ביקורת ספרות ביקורת עיתוני החג סוכות תשפ"א

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כמו ש @anotherית ציינה, מלבד האשכול של 'המודיע או משפחה', יש מקום לביקורת עיתוני החג מפורטת יותר.

מאחר שהעיתון היחיד שברשותי כעת הוא 'משפחה', אסקור אותו, ואולי אצליח להשיג עיתונים נוספים.

תחילה כמה מילים לגבי המחיר של העיתון. כמו בשנים הקודמות, גם עכשיו העלו השבועונים את מחיר העיתון לחג בחמישה שקלים נוספים, וכעת הוא עומד על שלושים וחמישה שקלים. יתכן שיש לזה הצדקה בשל ההשקעה, אבל קרטל המחירים הזה מצדיק, לדעתי, פנייה לרשות להגבלים עסקיים...

כמו בשנה שעברה, נוסף למארז דיסק שירים. יש מישהו שעדיין יש לו קורא דיסקים תקין, שהוא שומע את השירים ממנו? נראה לי שאפשר להסתפק בהפצת הלינק ברשת...

אתחיל בסיקור המגזין. הוא נפתח בכתבה על 'בני משפחת עדס מסירים את הלוט'. עיקר הכתבה נסובה על רבי יהודה עדס, ראש ישיבת 'קול יעקב', עם קפיצות מסתוריות לאביו רבי יעקב עדס, ולבנו המקובל, שקרוי אף הוא באותו השם. כמו שציינו כבר, מלבד עובדות מעט משמימות על נסיבות פתיחת הישיבה וצורת התנהלותה, אין בכתבה הרבה 'בשר'. הייתי שמח הרבה יותר לשמוע את הסיבה לכך שהישיבה הפכה לספרדית גמורה, לאחר שלאורך שנים דגלה בשיטת ה'חצי חצי'. כמו כן הייתי מעוניין לקרוא קצת יותר על הבן, רבי יעקב עדס, מלבד כמה ריקושטים פה ושם.

סדרת כתבות על הממשיכים לבית סדיגורה, בשם 'שלומה של מלכות'. יצוין שלמרות שבדרך כלל אני מתקשה לקרוא כתבות מסוג זה, הרי שכאן בהחלט יש 'בשר'. למרות שהאדמו"ר המרכזי בסדיגורא הוא צעיר בן 24, הרי שלכתבה אודותיו יש ערך עיתונאי של ממש, לאחר שהוא היה במרכזה של סערה לא פשוטה. קצת הרבה רעש, לטעמי, על כך שהאדמו"ר הצעיר 'העז' ללכת לכולל [לבדו, רח"ל], ופירוט מיותר של החברותות השונות שלו, אבל אחרי הכל - יוצאים עם מידע של ממש.

לפני קריאת הכתבות, היו לי שתי תמיהות בסיפור סדיגורה. האחת – איך יתכן שלחסידות סדיגורה, שהיא בעצם ההמשך של רבי ישראל מרוז'ין, יש כל כך מעט חסידים, לעומת חסידות באיאן, למשל? השנייה – איך יתכן שסיפור כזה, של הפרה ברורה של צוואה מפורשת – עבר כל כך בקלות, בעוד שבחסידויות אחרות, על צוואות הרבה פחות ברורות – לא מדברים כבר עשרות שנים?

הכתבות יישבו לי את התמיהות. חסידות סדיגורה העדיפה לקבוע את מושבה בתל אביב למרות שידעה שבבני ברק תשיג הרבה יותר חסידים, וזאת בשל הערך החשוב של 'אהבת ישראל' וקירוב רחוקים. וכשאלו הערכים של החסידות, לא פלא שהשלום נשמר בין האחים למרות שעל פי הצוואה רק אחד היה אמור להיות אדמו"ר.

כתבה נחמדה על ה'זילברמנים'. כתבה מקיפה וממצה בהחלט, ובשונה מהטענה:
ואותו הדבר בזילברמן, שפיספסו את מאמר הרב שך וכו'.

אני לא חושב שכל כתבה על מגזר אמורה בהכרח להביא את דעת הרב שך בענין, והדמות של רבי יצחק שלמה זילברמן היא מרכזית מאד בקבוצה, ולא לשווא הם נקראים 'זילברמנים'.

חלום שלי – שתהיה כתבה יום אחד על ספר 'קול התור', והגילוי שלו כמזויף, אבל כנראה שאלו חלומות באספמיא...
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נעבור לסדרת כתבות החולין -
ראיון עם בני גנץ.
התרשמתי מאד מהתשובות הרגועות והממלכתיות של גנץ. הוא לא גולש להתלהמות גם כשהוא נשאל שאלות בוערות, ושומר על פסים ענייניים ומכובדים. הראיון כולל הופעת קמיע של 'מפקדו בצבא' של גנץ, חוזר בתשובה בשם 'הרב ילון יצחקי'. לא כל כך ברור מה הוא עשה בראיון הלז, מלבד סוג של 'הרמה להנחתה' של גנץ, שאומר לו שהוא יכול להעיד ש'כשהוא מדבר על אחדות ומסורת עם ישראל, והצורך בחיבורים בתוכנו - הוא מתכוון לכך'. נקודות לא ברורות בראיון - באיזה 'קיבוץ מסורתי-דתי' גדל גנץ [ויקיפדיה מגלה שמדובר על 'כפר אחים'], ומהו 'הכפר הירוק'.
בקיצור - קשה להוציא מאדם קר רוח כמו גנץ כותרות ראויות לשמן. כשהצד השני מאשים אותו בסופרלטיבים כמו 'בוגד' 'גמגמן' ו'חסר חוט שדרה', לשמוע מגנץ ש'מי שעושה תרגילים בשביל לשרוד פוליטית הוא חסר אחריות' זה אפילו לא מגרד.

ראיון עם אביחי מנדלבליט.
עוד לפני הכניסה לתוכן הריאיון, עצם הריאיון און דה רקורד עם היועץ המשפטי לממשלה, הוא הצלחה כבירה. וכשההקלטות ממנו מצליחות להגיע למהדורה המרכזית של ערוץ הטלוויזיה המוביל במדינה - זה הישג עיתונאי כביר.
ישראל יוסקוביץ הוא אחד הכתבים האוהבים עליי ב'משפחה' ובעיתונות החרדית בכלל, עקב כך שהוא אחד היחידים שמעז למלאות את תפקידו כעיתונאי ויודע למתוח ביקורת על הדמות הכי אהובה במגזר - נתניהו. התחלת הריאיון מעט מרוחה, כשמתעסקים בצדדים האישיים שלו כבעל תשובה שהיה מקושר לאדמו"ר מאשלג.
כמדומני שכבר לפני שנה עיתון 'משפחה' הביא ריאיון עם 'מקורבי מנדלבליט', שמדבר על אותם נושאים בדיוק, אלא שאז היה זה ראיון 'אוף דה רקורד', וקשה למצוא חידושים מרעישים בראיון.
הציבור שלנו הוא מעניין מאד. את ביבי הוא מעריץ, למרות היותו אוכל נבילות וטריפות ומחלל שבת מנעוריו, שמעולם לא התנצל על כך, למרות הקיצוצים הכואבים בתשס"ג, והממשלה עם לפיד ובנט בתשע"ג. אבל את מנדלבליט, החוזר בתשובה, ששומר בביתו על תרי"ג מצוות, הוא שונא. וזאת למה? בשל העובדה שהוא עושה את תפקידו. "איך הוא יכול לאשר דברים שהם נגד היהדות?" טוענים כנגדו. התשובה היא - מנדלבליט אינו נבחר ציבור, הוא בסך הכל פקיד. הוא לא יכול לחרוג ממסגרת תפקידו, או דברים שלדעתו המקצועית הם בכלל מסגרת תפקידו. האם ניתן לבוא בטענות למתכנתת במשרד חילוני, על כך שהאתרים שהיא מפתחת פועלים גם בשבת?
המקרה הזה נוגע לכל הנושא הרגיש - שילוב של חרדים במדינה. איך אנו יכולים לדרוש שישלבו חרדים בשירות המדינה, אם שוטר חרדי שיתן דו"ח לחרדי, ייחשב כבוגד במגזר?
כותרת שיוצאת מהראיון - אם מנדלבליט יתרשם שנתניהו משתמש בכוח השלטוני שלו כראש ממשלה, בשביל להשפיע על ההליך הפלילי - יתכן שהוא יודיע על נבצרותו של ראש הממשלה.

סדרת פרקים 'ימים אדומים' - כיצד הגיעה מדינת ישראל לתחתית הטבלה העולמית במאבק בקורונה
כותרת המשנה של פרק א' מכילה את המילים הללו - כך הפקירו הרשויות בישראל את המגזר החרדי. אבל כשקוראים את הכתבה, מבינים שה'הפקרה' מתמצית בזה שראש השב"כ טוען ש'הטכנולוגיה שלנו לא יודעת לאכן את מכשירי הטלפונים הכשרים של החרדים, ובפרט אחרי שנחשפנו לאחוזי ההדבקה הגבוהים במגזר'. נתניהו גלגל עיניים לשמים 'ובכך בחרה מדינת ישראל מראש לוותר על חמישה עשר אחוזים מציבור אזרחיה ולהפוך את המגזר למדגרת הקורונה של המדינה'.
טענה חסרת בסיס לחלוטין, במיוחד כשבימים אלו אנו רואים איך חוגים שלמים בציבור החרדי הם בגדר 'מכירים את הקורונה ומתכוונים למרוד בה'. מה מצפים הכותבים החשובים? שהמדינה תחלק בחינם איתוראן לכל חרדי? שיתדלקו את תיאוריות הקונספירציות אודות G5 וסדר עולמי חדש?
בהמשך מובא אוסף של האשמות לא ברורות, על מדינה ש'עושה את המהלך המכוער ביותר והופכת את החרדים למצורעים ומפיצי מגיפות כשהיא מטילה עליהם ועל עריהם סגר ממוקד וממתג', זאת למרות ש'נותני התחלואה במגזר החרדי העידו אובייקטיבית על מגמה ברורה של זינוק בתחלואה במגזר'. אם יש מגמה ברורה של זינוק, למה לא להטיל סגר, ולמה זה צעד מכוער?
הם לא שוכחים לציין ש'שילמנו מחיר כבד בחיי אדם בגלל קברניט שהעדיף לנהל בזמן הזה את המלחמה על הצדק המשפטי האישי שלו, במקום להפנות את הקשב לעיירה הבוערת ולמגפה המשתוללת', ו'לטרללת הזאת התווספה תופעה של היעדר תקציב מדינה החיוני כל כך בעת הזאת, והפיכתו לבן ערובה במאבק לשימור התפקיד במלחמת אגו מטופש בין נתניהו לגנץ'. יפה.
נקודות חשובות שעלו לי מהפרוייקט הזה:
  • נתניהו כמעט ולא דיבר עם ליצמן מאז שהוא התגלה כחולה קורונה. נקודת השבר הראשונה של נתניהו עם ליצמן היתה כשהיה דחוף לליצמן להופיע עם ספודיק על הראש במוצאי שבת 'זכור', כשהוא דיבר לכל אזרחי המדינה.
  • נתניהו רתח על ליצמן, שידע טוב מאד לסגור את המדינה מטיסות מסין, אבל כשהגיע הצורך לסגור את מוסדות הלימוד החרדיים, הוא לא הסכים לסגור אותם. "לא אתן לתחלואה להידרדר בגלל שבבני ברק לא נשמרים. אלה החיים של כולנו". דברי נתניהו. 'זו הייתה הפעם הראשונה אך לא האחרונה שביבי הביע תחושות מרמור ממה שהוא הגדיר כהקלות שעושה ליצמן למגזר. כך היה בסיפור המקוואות וכך גם במשבר התפילות'. דברי העיתון.
  • ליצמן היה זה שהביא את הכותרת ב'ידיעות', שקוראת להטיל סגר על בני ברק, אך לא ברור אם הכותרת הגיע ממנו, או מאחרים שרצו לשפר את תדמיתו שהיתה בשפל באותם ימים, ושמו מילים בפיו.
  • ליצמן חשב שהוא יצליח לעשות רפורמות במשרד השיכון, אבל מהר מאד התברר לו שעם הקיצוצים התקציביים בכל משרדי הממשלה, כל שינוי של אחוז בתקציב הפך למשימה בלתי אפשרית.
  • ליצמן יחזור להיות סגן שר, תחת שר אחר שישמש כשר שיכון בתואר.
  • עד לרגע זה נתניהו מייחס לליצמן כוונות זרות בהתפטרות מהממשלה, שקשורות למנדלבליט והתיקים שלו.
פרק נוסף הוא על מתווה הקפסולות בישיבות, שכפי שציינו כבר, ידעו בעיתון לפרט יפה מאד איך הגיע המתווה ועל ידי מי, אבל לא כותבים במילה אחת מי אחראי לקריסה המהדהדת של מתווה הקפסולות, שגרם למאות נדבקים בסוף זמן קיץ, ואלפים בסוף זמן אלול. אה, סליחה, דווקא כן אמרו: 'התחלואה ההמונית התרחשה אך ורק בישיבות שבהן לצערנו עוגלו פינות'. ומה חשבתם, במחילה? שבחורי ישיבות בזמננו מסוגלים להיות כלואים ארבעים יום באותה קומה?

ראיון עם בנט, שאין איך להגדיר אותו מלבד מאשר 'ראיון בחירות'. חוץ מקיטורים על מדיניות הממשלה, שום דבר חשוב. פרק נוסף על יעקב אשר, שלא מוסיף הרבה.
ראיון נוסף עם יולי אדלשטיין, שבו מובאת התשובה לטענה שבתחילת הפרוייקט: 'זה לא סוד שיש בעיה לאוכלוסיות שאין להן טלפון חכם. אנחנו לא מדינה שיכולה לתפוס את האזרחים ולחייב אותם לשים מכשיר שמשדר את מקום הימצאם. חיפשנו פתרונות. למי שאין טלפון חכם פיתחנו אפשרות לשים על היד צמיד ללא אינטרנט, כמו סוג של משדר שמאפשר את האיכון. אבל כמו שאמרתי, לדברים האלה צריך אמון של האוכלוסייה, ולא קיבלנו את האמון'. כמו כן הוא אומר את הדברים הבאים 'אני הייתי מאלה שלא היו עם אצבע קלה על ההדק, וקיוויתי שהאמצעים שאנו נוקטים יעזרו, אך תראו מה שקרה. בכל המקומות גם אצל הערבים וגם אצל החרדים שהיו התפרצויות, אמרו ראשי הערים: אצלנו אל תסגור. כך הם ראו את ההגנה על התושבים. אבל בסופו של דבר, גם כשנאלצנו להטיל סגר ממוקד בערים האדומות, הם לקחו את הילדים, שמו להם שלטי הפגנה ושלחו אותם ללימודים. מבחינה רעיונית אני יכול להעריך את ההקרבה למען לימוד התורה, אבל ככה לא עוצרים מגפה'.
פרק חשוב על רוני גמזו, בו מובא סיפור מאד מעניין, על כך שגמזו היה כקוצים בעיניו של נתניהו עוד לפני תשע שנים, בזמן שביתת הרופאים, כשתקף הנ"ל את הצעת נתניהו לייבא רופאים מהודו, והוא מונה לפרוייקטור רק כשגבי ברבש ברח מהתפקיד. אפשר להבין כמה רצון יש לנתניהו שגמזו ייחשב כמצליח בתפקידו.
כשגמזו נשאל 'לאן נעלמה הדמות המכירה את המגזר ברגע המינוי שלך לתפקיד', הוא עונה 'כשמצופה ממני לקבל החלטה מקצועית להוריד את כמות הבדיקות כדי ליצור מצב מלאכותי של הורדת תחלואה מדומה, או כשיש בעיה של תחלואה במערכת החינוך ואתה צריך להילחם לסגירת המערכת כדי להצדיק את השליחות שלשמה נטלת את התפקיד, מחובתי לקבל החלטות קשות'. גמזו טוען שלמרות שהוא יהפוך לשעיר לעזאזל של הקורונה, זה לא מה שמעניין אותו עכשיו, הוא עוסק רק בהגנה על הציבור. בהחלטותיו, כך הוא טוען, הוא מציל יום יום חיים, גם בחברה החרדית'. כששואלים אותו על עיר כמו ביתר עילית, שלא היה משם חולה מאושפז אחד, והוא נעל אותה, משיב גמזו 'אי אפשר במדינת ישראל להסתכל אך ורק על יישוב אחד. יש תנועה ערה, ודאי בין היישובים החרדיים. בסוף התנועה הזאת היא גחלת של תחלואה של נגמרת. הסכר הזה של שמירת האוכלוסייה המבוגרת ייפרץ, וכשהוא ייפרץ יהיה מאוחר מדי'.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כתבות נוספות -
ראיון יפה עם 'גאון הריגול האנגלי אליוט היגינס', שמצליח עם צוותו להוציא מידע ממקורות פתוחים באינטרנט, ובכך להשיג לא פעם את סוכנויות הביון העולמיות - נקודה חשובה לניקי 'פרוג', שחושבים שיכולים לשמור על פרטיותם.

כתבה של מנחם פינס על פנחס סגלוב - ההרוג מהפגנות השבת. לטעמי כתבה מעט מרוחה, כשבסופו של דבר מתברר שהוועדה שהוקמה בנושא קבעה ש'אין להטיל על המשטרה את האחריות למותו של המנוח סגלוב. האמצעים שבהם השתמשה המשטרה היו חוקיים'.

הסדרה הקבועה של 'עיתונאים מספרים על עצמם'. כתבי 'משפחה' מביאים תמונה ש'שינתה להם את המבט על החיים'. נו נו...

כתבה על 'חוליה חשאית של צעירים יהודים ממרוקו' - לא הספקתי לקרוא. נראה שבתקופה האחרונה עיתון 'משפחה' נותן דגש על כתבות שמגיעות מארצות 'עדות המזרח'.

מפגש בין אלעד קופרמן - מפיק טלוויזיוני - לאדמו"ר מביאלא בית שמש, אותו הוא מגדיר כרבו. נראה לי שבשונה מעל מנדלבליט, כאן צריך לפקוח יותר מזוג עיניים תמהות, ולשאול איך אדם שמגדיר את עצמו כחסיד, מפיק תוכניות טלוויזיה שהצניעות היא לא הצד העיקרי שבהן. יצויין שלפני כמה חודשים עיתון משפחה פירסם כתבה על תוכנית הטלוויזיה שהנ"ל הפיק לאחרונה, בשם 'עוד ניפגש', תוכנית שבה חילוניים מכינים את עצמם למפגש עם קרוביהם שחזרו בתשובה, וניתקו איתם קשר. אישית - לא אהבתי את הקונספט, שמגדיר חרדים כ'שחורים' כאלו 'מאחורי מסך הברזל', שאי אפשר לפגשם מבלי איש קשר מיוחד.

כתבה מצולמת של בנצי ששון, 14 עמודים מרוחים בתמונות, שכאילו לא נועדו אלא לעבות את העיתון, וההוכחה היא שאפילו פרסומת אחת לא נכנסה באמצע. כנראה שגם העורכים הבינו שרוב הקוראים ידלגו על כל הכתבה כמקשה אחת.

חדש ב'משפחה' - סיפור בהמשכים על עלילה בתוך משפחה אדמו"רית. מזכיר משהו את 'תיק מקסיקו' של חיים גרינבוים.

עד כאן המגזין.

וכעת למוסף היח"ץ 'מהפך'.
כרגיל, רוב הכתבות של יח"ץ, ושוב נשאלת השאלה הקבועה 'מי קורא אותן בכלל, ולמה המפרסמים מוכנים לשפוך על זה כסף'. בשביל שהקוראים בכלל יפתחו את העיתון, מובאת כתבת פתיחה, 'מסע עם נחום ברנע', על ידי ישראל יוסקוביץ ואהרן קליגר [ואם אנחנו כבר מדברים, יש למישהו מושג מה הרוויחו ב'קנייה' של קליגר? לא מצאתי דבר אחד שהנ"ל הטביע עליו את חותמו]. ראיון חצי היסטורי וחצי פוליטי. אוסף של סיפורים ואנקדוטות. נחמד.

ראיון חשוב עם הפרופסור ירון זליכה, מהכלכלנים המובילים בישראל, על כך שנתניהו מרסק את הצמיחה. הוא בעד ביטול 'חוק עידוד השקעות הון בחברות', שמביא חברות כמו אינטל להקים מרכזים בישראל.

ראיון עם שלושה פרופסורים, שבו מתוארת החשיבות של ויטמין D לצורך חיזוק המערכת החיסונית.

כתבה היסטורית על המהפכה הצרפתית, ושורש ההבדלים שבין ימין לשמאל, שבה נטען שהמוני ההרוגים של המהפכה הצרפתית היו מיותרים, ו'עובדה שבבריטניה אותם היעדים הושגו גם בלי מהפכות וגליוטינות'. רק לא הובא בחשבון שאולי המהפכה הצרפתית ונפוליון שהפיצו את הרעיונות של השוויון והחופש בכל העולם, הם לא מגיעים לבריטניה.

ו-לראשונה לאחר שנה מהפטירה הטראגית של אמו של שמעון ברייטקופף, עליה אנו קוראים בכל שבוע בערך, סוף סוף מביא הנ"ל סיפור מרגש, כמו הסיפורים שהוא יודע לספר. טוב, לא ממש. כמו אצל חיים ולדר, בשלב מסוים הסיפור הופך למונולוג שהופך להרצאה, חבל.

בסוף העיתון טור של גרובייס שבו סיפור על 'אדם אחד' שברגע אחד שינה את כל החיים. כמה חבל שהוא לא טרח להסביר מה הוא החליט לעשות בסוף, ומה יצא ממנו.

פאשלה של העיתון - כפי הנראה, השם של המוסף היה מיועד להיות 'תמורות', ומשיקולים כאלו ואחרים החליפו את השם לקראת הסוף, אבל שכחו להחליף בכמה כתבות. כך בכתבה הפרסומית של מאיר רותם ואריה בלומנטל בעמ' 52, ובכתבה של 'דור ישרים' בעמוד 72.
 
נערך לאחרונה ב:

anotherית

משתמש סופר מקצוען
מרתק! (אולי יותר מהכתבות עצמן), תודה על זה.

אני לא חושב שכל כתבה על מגזר אמורה בהכרח להביא את דעת הרב שך בענין, והדמות של רבי יצחק שלמה זילברמן היא מרכזית מאד בקבוצה, ולא לשווא הם נקראים 'זילברמנים'.
נכתב על הכתבה בבקהילה, לא ראיתי צורך לקרוא בכפילות שלו. אבל בבקהילה, (ואוליי גם במשפחה), הכתבה בעצם הביאה צדדים לכך שזילברמן הם חלק, ולא משהו משונה ורחוק, והייתי מצפה לסיקור אובייקטיבי, שקודם כל יסביר מי הם, ולמה ומי חושב וחשב שהם לא חלק.

כמו הרצאות כנגד ציונות, קודם תסבירו לדור חדש, שלא ידע את יוסף, מה היה בה, בציונות, אחר כך תסבירו מה אין בה. וככה בכל נושא.
 

בוקר מואר

משתמש מקצוען
תענוג לקרוא את הביקורת שלך!
אולי תשלח לקודקודים של העיתון?
ישראל יוסקוביץ בוודאי יהנה:)

השנייה – איך יתכן שסיפור כזה, של הפרה ברורה של צוואה מפורשת – עבר כל כך בקלות, בעוד שבחסידויות אחרות, על צוואות הרבה פחות ברורות – לא מדברים כבר עשרות שנים?
הלוואי שהיה עובר בקלות. כנראה אתה לא שומע חדשות בחול המועד;)
 

+shira

משתמש סופר מקצוען
יופי של ביקורת.
אבל מישהו צריך לעדכן כמה עיתונאים במשפחה שאנטי - ביביזם או ניימדרופינג של פילוסופים לא ממש מספיקים בשביל להפוך כתבה לאיטלגנטית.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  30  פעמים

לוח מודעות

למעלה