דרוש מידע ימי שישי בגנים

מצב
הנושא נעול.
משהיא איתי בצוות, ראיתי שמשהו לא תקין, אבל הייתי באמצע טיפול פוריות, וחשבתי שאדבר איתה עוד וימיים, לא נורא, נכון? הרי סה"כ אני לא חברה שלה או משהו, סתם קולגה.
אחרי יום תפסו אותה שנייה לפני xxxxxxx, זאת ת’ומרת שניה אחרי, רק שעוד היה אפשר להציל את חיה, קודם כמה ימי אשפוז במחלקה לטיפול בגוף ואחכ למחלקה הפסיכיאטרית.
זה קרה לה מעומס ולחצים.
שנה אח"כ אשה נוספת בצוות לא עמדה בלחץ והתפטרה מהיום להיום בהוראת פסיכיאטר בעודה מתחילה כדורים. גם היא מעומס ולחצים.
התלוצצנו בצער בפגישת צוות מי הבא בתור...

מודה שמאז אני בודקת טוב טוב את שלום כולם סביבי (עברו כמה שנים טובות מאז, החלפתי עבודות, אבל הלחץ הוא אותו לחץ בתחום הספציפי שלי) שלא יהיה לי על המצפון ספור כזה. ואם משהיא או משהו נראים לי מיואשים, אז אני יעצור במקום לדבר ולעזור.

אגב, ההיא מהסיפור הראשון, עשתה הסבה ל---הוראה. היום היא מורה למתמטיקה בתיכון 😂
כל המעורבים חילוניים וחילוניות, מלבדי כמובן.

בכל עבודה יש קשיים והתמודדויות. בכל עבודה יש מקרי קיצון. כמו שהסיפור שלי הוא לא המדד האם ללכת להייטק, כך הסיפור שלך לא מדד האם ללכת להוראה.
את נהדרת ואכפתית.
אבל יקרה, יש הבדל אחד גדול:
זו לא אחריותך ואף אחד לא יבוא אליך, מה עשית כדי שזה לא יקרה... מה התהליך שעשית מולה כדי למנוע, איפה האחריות שלך לגבי התנהגות החברה בכיתה וכו'... את לא תהיי אשמה בכלל ולא תצטרכי להרים ידיים ולאמר עשינו הכל, 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' ומורה כן!
אכפתיות ושימת לב לאחר, לגמרי חשוב אבל לא מחייב.
 
את נהדרת ואכפתית.
אבל יקרה, יש הבדל אחד גדול:
זו לא אחריותך ואף אחד לא יבוא אליך, מה עשית כדי שזה לא יקרה... מה התהליך שעשית מולה כדי למנוע, איפה האחריות שלך לגבי התנהגות החברה בכיתה וכו'... את לא תהיי אשמה בכלל ולא תצטרכי להרים ידיים ולאמר עשינו הכל, 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' ומורה כן!
אכפתיות ושימת לב לאחר, לגמרי חשוב אבל לא מחייב.
נתתי דוגמא קיצון, ואפילו חסכתי עוד כמה דברים קשים בה,
אבל גם אך הבאת קיצון, לפחות בציבור שלנו.

אז תגידי למורות זה קורה יותר, כנראה לא הסתובבת במשרדים ולא נתקלת בהתעמרויות נוראיות של בוסים ואין מפקחת או משהו מעל לבכות לו.
ויש עוד מלא דברים.

ואם משהיא רואה עובדת במצב נפשי קשה או מורה נתקלת בחרם על תלמיד, שתיהן מצידי באותה נקודת אחריות בדיוק כלפי שמיא: אדם בסכנת חיים שהן לא הצילו. נקודה.
 
הערתם לי קודם על נקודת עיורון.
עכשיו קלטתי שזה ממש תיקו.
יקירות, אתן לגמרי בנקודת עיורון או 'מתחם'...[כמו שמישהי כאן כתבה]-
מהי עבודת המורה.
זה הכל.
מקבלת, וזה הדדי.
כי מי שהייתה מורה לא עבדה בעשרות עבודות אחרות ולא יודעת מה ואיך הן.
ומי שלא הייתה מורה - לא תבין מה היא מורה.
מה אפשר לומר, הלוואי וכל המורות היו מסורות כמו המורות שכאן.
בתיכון שלמדתי בו אני יכולה להצביע על אולי 5-6 מורות מתוך עשרות שלימדו אותי שהייתה להן אחריות ואכפתיות כמו שמתואר כאן שצריך...
 
מורה יכולה לשבת ולעשות הכל כדי להציל ילדה מנשירה ולהשאיר אותה מחוברת לתורה ומצוות
אותה ואת דורותיה...
והיא עושה את זה??
יש לי ילדה בבית ספר, יש לי שכנות, גיסות, אחייניות..
כולנו באותה דעה שהמורות באות להקיא את החומר הלימודי וללכת הביתה.
אמא שלי מורה כבר למעלה מ 40 שנה,
המורות האמתיות של פעם, בפריפריה, שמוסרות את החיים שלהן לתלמידות
אם אני אכתוב פה את השם שלה, ברור שיקפצו פה כמה שמכירות אותה
ותמיד היא אמרה לנו בצחוק,
שגם אם ישלמו לה כסף היא בחיים לא תעבור ללמד בב"ב,
כי היא לא מסוגלת לראות איך מורות מגיעות למסור שיעור וללכת הביתה,
עם ניתוק מוחלט מהתלמידות
(המורות שלנו היו מבב"ב, משם היא הכירה את הסגנון)
 
נתתי דוגמא קיצון, ואפילו חסכתי עוד כמה דברים קשים בה,
אבל גם אך הבאת קיצון, לפחות בציבור שלנו.

אז תגידי למורות זה קורה יותר, כנראה לא הסתובבת במשרדים ולא נתקלת בהתעמרויות נוראיות של בוסים ואין מפקחת או משהו מעל לבכות לו.
ויש עוד מלא דברים.

ואם משהיא רואה עובדת במצב נפשי קשה או מורה נתקלת בחרם על תלמיד, שתיהן מצידי באותה נקודת אחריות בדיוק כלפי שמיא: אדם בסכנת חיים שהן לא הצילו. נקודה.
אז לדעתי יש לך טעות אחת.
יש כלפי שמיא וזה נכון, אך לא מתפקידי לקבוע
ומה שעליך לדעת שלמורה יש עוד חובה כלפי המערכת, כלפי המסגרת, כלפי ההורים, כלפי הרשויות.
 
אז לדעתי יש לך טעות אחת.
יש כלפי שמיא וזה נכון, אך לא מתפקידי לקבוע
ומה שעליך לדעת שלמורה יש עוד חובה כלפי המערכת, כלפי המסגרת, כלפי ההורים, כלפי הרשויות.
ולכל השאר יש לפני המערכת המסגרת ההורים והרשיות חובה כלפי שמים,
מאמינה ש99.9% מודאגות מהחובה הזו יותר.
 
תראו מאשכול סמוך עם מה לדוגמה מורות וצוות בית הספר צריכים להתמודד:
יש עוד עבודה כזו?!
[מביאה גם כאן למרות שהדיונים עברו לאשכול אחר...]
מה עם פסיכולוגית? עובדת סוציאלית? עובדות פרא רפואיות? מטפלות באומנות וכל מיני?
אחיות בקופח? בעלות חוגים לילדות?
זה רק כמה דוגמאות לעבודות שגם בהן צריך לתמוך באנשים שסובלים, מתקשים, מוחרמים..
כל עבודה והדרישות שלה. לא רואה דרך להוכיח ש*רק* המורות ראויות להערכה.
כולנו ראויים, כולנו עושים את תפקדנו ומשתדלים שיהיה באמונה.
 
ולכל השאר יש לפני המערכת המסגרת ההורים והרשיות חובה כלפי שמים,
מאמינה ש99.9% מודאגות מהחובה הזו יותר.
אוקי אבל זה לא בא בסתירה לאחריות המורה הכבדה מאד.
וזו מהות העבודה שלה, חינוך ובנית נפשות לעומת עבודות אחרות שאולי בדיוק יזדמן לאי מי מהעובדים מקרה שעליו להיות ערני לי ולסייע בו...
זה ממש זהה בעינייך?
 
מה עם פסיכולוגית? עובדת סוציאלית? עובדות פרא רפואיות? מטפלות באומנות וכל מיני?
אחיות בקופח? בעלות חוגים לילדות?
זה רק כמה דוגמאות לעבודות שגם בהן צריך לתמוך באנשים שסובלים, מתקשים, מוחרמים..
כל עבודה והדרישות שלה. לא רואה דרך להוכיח ש*רק* המורות ראויות להערכה.
כולנו ראויים, כולנו עושים את תפקדנו ומשתדלים שיהיה באמונה.
אני חושבת שיש הבדל.
כי פסיכולוגית לדוג' אחראית ואמורה לנתב את הטיפול להועיל ולהיטיב וזהו.
לעומת מורה שצריכה לעשות בו זמנית כ"כ הרבה דברים, גם ללמד, להקנות למידה, הספקים, משמעת, הרגלי למידה וכו' וגם תוך כדי לפעול נכון במקרים מורכבים חברתית, רגשית וכו'
[ואין היום כיתה שאין בה מקרים כאלו או שהכיתה כולה בסערה חברתית...]
מורה היא לא רק תומכת במי שסובל... תביני.
 
אני חושבת שיש הבדל.
כי פסיכולוגית לדוג' אחראית ואמורה לנתב את הטיפול להועיל ולהיטיב וזהו.
לעומת מורה שצריכה לעשות בו זמנית כ"כ הרבה דברים, גם ללמד, להקנות למידה, הספקים, משמעת, הרגלי למידה וכו' וגם תוך כדי לפעול נכון במקרים מורכבים חברתית, רגשית וכו'
[ואין היום כיתה שאין בה מקרים כאלו או שהכיתה כולה בסערה חברתית...]
מורה היא לא רק תומכת במי שסובל... תביני.
ברור שיש הבדל.
חוזרת שוב -
כל עבודה והדרישות שלה. לא רואה דרך להוכיח ש*רק* המורות ראויות להערכה.
כולנו ראויים, כולנו עושים את תפקדנו ומשתדלים שיהיה באמונה.
 
אוקי אבל זה לא בא בסתירה לאחריות המורה הכבדה מאד.
וזו מהות העבודה שלה, חינוך ובנית נפשות לעומת עבודות אחרות שאולי בדיוק יזדמן לאי מי מהעובדים מקרה שעליו להיות ערני לי ולסייע בו...
זה ממש זהה בעינייך?
אני מגיעה מהייטק אז אביא דוגמאות משם:
ומתכנתת שהתוכנה שלה מנהלת חדר ניתוח?
טעות קטנונת שלה והיא הרגה אנשים, הרגה פיזית.

והמתכנתות שבנו את התוכנות של מערכת ההגנה מטילים?
יש עליהן אחריות כבירה וכבדה על החיים של כולנו!

אז הן יגידו לך את מפחדת על נפש? אנחנו שלב לפני, מפחדות על הגוף.

בקיצור, חבל שאנחנו (כל יושבות הפורום, לא אני ואת) עושות תחרות, מי מסכן יותר, למי קשה יותר.
ואם זה חשוב, אז הנה אותי נצחת - אני אישית לא אחראית על חיים של אף אחד 😉

*למען הסר ספק, אני לא עובדת בגופים הנ"ל, בדיוק מהסיבה הזו 🤔 , לא מוכנה להיות אחראית על חיים של אף אדם בעולפ.
 
תכלס איפה ההצעה אוחזת? יש לזה התכנות?
 
אני מגיעה מהייטק אז אביא דוגמאות משם:
ומתכנתת שהתוכנה שלה מנהלת חדר ניתוח?
טעות קטנונת שלה והיא הרגה אנשים, הרגה פיזית.

והמתכנתות שבנו את התוכנות של מערכת ההגנה מטילים?
יש עליהן אחריות כבירה וכבדה על החיים של כולנו!

אז הן יגידו לך את מפחדת על נפש? אנחנו שלב לפני, מפחדות על הגוף.

בקיצור, חבל שאנחנו (כל יושבות הפורום, לא אני ואת) עושות תחרות, מי מסכן יותר, למי קשה יותר.
ואם זה חשוב, אז הנה אותי נצחת - אני אישית לא אחראית על חיים של אף אחד 😉

*למען הסר ספק, אני לא עובדת בגופים הנ"ל, בדיוק מהסיבה הזו 🤔 , לא מוכנה להיות אחראית על חיים של אף אדם בעולפ.
אף אחד לא חיפש לנצח או להתנצח.
אבל עדין הדוגמאות שלך לא ממש מקבילות לעבודת המורה.
כולם ראויים להערכה, אבל בין המורות לבין ההורים יש נקודת ממשק והשקה, יש מערכת יחסים בינם כי הורים מפקידים את ילדם בידי עובדי ההוראה.
[לי אין שום קשר למתכנתת מערכת כיפת ברזל... אין לנו שום גורם מקשר בינינו, אני אמורה להעריך את פועליה אבל מכיון שאין ביננו קשר היא לא מצפה לכך ואני לא מחויבת בכך]
בשונה ממורות שהקשר של אמהות ומורות הוא ברור, קבוע ומתבקש... שם כן יש מקום להבין שהתפיסה של מה המורה עושה וכמה יש להעריך אותה על כך, היא קריטית וחשובה מאין כמותה וכמובן שלא להפך, לזלזל ולבוז להן...

ואין ספק שכבר במקורותינו נאמר והלואי שנצליח לצעוד בדרך זו: "הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות" להאיר פנים, להוקיר ולהחמיא ולראות את הטוב שבכל אחד.
אדרבה.... תן בליבנו....
 
והיא עושה את זה??
יש לי ילדה בבית ספר, יש לי שכנות, גיסות, אחייניות..
כולנו באותה דעה שהמורות באות להקיא את החומר הלימודי וללכת הביתה.
אמא שלי מורה כבר למעלה מ 40 שנה,
המורות האמתיות של פעם, בפריפריה, שמוסרות את החיים שלהן לתלמידות
אם אני אכתוב פה את השם שלה, ברור שיקפצו פה כמה שמכירות אותה
ותמיד היא אמרה לנו בצחוק,
שגם אם ישלמו לה כסף היא בחיים לא תעבור ללמד בב"ב,
כי היא לא מסוגלת לראות איך מורות מגיעות למסור שיעור וללכת הביתה,
עם ניתוק מוחלט מהתלמידות
(המורות שלנו היו מבב"ב, משם היא הכירה את הסגנון)
אני רוצה להבהיר,
אין לי שום דבר נגד המורות,
יש מהן כאלה שבאמת מקסימות ועושות עבודת קודש,
רק לפעמים מרגיש לי שבמסגרת המריבה המטופשת של מי יותר מסכנה
יש כאן כאלה שלקחו על עצמן קצת יותר מידי הרבה...
ועוד משהו קטן,
יש לי כמה חברות שהן מורות,
אף פעם לא שמעתי מהן יותר מידי הרבה תלונות
הן אוהבות את ההוראה ונהנות ובהחלט החופשים זה בונוס גדול בשבילן
מרגיש לי שיש פה כמה בפרוג שעלו על עצים מידי גבוהים..
 
אף אחד לא חיפש לנצח או להתנצח.
אבל עדין הדוגמאות שלך לא ממש מקבילות לעבודת המורה.
כולם ראויים להערכה, אבל בין המורות לבין ההורים יש נקודת ממשק והשקה, יש מערכת יחסים בינם כי הורים מפקידים את ילדם בידי עובדי ההוראה.
[לי אין שום קשר למתכנתת מערכת כיפת ברזל... אין לנו שום גורם מקשר בינינו, אני אמורה להעריך את פועליה אבל מכיון שאין ביננו קשר היא לא מצפה לכך ואני לא מחויבת בכך]
בשונה ממורות שהקשר של אמהות ומורות הוא ברור, קבוע ומתבקש... שם כן יש מקום להבין שהתפיסה של מה המורה עושה וכמה יש להעריך אותה על כך, היא קריטית וחשובה מאין כמותה וכמובן שלא להפך, לזלזל ולבוז להן...

ואין ספק שכבר במקורותינו נאמר והלואי שנצליח לצעוד בדרך זו: "הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות" להאיר פנים, להוקיר ולהחמיא ולראות את הטוב שבכל אחד.
אדרבה.... תן בליבנו....
לא הבנתי, משהו זלזל במורות?
אנשים פה כועסים כי מורות בטוחות שהן הכי מסכנות. להן הכי קשה. אותן הכי צריך להעריך.


כתבתי הסבר ארוך עד שפשוט מחקתי, כי הבנתי שאני מתווכחת לשווא.
נשים אוהבת תמיד לחשוב שהן הכי. סכנות, להן הכי קשה, העבודה שלהן הכי תובענית, והורים/ המטופלים בבית חולים/ הבוסים ב.. זה הדבר הכי קשה בעולם.
זה מין צורך נשי כזה. אז החלטתי לא להרוס.

ובכן נשים יקרות, כולכן אומללות: המורות, והמשרדיות, והרוקחות והרופאות. כוללללן מסכנות!
*חוץ ממני, לי טוב בעבודה שלי. כשמלאתי מקום כמורה אי פעם היה לי טוב. כשהייתי שכירה בהייטק היה לי טוב. בעבודה שלי היום טוב לי.אולי אני לא אישה??!!
 
אוי שירה...
ברור שבכל עבודה ישנם הרבה אתגרים והתמודדיות.
אבל תסכימי שזה אופי אחר של התמודדות.
מורה יכולה לשבת ולעשות הכל כדי להציל ילדה מנשירה ולהשאיר אותה מחוברת לתורה ומצוות
אותה ואת דורותיה...
זה כמו כל אתגר בכל עבודה אחרת?
יש לך בנות? תלמידות במערכת החינוכית? יש לך ציפיות מהצוות החינוכי שם?
את רוצה שהמורות תעשינה את תפקידן נאמנה? איך בדיוק אם את לא מעריכה כלל את מה שהן עושות
ונראה בעינייך שכל עובדת משרד עושה את מה שהן ואין כל הבדל?
אחות יכולה להציל נפש בערנות, לקרוא קריאת שמע על חולה ערירי. קלינאית יכולה לקדם ילד ולפתוח לו צוהר לעולם, לעזור למבוגר שלקה באפזיה לדבר ולהשיב לו את יכולת ההבעה ואת כבודו. פיזיותרפיסט יכול לשקם פצועים ונכים.
מטפלת מגדלת נפשות רכות סבלנות. קופאית עושה חסד עם כולנו בערבי חג כשהיא יושבת בסבלנות בשעות קשות עם עינים שורפות וגב כואב

יש הרבה סוגים של שליחות ואני מעריכה את כולם. את פשוט חושבת שאנחנו אמורים להעריך רק מגזר אחד ואם אנחנו לא אז אנחנו חסרי הערכה
ובתור עובדת משרד אוהו כמה חסד אפשר לעשות. לחסוך לאנשים הוצאות מיותרות, ללמד עובדות צעירות את העבודה במאור פנים לתת משוב חיובי על עובדים ולגרום שיקדמו אותם. מי שיש לו רצון עושה חסד בכל מקום.
מי שטוען שוב ושוב שרק אצלו יש שליחות וערכים לא בדיוק משכנע אותי.
 
זה בדיוק הענין שזה לא בעיה שלי או של מורה כזו או אחרת...
זה בעיה שלך ושל כל הציבור ותפני את זה את למוסדות, כי אני ועוד רבות בדרך לצאת מההוראה (בצורה כזאת או אחרת)
ומי שמפסיד זה הציבור שלא מבין את גודל השעה!!!!
(אישית אין לי טענה על האתגרים כמו על גובה השכר)
ושוב אפי' הציבור הכללי הבין זאת והעלה את גובה השכר, ומי שיושבת כאן וממשיכה עדיין להצדיק 7000 ש"ח משכורת וגם זה רק אחרי שנים של ותק עד שמקבלים משרה מלאה, היא מנותקת.
אף אחד לא מצדיק את השכר ואף אחד לא מונע ממך לעשות שינוי.
אפשר לדבר על היבטים נוספים ועל כך שהשוק הפרטי שכר גבוה גם דורש הרבה יותר שעות עבודה מבלי שתזעקו חמס על פגיעה בכבוד המקצוע. יותר שיח ענייני של מספרים ותנאים ומדידה ופחות פאתוס. זה לא פרודקטיבי ובענפים עם השכר הגבוה אליהם המורים מייחלים יש דגש עצום על פרודוקטיביות.
 
אוי שירה...
ברור שבכל עבודה ישנם הרבה אתגרים והתמודדיות.
אבל תסכימי שזה אופי אחר של התמודדות.
מורה יכולה לשבת ולעשות הכל כדי להציל ילדה מנשירה ולהשאיר אותה מחוברת לתורה ומצוות
אותה ואת דורותיה...
זה כמו כל אתגר בכל עבודה אחרת?
יש לך בנות? תלמידות במערכת החינוכית? יש לך ציפיות מהצוות החינוכי שם?
את רוצה שהמורות תעשינה את תפקידן נאמנה? איך בדיוק אם את לא מעריכה כלל את מה שהן עושות
ונראה בעינייך שכל עובדת משרד עושה את מה שהן ואין כל הבדל?
ומתכנתת יכולה להשקיע שעות על גבי שעות כדי למנוע פיטורים של עובדת צעירה וחדשה כדי שהיא תוכל לפרנס בית של תורה ובעלה ימשיך ללמוד הוא היא וכל דורותיהם. (הדוגמא לא למליצה בלבד)

זו לא אחריותך ואף אחד לא יבוא אליך, מה עשית כדי שזה לא יקרה... מה התהליך שעשית מולה כדי למנוע, איפה האחריות שלך לגבי התנהגות החברה בכיתה וכו'... את לא תהיי אשמה בכלל ולא תצטרכי להרים ידיים ולאמר עשינו הכל, 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' ומורה כן!
בדוגמא הנ"ל, להכשיר מפתחות חדשות זה חד משמעית בתחומי האחריות של המשרה.
רק שאלה קטנה, את מדברת על אשמה, אני מדברת על השלכות.
מישהו פעם בסמינר הקים ועדת חקירה כדי להבין למה בת מסויימת נשרה? מישהו ישב וחקר איש איש בצוות ובדק בדיוק מה היה התהליך ומי נושא באשמה?

קראו לך פעם לשימוע על זה שבת בכיתה שלך ירדה מהדרך? פחדת פעם על המשרה שלך בגלל זה?
מהכרותי עם התחום אני מניחה שלא.

תתפלאי לשמוע שעל כשלים הרבה פחות חמורים מזה נשים מאבדות מקום עבודה.

ואומרת לך בכנות, עבדתי בבית ספר ואני מכירה המון מורות באופן אישי. פגשתי כמה מתנשאות יותר או פחות.
השיח שלך באשכול הזה מתנשא ומקטין ברמה שלא ראיתי הרבה כאלו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה