עזרה מאקרו בתג

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הקובץ חסום
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
כעת?
1708511404441.png
 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אולי יש פעמיים קוד 08 במיקום זה?
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
תודה רבה על העזרה,
אבל - לא, וזה קורה כך בכל הקובץ. לא רק בערה זו.
הקובץ וורד נראה כך:
1708511606837.png
 

ואנוהו

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אם תרצו תעלו לפורום קטע מתוך הספר + הקובץ סגנון
וכך יהיה אפשר לבדוק את הקובץ
ובע"ה למצוא את הבעיה
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
@01סימן א'

@02גדר האיסור של ריבית וקנינו

@03מבוא
– יבואר במה שאסרה התורה ליתן רבית אם הוא מוגדר ממש כגזל או שרק דמי לגזל, ועוד יתבאר שייך להתחייב חוב של רבית ואף א"נ ששייך אפשר שאחר שאסרה התורה מתבטל החוב, ועוד יתבאר אם אחר שנתן הלוה את הרבית למלוה שלדעת ר' אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין האם נקנה הרבית למלוה ורק שיש עליו מצוה להחזירו ללוה או שיש אופנים שאפשר שהרבית אינו נקנה למלוה ויורחב איך נוקטים הפוסקים בעניין זה.

הסוגיא בב"מ דף ס"א. אמר רבא וכו' ובע"ב א"ר אלעזר רבית קצוצה וכו' עד ס"ב. תנאי היא ובדף ס"ה. ב' הפלוגתות של אביי ורבא, ועוד גמרות הנוגעות הם בב"ק צ"ד: וקי"ב. ובתמורה ו: ובקידושין ו:, ונפסק בשו"ע סימן ק"ס סעיף כ' ובסימן קס"א ג' – ט'.

@04א

@05סיבת האיסור של רבית


  • בגמ' בב"מ @06(ס"א.)@07 "אמר רבא למה לי וכו', הצד השווה שבהן שכן גוזלו", וברש"י @06(בד"ה למה לי)@07 כותב וז"ל "שבכולן חסרון ממון שמחסר את חבירו" וכן בהמשך @06(בד"ה לא לכתוב)@07 כותב "הצד השוה שבהן שמחסרו ממון אף אני אביא גזל", ומפשטות סוגיית הגמרא היה נראה שאיסור רבית שאסרה התורה הוא מחמת שיש כאן ממש גזילה, דהיינו שלוקח מחבירו ממון בלא קניינים ויש ברשותו עכשיו ממון שאינו שלו כמו בגזל ממש, אמנם לכאו' מוכח מכמה מקומות שאינו כן, דלקמן נחלקו ריו"ח ור"א אם ר"ק יוצאה בדיינים ואף לר"א הוא חייב רק בגלל הפסוק של "וחי אחיך", ומוכח שעצם הממון נהיה שלו, דאל"כ היה צריך להשיב מדין שהממון אינו שלו, ועוד הוכיחו מהגמ' בתמורה @06(ו:)@07 שהגמ' תולה המחלו' של ריו"ח ור"א במחלו' של אביי ורבא שנחלקו בכל מה שאסרה התורה אי עביד מהני או לא ומשמע שבלאו הכי היה קונה, וכן נראה מסברא שהרי הלוה נותנו מרצונו הגמור שרוצה את ההלוואה והמלוה קונהו מדעתו.
  • ועוד יש להביא את דברי הגאונים שמביא הרמב"ם @06(פ"ד מהל' מלוה ולוה הי"ג)@07 והרא"ש @06(סימן ב')@07 שסוברים שהלוה שמחל למלוה את הרבית שלקח ממנו, אינו פוטרו מחיוב ההשבה, וכתבו הטעם מפני שכל רבית שבעולם מחילה הוא אבל התורה לא מחלה ואסרה מחילה זו ולפיכך אין המחילה מועלת ברבית, והיינו כנ"ל שמצד הלוה והמלוה אין כאן שום גזל אלא אדרבה הלוה נותנו בלב שלם ומוחל לו מחילה גמורה.
  • ובגדר של איסור התורה נראה לבאר שהתורה אוסרת לקחת ממון בשביל אגר נטר, והיינו שהלווה שנותן את הממון אינו נותנו סתם במתנה אלא תמורת הזמן שהמלווה נותן לו ומקח זה אסרה התורה מפני שבעצם הלווה לא קיבל כלום תמורת כספו והמלווה לא הפסיד כלום מרכושו וכל כספו חזר אליו, ולכן אסרה התורה את כל העניין של רבית מפני שהוא מקח שמחסר את הממון של הלווה, והוא לקיחת ממון שלא ביושר<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>[1]
  • הרמב"ם @06(שם)@07 חולק על הגאונים וסובר שאם מוחל הלוה למלוה אחר שלקח ממנו הרבית מועיל המחילה ופוטר את המלוה מלהשיב, הריטב"א מבאר בדעת הרמב"ם שדווקא המחילה שקודם הפרעון אסרה התורה דחשבה התורה אותו כמחילה באונס דמחמת שהיה מחוייב ללוות נתחייב הרבית שנתן למלוה, אבל המחילה שאחר הפרעון שעכשיו חייבה התורה את המלוה להשיב לו ואין הלוה מחוייב למלוה כלום והוא מוחל לו הרי זה מחילה מדעת שלימה, ומדבריו נראה שסיבת האיסור הוא בגלל שההסכמה של הלוה חשוב כאונס, ואם היינו יודעים שהלוה מסכים בלב שלם לרבית לא היתה התורה אוסרת, אלא שכל נתינת רבית חשבה התורה כאונס דהלוה נותנו מחמת שאנוס הוא לממון.
  • ונראה שאין הכוונה שהוא ממש אונס שמחמת כן יחשב כגזל ממש דהא הוכחנו לעיל שאינו גזל ממש, אלא הכוונה שיש כאן קצת אונס שאין הקנין מתבטל מחמתו ומ"מ זהו סיבה לאסרו וכן משמע הלשון בריטב"א שאינו אונס ממש, אלא שחשבה התורה כמחילה באונס כלפי האיסור, וכן יש להוכיח ממה שפסק הרמב"ם @06(בפ"ד ה"ד)@07 גבי תקנת השבים שרק בדבר המסויים צריך להשיבו ודלא כבגזל ששם הדין שכל שהוא בעין צריך להשיבו, וביאר המשנה למלך מפני שרבית המלווה קונהו<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>[2]
  • היוצא מדברינו שיש ב' ביאורים בסיבת האיסור, ביאור א' שאע"פ שלא חסר ברצון של הלוה חשוב רבית כחסרון ממון מפני שהוא מקח שלא ביושר שהלווה נתן ממון ולא קיבל כלום תמורתו ונמצא שנחסר ממונו, ביאור ב' שמחמת שהלווה דחוק למעות הוא מתחייב ברבית נחשב שיש כאן קצת אונס ולכן הוא דומה לגזילה<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>[3]
@04ב.

@05גדר החוב של רבית


  • בעניין אם יכול הלווה להתחייב חוב של רבית מצאנו מחלו' באחרונים, דעת החקרי לב והחת"ס @06(ח"ו סי' כ"ו)@07 שלא שייך להתחייב על רבית דלא קיבל הלוה כלום עבור זה כדי שיחול החיוב, ודעת הגר"ח שחל החיוב ע"י קבלת מעות ההלואה דמפני שזהו התנאי להסכמת המלוה שיהיה ההלואה ממילא ע"י קבלת הלוה את ממון ההלואה חל עם זה גם כל התנאים שנצרכים כדי שיחול ההלואה וזה כלול בגמירות דעת של עצם קנין ההלואה ובסימן י"ג @06(אות ג')@07 הארכנו בעניין זה, ועוד הביאו האחרונים מ"ש הרשב"א בתשובה שהלוה מתחייב מפני שהוא כמו שכירות שהוא שוכר את ממונו של המלוה.
ועדיין יש לדון לאחר שנתחייב הלווה וחל חיובו @06(אם שייך להתחייב)@07 האם בגלל שיש איסור מתבטל החוב או שהלוה נשאר חייב אלא שיש איסור




  • @14[1] וחידוש הגמ' הוא שלא נימא שאי' רבית הוא מצוה על המלווה שילוה בחינם כמו שיש מצוה להלוות וליתן צדקה, דאינו כן אלא האי' הוא בגלל שהוא מקח שמחסר את הלווה.
  • @14[2] ויעויין בקרית מלך רב והאור שמח שבי' באופן אחר, אולם הפשטות הוא כהמשנ"ל.
@14[3] ואחר העיון נראה דאפש"ל שאין מחלו' דגם לגאונים צ"ל שהסיבה שאסרה התורה הוא מפני שאין כאן רצון של לכתחלה של הלוה ליתן את הרבית ורק מחמת שהוא מוכרח להלואתו הוא מסכים, דאל"כ לא היתה התורה אוסרת את הרבית מצד לקיחת ממון שלא ביושר דמותר לאדם להפסיד ממונו באיזה אופן שרוצה ולא אסרה התורה על האדם להפקיר את ממונו.
 

קבצים מצורפים

  • ליצחק.STY
    KB 1.3 · צפיות: 15

ואנוהו

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
נראה לי שהבנתי מה הבעיה
האם הקובץ וורד הערות וקובץ ראשי הם קבצים נפרדים?
תעלו לכאן עמוד 1 מתוך הקובץ וורד, אבל בקובץ וורד ולא כטקסט
 

ואנוהו

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
ראיתי את הקובץ באשכול של הקורס
הבעיה היא שי כפילות
גם שמתם את הקוד של ההערות בקובץ וורד וגם התוכנה בעת שמפריד בין הטקסט הראשי להערות מכניסים קודים
הפתרון פשוט
או להחליף את הקוד למספרי הערות בלי קוד וכך רק התוכנה יכניס קודים במקומות שצריכים
או לפצל את הקובץ לראשי והערות בנפרד
ואז לייבא ביחד והתוכנה לא יכניס קוד רק הקוד ששמתם בקובץ וורד
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
זה לא קבצים נפרדים.
זה קובץ ווד רגיל!
מצו"ב
תודה רבה על העזרה!
 

קבצים מצורפים

  • דוגמא.docx
    KB 18.3 · צפיות: 11

ואנוהו

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הפתרון הכי קל
למחוק כאן את הקודים
והכל על מקומו יבוא בשלון
1708520574376.png
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
תודה רבה!
ז"א, רק להגדיר בחלונית כפי שאתם הגדרתם כאן?
 

ואנוהו

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
כן
למחוק את הקודים

זה מאוד פשוט, כרגע יש במסמך קודים להערות, וגם הגדרה בחלונית הזאת מוסיף אותו קוד שוב.
ולכן אם תמחקו את הקודים בחלונית והכל יהיה בסדר בע"ה
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
אני כעת רואה שכך מוגדר אצלי.
אם אמחוק את הקוד ששמתי לפני ההפניה בוורד, איך התוכנה תדע איפה לשתול קוד של הפניה?
 

ואנוהו

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
שלחתי לכם במייל
 

רספקט

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
בקורס למדנו שיש לשים קוד לפני ההפניה - בקובץ וורד.
האם זה לא נכון?
 

שלום וישראל

מהכח אל הפועל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
בקורס למדנו שיש לשים קוד לפני ההפניה - בקובץ וורד.
האם זה לא נכון?
זה לא נצרך כשיש הערות בוורד, כי התג מזהה את ההפניה של וורד ושותלת שם את הקוד שהגדרתם להערת שוליים.
כשההערות בקבצים נפרדים ואז אין הפניה במסמך הראשי בוורד, אז באמת צריך לשתול קוד במיקום ההערה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכט

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי:ג עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ (למענותם) לְמַעֲנִיתָם:ד יְהוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים:ה יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן:ו יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ:ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר:ח וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְהוָה אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהוָה:
נקרא  6  פעמים

לוח מודעות

למעלה