הנושאים החמים
הנושאים החמים
ג' תשרי
את הפנקס הזה קיבלתי מאבות ובנים אחד במוצאי שבת. המון זמן השתמשתי בו כדי לכתוב מה החלק שלי ומה החלק של מאיר ב'שותף' בגוגואים, אבל מהיום הוא יהפוך לפנקס של חבורה סודית.
אוף, זה מעצבן לכתוב ככה לעצמי-נראה לי שמעכשיו אני כותב לפנקס כמו שמדברים. כאילו שהוא מאיר או טוביה. לפחות בינתיים עד שאני מספר להם הכל.
אז שלום פנקס. אני חיים כהן ואני לומד בחיידר 'תורת ה'' של הקהילה, שזה החיידר הכי טוב בשכונה, ומחר אני ומאיר וטוביה נקים חבורה כמו בכל הספרים.
למה לפתוח חבורה?
אה, הרבה זמן חשבתי להקים דבר כזה, אבל רק עכשיו בראש השנה מצאתי תעלומה!
תעלומה אמיתית פנקס, אני מבטיח.
אז נתחיל הכל מהתחלה, אני כותב כל פרט כי כל פרט חשוב. אפילו המספר של הרכב של החשוד והצבע של הכובע גרב או הכפייה שלו-אי אפשר לדעת מה יביא בסוף לפתרון התעלומה, מבין פנקס?
זהו.
אז הכל התחיל בראש השנה שיצאתי החוצה. הייתי לבד בחוץ, כי בעקדה כל הילדים נמצאים בפנים. למה הייתי בחוץ? כי אבא שלי התחיל פתאום לבכות נורא באמצע העקדה ולא יכולתי להיות שם אז יצאתי.
גם זה פרט שחשוב לכתוב-אבא שלי נורא צדיק, אולי הוא יודע שיש גזרה שמרחפת וכל זה ולכן הוא בוכה. אף פעם הוא לא בכה קודם אנ'חושב-גם לא בשנה שעברה.
בקיצור, הייתי לבד בחוץ ופתאום ראיתי ערבי. טוב, אני לא בטוח ממש שהוא ערבי-אבל מי עוד חוץ מגוי יכול לעמוד בחוץ בראש השנה עם מצלמה?!
והוא צילם!!!
מילא היה מצלם את החזן או את הרב, הייתי מבין. או אפילו את הבעל תוקע. באמת יש הרבה מה לצלם בתפילות ראש השנה, אבל לצלם את המזגנים בחוץ ואת הדלת?
או שהוא מג'נון לגמרי או שהוא מתכנן משהו רע. פיגוע למשל כמו מה שהיה בנווה יעקב או בהר-נוף.
בדרך חזור מהתפילה ניסיתי לספר לאבא, אבל הוא היה מאד עצוב ורק רצה לספר לדוד ולשאול (שהם אחים שלי הגדולים) שלרבי יהודה, הצדיק שכתב את הפיוט של העקדה, היה בן שהתאסלם ובגללו הוא כתב את הפיוט הזה שהוא מלא בכאב וגם הוא נפטר אחר כך מרוב צער. אני לא בטוח בכל הנקודות האלו, כי לא הקשבתי עד הסוף.
ניסיתי לספר לדוד אח שלי הגדול אבל הוא אמר שראש השנה זה לא זמן מתאים. נראה לי שגם הוא היה עצבני קצת. לא יודע מה קרה לו-הרב'ה אמר שאסור לכעוס בראש השנה.
בקיצור חיכיתי למוצאי החג ואז פתחתי אותך והתחלתי לכתוב בך. מחר אני מספר הכל לחברים. מה ראשי תיבות של חיים, מאיר וטוביה? חמט טחם מחט מטח-- אולי מטח. זה כמו מטח של טילים שיורים. וזה מתאים, כי החשוד היה ערבי. חטם זה כמו אף, טמח--- אוף אין שום שם נורמלי. אולי נעשה משהו משמות משפחה.
שנה טובה פנקס, שנזכה לפתור המון תעלומות וכמו שאבא שלי אומר "כלה שעיר וחותנו ועלו לציון מושיעים"- שכל הגויים הרשעים ימותו ויפסיקו להילחם בנו, ולנו יהיה את המלך המשיח ואליהו הנביא.
