דרוש מידע שידוכים- אח/ות שרוצים לעקוף והגדול נפגע -דעתכם!

דעתי פחות רלוונטית, ולכן אביא את דעת התורה בנושא.
שאלו את ר' משה פיינשטיין "באח צעיר אם יכול לישא אשה קודם אחיו הגדול כשאחיו מקפיד"
ובסיכום תשובתו הוא כותב "ולכן איני רואה שום איסור ואף לא שום דבר שלא כהוגן בזה שישא הצעיר תחלה ואדרבה זכה במצוה רבא דנישואין ופו"ר שחייב בן עשרים ולא יצטרך לבקש זכותים להנצל מהעונש דאמר רבא ותנא דב"ר ישמעאל והוא דבר ברור לדינא". (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן א)
באמצע יש משפטים כמו
"ואיך שייך שלא יקיים חיובו בשביל שאחיו הגדול לא מקיים ואף שמה שאינו מקיים הוא מצד האונס שלא נזדמנה ההוגנת לו מ"מ לא שייך שלכן יתבטל גם הצעיר ממצותו איזה זמן בלתי ידוע".
"ומה שאומר אחיו שהוא צער גדול מזה שישא הצעיר אדרבה אסור לו להצטער מאיסור קנאה"
"דכי שייך לחייב לאחד כשיאמר לו חברו שאם לא יתן לו חפץ פלוני במתנה יחלה מזה שיתן לו החפץ כדי שלא יחלה"
"וגם מסתבר שלא שייך לאסור לאדם מלעשות עסקיו וכל צורכי גופו בטענה שאחד יתבייש ע"י זה במה שהוא לא הצליח כמותו."
 
אם כבר האשכול הוקפץ ופעיל,
בת דודה שלי, בת גילי (אני נשואה כבר 8.5 שנים עם ילדים, ב‘‘ה) , היום מתארס האח השלישי שעוקף אותה...
אח אחד שעקף כבר אבא, השני מתחתן בעוד מס‘ חודשים והשלישי מתארס היום.
אין לנו קשר רציף ביום יום, רוצה מאד להתקשר או לכתוב לה אבל לא רוצה לדרוך על הפצעים..
אשמח מנסיון הנעקפים להמלצה על מה שבאמת עשה לכם טוב לשמוע בכזה מצב,
ולהכוונה איך להתנהג בסיטואציה כזו.

חכי כמה ימים עם הטלפון, היא תהיה כבר יותר רגועה רגשית...
ובשיחת הטלפון- לא ללחוץ ולא לשאול (קרי לחפור...) על תחושותיה וכו' אם היא תרצה היא תשתף לבד.
אולי כדאי להתקשר קודם לאחד מבני המשפחה הקרובים שלה ולברר האם מתאים לה השיחה...
 
אולי כדאי להתקשר קודם לאחד מבני המשפחה הקרובים שלה ולברר האם מתאים לה השיחה...
בעניי הכי פוגע להתקשר ולדבר מאחורי הגב
דברו איתנו כאילו אנחנו נשואות -לא על הנושאים...
אבל כן מותר להגיד שיש לכם ילדים...
 
אם כבר האשכול הוקפץ ופעיל,
בת דודה שלי, בת גילי (אני נשואה כבר 8.5 שנים עם ילדים, ב‘‘ה) , היום מתארס האח השלישי שעוקף אותה...
אח אחד שעקף כבר אבא, השני מתחתן בעוד מס‘ חודשים והשלישי מתארס היום.
אין לנו קשר רציף ביום יום, רוצה מאד להתקשר או לכתוב לה אבל לא רוצה לדרוך על הפצעים..
אשמח מנסיון הנעקפים להמלצה על מה שבאמת עשה לכם טוב לשמוע בכזה מצב,
ולהכוונה איך להתנהג בסיטואציה כזו.
כ"נעקף" אני אומר, שהכלל הראשון הוא לא לרחם ולא לנסות לחזק.. פשוט לזרום
 
לסיכום את המחילות וההסכמות צריך לקבל מהבחורים/ות בני ה20 ומעלה שמונעים מהם להתחתן,
שזה הרבה יותר גרוע מלהתחתן לפני האח הגדול יותר.
מענין הסיכום שלך, דווקא שמעתי פה דעות שונות לחלוטין
 
