שיתוף - לביקורת גלגולה של רגל שבורה....

[י. ל.]

סיפור אמיתי, בלי שום תוספות וגוזמאות חוץ משינויי שמות קלים
כתבתי ממזמן באמת (כשהייתי בכיתה ו' ביסודי....) אבל לכבוד החופש והסדרים מצאתי את זה כתוב על דף מהוה והחלטתי לשתף.

יהודית שברה את רגלה ולוותה מגמ"ח קורקינט שיוכל לעזור לה להתנייד.
כשהגיעה לבית הספר שאלה אותה המורה איטה (בת כ63) "איפה תשימי את האופניים שלך?" ולאחר מכן אמרה "תשבי פה עם העגלה שלך"
שאלה אותה רבקי חברתה הטובה בציניות: "למה לא סיפרת לי שנולד/ה לך תינוק/ת?"
(כמה שמות כבר יש לקורקינט?)
בשביל להגיע לשיעור חשבון בהקבצה היה על יהודית לקפוץ גרם ענק במעלה המדרגות. אסתי, רבקי, ליבי, גיטי ובינה- צמד החמד התנדבו לעזרתה על מנת להפסיד עוד זמן מהשיעור.
הן החליטו פה אחד לרוץ למעלה ולשאול את המורה ביילי (דווקא צעירונת...) מה לעשות ואיך יהודית תעלה. המורה אמרה שרבקי ואסתי ילכו עם יהודית לשאול את המנהלת מה לעשות. (המנהלת כבת 68) וזה דברה: "את המכשיר, תראי, את תעלי כשהיא תומכת בך מפה והיא מפה, אם את מרגישה שזה לא בטיחותי אז אל תעלי, ואת הרכב שלך תשאירי בהקבצה למטה"
בהקבצה למטה לימדה המורה לאנגלית גב' גרוסמן שלא הסכימה לעניין, בינה וגיטי וכל השאר שכנעו אותה שהמנהלת אמרה לעשות כך. גב' גרוסמן אמרה לשים את זה בחוץ. "אבל הרכב יכול להגנב, אין לו מפתח..." ללא מוצא אחר מן הסבך נאלצה גב' גרוסמן (שכחנו לציין את גילה כ-38) לאשר את כניסתו של הרכב.
עשר דקות לקח המסע של עליית המדרגות וכאשר סופסוף הגיעו למעלה שאלה המורה ביילי את יהודית: "איפה הטרקטור שלך? טוב, בכל מקרה אין פה מקום לטנדר הזה- בעצם רק אם הוא היה מטוס"
כמה שמות קראו לחפץ אחד??????????

בהנאה!

 

[שימנלה]

הכי אהבתי את ה"תרתי משמע" של הכותרת

 

[אש קודש!]

על זה נאמר: צחקתי בקול...

 

[תמרוז]

איזה חמוד!
רואים שכתבת את זה מזמן, הכתיבה שלך היום בליגה אחרת לגמרי.
אבל זה בהחלט יפה ומשעשע, גם לכיתה ו'.