לפי דעתי זה בס"ה עניין של הסתכלות,
יש זוגות כאלה ויש זוגות כאלה
יש זוגות שמגיעים להורים מגיעים למלון על כל המשתמע ועליהם יצא התרעומת
ויש כאלה שמגיעים לעשות נחת להורים עוזרים ברמה כזו ו/או אחרת ומשאירים טעם טוב,
בתור אח לכמה זוגות ולא ממש צעירים וכ"א עם מעל 5 ילדים בלעה"ר יש הבדל ענק בין הזוגות הגדולים (אלו שהתחתנו ראשונים) לזוגות היותר צעירים,
הראשונים יותר מגיעים למלון ולא עושים כלום, האחרים יותר עוזרים מי בפינוי שולחן בסעודה ומי בהגשה
@מלפפון הנושא היה פחות ביביסיטר יותר עזרה בבית
להורים ובבית,
הילדים פזרו משחקים תדאג שיאספו אותם,
נשפך שתיה בסעודה תדאג לנקות
הייתם בחדר תשאירו אחריכם מסודר, לא משחקים לא טיטולים ולא בלגן,
הגעתם לחדר על כל מיטה היה מצעים/כרית/שמיכה, לא כיף לנו למצוא את הכל במדורה של ל"ג בעומר באמצע החדר + כמה משחקים....
לא כיף לנו שבמהלך כל הסעודות אפילו פעם אחת לא קמתם לראות האם צריך עזרה בלהוציא אוכל
לא כיף לנו שכשאתם יוצאים מהבית של ההורים צריך שעתיים לסדר ולמיין משחקים
כיף לנו שאתם באים
נחמד לנו לשמור על האחיינים
לא נחמד לנו שאתם עושים כלים, (אבל לא מפריעים לכם)
מותר לנו להכנס לחדר להוציא משהו (במידה ושחכנו) בזמן שאתם לא בחדר
אצלנו יש כאלו ויש כאלו
יש כאלו שכל מה שכתבתי מיותר וזה מה שהם עושים
ויש כאלה שמה שכתבתי עושים בדיוק הפוך...
כן את הזוגות האלה ממש לא כיף לארח (בלשון המעטה)
ביקשתי לא לתייג אותי..
בכל מקרה, אצלי מדובר במאמץ גדול לנסוע ולבוא.
אני טיפוס מסודר ונח לי להיות בבית.
יכולה להגיד לך שבד"כ אני לא מגיעה עם עוגה ולא עם סלט או פשטידה.
אני מגיעה עם עצמי ועייף לי מאד.
מה שכן- אני לא משאירה משחקים מפוזרים (אצל ההורים שלי אין כמעט ממילא, אבל אצל חמותי יש כמויות, ובתום השבת וגם במהלכה אני אחראית לבקש מהילדים לאסוף וגם אוספת בעצמי, ומתחננת לחמותי לא להוציא עוד משחק כי כבר נמאס לי לאסוף)..
אני מסדרת את החדר אחריי כולל עם מטאטא בד"כ.
בעלי מרוקן את הפח.
אני מורידה מהשולחן בהרבה פעמים.
אצל הוריי:
אני קמה בבוקר אחרי שכולם הלכו לישון מאוחר מאד שלא כרגיל.
בד"כ התינוקת מעירה ב7, וזה אחרי שהיא טרחה להעיר במשך הלילה.
ישר צריך ליטול לכולם ידים כדי שלא יגעו באוכל.
בשעה 11 כבר יש לי קרניים כי צריך כל הזמן להקפיד שלא יתבלגן, וגם להעסיק אותם.
(אם לא תהי נימוסית, אני מסוגלת לכתוב את המהלך של כל דקה
7:01 התינוקת בוכה ומושכת לי בשמיכה (אין לה עריסה. היא ישנה במיטה הפנימית לידי).7:03 אני מבינה שאין מצב להישאר, היא בוכה ועלולה להעיר את האחים. קמה בשקט בשקט.
וכו.)
ואז מתחילה הסעודה וצריך לדאוג שלא יפזרו את האוכל ויאכלו יפה וגם יספרו פרשת שבוע.
בשעה 1 מסתיימת הסעודה אחרי הפטפוטים וכולם עולים לישון.
בעלי ואני מנסים לסכם על תורנות.
הוא מתנדב להישאר לשמור עליהם ואילו אני אישן.
אני נחה ולא מצליחה להירדם, אז מבקשת ממנו לעלות לישון.
הוא ישן ואני מנסה להעסיק אותם, אבל אין חברה וכבר שיחקנו קלפים,
ןהספרים שהבאתי מהבית כבר נקראו אמש לפני הסעודה.
בשעה 2 וחצי אני נותנת לעצמי צלש. שעה וחצי שהצלחנו להעביר!
יוצאים לגינה בחום היום.
משחקים, ודי משעמם כי אין חברים.
חוזרים.
בעלי יורד ואנחנו מדברים עד שעה 4.
ב4 כבר הילדים משוגעים, ואני מוציאה להם ממתקים.
ב4 וחצי הם אוספים את המשחק הבודד בפעם הטריליון.
בשעה 5 יורדים בני הבית הערניים מהקומה למעלה ומשתעשעים עם האחיינים.
זה מאד עוזר.
אבל אני החלטתי שאגיד פעם הבאה אולי עוד שנה.
אצל חמותי גם בערך אותו דבר.
היא הולכת להתפלל בבוקר בביהכ ואני נשארת להעסיק אותם.
אצלה לפחות אין הרבה מדרגות כך שהגינה קרובה ואנחנו מבלים בה בבוקר.
אחרי הסעודה אני נחה והיא נותנת לי לישון.
אחכ בעלי עולה ואני עם הילדים.
אחכ הוא יורד ואנחנו הולכים יחד לגינה.
וכו וכו וכו.
מלא גינות, מלא איפוק, ורוב הזמן אנחנו נשארים באמת בבית.
כמה נח ככה כיף.
אם היתה נערה בשטח שהיתה טיפה נרתמת- מניחה שהיה לי כיף יותר להגיע.
מתארת לך כמה קל לנשואים לבוא, והם ממש חושבים שבית ההורים מלון עבורם.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
