הפעם מיקמתי את ארי בן ה 3 מול השמש, ולא כמו שתמיד אנחנו אוהבים להשתמש בשמש כתאורה אחורית.
יש משהו בשמש על הפנים, החיוך הזוהר, העיניים מלאות באור, נותנות הרגשה חמימה וטובה,
כזו בדיוק שאנחנו צריכים ב תקופה הזו. (תמיד!)
אם היה אפשר לצרף שיר, הייתי מצרפת את השיר הידוע:
"ישנם ימים ללא מרגוע...
רק תפילה אשא....
שהשמש תעבור עלי..."
יש משהו בשמש על הפנים, החיוך הזוהר, העיניים מלאות באור, נותנות הרגשה חמימה וטובה,
כזו בדיוק שאנחנו צריכים ב תקופה הזו. (תמיד!)
אם היה אפשר לצרף שיר, הייתי מצרפת את השיר הידוע:
"ישנם ימים ללא מרגוע...
רק תפילה אשא....
שהשמש תעבור עלי..."