דרוש מידע ימי שישי בגנים

מצב
הנושא נעול.
השאלה כמה היו מוכנות להתחלף עם המורות, וכמה עם המתכנתות? כולנו יודעים יפה את התשובה...
ועם כל שקלול המעלות והחסרונות במי יש מה לקנא ובמי אין...
התשובה היא שזה אמור להיות תלוי בכישורים ובאופי.
ולכן, אני לא הייתי רוצה להתחלף לא עם המורות ולא עם המתכנתות, ולא צריכה לקנא ולא לרחם לא על אלו ולא על אלו.
אם מורה מגיעה למסקנה שבשקלול המעלות והחסרונות יש לקנא בעובדת הייטק - היא מוזמנת לעזוב את עבודתה ולעשות הסבה להייטק, כי אם זה לא מה שנכון לה היא באמת לא במקום הנכון.
אם מתכנתת מגיעה למסקנה הפוכה - היא גם מוזמנת להסב להוראה.

בכל תחום יש גם מעלות וגם חסרונות, ולכל אדם חשובים יותר נתונים אחרים. על כל אחד לחשוב מה הוא מעדיף ולבחור לפי זה.
אגב - לא כל עובדות המשרד הן היטקיסטיות וחלקן מרוויחות מינימום. גם אין להן שכר גבוה, וגם אין להן חופשות בכלל.
 
אם מורה מגיעה למסקנה שבשקלול המעלות והחסרונות יש לקנא בעובדת הייטק - היא מוזמנת לעזוב את עבודתה ולעשות הסבה להייטק, כי אם זה לא מה שנכון לה היא באמת לא במקום הנכון
כולל הסיכון הגבוה מאד בפיטורים, היעדר הקביעות המדידה הבלתי פוסקת של הישגים ותפוקה והדרישה ללמוד חומרים מורכבים בתדירות גבוהה ומי מדבר על הערכות חודשיות השנתיות וצוותיות ומה לא.
נחמד להתנסח כל הזמן כאילו מלוא כל העולם הייטק והוראה וגם לשכוח את שאר המאפיינים של כל מגזר תעסוקה.

אה ואני לא מתכנתת. רק שעיסוק בכספים גורם לאנשים להיות מחוברים מאד למציאות. בפרט כשיצא להם לבדוק גם תלושים של עובדי מאפיה וגם של מתכנתים בסטארט אפ
 
אגב - לא כל עובדות המשרד הן היטקיסטיות וחלקן מרוויחות מינימום. גם אין להן שכר גבוה, וגם אין להן חופשות בכלל.
אבל משום מה כשמורים מדברים הם משווים רק להייטק.
 
אבל משום מה כשמורים מדברים הם משווים רק להייטק.
התחוור לי פתאום משהו
גם מורות יודעות שהעבודה שלהן פריבילגית בלי השוואה לעובדות משרד *שלא בהייטק*
החופשים, השעות, היציבות, שנת שבתון ואפילו השכר הרבה פעמים גבוה ממשכורת מינימום (של גרפיקאית בעיתון למשל)
הנקודה היא שהן משוות את עצמן רק לעובדות ההייטק
כל השאר זה סתם עבודות.. של הלא יוצלחיות..
אולי כי הוראה הייתה יוקרתית פעם וממש מבאס לאבד את היוקרה
 
התחוור לי פתאום משהו
גם מורות יודעות שהעבודה שלהן פריבילגית בלי השוואה לעובדות משרד *שלא בהייטק*
החופשים, השעות, היציבות, שנת שבתון ואפילו השכר הרבה פעמים גבוה ממשכורת מינימום (של גרפיקאית בעיתון למשל)
הנקודה היא שהן משוות את עצמן רק לעובדות ההייטק
כל השאר זה סתם עבודות.. של הלא יוצלחיות..
אולי כי הוראה הייתה יוקרתית פעם וממש מבאס לאבד את היוקרה
זהו שלדעתי הן לא יודעות וזה בסדר.
גם כי הן לא מחליפות עבודה אחרי קבלת התקן
וגם כי הן לא מתקדמות באמצעות מעבר עבודה אלא הותק והגמולים הם אלו שמעלים את השכר
וגם כי בשל היקף המשרה השכר נמוך יחסית.

במגזר הפרטי עליה בשכר פירושה ברוב המקרים עליה בשעות באחריות ובעומס והתקדמות היא בעיקר דרך החלפת עבודה או משא ומתן מייגע.
אם לא נמצאים במגזר הפרטי אין דרך באמת לדעת.
 
המורות הם לא הבייביסיטר של עובדות ההייטק.
ושל עובדות בהנהלת חשבונות? כן בייביסיטר? של אדריכליות? של מזכירות?
נו באמת...
נשמע שיש לכם איזה משהו נגד עובדות הייטק אולי מקנאה..
 
שואלת באמת, לא בציניות- אין לך שום אפשרות לחצי או3/4 משרה? כדי לא לחיות על הקשקש או לא לעבוד בכלל?
אין במקצוע שלך אמצע?
אין משרה זמינה כזו.
מאמינה שבמקרה קצה אם אשב בבית, אמצא מקורות הכנסה כלשהם. לא כשכירה.

בואי, אם היה אמצע במשרות שכירים נורמליות כבר הייתי שם מזמן. גם מהמשרה הנוכחית שלי אני מפחיתה כל שעה שלא תכעיס בחסרונה את המעסיקים שלי. (על חשבוני אם צריך לציין)
 
אני מורה במשה"ח, עכשיו הייתה לנו פגישה עם נציגדי הסתדרות המורים אז קצת להרגיע את הרוחות- התוכנית הזאת היא יוזמה של הסתדרות המורים. יפה בן דוד מעוניינת לקדם את המהלך כדי להקל על המורים. (אם כבר היא חוששת מהאוצר)
השאיפה היא להאריך את שעות הלימודים במהלך השבוע, להוסיף צוות לכיתות ולגנים ע"ח ימי שישי שיתבטלו.
(השאיפה היא שהרשויות יתנו אלטרנטיבה לימי שישי)
לגבי יום חופשי יהיה כמו בתיכונים.
היו עוד הרבה פרטים אבל לא נאמרה אף מילה בנוגע לחופש הגדול;)
ההצעה שלה תוגש רק בהמשך לקראת ההסכם החדש שיחתם בהמשך...
כמו שאמרתי
יפה בן דוד תהיה בעד הרעיון של לבטל לימודים בשיש
אבל כמובן, לא ע"ח גרגר מהחופש הגדול

-כאילו ילדים מסוגלים ללמוד משהו בשעות המאוחרות...
ומי שמילא ביוח"א /צהרונים -רק יפסיד מזה
 
התחוור לי פתאום משהו
גם מורות יודעות שהעבודה שלהן פריבילגית בלי השוואה לעובדות משרד *שלא בהייטק*
החופשים, השעות, היציבות, שנת שבתון ואפילו השכר הרבה פעמים גבוה ממשכורת מינימום (של גרפיקאית בעיתון למשל)
הנקודה היא שהן משוות את עצמן רק לעובדות ההייטק
כל השאר זה סתם עבודות.. של הלא יוצלחיות..
אולי כי הוראה הייתה יוקרתית פעם וממש מבאס לאבד את היוקרה
"הגיע הזמן להפסיק להתווכח על עובדות פשוטות: המורות והגננות הן חיל החלוץ וה'עילית' של החברה שלנו, וראויות למעמד וליוקרה בהתאם. לא ייתכן שבכל העולם כבר הבינו שחינוך איכותי מחייב תגמול הולם, ורק אצלינו החרדים השכר נותר מהנמוכים ביותר בזמן שהאחריות רק גדלה.

המחשבה שניתן לשמר איכות חינוכית כזו לאורך זמן עם שכר שאינו הולם את המציאות היא טעות מסוכנת – אנחנו עלולים לאבד את הטובות ביותר רק בגלל הזלזול בתנאים שלהן. מי שמנסה להמעיט בערך עבודתן הקשה או 'לא לפרגן', כנראה לא מבינה את גודל האחריות המונח על כתפיהן. במקום להתווכח על נתונים מובנים מאליהם, עלינו להילחם על היוקרה של מקצוע ההוראה ולתת לנשות החינוך את התנאים שמגיעים להן בדין."
 
"הגיע הזמן להפסיק להתווכח על עובדות פשוטות: המורות והגננות הן חיל החלוץ וה'עילית' של החברה שלנו, וראויות למעמד וליוקרה בהתאם. לא ייתכן שבכל העולם כבר הבינו שחינוך איכותי מחייב תגמול הולם, ורק אצלינו החרדים השכר נותר מהנמוכים ביותר בזמן שהאחריות רק גדלה.

המחשבה שניתן לשמר איכות חינוכית כזו לאורך זמן עם שכר שאינו הולם את המציאות היא טעות מסוכנת – אנחנו עלולים לאבד את הטובות ביותר רק בגלל הזלזול בתנאים שלהן. מי שמנסה להמעיט בערך עבודתן הקשה או 'לא לפרגן', כנראה לא מבינה את גודל האחריות המונח על כתפיהן. במקום להתווכח על נתונים מובנים מאליהם, עלינו להילחם על היוקרה של מקצוע ההוראה ולתת לנשות החינוך את התנאים שמגיעים להן בדין."
אני מסכימה עם זה שהוראה היא עבודת קודש וראויה להיות מתוגמלת בהתאם. רוב ההודעות פה לא סותרות ואפילו מגבות את מה שכתוב כאן.

הענין היחיד שהקפיץ פה נשים זו הטענה שרק עובדות ההוראה עובדות קשה ולא מתוגמלת, בעוד עובדות המשרדים יושבות רגל על רגל עם משכורת של הייטק, יכולות לקחת חופשת מחלה וחופשה רגילה בלי הגבלה כי לא צריך מ"מ, ולא מבינות כלום בטיבה של אחריות והעול שהיא יוצרת.
 
תראו מאשכול סמוך עם מה לדוגמה מורות וצוות בית הספר צריכים להתמודד:
יש עוד עבודה כזו?!
[מביאה גם כאן למרות שהדיונים עברו לאשכול אחר...]
 
"הגיע הזמן להפסיק להתווכח על עובדות פשוטות: המורות והגננות הן חיל החלוץ וה'עילית' של החברה שלנו, וראויות למעמד וליוקרה בהתאם. לא ייתכן שבכל העולם כבר הבינו שחינוך איכותי מחייב תגמול הולם, ורק אצלינו החרדים השכר נותר מהנמוכים ביותר בזמן שהאחריות רק גדלה.

המחשבה שניתן לשמר איכות חינוכית כזו לאורך זמן עם שכר שאינו הולם את המציאות היא טעות מסוכנת – אנחנו עלולים לאבד את הטובות ביותר רק בגלל הזלזול בתנאים שלהן. מי שמנסה להמעיט בערך עבודתן הקשה או 'לא לפרגן', כנראה לא מבינה את גודל האחריות המונח על כתפיהן. במקום להתווכח על נתונים מובנים מאליהם, עלינו להילחם על היוקרה של מקצוע ההוראה ולתת לנשות החינוך את התנאים שמגיעים להן בדין."
את הטענה הזו של גובה השכר מוזמן להפנות למוסדות
 
תראו מאשכול סמוך עם מה לדוגמה מורות וצוות בית הספר צריכים להתמודד:
יש עוד עבודה כזו?!
[מביאה גם כאן למרות שהדיונים עברו לאשכול אחר...]
אנחנו יכולים לתת לך עשרות ומאות דוגמאות עם מה עובדי מקצועות אחרים צריכים להתמודד.
קושי ואתגרים אינם שייכים בטאבו למקצוע אחד בלבד.
 
אוי שירה...
ברור שבכל עבודה ישנם הרבה אתגרים והתמודדיות.
אבל תסכימי שזה אופי אחר של התמודדות.
מורה יכולה לשבת ולעשות הכל כדי להציל ילדה מנשירה ולהשאיר אותה מחוברת לתורה ומצוות
אותה ואת דורותיה...
זה כמו כל אתגר בכל עבודה אחרת?
יש לך בנות? תלמידות במערכת החינוכית? יש לך ציפיות מהצוות החינוכי שם?
את רוצה שהמורות תעשינה את תפקידן נאמנה? איך בדיוק אם את לא מעריכה כלל את מה שהן עושות
ונראה בעינייך שכל עובדת משרד עושה את מה שהן ואין כל הבדל?
 
לצערינו משרד החינוך רוצה להוציא ממערכת החינוך כל זיקה לשבת קודש ולאוירה המיוחדת שלה.
ולכן הוא לא רוצה שבגנים ובבתיה"ס יערכו קבלות שבת או לימודי פרשת שבוע.
אם גם בזה מערכת החינוך החרדי תיכנע כמו שנכנעה בדברים אחרים(כמו ההשתלטות על הרישום,החמרת הפיקוח וכו')
זו תהיה בכיה לדורות.
כדאי שכבר עכשיו ההורים יעוררו את הנושא, לפני שהמנהלים יעמידו אותנו בפני עובדה מוגמרת
דוקא לא נורא שיערכו קבלת שבת ביום חמישי (דבר שקיים בחלק מהגנים באזור שלי כיון שהרבה מהילדים שנוסעים לשבת לא מגיעים ביום שישי)
ויחנכו את הבנות שיום שישי זה זמן לעזור בבית ולהתכונן לשבת (גם דבר זה קיים בחלק ממוסדות לימוד פרטיים)
 
אני מסכימה עם זה שהוראה היא עבודת קודש וראויה להיות מתוגמלת בהתאם. רוב ההודעות פה לא סותרות ואפילו מגבות את מה שכתוב כאן.

הענין היחיד שהקפיץ פה נשים זו הטענה שרק עובדות ההוראה עובדות קשה ולא מתוגמלת, בעוד עובדות המשרדים יושבות רגל על רגל עם משכורת של הייטק, יכולות לקחת חופשת מחלה וחופשה רגילה בלי הגבלה כי לא צריך מ"מ, ולא מבינות כלום בטיבה של אחריות והעול שהיא יוצרת.
את הטענה הזו של גובה השכר מוזמן להפנות למוסדות
זה בדיוק הענין שזה לא בעיה שלי או של מורה כזו או אחרת...
זה בעיה שלך ושל כל הציבור ותפני את זה את למוסדות, כי אני ועוד רבות בדרך לצאת מההוראה (בצורה כזאת או אחרת)
ומי שמפסיד זה הציבור שלא מבין את גודל השעה!!!!
(אישית אין לי טענה על האתגרים כמו על גובה השכר)
ושוב אפי' הציבור הכללי הבין זאת והעלה את גובה השכר, ומי שיושבת כאן וממשיכה עדיין להצדיק 7000 ש"ח משכורת וגם זה רק אחרי שנים של ותק עד שמקבלים משרה מלאה, היא מנותקת.
 
זה בדיוק הענין שזה לא בעיה שלי או של מורה כזו או אחרת...
זה בעיה שלך ושל כל הציבור ותפני את זה את למוסדות, כי אני ועוד רבות בדרך לצאת מההוראה (בצורה כזאת או אחרת)
ומי שמפסיד זה הציבור שלא מבין את גודל השעה!!!!
(אישית אין לי טענה על האתגרים כמו על גובה השכר)
ושוב אפי' הציבור הכללי הבין זאת והעלה את גובה השכר, ומי שיושבת כאן וממשיכה עדיין להצדיק 7000 ש"ח משכורת וגם זה רק אחרי שנים של ותק עד שמקבלים משרה מלאה, היא מנותקת.
למה לא להעלות למורות את השכר?
מי עובד בעבודה כזו שוחקת עם כזאת משכורת עלובה?
 
אנחנו יכולים לתת לך עשרות ומאות דוגמאות עם מה עובדי מקצועות אחרים צריכים להתמודד.
קושי ואתגרים אינם שייכים בטאבו למקצוע אחד בלבד.
הערתם לי קודם על נקודת עיורון.
עכשיו קלטתי שזה ממש תיקו.
יקירות, אתן לגמרי בנקודת עיורון או 'מתחם'...[כמו שמישהי כאן כתבה]-
מהי עבודת המורה.
זה הכל.
 
תראו מאשכול סמוך עם מה לדוגמה מורות וצוות בית הספר צריכים להתמודד:
יש עוד עבודה כזו?!
[מביאה גם כאן למרות שהדיונים עברו לאשכול אחר...]
משהיא איתי בצוות, ראיתי שמשהו לא תקין, אבל הייתי באמצע טיפול פוריות, וחשבתי שאדבר איתה עוד וימיים, לא נורא, נכון? הרי סה"כ אני לא חברה שלה או משהו, סתם קולגה.
אחרי יום תפסו אותה שנייה לפני xxxxxxx, זאת ת’ומרת שניה אחרי, רק שעוד היה אפשר להציל את חיה, קודם כמה ימי אשפוז במחלקה לטיפול בגוף ואחכ למחלקה הפסיכיאטרית.
זה קרה לה מעומס ולחצים.
שנה אח"כ אשה נוספת בצוות לא עמדה בלחץ והתפטרה מהיום להיום בהוראת פסיכיאטר בעודה מתחילה כדורים. גם היא מעומס ולחצים.
התלוצצנו בצער בפגישת צוות מי הבא בתור...

מודה שמאז אני בודקת טוב טוב את שלום כולם סביבי (עברו כמה שנים טובות מאז, החלפתי עבודות, אבל הלחץ הוא אותו לחץ בתחום הספציפי שלי) שלא יהיה לי על המצפון ספור כזה. ואם משהיא או משהו נראים לי מיואשים, אז אני יעצור במקום לדבר ולעזור.

אגב, ההיא מהסיפור הראשון, עשתה הסבה ל---הוראה. היום היא מורה למתמטיקה בתיכון 😂
כל המעורבים חילוניים וחילוניות, מלבדי כמובן.

בכל עבודה יש קשיים והתמודדויות. בכל עבודה יש מקרי קיצון. כמו שהסיפור שלי הוא לא המדד האם ללכת להייטק, כך הסיפור שלך לא מדד האם ללכת להוראה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה