית המחוקקים והמשטרה הצבאית משתמשים באובונטו ב-80 אלף ממחשביהם. "המילה 'חינם' היתה חשובה מאוד", אמר רודי סאל, סגן הנשיא של בית המחוקקים, וציין שבשל כך זנח בית המחוקקים את מיקרוסופט.
הדגם של קנוניקל מקשה על עשיית רווחים. חברות רבות של קוד פתוח מחלקות חינם גרסה מוגבלת של התוכנה שלהן, ומוכרות את הגרסה המלאה בלוויית שירותי עדכון התוכנה חינם. קנוניקל מחלקת הכל בחינם, לרבות המוצר הראשי שלה, ומקווה שהחברות עדיין יפנו אליה לקבלת שירותים כגון ניהול קבוצות גדולות של שרתים ומחשבים שולחניים, במקום לטפל בהם בעצמן באמצעות מומחי מחשבים מתוך החברות עצמן. עוד הכנסות מגיעות לקנוניקל מחברות כגון דל, המוכרות מחשבים שמותקנת בהם מערכת ההפעלה אובונטו והעובדות אתה על פרויקטים של הנדסת תוכנה כגון הוספת מאפיינים מבוססי לינוקס למחשבים נישאים. בסך הכל, ההכנסה השנתית של קנוניקל זוחלת לכיוון 30 מיליון דולר, אמר שאטלוורת.
אין בנתון הזה כדי להדאיג את מיקרוסופט. אבל שאטלוורת טוען ש-30 מיליון דולר בשנה הם הכנסה שדי בה לקיים את החברה, וזה בדיוק הסכום שנחוץ לו כדי לממן עדכונים סדירים לאובונטו. מערכת הפעלה חינמית שמשלמת את עצמה, הוא אומר, עשויה לשנות את נקודת המבט של המשתמשים כלפי התוכנה שהם עובדים אתה יום-יום, ואת אופן השימוש שלהם בה. "האם אנחנו מביאים שלום לעולם? האם אנחנו משנים את העולם באופן יסודי? לא", אמר. "אבל אנחנו עשויים לשנות את הציפיות של האנשים ואת מידת החדשנות שהם מצפים לקבל תמורת הדולרים שלהם".
על פי ההערכות, מיקרוסופט העסיקה 10,000 אנשים במשך חמש שנים בעבודה על ויסטה, מערכת ההפעלה החדשה שלה למחשבים שולחניים. השקעת מיליארדי הדולרים הזאת הניבה מוצר שהגיע לשוק מאוחר וספג ביקורת נרחבת. ואילו קנוניקל מוציאה גרסה חדשה של אובונטו מדי חצי שנה, ומוסיפה לה מאפיינים המנצלים את החידושים האחרונים של מפתחים ויצרני רכיבים כגון אינטל. הדגם של החברה שם לו למטרה להתעלות על מיקרוסופט הן מבחינת המחיר והן מבחינת המאפיינים המיועדים לשווקים חדשים. "אני משוכנע לגמרי שהתהליך הפתוח מניב תוצאות טובות יותר", אמר שאטלוורת. נקודת מבט כזאת של אדם שמוכן לממן תוכנה להמונים - ומאת ההמונים - משמשת השראה לאלה שרואים בקוד פתוח אידיאל יותר מאשר דגם עסקי.
אגוסטינו רוסו, למשל, שעובד בקרן גידור בחברת ניהול ההון מור אירופה שבלונדון, יצר תוכנה ושמה וובי (Wubi), שבעזרתה אפשר להתקין את אובונטו על מחשבים הפועלים באמצעות חלונות. "הקוד הפתוח הוא בעיני מאז ומתמיד תנועה סוציו-אקונומית חשובה מאוד", אמר רוסו. ואף על פי כן, חלקים מיוזמתו של שאטלוורת עדיין נראים דון-קישוטיים באופיים. לינוקס עדיין לא מלוטשת דיה, והדגם העסקי של קנוניקל נראה כמו ארגון צדקה ולא כמו סיפור ההצלחה העסקי הבא. גם אם אובונטו הפתוח יתגלה כהצלחה מדהימה, מערכת ההפעלה תשמש ברובה כדי להגיע לשירותים מקוונים בתשלום של מיקרוסופט, יאהו, גוגל וחברות אחרות.
"מארק הוא ייחודי מאוד והוא מאמין בכל לבו בקוד פתוח", אמר מאט אסאי, פרשן לענייני טכנולוגיית קוד פתוח ומנהל בכיר ביצרנית התוכנות אלפרסקו. "אבל אני חושב שבשלב מסוים האמונה שלו תגיע למבוי סתום". אסאי תוהה אם קנוניקל תוכל להמשיך לקיים לאורך זמן את מדיניות "לתת הכל בחינם" ואת אידיאולוגיית "תמיד פתוח" שלה. קנוניקל אינה מראה סימני האטה או שינוי נתיב בעתיד הקרוב. "אנחנו כבר יודעים איפה עלינו להיות תחרותיים מול חלונות", אמר שאטלוורת. "עכשיו השאלה היא אם אנחנו מסוגלים ליצור מוצר מסוגנן ומהמם".
20.01.09 | 10:53 ניו יורק טיימס
Software
** ראש בראש: מערכת הלינוקס המנצחת **=מבחן השוואת הפצות
בדצמבר התכנסו מאות ממפתחי התוכנה השנויים במחלוקת האלה למשך שבוע אחד במטה גוגל במאונטן ויו שבקליפורניה. הם באו מכל רחבי העולם, מתהדרים ברבים מסימני ההיכר האופייניים לשכירי חרב של תוכנה: מכנסי ג'ינס, זנב סוס, שפם וזקן פרועים וגם עיניים אדומות ונפוחות. אבל במקום להתכונן לקדד בעבור מי שישלם את הסכום הגבוה ביותר, המפתחים תיאמו את פעילותם, ההתנדבותית ברובה, במטרה לחתור תחת מערכת ההפעלה של מיקרוסופט למחשבים אישיים, "חלונות", שהכניסה כמעט 17 מיליארד דולר במכירות בשנה שעברה.
"שאטלוורת: ההשקעות הביאו לי הצלחה נאה, אבל לא סיפוק. אני לא רוצה להגיע לסוף החיים ולהרגיש שלא הקמתי דבר. מושך אותי לעשות משהו שנחשב לבלתי אפשרי"
המהומה בכינוס התמקדה במשהו ושמו אובונטו (Ubuntu) ובאדם ושמו מארק שאטלוורת, מיליארדר כריזמטי בן 35 מדרום אפריקה, המשמש כמנהיג הרוחני והכספי של שבט המקדדים הזה. אובונטו, שנוצרה לפני מעט יותר מארבע שנים, היא הגרסה המוצלחת ביותר ובעלת הצמיחה המהירה ביותר של מערכת ההפעלה לינוקס, המתחרה עם חלונות בעיקר באמצעות מחירה הנמוך מאוד: אפס דולרים.
יותר מעשרה מיליון אנשים עובדים כיום עם אובונוטו (שיש לה גם גרסה עברית) והם מאיימים על ההגמוניה של מיקרוסופט בארצות מתפתחות, ואולי עוד יותר - באזורים המדביקים את הפער שיצרה המהפכה הטכנולוגית. "אם נצליח במשימה, שוק מערכות ההפעלה ישתנה מיסודו", אמר שאטלוורת בהפסקה בכינוס של מפתחי אובונטו. "מיקרוסופט יצטרכו להסתגל למצב החדש, ואני חושב שזה יביא למצב בריא יותר".
לינוקס היא חינמית, ובכל זאת אפשר להרוויח כסף ממערכות ההפעלה. חברות כגון איי-בי-אם, היולט-פאקארד ודל מתקינות את לינוקס ביותר מ-10% מהמחשבים שהן מוכרות כשרתים, וחברות משלמות ליצרני החומרה ולאחרים, כגון מוכרי התוכנה רד האט ואורקל, תמורת תיקון בעיות ועדכון המערכות מבוססות הלינוקס שלהם. ואולם קנוניקל, החברה של שאטלוורת, המייצרת את אומבוטו, החליטה למקד את שאיפותיה לטווח הקצר במחשבים האישיים בעבודה ובבית.
תנועה של תרבות נגד
הרעיון של מתחרה חזקה, מבוססת על לינוקס, שתתמודד עם חלונות ובמידה פחותה גם עם מאק או-אס אקס של אפל, הוא חלום ותיק של הדוגלים בתוכנת קוד פתוח. הם אוחזים ברעיון שתוכנה שההמונים יכולים לשנותה בחופשיות יכולה להיות זולה ומוצלחת יותר מהקוד המוגן בזכויות יוצרים, שמייצרים תאגידים חסרי דמיון. ועם זאת, למרות כל מאמציהם, נכשלו קנאי לינוקס בניסיונם להפוך את לינוקס למערכת הפעלה מיינסטרימית במחשבים קבועים וניידים. התוכנה, הנוטה במקרים רבים לגחמות, נשארת ממלכתם של גיקים למודי מחשבים ואינה ידידותית בשביל סבתות. אובונטו, כך סבורים האוהדים המושבעים, עשויה סוף-סוף לשנות את המצב.
"לדעתי, אובונטו הציתה את דמיונם של אנשים בכל הנוגע לשולחן העבודה של לינוקס", אמר כריס דיבונה, מנהל התוכן במחלקת תוכנות קוד פתוח בגוגל. "אם יש תקווה לשולחן העבודה של לינוקס, היא צפונה באובונטו".
קרוב למחצית מ-20 אלף עובדי גוגל משתמשים בגרסה של אובונטו, שהוכנסו בה שינויים קלים והיא מכונה בקריצה "גובונטו" (אובונטו בשילוב גוגל). כשנתקלים באובונטו בפעם הראשונה, מגלים שהיא דומה מאוד לחלונות. זו מערכת הפעלה בעלת ממשק גרפי חכם, תפריטים מוכרים וכל תוכנות שולחן העבודה המוכרות: דפדפן אינטרנט, תוכנת דואר אלקטרוני, תוכנת מסרים מיידיים ומערכת חינמית של תוכנות ליצירה של מסמכים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות.
למי שמיומן בטכנולוגיה, אובונטו קלה לשימוש באופן יחסי; אבל המשתמש הממוצע עלול להתקשות בעבודה אתה - ועם כל שאר הגרסאות של לינוקס. לינוקס אינה מסוגלת להריץ יישומים רבים שנוצרו לחלונות, בהם כמה מהמשחקים ותוכנות המס הפופולריים ביותר. עדכוני לינוקס יוצרים לפעמים סדרה של בעיות במערכת וגורמים שיבושים בהיבטים בסיסיים של המחשב, כגון התצוגה או מערכת השמע.
קנוניקל ניסתה לפתור רבות מהבעיות שמנעו מלינוקס להיהפך לנחלת הכלל. תשומת הלב לפרטים בגרסת שולחן העבודה של לינוקס עומדת בניגוד להתמקדות של החברות הגדולות ביותר של מערכת ההפעלה, רד האט ונובל. החברות האלה מייצרות גרסאות של שולחן עבודה, אבל רוב זמנן מוקדש למרדף אחרי הכסף הגדול במרכזי הנתונים. בשל כך, אובונטו מתגלה כמין מדינה אהובה למפתחי תוכנה אידיאליסטיים, שרואים את עצמם כחלק מתנועה של תרבות נגד. "אנחנו עושים דבר שחברות כמו אפל וגוגל עשו היטב - הקמה לא רק של קהילה, אלא של קהילה נלהבת", אמר איאן מרדוק, שיצר גרסה מוקדמת של לינוקס, דביאן שמה, שעליה מבוססת אובונטו.
החברה לסקר טכנולוגיה איי-די-סי מעריכה ש-11% מהעסקים האמריקאיים עובדים עם מערכות המבוססות על אובונטו. למרות זאת, רבים מלקוחות אובונטו הגדולים ביותר צצו דווקא באירופה, שבה הדומיננטיות של מיקרוסופט ספגה ביקורת מבחינה איכותית ופוליטית. משרד החינוך במקדוניה מסתמך כולו על אובונטו, ומספק 180 אלף עותקים של מערכת ההפעלה לילדים, ואילו מערכת החינוך בספרד מחזיקה 195 אלף שולחנות עבודה של אובונטו. בצרפת, בית המחוקקים והמשטרה הצבאית משתמשים באובונטו ב-80 אלף ממחשביהם. "המילה 'חינם' היתה חשובה מאוד", אמר רודי סאל, סגן הנשיא של בית המחוקקים, וציין שבשל כך זנח בית המחוקקים את מיקרוסופט.
הדגם של קנוניקל מקשה על עשיית רווחים. חברות רבות של קוד פתוח מחלקות חינם גרסה מוגבלת של התוכנה שלהן, ומוכרות את הגרסה המלאה בלוויית שירותי עדכון התוכנה חינם. קנוניקל מחלקת הכל בחינם, לרבות המוצר הראשי שלה, ומקווה שהחברות עדיין יפנו אליה לקבלת שירותים כגון ניהול קבוצות גדולות של שרתים ומחשבים שולחניים, במקום לטפל בהם בעצמן באמצעות מומחי מחשבים מתוך החברות עצמן. עוד הכנסות מגיעות לקנוניקל מחברות כגון דל, המוכרות מחשבים שמותקנת בהם מערכת ההפעלה אובונטו והעובדות אתה על פרויקטים של הנדסת תוכנה כגון הוספת מאפיינים מבוססי לינוקס למחשבים נישאים. בסך הכל, ההכנסה השנתית של קנוניקל זוחלת לכיוון 30 מיליון דולר, אמר שאטלוורת.
אין בנתון הזה כדי להדאיג את מיקרוסופט. אבל שאטלוורת טוען ש-30 מיליון דולר בשנה הם הכנסה שדי בה לקיים את החברה, וזה בדיוק הסכום שנחוץ לו כדי לממן עדכונים סדירים לאובונטו. מערכת הפעלה חינמית שמשלמת את עצמה, הוא אומר, עשויה לשנות את נקודת המבט של המשתמשים כלפי התוכנה שהם עובדים אתה יום-יום, ואת אופן השימוש שלהם בה. "האם אנחנו מביאים שלום לעולם? האם אנחנו משנים את העולם באופן יסודי? לא", אמר. "אבל אנחנו עשויים לשנות את הציפיות של האנשים ואת מידת החדשנות שהם מצפים לקבל תמורת הדולרים שלהם".
על פי ההערכות, מיקרוסופט העסיקה 10,000 אנשים במשך חמש שנים בעבודה על ויסטה, מערכת ההפעלה החדשה שלה למחשבים שולחניים. השקעת מיליארדי הדולרים הזאת הניבה מוצר שהגיע לשוק מאוחר וספג ביקורת נרחבת. ואילו קנוניקל מוציאה גרסה חדשה של אובונטו מדי חצי שנה, ומוסיפה לה מאפיינים המנצלים את החידושים האחרונים של מפתחים ויצרני רכיבים כגון אינטל. הדגם של החברה שם לו למטרה להתעלות על מיקרוסופט הן מבחינת המחיר והן מבחינת המאפיינים המיועדים לשווקים חדשים. "אני משוכנע לגמרי שהתהליך הפתוח מניב תוצאות טובות יותר", אמר שאטלוורת. נקודת מבט כזאת של אדם שמוכן לממן תוכנה להמונים - ומאת ההמונים - משמשת השראה לאלה שרואים בקוד פתוח אידיאל יותר מאשר דגם עסקי.
אגוסטינו רוסו, למשל, שעובד בקרן גידור בחברת ניהול ההון מור אירופה שבלונדון, יצר תוכנה ושמה וובי (Wubi), שבעזרתה אפשר להתקין את אובונטו על מחשבים הפועלים באמצעות חלונות. "הקוד הפתוח הוא בעיני מאז ומתמיד תנועה סוציו-אקונומית חשובה מאוד", אמר רוסו. ואף על פי כן, חלקים מיוזמתו של שאטלוורת עדיין נראים דון-קישוטיים באופיים. לינוקס עדיין לא מלוטשת דיה, והדגם העסקי של קנוניקל נראה כמו ארגון צדקה ולא כמו סיפור ההצלחה העסקי הבא. גם אם אובונטו הפתוח יתגלה כהצלחה מדהימה, מערכת ההפעלה תשמש ברובה כדי להגיע לשירותים מקוונים בתשלום של מיקרוסופט, יאהו, גוגל וחברות אחרות.
"מארק הוא ייחודי מאוד והוא מאמין בכל לבו בקוד פתוח", אמר מאט אסאי, פרשן לענייני טכנולוגיית קוד פתוח ומנהל בכיר ביצרנית התוכנות אלפרסקו. "אבל אני חושב שבשלב מסוים האמונה שלו תגיע למבוי סתום". אסאי תוהה אם קנוניקל תוכל להמשיך לקיים לאורך זמן את מדיניות "לתת הכל בחינם" ואת אידיאולוגיית "תמיד פתוח" שלה. קנוניקל אינה מראה סימני האטה או שינוי נתיב בעתיד הקרוב. "אנחנו כבר יודעים איפה עלינו להיות תחרותיים מול חלונות", אמר שאטלוורת. "עכשיו השאלה היא אם אנחנו מסוגלים ליצור מוצר מסוגנן ומהמם".
