דרוש מידע דפים של נדוניה, נועה בארי

  • פותח הנושא GRN
  • פורסם בתאריך

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
לדעתי, הספר "דפים של נדוניה" הוא אחד מספרי המופת שנכתבו אי פעם (ולא רק במגזר). מצד אחד הוא מדבר על נקודה מאוד ספציפית בהיסטוריה, מצד שני מקדים את זמנו. יש בו דקות הבנה, כנות נוקבת, יופי אנושי נדיר, ו(כמעט) העדר קישוטיות, ועדיין לא התחלתי להסביר למה הוא ספר מופת בעיניי.

גם אם יש לי דו שיח עם חלקים ממנו (בעיקר עם אלו שקרובים אל הסוף), גם אם יש בו טעויות כאלו ואחרות, עדיין האיכות הנדירה שלו מנצחת, ואולי דווקא בגלל שיש לי מה לחשוב עליו ולהתווכח עם הסוף שלו. שגיאות הפיסוק שבו חינניות בעיניי, כמו שריטות של אדם אהוב.

הודות למבצע נוסטלגיה של יפה נוף - פלדהיים חזרתי וקראתי אותו בפעם המי יודע כמה (לא מצאתי משפט שלא הכרתי, בינתיים, הגעתי עד לביקור בקיבוץ). ושוב מנקרת בי השאלה, באיזו מידה הספר מספר סיפור חיים אמיתי?

הסופרת כותבת בהקדמה: "המשימה שעמדה לפני הייתה כמעט בלתי אפשרית, לספר על חיים, על אווירה, בלי לרדת לפרטים ממש, להעביר מסר אישי מאוד מבלי לתאר את חיי שלי, אלא ליצור דמות אחרת, שונה ממני בפרטים רבים, כגון משפחה, מאורעות ותכונות אופי, אך יחד עם זאת להשאיר את הפנימיות העמוקה והאישית שלי".

אז מה מתוך הספר מתאר דברים שקרו במציאות, בוואריאציה כזו או אחרת, ומה פרי דמיונה של הכותבת?

חייבת לציין, שציפיתי שיהיה בספר החדש לפחות עמוד או שתיים המוקדשים לדמותה של הכותבת ז"ל, שספריה מגלים כי הייתה עשירה הנפשה באופן מיוחד, והתאכזבתי.

נ.ב. התלבטתי אם לפרסם באיש את רעהו או בפורום כתיבה, המנהלים מוזמנים להכריע.

@דוד מרדכי , נשמח לשמוע מפיך...
 

neom

משתמש מקצוען
הספר הוא לא מסמך היסטורי במובן הסיפורי שלו.
אבל עד היום, לא מצאתי נקודה אחת שאינה מתכתבת עם המציאות כפי שהיתה. הן בנוגע לתקופה שלפני השואה, והן בנוגע לזמני המלחמות, אווירת התקופה ושלבי החזרה בתשובה.
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
הספר הוא לא מסמך היסטורי במובן הסיפורי שלו.
אבל עד היום, לא מצאתי נקודה אחת שאינה מתכתבת עם המציאות כפי שהיתה. הן בנוגע לתקופה שלפני השואה, והן בנוגע לזמני המלחמות, אווירת התקופה ושלבי החזרה בתשובה.
את כותבת את הדברים מידיעה? מכירה את החיים של נועה? אם כן, עדיין דברייך סתומים לאוזניי...
 
נערך לאחרונה ב:

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אז מה מתוך הספר מתאר דברים שקרו במציאות, בוואריאציה כזו או אחרת, ומה פרי דמיונה של הכותבת?
האם זה משנה באמת? ומי אמר שדעתה של משפחת הסופרת נוחה מדיון כזה?
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
ספר שאני חוזרת לקרוא שוב ושוב

ממה שאני הבנתי, ואני מכירה את המשפחה, יש בו הרבה ממה שהיא עברה כילדה בשינוי פרטים טכניים אבל לא היסטוריים ועובדתיים כפי שהיו אז.
 

רות גולדבלט

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
צילום מקצועי
מה עם "שלא ניגע לריק"?
גם אותו הוציאו שוב?
 
  • תודה
Reactions: GRN

דוד מרדכי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
עריכה והפקת סרטים
לדעתי, הספר "דפים של נדוניה" הוא אחד מספרי המופת שנכתבו אי פעם (ולא רק במגזר). מצד אחד הוא מדבר על נקודה מאוד ספציפית בהיסטוריה, מצד שני מקדים את זמנו. יש בו דקות הבנה, כנות נוקבת, יופי אנושי נדיר, ו(כמעט) העדר קישוטיות, ועדיין לא התחלתי להסביר למה הוא ספר מופת בעיניי.

גם אם יש לי דו שיח עם חלקים ממנו (בעיקר עם אלו שקרובים אל הסוף), גם אם יש בו טעויות כאלו ואחרות, עדיין האיכות הנדירה שלו מנצחת, ואולי דווקא בגלל שיש לי מה לחשוב עליו ולהתווכח עם הסוף שלו. שגיאות הפיסוק שבו חינניות בעיניי, כמו שריטות של אדם אהוב.

הודות למבצע נוסטלגיה של יפה נוף - פלדהיים חזרתי וקראתי אותו בפעם המי יודע כמה (לא מצאתי משפט שלא הכרתי, בינתיים, הגעתי עד לביקור בקיבוץ). ושוב מנקרת בי השאלה, באיזו מידה הספר מספר סיפור חיים אמיתי?

הסופרת כותבת בהקדמה: "המשימה שעמדה לפני הייתה כמעט בלתי אפשרית, לספר על חיים, על אווירה, בלי לרדת לפרטים ממש, להעביר מסר אישי מאוד מבלי לתאר את חיי שלי, אלא ליצור דמות אחרת, שונה ממני בפרטים רבים, כגון משפחה, מאורעות ותכונות אופי, אך יחד עם זאת להשאיר את הפנימיות העמוקה והאישית שלי".

אז מה מתוך הספר מתאר דברים שקרו במציאות, בוואריאציה כזו או אחרת, ומה פרי דמיונה של הכותבת?

חייבת לציין, שציפיתי שיהיה בספר החדש לפחות עמוד או שתיים המוקדשים לדמותה של הכותבת ז"ל, שספריה מגלים כי הייתה עשירה הנפשה באופן מיוחד, והתאכזבתי.

נ.ב. התלבטתי אם לפרסם באיש את רעהו או בפורום כתיבה, המנהלים מוזמנים להכריע.

@דוד מרדכי , נשמח לשמוע מפיך...
גם בספר הזה, וגם בספרים אחרים שלה, אמי ז"ל היתה שואבת השראה מדברים קטנים שקורים במהלך החיים.
כך שלפעמים הסיפור הכללי (המאורעות שמובילים את הסיפור) אמנם אינו תואם את המציאות ב100% (או בכלל), אבל הפרטים הקטנים שבתוכו - כן, מאד.
כילדים, היתה תקופה שכל סיפור שקרה לי או לאחי בחברה או בבית, התפרסם במדור הילדים בעיתון. לא במדויק, לפעמים בהקצנה, אבל תמיד המציאות היתה מקור ההשראה.

סגנון הכתיבה של אמי ע"פ רוב, בעיקר בכתיבה בגוף ראשון - הוא דומה למשחק: להיכנס לגמרי לדמות, כולל כל השגיאות שלה וצורת ההתבטאות (הילדותית, או העצבנית או מתנשאת, הכל בהתאם לדמות). אם זו ילדה או נערה שכותבת יומן - אז זה יראה כמו יומן שכתבה נערה, לא סופרת בוגרת ומיושבת בדעתה.

מה שבעיקר אמיתי ב'דפים של נדוניה' - זה לא המאורעות בחייה של מירב - גיבורת הסיפור, אלא דווקא החלקים היותר פנימיים, הדברים שגרמו לה להימשך את היהדות (למשל מנהגו של אביה לזמזם את שירי השבת הישנים מפולין), הקושי של האם לקבל את החלטתה, וגם הסביבה בה גדלה והאופי של הוריה, חברותיה ומורותיה - הכל בהתאם למציאות.

לאבי שיבדלחט"א יש חלק גדול בספר הזה. החלקים ההיסטוריים, וגם עניינים צבאים משדה הקרב, או החלקים הרפואיים מבית החולים, לא היו יכולים להיכתב בלי הידע והנסיון שלו.
 
נערך לאחרונה ב:

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
גם בספר הזה, וגם בספרים אחרים שלה, אמי ז"ל היתה שואבת השראה מדברים קטנים שקורים במהלך החיים.
כך שלפעמים הסיפור הכללי (המאורעות שמובילים את הסיפור) אמנם אינו תואם את המציאות ב100% (או בכלל), אבל הפרטים הקטנים שבתוכו - כן, מאד.
כילדים, היתה תקופה שכל סיפור שקרה לי או לאחי בחברה או בבית, התפרסם במדור הילדים בעיתון. לא במדויק, לפעמים בהקצנה, אבל תמיד המציאות היתה מקור ההשראה.

סגנון הכתיבה של אמי ע"פ רוב, בעיקר בכתיבה בגוף ראשון - הוא דומה למשחק: להיכנס לגמרי לדמות, כולל כל השגיאות שלה וצורת ההתבטאות (הילדותית, או העצבנית או מתנשאת, הכל בהתאם לדמות). אם זו ילדה או נערה שכותבת יומן - אז זה יראה כמו יומן שכתבה נערה, לא סופרת בוגרת ומיושבת בדעתה.

מה שבעיקר אמיתי ב'דפים של נדוניה' - זה דווקא החלקים היותר פנימיים, הדברים שגרמו לה להימשך את היהדות (למשל מנהגו של אביה לזמזם את שירי השבת הישנים מפולין), הקושי של האם לקבל את החלטתה, וגם הסביבה בה גדלה והאופי של הוריה, חברותיה ומורותיה - הכל בהתאם למציאות.

לאבי שיבדלחט"א יש חלק גדול בספר הזה. החלקים ההיסטוריים, וגם עניינים צבאים משדה הקרב, או החלקים הרפואיים מבית החולים, לא היו יכולים להיכתב בלי הידע והנסיון שלו.
תודה על הפירוט! מרתק!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  1  פעמים

לוח מודעות

למעלה