סוכרת סוג 1 גנטי??

  • הוסף לסימניות
  • #1
פעם שניה שמתגלה סוכרת סוג 1 במשפחה וכולם בפאניקה.
בעיקר בשביל להרגיע את הסבתא. זה תורשתי??
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פעם שניה שמתגלה סוכרת סוג 1 במשפחה וכולם בפאניקה.
בעיקר בשביל להרגיע את הסבתא. זה תורשתי??
לפי הגישה הרפואית המקובלת, כן.
גנטי לא תורשתי....
כל דבר הוא גנטי גם צבע עיניים אין כזה דבר לא גנטי....
צליאק זה תורשתי
סכרת סוג 1-לא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
פעם שניה שמתגלה סוכרת סוג 1 במשפחה וכולם בפאניקה.
בעיקר בשביל להרגיע את הסבתא. זה תורשתי??
את רב המחלות האוטואימוניות אפשר לראות בהופעות חוזרות באותה משפחה
גנטי - לא (לא יודעים למה זה הגיע, וכיצד למנוע אותן...)
בהרבה מקרים - תורשתי בחלק מחלות יותר ובחלק פחות
סוכר אאל,ט זה 40% סיכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מעניין...
כפי הידוע לי, סכרת נעורים זה תורשתי.
מצוטט מאתר של שניידר שם אמרו לנו את זה הרבה פעמים...
האם סוכרת נעורים היא מחלה גנטית?
סוכרת מסוג 1 איננה מחלה גנטית במובן הקלאסי של המילה ואין לה דפוס תורשתי ברור. עם זאת, לאנשים עם מבנה גנטי מסוים יש סיכון מוגבר ההופך אותם לרגישים יותר לגורמים סביבתיים, המגרים את מערכת החיסון לתחילת התהליך האוטואימוני, שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת והורסת את תאי הבתא שמייצרים אינסולין.

על אף שיש קשר משפחתי וקשר לסמנים גנטיים מסוימים, אצל יותר מ־90 אחוזים מהילדים עם סוכרת נערים – המטופלים במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר – לא נמצאו בני משפחה נוספים מדרגה ראשונה עם סוכרת מסוג 1. הקשר המשפחתי מתבטא רק בעלייה בסיכון לחלות במחלה. לדוגמה: הסיכון של תאום זהה לחלות בסוכרת נעורים – אם אחיו חולה במחלה – הוא 35 אחוזים; הסיכון של אח או אחות שאינם תאומים הוא שלושה עד ששה אחוזים, הסיכון של בן או בת לאב סוכרתי הינו שבעה אחוזים והסיכון של בת או בן לאם סוכרתית הינו שניים עד שלושה אחוזים בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
גנטי לא תורשתי....
כל דבר הוא גנטי גם צבע עיניים אין כזה דבר לא גנטי....
צליאק זה תורשתי
סכרת סוג 1-לא!
חוששני שאפשר לותר על סימני הקריאה.

האם סוכרת נעורים היא מחלה גנטית?
סוכרת מסוג 1 איננה מחלה גנטית במובן הקלאסי של המילה ואין לה דפוס תורשתי ברור. עם זאת, לאנשים עם מבנה גנטי מסוים יש סיכון מוגבר ההופך אותם לרגישים יותר לגורמים סביבתיים, המגרים את מערכת החיסון לתחילת התהליך האוטואימוני, שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת והורסת את תאי הבתא שמייצרים אינסולין.

על אף שיש קשר משפחתי וקשר לסמנים גנטיים מסוימים, אצל יותר מ־90 אחוזים מהילדים עם סוכרת נערים – המטופלים במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר – לא נמצאו בני משפחה נוספים מדרגה ראשונה עם סוכרת מסוג 1. הקשר המשפחתי מתבטא רק בעלייה בסיכון לחלות במחלה. לדוגמה: הסיכון של תאום זהה לחלות בסוכרת נעורים – אם אחיו חולה במחלה – הוא 35 אחוזים; הסיכון של אח או אחות שאינם תאומים הוא שלושה עד ששה אחוזים, הסיכון של בן או בת לאב סוכרתי הינו שבעה אחוזים והסיכון של בת או בן לאם סוכרתית הינו שניים עד שלושה אחוזים בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חוששני שאפשר לותר על סימני הקריאה.

האם סוכרת נעורים היא מחלה גנטית?
סוכרת מסוג 1 איננה מחלה גנטית במובן הקלאסי של המילה ואין לה דפוס תורשתי ברור. עם זאת, לאנשים עם מבנה גנטי מסוים יש סיכון מוגבר ההופך אותם לרגישים יותר לגורמים סביבתיים, המגרים את מערכת החיסון לתחילת התהליך האוטואימוני, שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת והורסת את תאי הבתא שמייצרים אינסולין.

על אף שיש קשר משפחתי וקשר לסמנים גנטיים מסוימים, אצל יותר מ־90 אחוזים מהילדים עם סוכרת נערים – המטופלים במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר – לא נמצאו בני משפחה נוספים מדרגה ראשונה עם סוכרת מסוג 1. הקשר המשפחתי מתבטא רק בעלייה בסיכון לחלות במחלה. לדוגמה: הסיכון של תאום זהה לחלות בסוכרת נעורים – אם אחיו חולה במחלה – הוא 35 אחוזים; הסיכון של אח או אחות שאינם תאומים הוא שלושה עד ששה אחוזים, הסיכון של בן או בת לאב סוכרתי הינו שבעה אחוזים והסיכון של בת או בן לאם סוכרתית הינו שניים עד שלושה אחוזים בלבד.
סוכרת סוג 1 לא תורשתית
גנטית בהחלט כן
האחוזים של אח של סוכרתי להיות סוכרתי די נמוכים....
אגב מי שכתב את מה שציטטת(מאתר של שניידר) אמר לנו בעצמו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מבירור מעמיק בעניין עם גנטיקאית בכירה בדור ישרים, אם הסכרת התגלתה אחרי גיל 10-15 ואין אף אחד נוסף במשפחה -כמעט ולא סביר שזה גנטי.
הבדיקות הגנטיות שיש היום של סכרת הם לא מדוייקות בכלל, זה רק מקטין/ מגביר את הסבירות לתורשה.
מבחינה מחקרית במשפחה שאחד ההורים חולה סכרת יש סיכוי מעט יותר גבוה מהממוצע באוכלוסיה שילד יחלה גם כן בסכרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם אתם בלחץ פנו לבדיקת אקסום.
אני חושבת שכשיש 2 במשפחה העלות נמוכה מאוד
מרפאת אקסום בהדסה עין כרם
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
את רב המחלות האוטואימוניות אפשר לראות בהופעות חוזרות באותה משפחה
גנטי - לא (לא יודעים למה זה הגיע, וכיצד למנוע אותן...)
בהרבה מקרים - תורשתי בחלק מחלות יותר ובחלק פחות
סוכר אאל,ט זה 40% סיכון
לי ידוע שכל תורשתי הוא גנטי (התורשה עוברת דרך הגנים),
ולא כל גנטי הוא תורשתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מכיר משפחה עם 3 אחים עם סכרת סוג 1.
מכיר חבר שיש לו בת סוכרתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
על פי מה שידוע לי ומה ששמעתי זה גנטי ולא תורשתי
אנחנו 3 אחים עם סכרת ואף אחד לא אמר לנו מפורש האם זה גנטי או לא
מה שכן ידוע לי זה שבסביבות גיל 4 או 14 זה לרוב מגעי (יש בכל גיל) אז עדיף לשמור מכמות גדולה של סוכר בגילים האלה ואולי זה יעזור
בכל מקרא תדעו שאפשר לחיות עם סכרת ולהיות מאוזן בפךט היום שיש את הסנסורים וזה לא אמור להפריע למהלך החיים
שיהיה לכולם רפואה שלימה והרבה הצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מבירור מעמיק בעניין עם גנטיקאית בכירה בדור ישרים, אם הסכרת התגלתה אחרי גיל 10-15 ואין אף אחד נוסף במשפחה -כמעט ולא סביר שזה גנטי.
הבדיקות הגנטיות שיש היום של סכרת הם לא מדוייקות בכלל, זה רק מקטין/ מגביר את הסבירות לתורשה.
מבחינה מחקרית במשפחה שאחד ההורים חולה סכרת יש סיכוי מעט יותר גבוה מהממוצע באוכלוסיה שילד יחלה גם כן בסכרת.
מכירה משפחה שבה לאב גילו בגיל 38, לביתו התפרץ בגיל 27, וחץ מהם יש עוד דוד ועוד בן דוד במשפחה עם סכרת 1.
במקרה הזה זה גנטי/ תורשתי הרבה אחרי גיל 15....
אז אין ביטוח
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
רב מי שאני מכירה אין לו אף אחד במשפחה המורחבת סוכרתי ולרובם גם אין ילדים סוכרתיים...
היחיד שאני מכירה שזה עבר מההורים הוא אחד שיש לו שתי הורים סוכרתיים סוג 1 שזה כבר הרבה יותר אחוזים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מספיק להתקשר ולהתווכח עם נציגי חברות התחבורה

פשוט פותחים תיק בת"ק תכף אסביר איך,

ופתאום הם מתקשרים איליך, ומסבירים לך למה התביעה לא צודקת

ובדרך כלל בסמוך למועד ה'משפט' (נשמע מלחיץ קחו את זה כביקור ברופא משפחה...) הם מציעים לך פשרה על כחצי מהתביעה

ולאמיצים שבינינו ברוב המקרים אל תוותרו תלכו לביהמ"ש ותקבלו את כל הסכום!!!

הלוואי שכל עם ישראל יעשה כך, פתאום חברות התחבורה ידפקו אוטובוסים בשעון שוויצרי!!!!

א'. האטובוס לא יצא וכולי וכולי, תשמרו או קבלה של מונית שלקחתם (בד"כ עדיף לקחת מונית ככה יש נזק יותר רציני אך לא חייבים) או נסיעה הבאה שלקחתם וכל הוכחה אחרת
ב. שולחיים תביעה במקביל לחברת התחבורה המפעילה וכמו"כ למשרד התחבורה.
ג. מחכים לתשובות, אם התשובות לא מספקות (לא נתנו פיצוי מספק וכולי) פותחים תביעה ב15 דקות!!!
ד. מחכים למועד הדיון, בד"כ תקבלו כבר מיד אחרי ההגשה טלפונים מתפתלים מחברת התחבורה המפעילה למה זה תביעה שטותית, ויש להם אפי' הוכחות להפך, אל תבהלו, חכו בסבלנות ואז או ששתתפשרו או שתלכו עד הסוף, בהצלחה תעבירו הלאה שכולם יתבעו אותם, ונקבל ככה שירות נורמלי!!!

כל מי שהגיש והצליח או שלא שיעלה את המקרה כאן שנצליח ביחד לחולל שינוי!!!!
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה