סיפור הקמתה של ישיבת א גרויסע קאפ
(קיבלתי מחבר ומצרף את זה כאן ברשותו, תיקנתי מספרים ושכללתי כמה נקודות)
שימו לב לאזהרות בפוסט האחרון ברצף הפוסטים שלי.
למעשה סיפור הקמתה של ישיבת "א גרויסע קאפ" מתחיל מייד עם סיומו של זבד הבת המשותף שערכו החברותא המיתולוגית עוד מימי הישיבה קטנה: ר' שעפס'ל היימלאז ור' יורו גולדמאני. ומעשה שהיה כך היה.
ר' שעפס'ל ור' יורו (שליצני הכולל עדיין מכנים אותו לעיתים "יורי"), היו זוג מתמידים שטרם נראה כמותו, וכשם שלא פסק פיהם מגירסא, כך לא זזה ידו של זה מיד רעהו. הכל היו עושים בצוותא, החל מקניית נעלי שבת תוך כדי התפלפלות על דיני "נולד", וכלה בעמידה בתור לבקשת ההנחה בארנונה שלוותה תמיד בדיון על גודל החובה להציל כספים מידי הציונים הארורים. הם היו דומים כמעט בכל וכמעשה איש כך מעשה רעהו עד שנודעו לכל בכינוי "יורו-שעפסיל".
כשיורו-שעפסיל התארסו, איש לא התפלא כי בחרו שניהם את שתי בנותיו של הנגיד האגדי ר' דוד גרויס, וכי התנאים ולאחר מכן שמחת הנישואין נערכו באותו היום ובאותו אולם. בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן חגגו שניהם יחדיו את זבד בנותיהם הבכורות ששתיהן ענו לאותו שם: ביישפּיל, בת בתו של הנגיד הרבני הרב ר' דוד גרויס, שליט"א.
כטוב ליבו של הנגיד ביין הודיע קבל עם ועדה כי לגודל מעלותיהם של יורו-שעפסיל, ולכבוד הולדת נכדותיו, הוא מאריך את הקעסט שהתחייב לחתניו ללא הגבלת זמן. "עד מאה ועשרים" אמר ר' דוד, כשחיוך של שביעות רצון מרצד תחת שפמו המכסיף וכוסית ויסקי משובח מתערסלת באצבעות ימינו, "לא יהיו לכם שום דאגות של פרנסה". "זה כולל לחתן את בייַשפּיל"? שאל ר' שעפס'ל (או שמא היה זה ר' יורו? עד היום אף אחד לא יודע), א וודאי! השיב ר' דוד, והוסיף מייד: "עשר יחידות בבנק נישואין בכבוד (הטעות במקור) עליי!"
אלא שכאן אירע דבר מוזר מאוד. ר' יורו גולדמאני, ששנים של לימוד תורה הפכו אותו למייבין בכל תחומי החיים, הודיע מיני וביה לחמיו כי הוא מעדיף לקבל לידיו את הכספים שמיועדים לגמ"ח נישואין בכבוד, והוא כבר ידאג לחתן את ביישפּיל בעצמו. ר' דוד, לא היה מרוצה מההתפתחות כלל ועיקר. "את כל חיי מקדיש אני בשביל שתוכל ללמוד בלי הפרעה ואתה חפץ לעשות מסחר בכספי"? נעלב ר' דוד.
"חלילה" השיב ר' יורו, "מתחייב אני בלא אסמכתא ובלא טופסא דשטרא שלא לעשות מסחר ולא לרדוף אחר ריווח, רק לשים הכסף במקום בטוח לפחות כמו הגמ"ח, ואם תשאר בידי פרוטה שחוקה לאחר שאחתן את ביישפיל, הכל מוקדש לשמיים", וזאת למודעי שכשר' יורו אומר "לשמים" הוא מתכוון "לישיבה". "אדרבה", פסק ר' דוד, וכך הוחלט ש"יורו-שעפסיל" יפתחו שניהם לראשונה בחייהם חשבונות בנק בבנק הפועלים ("אנן, אגרי יומא אנן" זעק שעפסיל בסילודין), שיועדו למטרת חיתון הבנות בלבד. הנגיד יעביר לחשבונותיהם בכל חודש סכום זהה, שעפסיל יעביר את הכסף לגמ"ח נישואין בכבוד שם ירכשו עשרה יחידות, ואילו יורו, יעביר את הכסף לקרן נאמנות שתשואתה הממוצעת לאחר ניכוי מס היא לפחות- 5.5 אחוזים לשנה.
זבד הבת האמור התקיים ביום 01.01.2022 למניין אומות העולם תחת מגבלות התו הצבעוני (לאחר העתירה לבג"ץ על כך שצבע התווים לא משקף את הגיוון החברתי והמגדרי) ומייד למחרת הופקדו בחשבונותיהם של יורו-שעפסיל 500 שקלים טבין ותקילין, סכום התרומה החודשי עבור 10 יחידות גמ"ח נישואין בכבוד. כבר בערבו של אותו יום שוב התאפסה יתרת העו"ש של יורו-שעפסיל, כאשר הבנק כיבד את הוראות הקבע והעביר את חמש מאות השקלים של ר' שעפסיל לגמ"ח נישואין בכבוד ואת חמש מאות השקלים של ר' יורו לקרן הנאמנות על שם ביישפיל שתחי'.
***
אנו קופצים כעת עשור ומחצה. יורו-שעפסיל עדיין לומדים בחברותא רוב שעות היממה, ומקיימים את העולם בהבל פיהם. במוצאי שבת הם נפגשים כרגיל למלווה מלכה המסורתית אצל ר' דוד. בסיומו של הערב פונה ר' דוד לר' שעפסיל, "ר' שעפסיל, צריך לבטל את הוראת הקבע לגמ"ח נישואין בכבוד, אמנם ביישפיל שתחי' רק בת 16 אבל ההתחייבות לגמ"ח נישואין בכבוד הייתה ל192 חודשים בלבד". ר' שעפסי'ל גירד מעט בפדחתו וניסה להזכר במה מדובר, הוא הרי לא מכיר צורת מטבע. למזלו ר' יורו הציל את המצב. "וודאי וודאי שווער! ביישפיל בת ר' שעפסיל מסודרת כעת לחלוטין עם הלוואה של 400,000 שקלים טבין ותקילין. יש שמועות שאפשר אפילו לקנות עם זה מחסן קטן בדימונה". "ומה עם ביישפיל שלך?" דרש ר' דודבמפגיע, מתעלם לחלוטין מהעלבון המרומז שהפריח חתנו הממולח. אל דאגה, אמר ר' יורו, באותו אולם ובאותה טבעת תתקדשנה שתי הביישפילעך כמאמר הכתוב "יחדו יהיו תמים אל־ראשו אל־הטבעת האחת כן עשה לשניהם". ונחה דעתו של ר' דוד גרויס.
***
השנה כעת 01.01.2042 אמש חגגה ביישפיל עם בת דודתה ביישפיל יומולדת עשרים. וכבר היום התארסו שתיהן. חשבונות הבנק של יורו-שעפסיל היו ריקים אמנם מכל וכל, אבל החתונות מוכרחות להתקיים. ר' שעפסיל מרים טלפון לגמ"ח נישואין בכבוד ולמחרת נוחתים בחשבונו 400,000 שקלים, שאת חלקם, כך הוסבר לו, עליו לפרוע בתשלומים של 2600 שקלים מידי חודש למשך 130 חודשים. "בסדר" אמר שעספיל והתקשר לר' דוד. ר' דוד הבטיח מייד להעביר 130 תשלומים של 2600 שקלים לחשבונות של יורו-שעפסיל, והכל בא על מקומו בשלום.
כיוון שראה ר' יורו את חשבון הבנק של גיסו מלא ב400000 שקלים החליט מייד לקום ולעשות מעשה. ראשית פנה למנהל הקרן על שם ביישפיל שתחי' ומשך משם סך ₪ 190,020.84 טבין ותקילין לאחר ניכוי מס רווחי הון. (הכסף עבר לחשבונו של ר' יורו ביורו, אבל הומר מידית למטבע המקומית-ציונית). כעת חסרים לר' יורו 209,980 ₪ כדי להשתוות עם ר' שעפסיל. ר' יורו, שכזכור, התורה הפכה אותה למייבין בכל שטחי החיים, יודע היטב שהוא יכול לקבל משכנתא בכשני אחוז ריבית או אפילו לקבל הלוואה לכל מטרה מבנק הפועלים בארבע אחוז ריבית בלי למשכן את הבית, אבל זמנו של ר' יורו יקר מפז. בזמן שלוקח לפנות ליועץ משכנתאות או לבנק אפשר להספיק לגלגל עוד כמה דפי גמרא עם ר' שעפסיל, אז ר' יורו מתקשר לחברת כרטיסי האשראי שודדי ים בע"מ, ומבקש הלוואה של 209,980 שקלים. "אין בעייה אדוני" כך הפקידה, "זה פריים + 6 אחוז". כמה שר' יורו הוא מייבין הוא לא עד כדי כך מייבין כדי לדעת מה זה פריים, אז הוא חושב שזו הלוואה ב6 אחוז עם עוד איזה משהו קטן שנקרא פריים. הוא סוגר עיסקה. בסופו של יום החשבונות של יורו-שעפסיל שוב הכילו סכום זהה 400000 שקלים, והשניים קיימו "ויחזור לתלמודו".
הכל התפוצץ במלווה מלכה אצל השווער. ר' דודשכבר לא שמע טוב, דרש שוב ושוב מר' יורו לומר לו מה גובה הריבית שהתחייב לשלם עבור ההלוואה שלקח מ"שודדי ים בע"מ". "פריים פלוס 6" צעק ר' יורו. "פריים + 6"? הזדעזע ר' דוד, זה יותר משמונה אחוז ריבית! זה כבר שוק אפור! מי לוקח הלוואות עם ריבית נשך שכזו? איי! לא הייתי צריך לסמוך עליך!". ר' דוד פרש אמנם לחדרו סר וזעף, אולם למחרת נוכחו יורו-שעפסיל לדעת שבחשבונם צץ סכום של 2600 שקלים חדשים. ר' שעפסיל העביר את הסכום כמות שהוא לגמ"ח נישואין בכבוד. תשלום ראשון מתוך 130 תשלומים, ואילו ר' יורו התקשר שוב לפקידה הנחמדה וביקש לפרוס את חובו לתשלומים של 2600 שקלים בחודש. "אין בעייה אדוני" אומרת הפקידה, זה יוצא 117 תשלומים.
***
נקפוץ עשור קדימה. ר' דוד חולה את חוליו האחרון (קורונה זן דלתא+למדה 32.015 - הקטלני ביותר ב-300 הגלים האחרונים). בשארית כוחותיו הוא קורא לשני חתניו ומצווה לביתו. "ר' שעפסיל... (חרחור...) צריך לבטל את ההוראת קבע לבנק נישואין בכבוד". "זה גמ"ח נישואין בכבוד זיידע" (אף אחד לא זכר מתי בדיוק התחילו יורו-שעפסיל לקרוא לו "זיידע" במקום "שווער") אומר ר' שעפסיל, "וכבר ביטלתי אתמול, ר' יורו הזכיר לי". "ר' יורו"? משתעל ר' דוד ופונה לימינו, "מה עם הלוואת הנשך הנוראה שלקחת?". "אל תדאג זיידע," כך ר' יורו "סיימתי לשלם אותה לפני יותר משנה". את הכסף שהמשכת להעביר לחשבון העברתי לאותה קרן ישנה שפתחנו בזמנו לביישפיל, ועכשיו יש בה 34,745.52 ₪ שלושים וארבעה אלף שבע מאות ארבעים וחמשה שקלים, וחמישים ושניים אגורות. "וחמישים ושניים אגורות?" מלמל ר' דוד וחיוך רחב התפשט על פניו החיוורות. "חמישים ושניים אגורות זה טוב", ויצאה נשמתו ב"טוב".
כבר בימי השלושים קיים ר' יורו את נדרו, והקים בכספי הקרן ישיבה על קברו של חמיו. וכך קמה ישיבת "א גרויסע קאפ".
(מבוסס על סיפור לא אמיתי)
(קיבלתי מחבר ומצרף את זה כאן ברשותו, תיקנתי מספרים ושכללתי כמה נקודות)
שימו לב לאזהרות בפוסט האחרון ברצף הפוסטים שלי.
למעשה סיפור הקמתה של ישיבת "א גרויסע קאפ" מתחיל מייד עם סיומו של זבד הבת המשותף שערכו החברותא המיתולוגית עוד מימי הישיבה קטנה: ר' שעפס'ל היימלאז ור' יורו גולדמאני. ומעשה שהיה כך היה.
ר' שעפס'ל ור' יורו (שליצני הכולל עדיין מכנים אותו לעיתים "יורי"), היו זוג מתמידים שטרם נראה כמותו, וכשם שלא פסק פיהם מגירסא, כך לא זזה ידו של זה מיד רעהו. הכל היו עושים בצוותא, החל מקניית נעלי שבת תוך כדי התפלפלות על דיני "נולד", וכלה בעמידה בתור לבקשת ההנחה בארנונה שלוותה תמיד בדיון על גודל החובה להציל כספים מידי הציונים הארורים. הם היו דומים כמעט בכל וכמעשה איש כך מעשה רעהו עד שנודעו לכל בכינוי "יורו-שעפסיל".
כשיורו-שעפסיל התארסו, איש לא התפלא כי בחרו שניהם את שתי בנותיו של הנגיד האגדי ר' דוד גרויס, וכי התנאים ולאחר מכן שמחת הנישואין נערכו באותו היום ובאותו אולם. בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן חגגו שניהם יחדיו את זבד בנותיהם הבכורות ששתיהן ענו לאותו שם: ביישפּיל, בת בתו של הנגיד הרבני הרב ר' דוד גרויס, שליט"א.
כטוב ליבו של הנגיד ביין הודיע קבל עם ועדה כי לגודל מעלותיהם של יורו-שעפסיל, ולכבוד הולדת נכדותיו, הוא מאריך את הקעסט שהתחייב לחתניו ללא הגבלת זמן. "עד מאה ועשרים" אמר ר' דוד, כשחיוך של שביעות רצון מרצד תחת שפמו המכסיף וכוסית ויסקי משובח מתערסלת באצבעות ימינו, "לא יהיו לכם שום דאגות של פרנסה". "זה כולל לחתן את בייַשפּיל"? שאל ר' שעפס'ל (או שמא היה זה ר' יורו? עד היום אף אחד לא יודע), א וודאי! השיב ר' דוד, והוסיף מייד: "עשר יחידות בבנק נישואין בכבוד (הטעות במקור) עליי!"
אלא שכאן אירע דבר מוזר מאוד. ר' יורו גולדמאני, ששנים של לימוד תורה הפכו אותו למייבין בכל תחומי החיים, הודיע מיני וביה לחמיו כי הוא מעדיף לקבל לידיו את הכספים שמיועדים לגמ"ח נישואין בכבוד, והוא כבר ידאג לחתן את ביישפּיל בעצמו. ר' דוד, לא היה מרוצה מההתפתחות כלל ועיקר. "את כל חיי מקדיש אני בשביל שתוכל ללמוד בלי הפרעה ואתה חפץ לעשות מסחר בכספי"? נעלב ר' דוד.
"חלילה" השיב ר' יורו, "מתחייב אני בלא אסמכתא ובלא טופסא דשטרא שלא לעשות מסחר ולא לרדוף אחר ריווח, רק לשים הכסף במקום בטוח לפחות כמו הגמ"ח, ואם תשאר בידי פרוטה שחוקה לאחר שאחתן את ביישפיל, הכל מוקדש לשמיים", וזאת למודעי שכשר' יורו אומר "לשמים" הוא מתכוון "לישיבה". "אדרבה", פסק ר' דוד, וכך הוחלט ש"יורו-שעפסיל" יפתחו שניהם לראשונה בחייהם חשבונות בנק בבנק הפועלים ("אנן, אגרי יומא אנן" זעק שעפסיל בסילודין), שיועדו למטרת חיתון הבנות בלבד. הנגיד יעביר לחשבונותיהם בכל חודש סכום זהה, שעפסיל יעביר את הכסף לגמ"ח נישואין בכבוד שם ירכשו עשרה יחידות, ואילו יורו, יעביר את הכסף לקרן נאמנות שתשואתה הממוצעת לאחר ניכוי מס היא לפחות- 5.5 אחוזים לשנה.
זבד הבת האמור התקיים ביום 01.01.2022 למניין אומות העולם תחת מגבלות התו הצבעוני (לאחר העתירה לבג"ץ על כך שצבע התווים לא משקף את הגיוון החברתי והמגדרי) ומייד למחרת הופקדו בחשבונותיהם של יורו-שעפסיל 500 שקלים טבין ותקילין, סכום התרומה החודשי עבור 10 יחידות גמ"ח נישואין בכבוד. כבר בערבו של אותו יום שוב התאפסה יתרת העו"ש של יורו-שעפסיל, כאשר הבנק כיבד את הוראות הקבע והעביר את חמש מאות השקלים של ר' שעפסיל לגמ"ח נישואין בכבוד ואת חמש מאות השקלים של ר' יורו לקרן הנאמנות על שם ביישפיל שתחי'.
***
אנו קופצים כעת עשור ומחצה. יורו-שעפסיל עדיין לומדים בחברותא רוב שעות היממה, ומקיימים את העולם בהבל פיהם. במוצאי שבת הם נפגשים כרגיל למלווה מלכה המסורתית אצל ר' דוד. בסיומו של הערב פונה ר' דוד לר' שעפסיל, "ר' שעפסיל, צריך לבטל את הוראת הקבע לגמ"ח נישואין בכבוד, אמנם ביישפיל שתחי' רק בת 16 אבל ההתחייבות לגמ"ח נישואין בכבוד הייתה ל192 חודשים בלבד". ר' שעפסי'ל גירד מעט בפדחתו וניסה להזכר במה מדובר, הוא הרי לא מכיר צורת מטבע. למזלו ר' יורו הציל את המצב. "וודאי וודאי שווער! ביישפיל בת ר' שעפסיל מסודרת כעת לחלוטין עם הלוואה של 400,000 שקלים טבין ותקילין. יש שמועות שאפשר אפילו לקנות עם זה מחסן קטן בדימונה". "ומה עם ביישפיל שלך?" דרש ר' דודבמפגיע, מתעלם לחלוטין מהעלבון המרומז שהפריח חתנו הממולח. אל דאגה, אמר ר' יורו, באותו אולם ובאותה טבעת תתקדשנה שתי הביישפילעך כמאמר הכתוב "יחדו יהיו תמים אל־ראשו אל־הטבעת האחת כן עשה לשניהם". ונחה דעתו של ר' דוד גרויס.
***
השנה כעת 01.01.2042 אמש חגגה ביישפיל עם בת דודתה ביישפיל יומולדת עשרים. וכבר היום התארסו שתיהן. חשבונות הבנק של יורו-שעפסיל היו ריקים אמנם מכל וכל, אבל החתונות מוכרחות להתקיים. ר' שעפסיל מרים טלפון לגמ"ח נישואין בכבוד ולמחרת נוחתים בחשבונו 400,000 שקלים, שאת חלקם, כך הוסבר לו, עליו לפרוע בתשלומים של 2600 שקלים מידי חודש למשך 130 חודשים. "בסדר" אמר שעספיל והתקשר לר' דוד. ר' דוד הבטיח מייד להעביר 130 תשלומים של 2600 שקלים לחשבונות של יורו-שעפסיל, והכל בא על מקומו בשלום.