אם כבר האשכול הוקפץ ופעיל,
בת דודה שלי, בת גילי (אני נשואה כבר 8.5 שנים עם ילדים, ב‘‘ה) , היום מתארס האח השלישי שעוקף אותה...
אח אחד שעקף כבר אבא, השני מתחתן בעוד מס‘ חודשים והשלישי מתארס היום.
אין לנו קשר רציף ביום יום, רוצה מאד להתקשר או לכתוב לה אבל לא רוצה לדרוך על הפצעים..
אשמח מנסיון הנעקפים להמלצה על מה שבאמת עשה לכם טוב לשמוע בכזה מצב,
ולהכוונה איך להתנהג בסיטואציה כזו.
תגידי לה מה שאת מרגישה , אם אכפת לך ממנה תגידי לה את זה אם את מיתפללת עליה תגידי לה את זה
את האמת במילים מרגישים ...
 
מצרפת כאן סדרת מאמרים שנכתבו בדיוק על הנושא הזה
אצלנו זה גרם לכך שפתאום נהיה שיח פתוח בענין
מייל 1
מייל 2
מייל 3

מומלץ מאד להיכנס ולקרוא.
בשורות טובות!
 
חסום. אולי תעלי פתוח בספוילר
6c19c478c45d6e4a29593fbf03c1e9e6.png
קיבלתי השבוע שאלה שנוגעת בלב:
"אני כבר בן 25.
אחי הצעיר ממני בן 21, וההצעות אליו זורמות בלי סוף.
אבל הוא ממתין. בסבלנות, כי אני הגדול עוד לא מצאתי.
ויש לי פחד גדול בתוך הלב:
מה אם הוא יתקע בגללי?
מה אם בגלל שהוא מחכה לי יעברו חודשים או שנים, וכבר לא יהיו לו אותן ההצעות?
ואולי למרות שעכשיו הוא לא מראה את זה - בסוף הוא עוד יכעס עלי?
אבל איך אפשר להגיד לו: 'תתחיל בלעדי'?
זה קשה מדי.
מרגיש כאילו אני מוותר על המקום שלי, כאילו אני מסכים להישאר מאחור.
ואולי זה רק יעצים אצלי את תחושת הכישלון – כי אם הוא מתארס פתאום, מה זה אומר עלי?"

השאלה הזו חושפת כאב כפול שכל אח או אחות גדולים מכירים:
מצד אחד – ההיגיון והכבוד לסדר הטבעי.
מצד שני – הדאגה לאח הצעיר, הפחד שיפסיד הזדמנויות ואולי בעתיד יבוא בטענות.
ובפנים מתנגשים שלושה קולות:
  • "אני לא רוצה לעכב אותו – הוא ראוי לזיווג מצוין."
  • "אבל איך אעמוד בזה אם הוא יקדים אותי?"
  • ואפילו קול קטן ולגיטימי: "מגיע לי שהוא יחכה."
האח הגדול נקרע בין רגשות שכל אחד מהם אמיתי:
מצד אחד הוא רוצה בטובתו של אחיו,
ומצד שני הוא יודע שהקדמתו עלולה להכאיב לו עוד יותר מבפנים.
וזה מעמיד אותו מול השאלה הכי עמוקה:
איך אפשר לרצות משהו – ולפחד ממנו בו זמנית?
ואם ננסה להיכנס ללב של הצעיר – מה הוא מרגיש?
האם הוא באמת רוצה לחכות?
האם הוא מתוסכל בשקט?
אולי גם הוא לא יודע מה נכון לעשות – מחכה לסימן, מפחד לפגוע, מפחד להחמיץ.
וכשלא מדברים על זה, כשכל אחד שומר את התחושות לעצמו –
כולם נשארים עם סימני השאלה.
והשאלה שאני רוצה להשאיר פתוחה ולשמוע את דעתכם:
האם נכון שהצעיר ימתין – גם במחיר של החמצת הצעות,
או אולי דווקא אם יוותרו על הסדר – זה יפתח אפשרויות חדשות לשניהם?
ומה באמת מרגיש האח הצעיר – כשהוא "מחכה"?
ואולי על הדילמה של ההורים שלא יודעים לאן לכוון את ההחלטה?
אשמח לשמוע את דעתכם.
(נא לציין גם גיל ואיזה צד של השאלה אתם מביאים).
ועל התגובות שלכם נדבר במייל הבא.
e55581fe7e2778c1a2ba7a20d159c152.JPG
יצחק מטלון
מפת הדרכים לחיים
למענה על שאלות קצרות, אפשר להתקשר מידי יום בין השעות 14:00 ל-15:00
בטלפון 073-3571546
התארסת? מזל טוב!
שיעור חשוב במיוחד לתקופת האירוסין – במתנה:
חתן לחץ כאן / כלה לחצי כאן

ניתן לשלוח שאלות במייל
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

6c19c478c45d6e4a29593fbf03c1e9e6.png
תדמיינו רגע.
שני אחים יושבים יחד. יש ביניהם כאב, אבל גם קרבה אמיתית.
אחד שמחכה - בן 26 - כבר שנים מתמודד עם לב מלא תקוות ואכזבות.
האח הצעיר - בן 22 - קיבל עכשיו הצעה טובה.
האוויר טעון.
אפשר היה לחשוב שיהיה כאן מתח, אולי שתיקה כבדה.
אבל במקום זה - שיח פתוח, אמיתי, כנה.
האח שממתין לוחץ את ידו של הצעיר, מביט בו ישר בעיניים ואומר:
"כואב לי. אני לא מסתיר את זה. אבל אני רוצה עבורך את הטוב.
אני רוצה שתמצא. אני רוצה שתתארס.
גם אם אצלי זה עוד לא קרה."
ואז בתהליך, קורה משהו עוד יותר חשוב:
האח הצעיר לא מסתיר, לא מחביא.
הוא משתף את אחיו הגדול בכל שלב. מתייעץ, מקשיב, ונותן לו להיות חלק.

וכשמגיע הרגע המרגש - הוא פונה אליו ראשון, לפני כולם, ואומר:
"אני עומד לסגור. רציתי שאתה תדע ראשון. כי אתה האח שלי. כי אני רוצה שתשמח איתי, באמת."

וברגע הזה - בתוך כל הכאב - נולדת קרבה חדשה.
האח שממתין בולע דמעה, אבל גם מרגיש גאווה.
כי הקשר ביניהם לא נשבר. להפך - הוא התחזק.
לא נשאר פיל בחדר.
נאמרו המילים הכואבות, והלבבות נפתחו.

***

אבל מה באמת קורה במציאות?
לצערנו, ברוב הבתים זה לא כך.
במקום שיח פתוח - יש שתיקות.
במקום כנות - יש הסתרות.
ואז הפגיעה האמיתית נולדת לא מהעובדה שהצעיר התקדם, אלא מהתחושה שעשו את זה "מאחורי הגב."
גם אם ממש לא התכוונו לכך.

קיבלתי עשרות מיילים אחרי המאמר הקודם.
רבים מהם חזרו על אותו משפט בסגנונות שונים:
"אני יודע/ת שהדבר הנכון הוא לא לעכב את האח/אחות הצעירים.
אבל זה כל כך קשה."

והפער הזה - בין ההבנה השכלית לבין הכאב הרגשי - הוא הפיל האמיתי בחדר.

***
במייל הקודם שיתפתי שאלה אמיתית ומטלטלת שקיבלתי מבחור בן 25:
האח הצעיר שלו מחכה, ומסרב להצעות עד שהוא ימצא.
הוא כתב לי בכאב: "מה אם בגללי אחי יתקע? ומה אם בסוף הוא עוד יכעס עלי?"

השאלה הזו נגעה במאות אנשים, וקיבלתי עשרות תגובות.
ומה שהפתיע אותי - אף אחד לא אמר שצריך לחכות. כולם הסכימו שאין בזה שום היגיון.
אבל משם זה התחלק לשניים:
חלק אמרו: "עשיתי את זה. זה היה קשה מאוד - אבל נתתי לאח/אחות הצעירים להתקדם."
וחלק הודו בכנות: "פשוט לא מסוגל/ת לעמוד בזה."

ואם לא יצא לך לקרוא את המייל הקודם - כדאי מאוד להשלים, כי זה הרקע למאמר הנוכחי.


