בלת"ק
פעם קראתי איזה מאמר שמתייחס בדיוק לנקודה הזו: אז קודם כל זו שאלה. בהחלט שאלה. וזו גם מציאות, אנחנו אכן רואים שבסוף חודש כמעט כולם נשארים פלוס מינוס(
בעיקר מינוס...) עם אותם סכומים, ולא רק . אלא שלעיתים (לא תמיד כמובן , אך בהרבה מקרים) אלו שמצליחים לחסוך , הם דווקא אלו עם ההכנסות הנמוכות יותר, אז למה זה ככה?
עד כאן השאלה.
והתשובה?
תקשיבו טוב. זה פשוט.
נניח ישנו אדם המרוויח משכורת של 6000 , ההוצאות שלו הינן איקס שקלים בחודש. כרגע כמה הדגשים:
הוא יודע שהמשכורת שלו ממוצעת, יש לו
יד על הדופק בנוגע להכנסות וההוצאואת, הוא קרוב לגבול (מינוס), ואין לו חשק ליפול לשם.
נניח שאותו אדם הקפיץ את ההכנסות שלו ל12,000 (פי שניים), לפי התאורייה
ההוצאות לא גדלות באותו יחס כמו שההכנסה גדלה, אלא הן קופצות הרבה יותר.
ההיגיון שלו אומר כך: 6000 זה נמוך יחסית אז אני אשים לב, ואחסוך וכו- הוא
בתודעת חיסכון, עם יד על הדופק!
אדם שמרוויח 12,000 אפילו ל
א נכנס לחישובים : הוא חושב
מה אני צריך?- כך וכך וכך, וזה לא נגמר!
אם נסכם זאת כך:
אדם עם
משכורת נמוכה/ממוצעת חושב בכל חודש- מה אני
יכול להוציא
ואדם עם
משכורת גבוהה חושב- מה אני
צריך
וזו המלכודת!