שיתוף - לביקורת האדישים - קווים לדמותם!

[נ. גל]

אהבתי ממש את המגזימים והרחפנים
באדישים קצת איבדת את זה...

נו, גם האשכול הזה אדיש לעצמו.
יש פה קונספט מאוד מחוכם, שהתגובה לכל אשכול היא לפי המדוברים.
אצל המגזימים הגיעו למספר צפיות ותגובות מוגזם.
אצל הרחפנים התפזרו לעוד כיוונים שאינם דווקא רחפנות ספציפית.
כאן ישנה אדישות.
בעיניי זה יכול לומר משהו על הקהל שנכנס לכל אחד מהאשכולות. מה שנותן כיוון (אולי, צריך ניסוי) לסוג הטיפוסים שמשתלם לפתוח עליהם אשכול ייחודי. לשיקולה של @לוטם.

 

[נ. גל]

האמת, יותר אהבתי את הקונספט של לדבר בשם הדמויות ולא רק מבחוץ. אז ניסיתי גם כאן... מבחינתי זה תרגול בכתיבה.

האמת, להיות אדיש זו אפילו לא מחמאה.
פשוט אין בזה שום דבר מיוחד.
השאלה היא למה אתם מתרגשים מכל דבר, לא למה אנחנו אדישים. בינינו, ברגיל גם אתם אדישים, לא ככה?
עכשיו מישהו מת בקונגו. זאיר, זאת אומרת. וזה לחלוטין לא מעניין (לא אותי ולא אתכם) שיש מקום כזה, ושמישהו מת שם.
יודעים מה? גם נולד שם מישהו. איך אני אתכם?
לא מעניין.
העולם משעמם, תאמינו לי. אין כל חדש תחת השמש.
החיים זורמים. אתמול היו הפתעות, היום יש, וגם מחר יהיו.
אז מה, אתם אומרים שההפתעות של היום שונות משל אתמול? אז אתם אומרים... אני אמור להתרגש מזה שמישהו לא מסכים איתי? תמיד יש גם כאלה...
בסופו של דבר, החיים ככה הרבה יותר שפויים. אשתי צעקה, הילד בוכה, הבוס מרוצה או המנכ"ל זועם - מה זה משנה. ממכם זה גובה בריאות, ממני זה רק גובה כמה מילים וממשיכים הלאה.
החיים ארוכים, אנשים.
רגע, שניה. מישהו פה שואל למה אני עם חולצה קרועה. זה אבא שלי, נפטר אתמול. היה אדם טוב, צלול עד הרגע האחרון.
להגיד קדיש? אין בעיה. שניה אני גומר פה משהו, הכל בסדר.
אה, יש 300 איש שמחכים כי אני הבן היחיד? שיחכו, זה בסדר. תאמינו לי, החיים לא נגמרים כל כך מהר. 5 דקות לכאן או לשם לא ישנו הרבה.
הכל טוב.

 

[חנש]

הכל טוב.

נראה לי אדיש לא מסביר את עצמו.
סוג של : אה, מה? טוב.
את מזכירה לי שאחד הבנים לא הלך לממד כשהיו אזעקות,
לפני כמה שנים היו נפילות?
סטטיסטית 7 זה אחד למיליון, למה ללכת עד לממ"ד?

 

[חנש]

המרצה:
-מורי ורבותי אהובי היקרים כאן צריך לבכות,
-יוסי למה לא חתכת בצל,
-למה אתם צוחקים?
-אה, זה היה כתוב בסוגריים?
לא הייתי צריך לומר בקול?
טוב יוסי תביא כבר את הבצל.

 

[חנש]

בילדותי חלמתי להיות אדישה,
קנא קינאתי באדישים,
הם יכולים לעשות הכל בלי להניד עף עף,
היום אני כמו שאני, ההיפך מאדישה, אכפת לי!
למדתי לחיות עם האכפתיות, להפסיד את מה שהאדישים מרוויחים,
בעיקר יכולת מיקוח פנטסטית, מעניין עם רוב אנשי העסקים המוצלחים,
אדישים באופיים, זו תהיה פריצת דרך לעולם "הרוויח כפי יכולתך"
איך אמרנו? אני הפוכה, מוכנה לשלם את המחיר של חוסר האדישות, בהתרגשות,
בלב מלא בדמעות. (נאום הלא אדיש)

 

[משולש ברמודה]

מעניין עם רוב אנשי העסקים המוצלחים,
אדישים באופיים,

לדעתי אדישות הולכת עם מבט שכלתני יותר על החיים. יותר לוגיקה, יותר התבססות על נתונים, פחות נטילת החלטות על פי אמוציות.
אז לכאורה יש כנראה יתרון כלשהו בעולם העסקי לאדישים.

האמת, להיות אדיש זו אפילו לא מחמאה.
פשוט אין בזה שום דבר מיוחד.

נו נו, הרבה טוב זה עושה בחיים, תאמיני לי

למשל חוסך להגיב את המזל טוב נוטף האימוג׳ים הקבוע בכל קבוצה או צ׳אט בה אתם חברים ולמישהו יש שמחה. מי שישמע, יש שם מספיק נודניקים שעושים את זה במקומכם.

 

[נ. גל]

לענ"ד יש הרבה סוגי אדישים...

אדיש לא מסביר את עצמו.

לדעתי אדישות הולכת עם מבט שכלתני יותר על החיים. יותר לוגיקה, יותר התבססות על נתונים, פחות נטילת החלטות על פי אמוציות.

אדישות שמגיעה בפסימיות.
ועוד רבים נוספים.

למשל חוסך להגיב את המזל טוב נוטף האימוג׳ים הקבוע בכל קבוצה או צ׳אט בה אתם חברים ולמישהו יש שמחה. מי שישמע, יש שם מספיק נודניקים שעושים את זה במקומכם.

בשביל זה אפשר להיות גם רחפנים, פשוט לשכוח להגיב
קרה לי כמה פעמים, כולם שולחים מזל"טים ופשוט שכחתי שגם אני אמורה להשתתף בשמחה.
מסתבר שלהיות מטוס זעיר ללא טייס זו גם גרסה למזל"ט...