אבל אם נשים לב לעומק, יש כאן בעצם:
שלוש שכבות של קושי
הקושי הזה לא נולד ממקום אחד. הוא הולך ונבנה שכבה על שכבה – עד שהוא הופך כמעט לבלתי נסבל.
השכבה הראשונה - אצל הצעירים:
מצד אחד, הרצון להתקדם ולהקים בית בוער בהם.
מצד שני, עצם המחשבה לבטא את זה בקול - מלווה בפחד: “מה אם זה יכאיב לאחי או לאחותי שעוד לא מצאו?”
הם נשארים עם תחושת אשמה כבדה, כאילו עצם ההתקדמות שלהם עלולה לפגוע.
השכבה השנייה - הצל שמלווה את מי שעדיין מחכה:
אפילו אם הצעיר עוד לא התקדם בפועל, עצם הידיעה שזה עלול לקרות - מטילה צל כבד.
המבטים, המשפטים שנזרקים באירועים, ההשוואות השקטות - כל אלה מגבירים את המתח.
התחושה היא שאם מחר האח או האחות הצעירים יקדימו - ייפתחו השאלות, הרחמים והדיבורים מאחורי הגב.
השכבה השלישית והעמוקה ביותר - בפנים של מי שעדיין לא מצא:
שם עמוק בפנים יושב הפחד: “מה יקרה אם הוא יתקדם לפניי? מה זה יגיד עלי? אולי אני פשוט 'לא שווה'?"
החשש להישאר מאחור - להיות זה שכולם עקפו - הוא הכאב הכי שורשי, והכי קשה לשאת.


אז מה עושים?

1. להכיר בכאב.
לא לבטל, לא לומר "תתגבר." זה קושי אמיתי שמגיע לו כבוד.

2. שיח פתוח.
קל להגיד "שיח פתוח" – אבל איך זה נשמע במציאות?
      • מהצעיר לממתין: "אני מתלבט לגבי ההצעה הזו. מה שהכי מטריד אותי זה לא לפגוע בך. איך אתה מרגיש עם זה?"
      • מהממתין לצעיר: "זה כואב לי, לא אשקר. אבל הכאב שלי זה לא הבעיה שלך לפתור. אני רוצה שתתקדם."
      • מההורים: "יש לנו מצב מורכב. בואו נדבר על זה ביחד, בלי להסתיר רגשות."

המטרה איננה רק "לקבל אישור." זה לא מספיק שהאח או האחות יגידו "אין לי קפידא."
העניין האמיתי הוא שיתוף פעולה. לא להסתיר, לא לפעול מאחורי הגב - כי זה מה שהכי פוגע.

3. לא רק להסכים - אלא לתמוך באמת.

למי שממתינים - לא מספיק לומר "אני מסכים."
האתגר האמיתי: להיות שם למען האח הצעיר, גם בתוך הקושי שלכם.
להתעניין, לשאול, להיות חלק מהתהליך - לא רק להשקיף עליו מהצד.


4. להפסיק עם מבטי הרחמים.

כאן אני פונה לכל מי שמסביב.
לאחים, לאחיות, לחברים, לדודים, למי שפוגש את המשפחה באירוסין.
התחושה הזו - של המבטים, של "בקרוב אצלך" של השאלות הלוחצות - היא אולי מה שיוצרת את הכאב הגדול ביותר.
(ולא רק לא לומר את זה - עדיף אפילו לא לחשוב את זה.)
כי מה יותר פשוט מזה, לברך מזל טוב על אירוסי האח הצעיר, כמו שהיו מברכים אם האח שממתין היה כבר נשוי?
או כמו שהיו מברכים אם הוא היה צעיר יותר מהחתן?
כמה נזק אפשר לחסוך אם רק נזכור: השמחה לא נמדדת לפי הסדר.

***

אז למה באמת מחכים?
השאלה שאף אחד לא שואל בקול: מה באמת היסוד החיובי בהמתנה?
האם זה כבוד לאח שממתין? האם זה פחד מהלחץ החברתי?
ואולי זה רק הרגל, שנמשך מדור לדור?
אם זה רק לחץ או הרגל - אין בזה היגיון לעצור חיים.
ואם יש נקודה עמוקה שכן שווה לדון בה - צריך לדבר עליה בגלוי.
לא להשאיר אותה בחדר כשתיקה כבדה.

ואולי כאן נמצא השורש:
הרבה מהכאב נובע מחוסר בהירות פנימית.
כשאני לא יודע בדיוק מי אני ומה אני מחפש - כל התקדמות של מישהו אחר יכולה להרגיש כאיום.
אבל כשיש בהירות - גם אם זה עדיין קשה, זה הופך להרבה יותר נסבל.
זו בדיוק הסיבה שיצרתי את שאלון פיצוח האישיות - שאלון פשוט ומדויק (לבחורים ולבחורות), שעוזר להבין לעומק מי אתה, מה חשוב לך, ואיזו התאמה באמת מתאימה לך.
כי כשיש בהירות – אף אחד לא מרגיש שעוקפים אותו. יש לו את הדרך האישית שלו.

ועכשיו, מילה אישית:
אני יודע שהנושא הזה כואב. קיבלתי עשרות תגובות - ורבים שיתפו בכאב האישי שלהם.
(בחור שמרגיש שהוא מתקשה להתמודד, שרוצה מקום לסדר את המחשבות או סתם להתייעץ - מוזמן לפנות דרך כאן
פתחתי ביומן מקומות לשבועיים הקרובים, כדי לאפשר פגישות אישיות למי שצריך.)

אבל חשוב עוד יותר להבין שמה שציירתי בתחילת המייל הוא לא סיפור שנועד לרגש אותנו ולדמיין כמה החיים יהיו יפים אילו…
זה יכול לקרות במציאות.
שני אחים שמדברים בגובה העיניים, בכנות, בדמעות - אבל גם בלב פתוח.
זה לא קל, זה לא מושלם - אבל זה אמיתי, וזה מחבר.

מה שאני מבקש מכם:
יש לנו פה שליחות.
לא בכוח, לא בלחץ - אלא בשיח.
להפסיק לחיות בכאב, ולהתחיל לרפא.
אני לא רוצה שיהיה בית בציבור שלנו שלא יקרא או ישמע את המילים האלה.
כי אם כולנו נדבר על זה ונפיץ הלאה - אז הדמיון יהפוך למציאות.
והיום שבו משפחות ידעו איך לעבור את זה בכבוד ובאהבה - יהיה היום שבו התמונה תשתנה לכולנו.
בואו נעשה את זה ביחד.
תעבירו את המייל הזה לכל מי שבשידוכים. לכל משפחה שיש לה בנים/בנות בוגרים, ובעצם גם למי שלא, כדי שנשנה באמת את השיח.

אשמח מאד לשמוע כל מה שיש לכם לומר.
אפשר פשוט ללחוץ על 'השב' ולכתוב. אני קורא כל תגובה.

ובמייל הבא - נדבר על אחד הדברים שהכי מפחידים הורים ואחים שממתינים:
מה קורה ביום שאחרי - כשהצעיר מתארס.
איך ממשיכים לחיות יחד בבית, בלי שהכאב יתפוצץ כל יום מחדש.

אם קיבלת את המייל הזה מחבר:
הצטרף לרשימת התפוצה, ותקבל ישירות אליך מאמרים שיעשו לך סדר בכל הבלבול של עולם השידוכים.
ובנוסף - במתנה: שאלון פיצוח האישיות (לבחורים ולבחורות) - כלי עמוק ופשוט כאחד, שיעזור לך להבין מי אתה, מה אתה מחפש, ומי באמת מתאימה לך.

כי כשיש בהירות - גם הקשה נראה הרבה יותר קל.

בהצלחה!
e55581fe7e2778c1a2ba7a20d159c152.JPG
יצחק מטלון
מפת הדרכים לחיים
למענה על שאלות קצרות, אפשר להתקשר מידי יום בין השעות 14:00 ל-15:00
בטלפון 073-3571546
התארסת? מזל טוב!
שיעור חשוב במיוחד לתקופת האירוסין – במתנה:
חתן לחץ כאן / כלה לחצי כאן

השלישי נחסם לי
 
6c19c478c45d6e4a29593fbf03c1e9e6.png
מי שלא קרא את המייל הקודם כדאי לקרוא מכאן
***

קיבלתי שאלה כואבת שנכתבה ממקום אמיתי ועמוק.​
6f17f1a670a2bba34a1a0027fb85ccf3.jpg
אז באמת זה קשה. אין מה לומר.
השאלה האמיתית היא - מה אנחנו רוצים שיקרה.
כי לפעמים אין ברירה. גם ניתוח הוא כואב וקשה, אבל כשיש מישהו שרוצה לצאת לדרך חדשה - הוא מוכן לעבור כאב זמני, כדי לזכות בחיים חדשים.
⚠️ ושימי לב: כשאני מדבר על אח/אחות גדולים - אין הכוונה לוותר למען הצעירים. זה לא בא מהמקום של "תרחמי עליה - לא חבל שתתקע בגללך?".
ממש לא.

זה מגיע מהמקום שלך - של הגדולה.
את היא זו שרוצה יותר מכל להשתחרר מהמקום התקוע. את זו שכואבת מבפנים את העובדה שהתוצאות עד עכשיו לא משביעות רצון.
לכל אחת יש את הדברים שכובלים: מחשבות שתוקעות, הרגלים שמסבכים, פחדים שמעכבים.
וכשמבינים את זה, מבינים גם שלפעמים - אם רוצים להתקדם ולהתחתן - חייבים לשנות גישה, ולהחליף את החשיבה.

