הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
תשמעו סיפור. אתמול העליתי פה פוסט, אשכול, בעצם. כתבתי שם דברים קצת בוטים. חלקם בהומור, חלקם פחות. כל העולם ואשתו התקשרו לזעום, וטענו, ציטוט: כתבת דברי הבל של ממש / בושה וחרפה/ קררת את האמבטיה הרותחת/ לך לכל הרוחות/ מי שמך לקלקל/ אין לך ככפרה תתבייש י'נעל. איש איש בלשונו הוא. בין כה ובין כה שעון החול דפק והקיש, המנהלות נחשפו לאשכול - ונחשו מה? טוב, טוב, הנה אני מגלה, אין סודות: הן מחקו את האשכול. אולי הן צודקות, לא אודה בזה בפה מלא, אבל ברמז.. כנראה שהן צדקו.
וזו רק ההתחלה. מייד לאחר המחיקה עשיתי מסע תפילות בקברו של בוקי מזו'רי, ואז התברר שהוא בכלל חי והקבר הוקם לצורכי עמותת תנו לקורצוויל לחיות, וכולי. אל תשאלו. כנראה שמישהו בכל זאת טמון בקבר, כי התפילות פעלו:
האשכול חזר. יש.
ואז נמחק שוב (כנראה שבכל זאת הקבר ריק)
ואז חזר.
ובסוף - נמחק. תוך כדי, הספיקה פותחת ההתרמה הנוכחית להעלות שם הודעה ארוכה מאוד. בקריאה ראשונה, אודה, רגזתי. מי את שתטיפי לי? אה?
אז הלכתי לשתות משקה בריאות תימני, הקפדתי להכין את התערובת כמו שצריך. סוכר, דבש, גת, עוד גת, רחוב מלא בגת, שכונה מלאה בגת, בסוף שמתי את כל קרית גת. אח"כ שמתי כפית סחוג, יצא נפלא.
שתיתי, התמוגגתי. נסו גם, הטעם נפלא. אקזוטי עם נגיעות של קרטיב לימון משנה שעברה.
איכשר דרא, והמתכון הולך ומשתבח: דודה חדווה ע"ה התגלתה אליי בחלומי, פניה אדומות, עינייה בוכיות, מערוכה שלוף כנגדי: געציל! חבטה - לא כך! חבטה - מכינים! חבטה - משקה תימני!! חבטה - חבטה - חבטה.
התעוררתי, רוטן. דשדשתי למקרר, נשאר שם חצי קנקן משקה בריאות. שתיתי אותו, ישר לגרון. אפילו בלי התיווך של קשית שתיה או כוס. כמעט נחנקתי. משקה בריאות שותים לאט, לא בחיפזון. ועדיין, ההשפעה המיטיבה שלו לא הופיעה.
למה?
בום.
נזכרתי.
איך שכחתי? שתי כפיות חילבה, זה מה שצריך.
שתיתי, הטעם היה עשיר ומדהים. הלכתי לישון שוב. חדווה גם הלכה לישון, כנראה, כי החלומות היו הפעם בלעדיה. או שהיא עשתה הפגנה ודווקא לא קפצה לומר שלום, אתם מכירים את הטיפוס.
רגע, והסיפור הולך ומסתבך:
בבוקר שתיתי את הטיפות האחרונות של המשקה, והלכתי לקרוא שוב את ההודעה. טראח, היא נגוזה. ואז אחד הזועמים מאתמול התקשר שוב. הוא לא שתה משקה בריאות תימני, ככל הנראה, ונשאר זועם: אתה לא מתבייש! יש עכשיו עוד התרמה! אל תתרום! סבבה? אבל לך תקרא! לפחות! מינימום!
טוב, טוב. אל תצעק. הלכתי לקרוא.
הפסקתי אחרי שליש. הלכתי לתרום.
תרומה צנועה, לצערי, אבל גם משהו.
בהצלחה רבה עד ליעד.
ובנימה רצינית יותר: ניק וותיק בפורום, שתרם ועזר וסייע לכולנו, המינימום שלנו זה לקרוא את האשכול. לא רוצים לתרום? לא צריך. לפחות תקראו. אפילו תדלגו קצת, תקראו רק את השליש הראשון ואת האחרון. אם יש לכם זמן לברר ולקרוא על סיילים שווים, יהיה לכם גם זמן לקרוא על המצוקה של התלמוד תורה בקוממיות.
לפני שאתם הולכים, הנה תרומתי לאשכולות הסיילים: סייל זו מכירה באנגלית. מישהו החליט שבעברית התרגום הוא 'מכירת חיסול', נו באמת. על מי אתם עבודים, אה?
ועכשיו לכו תקראו, ותחזרו לפה עם צילום מסך, או לפחות תכתבו: קראתי את האשכול.
ובזאת יכופר לכם עוונכם, והשלג ייתפס בירושלים, והמדרכות בבני ברק יתוקנו, ורק טוב וחסד יושפע על כולנו.
זה האשכול. לכו לעבוד.
https://www.prog.co.il/threads/מחר-בערב-אני-אדע-אם-לילדים-שלי-יש-חיידר-או-ש.415331/
וזו רק ההתחלה. מייד לאחר המחיקה עשיתי מסע תפילות בקברו של בוקי מזו'רי, ואז התברר שהוא בכלל חי והקבר הוקם לצורכי עמותת תנו לקורצוויל לחיות, וכולי. אל תשאלו. כנראה שמישהו בכל זאת טמון בקבר, כי התפילות פעלו:
האשכול חזר. יש.
ואז נמחק שוב (כנראה שבכל זאת הקבר ריק)
ואז חזר.
ובסוף - נמחק. תוך כדי, הספיקה פותחת ההתרמה הנוכחית להעלות שם הודעה ארוכה מאוד. בקריאה ראשונה, אודה, רגזתי. מי את שתטיפי לי? אה?
אז הלכתי לשתות משקה בריאות תימני, הקפדתי להכין את התערובת כמו שצריך. סוכר, דבש, גת, עוד גת, רחוב מלא בגת, שכונה מלאה בגת, בסוף שמתי את כל קרית גת. אח"כ שמתי כפית סחוג, יצא נפלא.
שתיתי, התמוגגתי. נסו גם, הטעם נפלא. אקזוטי עם נגיעות של קרטיב לימון משנה שעברה.
איכשר דרא, והמתכון הולך ומשתבח: דודה חדווה ע"ה התגלתה אליי בחלומי, פניה אדומות, עינייה בוכיות, מערוכה שלוף כנגדי: געציל! חבטה - לא כך! חבטה - מכינים! חבטה - משקה תימני!! חבטה - חבטה - חבטה.
התעוררתי, רוטן. דשדשתי למקרר, נשאר שם חצי קנקן משקה בריאות. שתיתי אותו, ישר לגרון. אפילו בלי התיווך של קשית שתיה או כוס. כמעט נחנקתי. משקה בריאות שותים לאט, לא בחיפזון. ועדיין, ההשפעה המיטיבה שלו לא הופיעה.
למה?
בום.
נזכרתי.
איך שכחתי? שתי כפיות חילבה, זה מה שצריך.
שתיתי, הטעם היה עשיר ומדהים. הלכתי לישון שוב. חדווה גם הלכה לישון, כנראה, כי החלומות היו הפעם בלעדיה. או שהיא עשתה הפגנה ודווקא לא קפצה לומר שלום, אתם מכירים את הטיפוס.
רגע, והסיפור הולך ומסתבך:
בבוקר שתיתי את הטיפות האחרונות של המשקה, והלכתי לקרוא שוב את ההודעה. טראח, היא נגוזה. ואז אחד הזועמים מאתמול התקשר שוב. הוא לא שתה משקה בריאות תימני, ככל הנראה, ונשאר זועם: אתה לא מתבייש! יש עכשיו עוד התרמה! אל תתרום! סבבה? אבל לך תקרא! לפחות! מינימום!
טוב, טוב. אל תצעק. הלכתי לקרוא.
הפסקתי אחרי שליש. הלכתי לתרום.
תרומה צנועה, לצערי, אבל גם משהו.
בהצלחה רבה עד ליעד.
ובנימה רצינית יותר: ניק וותיק בפורום, שתרם ועזר וסייע לכולנו, המינימום שלנו זה לקרוא את האשכול. לא רוצים לתרום? לא צריך. לפחות תקראו. אפילו תדלגו קצת, תקראו רק את השליש הראשון ואת האחרון. אם יש לכם זמן לברר ולקרוא על סיילים שווים, יהיה לכם גם זמן לקרוא על המצוקה של התלמוד תורה בקוממיות.
לפני שאתם הולכים, הנה תרומתי לאשכולות הסיילים: סייל זו מכירה באנגלית. מישהו החליט שבעברית התרגום הוא 'מכירת חיסול', נו באמת. על מי אתם עבודים, אה?
ועכשיו לכו תקראו, ותחזרו לפה עם צילום מסך, או לפחות תכתבו: קראתי את האשכול.
ובזאת יכופר לכם עוונכם, והשלג ייתפס בירושלים, והמדרכות בבני ברק יתוקנו, ורק טוב וחסד יושפע על כולנו.
זה האשכול. לכו לעבוד.
https://www.prog.co.il/threads/מחר-בערב-אני-אדע-אם-לילדים-שלי-יש-חיידר-או-ש.415331/
