בשביל בקרה לא מסכנים ליום אחד את הכלכלה.היתה יותר בקרה כל שלב מה קורה, ואם אפשר לפתוח הלאה, או אולי טיפה לסגת, ושוב לפתוח. הכל בקטן ובמקומי.
עוד כתבתי: לא לפתוח את כל הענפים.
יש ענפים, כגון אולמות אירועים ועוד, שמהווים מוקדים להתקהלויות ללא שמירת הוראות. אותם אין ברירה אלא להשאיר סגורים; לבעלי העסקים האלה צריך לעזור בתחילה אולי במענקים, ולהפנות לרעיונות יצירתיים או להסבת מקצוע למשך השנה הקרובה. לא עדיף להם מאשר יום פותחים, יום סוגרים, או סגר כללי?
כל הפיתרונות הם זמניים עד שבע''ה יהיה פיתרון של ממש, כגון תרופה טובה או חיסון מועיל.
גם עד שיהיה פיתרון של ממש - צריך לשרוד.
סגר - הוא בגדר עזרה ראשונה כשאין ברירה.
כשהוא עוזר, פותחים שוב בצורה איטית, מאמצים התנהגות בלתי מתפשרת של ריחוק ושמירה מהדבקה ככל האפשר.
יחד עם מה שפחות פגיעה בכלכלה.
זה לא פיתרון קבע. זה פיתרון זמני עד לפיתרון הקבוע.
יש אנשים שיום לפה או לשם זה מה שמנע מהם לסגור את העסק.
אני חושבת שעשו בשכל שפתחו את העסקים בשניה שיכלו.