וזה באמת כואב. לפעמים אפילו יותר מניתוח.
אבל זה כאב של ריפוי.
וזה כאב שמוביל לשינוי.

ולמה?​
  • כי עצם זה שיש מאחוריך אח או אחות צעירים מכניס אותך ללחץ.
    את מגיעה לפגישות לא פתוחה, לא משוחררת - וממילא לא מתפקדת כמו עצמך.
  • תחושת המסכנות מזיקה מאד לתהליך.
    ורק כשיש דחיפה אמיתית - כשאת זה שמעודדת ותומכת בצעירים, כשאת משתתפת איתם ברגעי שמחתם - שם תחושת המסכנות נעלמת.
    כי את חלק.
    את לא מסכנה.

    מסכן מתחבא בבית.

אז עכשיו - כל קושי, כל מהמורה, כל כאב -
הוא לא בשביל לוותר לאח או לאחות הצעירים.
הוא מגיע בשבילך!
וכשמבינים את זה - האם בכלל נשאר מקום לשאלה "איך אפשר??"


ועדיין, צריך עצות וכלים - איך לעבור את זה נכון.
והנה - תגובה שקיבלתי שבוע שעבר, מאחת שכבר עשתה את זה בפועל…​
ecaddb063da1f1c232a8cb063ace1f30.jpg
אחרי זה- כל מילה מיותרת.

ולסיום: חיזוק קטן לסביבה שאוהבת מאד לעודד...​
33f7784a3ea805032d8cc011a6afb5e4.jpg
אני יודע שהנושא הזה נוגע עמוק בלב, ולעיתים משנה ממש את כל ההסתכלות על השידוכים ועל הבית.
אשמח לשמוע ממך:
עד כמה הדברים האלו שינו לך את התפיסה?
עד כמה הם יצרו שיח בבית?
אפשר פשוט ללחוץ על "השב" ולכתוב כמה מילים. אני קורא כל תגובה.
ביחד נוכל בעז"ה ליצור שיח חדש בעולם השידוכים, כדי שדברים יראו אחרת.

בהצלחה​
יצחק מטלון​
מפת הדרכים לחיים​
למענה על שאלות קצרות, אפשר להתקשר מידי יום בין השעות 14:00 ל-15:00
בטלפון 073-3571546​
התארסת? מזל טוב!
שיעור חשוב במיוחד לתקופת האירוסין – במתנה:
חתן לחץ כאן / כלה לחצי כאן
ניתן לשלוח שאלות במייל
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>​


מייל זה נשלח לכתובת toEmail
הסרה מהרשימה | דיווח ספאם
לא ניתן לצפות במייל? לחצו כאן

נשלח ע״י company
fromEmail ,


נשלח באמצעות רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה​




מי שמעוניינת להיכנס לרשימת התפוצה הזו אפשר מכאן

או לשלוח בקשה לכתובת מייל שמופיעה בסוף הספוילר
 
מצרפת כאן סדרת מאמרים שנכתבו בדיוק על הנושא הזה
אצלנו זה גרם לכך שפתאום נהיה שיח פתוח בענין
מייל 1
מייל 2
מייל 3

מומלץ מאד להיכנס ולקרוא.
בשורות טובות!
קבלת אישור לפרסם את התוכן?
אם זה נשלח לרשימת תפוצה-בד"כ זה מיועד רק למי שנמצא בתוך הרשימה...
צריך לבדוק עם יוצר התוכן אם אפשרי להעלות את זה לפורום ציבורי...
 
קבלת אישור לפרסם את התוכן?
אם זה נשלח לרשימת תפוצה-בד"כ זה מיועד רק למי שנמצא בתוך הרשימה...
צריך לבדוק עם יוצר התוכן אם אפשרי להעלות את זה לפורום ציבורי...
כן. אישר לפרסם את התוכן לתועלת ובתנאי שישלח במלואו עם שם הכותב והקישור לכניסה לרשימת התפוצה.
אגב, בכניסה לרשימה מקבלים במתנה שאלון פיצוח אישיות מדהים.
מומלץ מאד
אני מצרפת כאן שוב את הקישור.
אני רואה שהכתובת מייל נחסמה בספוילר אז לתועלת החסומים אפשר לשלוח בקשה במייל:
A0733571546 בגימייל
 
מה דעתכם לגבי האח העוקף, איך הוא צריך להתנהג לאחיו הנעקף, כשמגיע בשבת למשל וכדומה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה