אולי אם רבי יצחק מברדיטשוב היה כאן, הוא היה מפנה עיניו הטהורות כלפי מעלה ומדבר לד' כבן לאביו ומבקש ממנו שיראה כמה אכפת לבניו ובנותיו מצב החולים בבתי החולים, וכמה מסעיר אותם הסבל הגדול שלהם. וכמה אכפת לבניו ובנותיו על הצוותים שעובדים במסירות נפש גדולה בבתי החולים, וכמה מסעיר אותם אם מאשימים אותם.
אולי הוא היה מבקש ומתחנן לד', שצרת הקורונה תסתלק כבר מבניו האהובים והיקרים.
אמן ואמן!!
בלת"ק חלקי, ויכול להיות שכבר לא רלוונטי.. אבל בכל זאת:
אני עדיין רק באמצע קריאת האשכול, וחלק מהצעקות, משני הכיוונים, ניכר עליהן שהן נכתבות מתוך כאב, מתוך אחריות, מתוך נפש רגישה. (לעומת כאלו שאפשר להרגיש מבין השורות שזה יותר כדי לקרוא תיגר..)
אז תודה לאלו שעוררו (ו
@Ruty Kepler במיוחד! שכתבה שחזרה מהתנדבות) - הרמתי עכשיו טלפון וקבעתי הרגע בדיקה סרולוגית בעין כרם לאחר שהחלמתי ב"ה, ואני מקווה שלא יארך זמן רב (חודש?) ואוכל להיות משובצת במערך ההתנדבות - עם מיגון מלא, באהבה רבה!
אני לא מתכוונת לחנך או להטיף, רק לשתף בתהליך שאותו עברתי עם עצמי.
קל מאוד לבוא עם אצבע מאשימה לכל העולם (ולא רק בענייני קורונה..) לבוא בדרישות ובטענות, כשהשינוי המתבקש הוא קודם כל כלפי עצמנו.
לא נצליח לתקן את עוולות העולם אף פעם, אבל אולי נתחיל 'בקטן' - ממה שאנחנו כן יכולים לעשות?!
תקופת הקורונה נותנת לנו הזדמנות נהדרת לעשייה ונתינה מגוונת: להרים טלפון למי שזקוק - עכשיו יותר מתמיד, להתעניין ולעזור למבודדים ככל יכולתנו (ותודה לשכנים היקרים שלי שלימדו אותי את זה ממש לא מזמן, והיוו עבורי השראה!)
זה יכול אפילו סתם לעזור למי שיש עכשיו ילדים בבית וקצת מיואשת.. ולא חסרות דוגמאות והזדמנויות.
אם נפיץ סביבנו טוב ואור ועזרה הדדית, אולי פחות ירגישו את המחדלים? וכי מי אמר שזה דווקא באחריות ממשלתית, ולא באחריותנו גם כן - כל אחד כמה שהוא יכול? יש פתגם כזה: "אם אתה מחפש את האדם שיעשה טוב, תפסיק לחפש
היה אתה הבן אדם הזה!"
במקום לצעוק שוב ושוב על כמה המדיניות לא לטובתנו, בואו ניקח את האנרגיות הללו ונתעל אותן ליצור מדיניות התנהגות פרטית שכן שמה לב, שלא רק מדברת - אלא עושה.
אמת שצריך שינוי מהקדקוד, אך ההיסטוריה מלמדת שהרבה שינויים לטובה נבעו דווקא מהפרט הקטן, שחבר לעוד פרט קטן ועוד אחד.. ויחד מפיצים אווירה של חסד, צדקה ורחמים שיכולים לשנות את העולם.
מתנצלת מראש על הנאיביות