כיוון שראה ר' יורו את חשבון הבנק של גיסו מלא ב400000 שקלים החליט מייד לקום ולעשות מעשה. ראשית פנה למנהל הקרן על שם ביישפיל שתחי' ומשך משם סך ₪ 190,020.84 טבין ותקילין לאחר ניכוי מס רווחי הון. (הכסף עבר לחשבונו של ר' יורו ביורו, אבל הומר מידית למטבע המקומית-ציונית). כעת חסרים לר' יורו 209,980 ₪ כדי להשתוות עם ר' שעפסיל. ר' יורו, שכזכור, התורה הפכה אותה למייבין בכל שטחי החיים, יודע היטב שהוא יכול לקבל משכנתא בכשני אחוז ריבית או אפילו לקבל הלוואה לכל מטרה מבנק הפועלים בארבע אחוז ריבית בלי למשכן את הבית, אבל זמנו של ר' יורו יקר מפז. בזמן שלוקח לפנות ליועץ משכנתאות או לבנק אפשר להספיק לגלגל עוד כמה דפי גמרא עם ר' שעפסיל, אז ר' יורו מתקשר לחברת כרטיסי האשראי שודדי ים בע"מ, ומבקש הלוואה של 209,980 שקלים. "אין בעייה אדוני" כך הפקידה, "זה פריים + 6 אחוז". כמה שר' יורו הוא מייבין הוא לא עד כדי כך מייבין כדי לדעת מה זה פריים, אז הוא חושב שזו הלוואה ב6 אחוז עם עוד איזה משהו קטן שנקרא פריים. הוא סוגר עיסקה. בסופו של יום החשבונות של יורו-שעפסיל שוב הכילו סכום זהה 400000 שקלים, והשניים קיימו "ויחזור לתלמודו".
הכל התפוצץ במלווה מלכה אצל השווער. ר' דודשכבר לא שמע טוב, דרש שוב ושוב מר' יורו לומר לו מה גובה הריבית שהתחייב לשלם עבור ההלוואה שלקח מ"שודדי ים בע"מ". "פריים פלוס 6" צעק ר' יורו. "פריים + 6"? הזדעזע ר' דוד, זה יותר משמונה אחוז ריבית! זה כבר שוק אפור! מי לוקח הלוואות עם ריבית נשך שכזו? איי! לא הייתי צריך לסמוך עליך!". ר' דוד פרש אמנם לחדרו סר וזעף, אולם למחרת נוכחו יורו-שעפסיל לדעת שבחשבונם צץ סכום של 2600 שקלים חדשים. ר' שעפסיל העביר את הסכום כמות שהוא לגמ"ח נישואין בכבוד. תשלום ראשון מתוך 130 תשלומים, ואילו ר' יורו התקשר שוב לפקידה הנחמדה וביקש לפרוס את חובו לתשלומים של 2600 שקלים בחודש. "אין בעייה אדוני" אומרת הפקידה, זה יוצא 117 תשלומים.
***
נקפוץ עשור קדימה. ר' דוד חולה את חוליו האחרון (קורונה זן דלתא+למדה 32.015 - הקטלני ביותר ב-300 הגלים האחרונים). בשארית כוחותיו הוא קורא לשני חתניו ומצווה לביתו. "ר' שעפסיל... (חרחור...) צריך לבטל את ההוראת קבע לבנק נישואין בכבוד". "זה גמ"ח נישואין בכבוד זיידע" (אף אחד לא זכר מתי בדיוק התחילו יורו-שעפסיל לקרוא לו "זיידע" במקום "שווער") אומר ר' שעפסיל, "וכבר ביטלתי אתמול, ר' יורו הזכיר לי". "ר' יורו"? משתעל ר' דוד ופונה לימינו, "מה עם הלוואת הנשך הנוראה שלקחת?". "אל תדאג זיידע," כך ר' יורו "סיימתי לשלם אותה לפני יותר משנה". את הכסף שהמשכת להעביר לחשבון העברתי לאותה קרן ישנה שפתחנו בזמנו לביישפיל, ועכשיו יש בה 34,745.52 ₪ שלושים וארבעה אלף שבע מאות ארבעים וחמשה שקלים, וחמישים ושניים אגורות. "וחמישים ושניים אגורות?" מלמל ר' דוד וחיוך רחב התפשט על פניו החיוורות. "חמישים ושניים אגורות זה טוב", ויצאה נשמתו ב"טוב".
כבר בימי השלושים קיים ר' יורו את נדרו, והקים בכספי הקרן ישיבה על קברו של חמיו. וכך קמה ישיבת "א גרויסע קאפ".
(מבוסס על סיפור לא אמיתי)
נערך לאחרונה ב: