שיתוף - לביקורת והחוט לא יינתק

[שלמה שקד]

​

אבי סיפר על חבל עבות, שמקשר בין דורות. משתרג למעלה, עד האבות. הוא אמר שאני חוט אחד, אך נמנה במארג.

​

לרוב טוויתי, הייתי שותף לאריגה. לעיתים הרפיתי, התרשלתי. פרמתי קווצות, אך עדיין, נאחזתי.

הגיעו ימים שמתחתי, שלשלתי את החבל. העברתי אותו, בחורים אפלים וסדקים. ניסיתי, שזירה אחרת, קליעה מעודכנת. הסתבכתי, עד שהתרתי, התנתקתי.

נדדתי, חופשי. טיילתי, ברחתי. התגעגעתי, לחבלים בנעימים. הזדקקתי לעבותות של אהבה.

קלטתי שליבת החומר, אינו בקיע. נוסחו היחיד, תפירה מסורתית. עדכון נצרך, רק במעטפת. להגנה, מפני פגעי אקלים. בהתאמה, לכל מזג, וגיאוגרפיה.

הסתעפות מבורכת, חוליה חדשה. הלוואי שלעד תהי קשורה, לא מנותקת.