הנושאים החמים
הנושאים החמים
מעשה שהיה כך היה.
בישיבה שבה כיהנתי כתלמיד, נפטר אחד מן הבחורים באופן טרגי.
הוא היה בחור חמד בשיא פריחתו.
כמובן שכולם נסעו להלוויה, שהיתה מזעזעת וקורעת הלב.
חוץ ממני.
הייתי חייב להישאר.
מה שהוביל אותי להיכנס לבית המדרש באמצע שעת הסדר, ולמצוא אותו ריק מאדם.
מאות סטנדרים עם גמרות מיותמות, הביטו בי בעצב.
התיישבתי באופן אקראי באחד הספסלים, רציתי בזמן כזה שכולם עוסקים בהלווית המת, ללמוד קצת לעילוי נשמתו.
קירבתי אלי את הסטנדר עם הגמרא, הצצתי לעמוד הראשון, לראות עם הבעלים מאשר את השימוש במקומו בלבד.
צמרמורת.
הגמרא הייתה שייכת לנפטר דנן.
דווקא הגמרא שלו, מכולם.
מפחיד.
עד כאן המציאות. מכאן ואילך דמיון.
דפדפתי בין עמודי הגמרא רציתי לחפש איזה פנקס קבלות של בן העלייה שאוכל לפרסם.
מה שמצאתי היה מכתב.
כאילו הוא חזה את מותו.
הוא מיען את המכתב אל אביו החורג, סיפר לו שם הכול. חשף סודות, הסביר דברים, ולא שכח להתנצל.
הבטתי בתאריך, המכתב נכתב בו ביום.
אכן, זה היה המכתב האחרון.
כאן אתם נכנסים לתמונה, כי הסיפור להשראה בלבד.
אני רוצה שתספרו על המכתב האחרון.
אני אשמח גם אם תכתבו אותו.
מכתב שנכתב לקראת פרידה. אתם תבחרו על ידי מי.
כל פרידה מכל סוג. אתם מחליטים.
מכתב שממוען למישהו מאד מסוים. אתם יודעים מי הוא.
בו נחשפים דברים שהכותב לא העז/יכל/רצה לגלות.
הוא יכול להיות עצוב או מצחיק, מתנצל או תוקפני, הוא יכול להיות ריגשי ופיוטי או מעשי וישיר. נתון לבחירתכם.
אבל הוא חייב לכלול גילוי של סוד, חשיפה מטלטלת. שמי שימצא את המכתב או יקבל אותו. יהיה המום ונסער.
כמובן שאפשר ומומלץ להכניס אותנו בכמה שורות לעניין, לתת רקע. אבל, העיקר זה המכתב.
חדדו עטים תאבקו מקלדות. תכתבו לי מכתב.
מכתב אחרון.
תאריך אחרון למשלוח:
מוצאי שבת פרשת וישלח.
אז ינעל האתגר.
הקשקושים לפח הקשקשת לנספח.
בישיבה שבה כיהנתי כתלמיד, נפטר אחד מן הבחורים באופן טרגי.
הוא היה בחור חמד בשיא פריחתו.
כמובן שכולם נסעו להלוויה, שהיתה מזעזעת וקורעת הלב.
חוץ ממני.
הייתי חייב להישאר.
מה שהוביל אותי להיכנס לבית המדרש באמצע שעת הסדר, ולמצוא אותו ריק מאדם.
מאות סטנדרים עם גמרות מיותמות, הביטו בי בעצב.
התיישבתי באופן אקראי באחד הספסלים, רציתי בזמן כזה שכולם עוסקים בהלווית המת, ללמוד קצת לעילוי נשמתו.
קירבתי אלי את הסטנדר עם הגמרא, הצצתי לעמוד הראשון, לראות עם הבעלים מאשר את השימוש במקומו בלבד.
צמרמורת.
הגמרא הייתה שייכת לנפטר דנן.
דווקא הגמרא שלו, מכולם.
מפחיד.
עד כאן המציאות. מכאן ואילך דמיון.
דפדפתי בין עמודי הגמרא רציתי לחפש איזה פנקס קבלות של בן העלייה שאוכל לפרסם.
מה שמצאתי היה מכתב.
כאילו הוא חזה את מותו.
הוא מיען את המכתב אל אביו החורג, סיפר לו שם הכול. חשף סודות, הסביר דברים, ולא שכח להתנצל.
הבטתי בתאריך, המכתב נכתב בו ביום.
אכן, זה היה המכתב האחרון.
כאן אתם נכנסים לתמונה, כי הסיפור להשראה בלבד.
אני רוצה שתספרו על המכתב האחרון.
אני אשמח גם אם תכתבו אותו.
מכתב שנכתב לקראת פרידה. אתם תבחרו על ידי מי.
כל פרידה מכל סוג. אתם מחליטים.
מכתב שממוען למישהו מאד מסוים. אתם יודעים מי הוא.
בו נחשפים דברים שהכותב לא העז/יכל/רצה לגלות.
הוא יכול להיות עצוב או מצחיק, מתנצל או תוקפני, הוא יכול להיות ריגשי ופיוטי או מעשי וישיר. נתון לבחירתכם.
אבל הוא חייב לכלול גילוי של סוד, חשיפה מטלטלת. שמי שימצא את המכתב או יקבל אותו. יהיה המום ונסער.
כמובן שאפשר ומומלץ להכניס אותנו בכמה שורות לעניין, לתת רקע. אבל, העיקר זה המכתב.
חדדו עטים תאבקו מקלדות. תכתבו לי מכתב.
מכתב אחרון.
תאריך אחרון למשלוח:
מוצאי שבת פרשת וישלח.
אז ינעל האתגר.
הקשקושים לפח הקשקשת לנספח.
נערך לאחרונה ב:
