אמא אחת כבר הגיעה לקחת ילד אחד, זהו, עוד מעט הולכים הביתה.
נעה הגננת עושה קוקו לשתי ילדות ומנקה לי את האף, חזק כזה.
אבא של תמרי מגיע.
מענין, הוא תמיד מגיע יותר מאוחר אבל כנראה שהיום הוא גמר את העבודה מוקדם ובא מהר.
איילת ודסי לובשות מעיל ואמא של איילת עוזרת לשתיהן לסגור את הרוכסן.
רחלי הסייעת מחלקת ביסקוויטים לילדים שנשארו, אני אוכל את שלי לאט לאט , ביס אחר ביס.
אני קורא לביסקוויט הזה, "הביסקוויט של שימי" כי תמיד שאני גומר אותו, אחות שלי שימי מגיעה והוא רץ איתה לפתח.
רחלי מדליקה מוזיקה ומתחילה לשים את הכסאות אחד על השני, עכשיו היא תקח דלי ומגב ותתחיל לנקות.
מתישב לי על השטיח הגדול ביחד עם הילדים שנשארו:
יעלי שאמא שלה תמיד מדברת בטלפון, יאיר שהוא שכן שלנו ותמיד אני מקשיב לרעש של הנשיקה של אבא שלו, זה מרגיש כואב כזה אבל יאיר דוקא נראה שמח.
הילד השלישי זה דוד,חבר שלי. אנחנו אוהבים לשחק ביחד בחצר אבל רק במתקנים, הוא לא אוהב בארגז חול.
רחלי מבקשת ממני לבוא לעזור לה, אני קם ורואה את יעלי, יאיר ודוד כבר רצים לפתח, כנראה הגיעו לקחת אותם.
אני שם את המשחקים בקופסא ומושיב את כל הבובות בעגלות שלהן.
רחלי ממש נהנית שאני עוזר לה, היא אומרת שאני ילד גדול ו"נס של רחלי" ושאין כמוני בעולם, אח"כ היא מורידה מהמדף למעלה את קופסת ההפתעות ואני בוחר לי הפתעה אחת קטנטונת, כמו כל יום.
רחלי מפסיקה את המוזיקה ושמה את הטייפ בארון.
נעה הגננת מכבה את האורות ומנקה לי את האף חזק בפעם האחרונה.
"שייקו, מעיל!" רחלי מזכירה לי.
טס למתלים,
חוטף את המעיל,
מנפנף לשלום לרחלי,
ורץ במסדרון אל המשרד של המנהלת הכי טובה בעולם-
"אמא!!!!" "כבר ארבע!!!!"
נעה הגננת עושה קוקו לשתי ילדות ומנקה לי את האף, חזק כזה.
אבא של תמרי מגיע.
מענין, הוא תמיד מגיע יותר מאוחר אבל כנראה שהיום הוא גמר את העבודה מוקדם ובא מהר.
איילת ודסי לובשות מעיל ואמא של איילת עוזרת לשתיהן לסגור את הרוכסן.
רחלי הסייעת מחלקת ביסקוויטים לילדים שנשארו, אני אוכל את שלי לאט לאט , ביס אחר ביס.
אני קורא לביסקוויט הזה, "הביסקוויט של שימי" כי תמיד שאני גומר אותו, אחות שלי שימי מגיעה והוא רץ איתה לפתח.
רחלי מדליקה מוזיקה ומתחילה לשים את הכסאות אחד על השני, עכשיו היא תקח דלי ומגב ותתחיל לנקות.
מתישב לי על השטיח הגדול ביחד עם הילדים שנשארו:
יעלי שאמא שלה תמיד מדברת בטלפון, יאיר שהוא שכן שלנו ותמיד אני מקשיב לרעש של הנשיקה של אבא שלו, זה מרגיש כואב כזה אבל יאיר דוקא נראה שמח.
הילד השלישי זה דוד,חבר שלי. אנחנו אוהבים לשחק ביחד בחצר אבל רק במתקנים, הוא לא אוהב בארגז חול.
רחלי מבקשת ממני לבוא לעזור לה, אני קם ורואה את יעלי, יאיר ודוד כבר רצים לפתח, כנראה הגיעו לקחת אותם.
אני שם את המשחקים בקופסא ומושיב את כל הבובות בעגלות שלהן.
רחלי ממש נהנית שאני עוזר לה, היא אומרת שאני ילד גדול ו"נס של רחלי" ושאין כמוני בעולם, אח"כ היא מורידה מהמדף למעלה את קופסת ההפתעות ואני בוחר לי הפתעה אחת קטנטונת, כמו כל יום.
רחלי מפסיקה את המוזיקה ושמה את הטייפ בארון.
נעה הגננת מכבה את האורות ומנקה לי את האף חזק בפעם האחרונה.
"שייקו, מעיל!" רחלי מזכירה לי.
טס למתלים,
חוטף את המעיל,
מנפנף לשלום לרחלי,
ורץ במסדרון אל המשרד של המנהלת הכי טובה בעולם-
"אמא!!!!" "כבר ארבע!!!!"