אתגר אוטיסט זה לא קללה

[מלכה שליסל]

לרגל יום המודעות לאוטיזם 2.4.24

 

[סבתא חביבה]

מיוחד!
כתיבה יפה וזורמת.
אהבתי את ההקבלה לאדם "נורמלי"

 

[פנינה שחורה]

וואוו ממש מיוחד!
עולה על השרשור מצרפת משהו שכתבתי גם כן בנושא...

הורים, אבא אמא

ילדה וילד

אבא גבוה

ידיו הארוכות פותחות את

אשנבי החלון הגבוה

כמו היו מדלגות

על קלידי הפסנתר השחור

שבחדר האורחים

"בוקר טוב ילדון" הוא קורא אלי

אני עסוק,

שוכב בצמוד למקרר

הופך את המכונית הגדולה

מתחיל לסובב את הגלגל האחורי

בזמן האחרון שני הקדמיים

לא מסתובבים הכי טוב

אמא,

ידים קטנות

פה גדול, מחייך

"קח חמודי"

מגישה לי כוס קקאו חם

אני קופץ את פי

היום אני עסוק,

חייב לבדוק מה קרה לגלגלים הקדמיים

"הוא פתח מוסך,

כבר זמן רב הוא עסוק בגלגלים,

נראה שסגר את תחנת הרכבת לזמן מה"

מתערבת הילדה הגדולה

היא שותה קקאו חם

ואוכלת עוגית שוקולד

עוגיה,

אני דווקא אוהב

אבל את רק את אלו שבצורת כוכב

ואלו נגמרו כבר אתמול

אז אני לא אוכל כלום

אמא צוחקת,

כנראה ממשהו שאמר אבא

שעיניו מציצות עכשיו מבין דפי העיתון הענק

אמא נושקת לי

שלוש נשיקות,

על שתי הלחיים ועוד אחת על האף

אני ממצמצץ בעיני.

היא לוקחת את התיק השחור

"להתראות" היא אומרת

סוגרת אחריה את הדלת.

מרים את עיני מגלגל המכונית

משפשף את הלחיים

"הלכה לעבודה"

מפטירה הילדה

מכתפת על גבה תיק גדול ומוזר

היא נוגעת בי, מחבקת, מנשקת

"להתראות אבו'ש, להתראות ילד"

יוצאת וטורקת את הדלת.

אני משפשף את עיני,

ממשיך בסיבוב הגלגלים

מחכה שאבא יסיים עם העיתון

ויקח אותי

מחוץ לבית,

אל הגן

אבא אמא

ילדה וילד