שיתוף - לביקורת יום אחרון

הווה פשוט

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
כשיגיע יום אחרון
ואני אבהל ואצרח
"לא הספקתי כלום"

צל כהה יחצה את העיר
ריח חמוץ וקר יתפשט באויר
ודמות מטושטשת תקרב אלי

"את נשמתך" יאמר המלאך
ויעטה כפפות גומי

"לא הספקתי כלום" אלחש בתחינה

"כלום"

והוא ימשוך בכתפיו

המטבח שלי, האמבטיה,
האלבומים, המבחן בחומש

הצ'יפס...
יש צ'יפס בתנור

השניות נחלשות,
התקרה מתערפלת
אני מחייך כי אינני מוצא הבעה אחרת
הוא מחייך חזרה "מצטער, רק עושה ת'עבודה שלי"

צפצוף דק מן הדק שעולה ובא ממימד אחר
וגל קר מאד
האויר עומד כאבן.

להסב מבט לחלון
החלון הותיק שלי,
חתיכת השמים בין המרפסת של זילבר והברוש.

"סליחה" אני אומר, ולא יודע למה.

נזכר בטיול ההוא כשהייתי נער,
שנרטבנו מרסיסי המפל, אני והוא,
ולא אמרתי מה שרציתי.

אני לא מצליח לזוז יותר, ושלוה גדולה ננסכת על כולי.

"שלוה"?! אני קורא

הוא עומד בגבו אלי עסוק בסידור כליו במזודה השחורה

"תשכח מכל מה שספרו לך על מוות"

האור הולך ודועך, ועם זאת משהו מזדהר, משהו נפתח לאטו,

שער.

הוא מסתובב אלי, מבטו מעשי מאד.
"נשימה עמוקה בבקשה"

"אני...אני... לא נושם בכלל"

"מעולה" הוא סוגר את המזודה בנקישה ומושיט לי יד

"בוא, הולכים"
 
נערך לאחרונה ב:

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ריח חמוץ וקר יתפשט באויר
אהה הריח... הריח של ההחמצה...
מצמרר.
כיף להדחיק. אני צעירה. החיים לפני. יש זמן. קודם נשפץ, נעשה תואר, נכניס צ'יפס לתנור... אחר כך אתפנה לדברים שחשוב לעשות לפני היום האחרון.
תודה על התזכורת ותודה על שנכתבה בצורה משובחת!
 

nsh

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים

הווה פשוט

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
נו, מה קרה מאחורי קלעי הכתיבה?
מוות קליני? תצפית? ראיון?
אני חי תמיד בצל המוות, מאז שאני ילד הנושא הזה תקוע לי בראש.
אחת הדרכים להתמודד היא - להתעסק בו ישירות במקום לברוח, ולהפוך אותו מפחד מעופל ולא נודע, לעובדה טכנית מציאותית המדגדגת יותר את השכל מאשר את הדמיון המתפרע.

מספרים שגם הגר"ח מבריסק סבל מחרדה מהמוות, ולכן הוא עסק הרבה בהלכות טומאת מת, נושא שתופס מקום רב בספרו, וכך הוא עשה ריאליזציה לפחדיו.
 

פנינה שחורה

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
אמאלה
אחשלי כל היום מדבר על המוות והקבר
שואלים אותו איפה היית הוא אומר הלכתי לבדוק תקבר
כבר נהיה צחוק... אבל הקטע הזה באמת מצמרר
צריך לעשות חושבים!!!
 

הווה פשוט

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
אמאלה
אחשלי כל היום מדבר על המוות והקבר
שואלים אותו איפה היית הוא אומר הלכתי לבדוק תקבר
כבר נהיה צחוק... אבל הקטע הזה באמת מצמרר
צריך לעשות חושבים!!!
ייתכן שהוא צריך טיפול וייתכן שהוא האדם הכי בריא בעולם, תלוי איך הוא מרגיש עם זה.
 

כותב השורות

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
דיייייייי
איזה מפחיד נהיה כאן!

אני מתחבר עם הצורך להקליל את המוות
רק חסר לי מישהו עם ניסיון אשי אסמכתא ממישהו שיגרום לי להאמין לו

במקורותינו המיתה הכי קלה מתוארת כחוויה של משיכת שערה מתוך חלב
עדות מהימנה נמסרה ע"י רב נחמן לרבא [מועד קטן כ"ח.]
מאידך המיתה הכי קשה מתוארת כחוויה של משיכת קוץ מתוך צמר סבוך
תכלס' לא מפחיד כמו שזה נשמע...

באותו מקום אומר רב נחמן שהפחד הגדול של שעת המוות לא שווה לחזור לחיים בעולם הזה
הפחד כנראה אינו מהסבל של המיתה אלא המעבר בין העולמות -
מעולם השקר לעולם האמת...


הכתיבה מושלמת כתמיד
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אהמ...לא ראיתי, לא שמעתי, אבל נראה לי שזה קצת יותר היסטרי.. :cry:
[/QUOTE]
לא מניסיון אישי, אבל בסיפורים של מוות קליני בדרך כלל מתארים אור גדול מאד ותחושות של אהבה ושלווה. משהו כזה. אף פעם לא קראתי תיאור של מי שמת מוות קליני והתיאור היסטרי מצד הנפטר.
מה שכן, בזמן שהנשמה חוזרת לכור מחצבתה, פה בארץ החיים אפשר לומר שיש היסטריה, לחץ, בהלה וכולי.
 

מתן מאור

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
היה לי חבר...
היה לי קטע שכתבתי בזמנו ורציתי לעלות אותו, אבל היות תגובות מסוג זה:
דיייייייי
איזה מפחיד נהיה כאן!
אני מעלה אותו בספוילר, ומי שלא רוצה - בבקשה שלא יפתח.
טענת, שעצם החיים משמעותם מוות
כי מרגע שדבר נולד, עתיד הוא גם למות.
ולפי ששנאת את המוות
שנאת גם את החיים.

בעל כרחך אתה נולד ובעל כרחך אתה חי
הבל הבלים אמר קהלת.

השבתי – כי טוב הכלב החי

וסירבת – כי הכלב גם הוא עתיד למות.

לא ראית בַּחיים מציאות
אלא תירוץ למוות וחידלון

ובשנאת מוות ששנאת את חייך -
במותך ציוות לנו מוות.


אני יודע שסוף כל חי לקבר
אבל מקווה שבמותי -
אצווה חיים.
 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
משובח. כתמיד.
מזכיר שההווה פשוט. העתיד פחות.
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
היה לי קטע שכתבתי בזמנו ורציתי לעלות אותו, אבל היות תגובות מסוג זה:

אני מעלה אותו בספוילר, ומי שלא רוצה - בבקשה שלא יפתח.
טענת, שעצם החיים משמעותם מוות
כי מרגע שדבר נולד, עתיד הוא גם למות.
ולפי ששנאת את המוות
שנאת גם את החיים.

בעל כרחך אתה נולד ובעל כרחך אתה חי
הבל הבלים אמר קהלת.

השבתי – כי טוב הכלב החי

וסירבת – כי הכלב גם הוא עתיד למות.

לא ראית בַּחיים מציאות
אלא תירוץ למוות וחידלון

ובשנאת מוות ששנאת את חייך -
במותך ציוות לנו מוות.


אני יודע שסוף כל חי לקבר
אבל מקווה שבמותי -
אצווה חיים.
מדהים.
הדבר היחיד, היה לי קשה לקרוא כי התלבטתי אם נכתב לאישתו או לאח/ חבר
אז הסתבך לי עם הזכר והנקבה...
חלק קראתי: סירבת עם ת' בקמץ וחלק בשווא...
מאמינה שניקוד, אפילו רק באותיות הסופיות, יקפיץ את זה
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

תגובות
7
צפיות
2K

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכח

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְהוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:ב יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:ג אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה:ה יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:ו וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
נקרא  26  פעמים

לוח מודעות

למעלה