את הפנקס הזה קיבלתי מאבות ובנים אחד במוצאי שבת. המון זמן השתמשתי בו כדי לכתוב מה החלק שלי ומה החלק של מאיר ב'שותף' בגוגואים, אבל מהיום הוא יהפוך לפנקס של חבורה סודית.
אוף, זה מעצבן לכתוב ככה לעצמי-נראה לי שמעכשיו אני כותב לפנקס כמו שמדברים. כאילו שהוא מאיר או טוביה. לפחות בינתיים עד שאני מספר להם הכל.
אז שלום פנקס. אני חיים כהן ואני לומד בחיידר 'תורת ה'' של הקהילה, שזה החיידר הכי טוב בשכונה, ומחר אני ומאיר וטוביה נקים חבורה כמו בכל הספרים.
למה לפתוח חבורה?
אה, הרבה זמן חשבתי להקים דבר כזה, אבל רק עכשיו בראש השנה מצאתי תעלומה!
תעלומה אמיתית פנקס, אני מבטיח.
אז נתחיל הכל מהתחלה, אני כותב כל פרט כי כל פרט חשוב. אפילו המספר של הרכב של החשוד והצבע של הכובע גרב או הכפייה שלו-אי אפשר לדעת מה יביא בסוף לפתרון התעלומה, מבין פנקס?
זהו.
אז הכל התחיל בראש השנה שיצאתי החוצה. הייתי לבד בחוץ, כי בעקדה כל הילדים נמצאים בפנים. למה הייתי בחוץ? כי אבא שלי התחיל פתאום לבכות נורא באמצע העקדה ולא יכולתי להיות שם אז יצאתי.
גם זה פרט שחשוב לכתוב-אבא שלי נורא צדיק, אולי הוא יודע שיש גזרה שמרחפת וכל זה ולכן הוא בוכה. אף פעם הוא לא בכה קודם אנ'חושב-גם לא בשנה שעברה.
בקיצור, הייתי לבד בחוץ ופתאום ראיתי ערבי. טוב, אני לא בטוח ממש שהוא ערבי-אבל מי עוד חוץ מגוי יכול לעמוד בחוץ בראש השנה עם מצלמה?!
והוא צילם!!!
מילא היה מצלם את החזן או את הרב, הייתי מבין. או אפילו את הבעל תוקע. באמת יש הרבה מה לצלם בתפילות ראש השנה, אבל לצלם את המזגנים בחוץ ואת הדלת?
או שהוא מג'נון לגמרי או שהוא מתכנן משהו רע. פיגוע למשל כמו מה שהיה בנווה יעקב או בהר-נוף.
בדרך חזור מהתפילה ניסיתי לספר לאבא, אבל הוא היה מאד עצוב ורק רצה לספר לדוד ולשאול (שהם אחים שלי הגדולים) שלרבי יהודה, הצדיק שכתב את הפיוט של העקדה, היה בן שהתאסלם ובגללו הוא כתב את הפיוט הזה שהוא מלא בכאב וגם הוא נפטר אחר כך מרוב צער. אני לא בטוח בכל הנקודות האלו, כי לא הקשבתי עד הסוף.
ניסיתי לספר לדוד אח שלי הגדול אבל הוא אמר שראש השנה זה לא זמן מתאים. נראה לי שגם הוא היה עצבני קצת. לא יודע מה קרה לו-הרב'ה אמר שאסור לכעוס בראש השנה.
בקיצור חיכיתי למוצאי החג ואז פתחתי אותך והתחלתי לכתוב בך. מחר אני מספר הכל לחברים. מה ראשי תיבות של חיים, מאיר וטוביה? חמט טחם מחט מטח-- אולי מטח. זה כמו מטח של טילים שיורים. וזה מתאים, כי החשוד היה ערבי. חטם זה כמו אף, טמח--- אוף אין שום שם נורמלי. אולי נעשה משהו משמות משפחה.
שנה טובה פנקס, שנזכה לפתור המון תעלומות וכמו שאבא שלי אומר "כלה שעיר וחותנו ועלו לציון מושיעים"- שכל הגויים הרשעים ימותו ויפסיקו להילחם בנו, ולנו יהיה את המלך המשיח ואליהו הנביא.
