הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #341
את נהדרת ואכפתית.משהיא איתי בצוות, ראיתי שמשהו לא תקין, אבל הייתי באמצע טיפול פוריות, וחשבתי שאדבר איתה עוד וימיים, לא נורא, נכון? הרי סה"כ אני לא חברה שלה או משהו, סתם קולגה.
אחרי יום תפסו אותה שנייה לפני xxxxxxx, זאת ת’ומרת שניה אחרי, רק שעוד היה אפשר להציל את חיה, קודם כמה ימי אשפוז במחלקה לטיפול בגוף ואחכ למחלקה הפסיכיאטרית.
זה קרה לה מעומס ולחצים.
שנה אח"כ אשה נוספת בצוות לא עמדה בלחץ והתפטרה מהיום להיום בהוראת פסיכיאטר בעודה מתחילה כדורים. גם היא מעומס ולחצים.
התלוצצנו בצער בפגישת צוות מי הבא בתור...
מודה שמאז אני בודקת טוב טוב את שלום כולם סביבי (עברו כמה שנים טובות מאז, החלפתי עבודות, אבל הלחץ הוא אותו לחץ בתחום הספציפי שלי) שלא יהיה לי על המצפון ספור כזה. ואם משהיא או משהו נראים לי מיואשים, אז אני יעצור במקום לדבר ולעזור.
אגב, ההיא מהסיפור הראשון, עשתה הסבה ל---הוראה. היום היא מורה למתמטיקה בתיכון
כל המעורבים חילוניים וחילוניות, מלבדי כמובן.
בכל עבודה יש קשיים והתמודדויות. בכל עבודה יש מקרי קיצון. כמו שהסיפור שלי הוא לא המדד האם ללכת להייטק, כך הסיפור שלך לא מדד האם ללכת להוראה.
אבל יקרה, יש הבדל אחד גדול:
זו לא אחריותך ואף אחד לא יבוא אליך, מה עשית כדי שזה לא יקרה... מה התהליך שעשית מולה כדי למנוע, איפה האחריות שלך לגבי התנהגות החברה בכיתה וכו'... את לא תהיי אשמה בכלל ולא תצטרכי להרים ידיים ולאמר עשינו הכל, 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' ומורה כן!
אכפתיות ושימת לב לאחר, לגמרי חשוב אבל לא מחייב.
, לא מוכנה להיות אחראית על חיים של אף אדם בעולפ.
Reactions: שמואלזון ו-yes I am2 //