תח"צ עומסי תנועה בבני ברק בעקבות אוטובוס תקוע - האם הנוסעים יגיעו ליעדם לפני כניסת השבת?

וחלקם לא הסתדרו והזמינו דרייבר.

לא חושבת שבטיחותי לילדים לסוע עם דרייבר.
בכל מקרה, מישהו צריך לשלם על זה
תמיד יכול להיות סיכוי שהורה הגרוש,
שלא בא לקחת בעצמו,
גם לא ירצה לשלם
(מזכירה לך זה יתחיל מ-700)
 
כי זה לא שמישהו עכשיו הקדים את נסיעתו ל11. כל נוסעי 12 עד 13:20 - התנקזו ל12 עד 12 וחצי.
וחברת האוטובוסים הוסיפה אוטובוסים לתגבור או שנתנו לכמות של כל האוטובוסים שהתבטלו להסתדר עם אוטובוס אחד?
אני כבר מנחשת את התשובה
 
זה לא פתרון חלופי אלא פתרון.

מה שהיה אתמול הוא לא פתרון.

הוא יותר דומה לסגירה של כל ענף החקלאות בשמיטה כדי לא להכשל בהכשר מכירה
לא יעיל, לא מכוון לרווחת התושבים,
לא מנסזה להבין את הצרכים
מנותק.
הבנו את הקשיים. מניסיון אישי, זה בהחלט לא היה קל לצאת מוקדם יותר ביום שישי.
הבנו גם את הצורך להימנע ממחזות שאירעו לפני שבועיים ואמורים לזעזע כל לב יהודי.

עכשיו ננסה לנתח - איזה פתרון אלטרנטיבי היה אפשר ליישם בלי לפגוע בנוסעים?
איך אפשר לשנע 400 אוטובוסים בשעה, בדיוק כמו לפני שבועיים, ועדיין להימנע מהקריסה שאירעה השנה, שנה שעברה, וגם לפני שנתיים?
 
וחברת האוטובוסים הוסיפה אוטובוסים לתגבור או שנתנו לכמות של כל האוטובוסים שהתבטלו להסתדר עם אוטובוס אחד?
אני כבר מנחשת את התשובה
הקדימו את התגבורים
 
אדרבה, במקום להתמקד בשלילי תציעו פתרון חילופי שימנע את חילולי השבת
הצעתי.

אמרת "לא הגיוני".
אף אחד לא נוסע "בטעות" על הנתיב של רבי עקיבא חזון איש השומר עם הרכב שלו
משמע הם "חייבים" את המסלול
מה גם שזה יפגע בכל בעלי העסקים שמרוויחים מבעלי הרכבים שחונים ליד החנות שלהם בול...

אם הראש הוא - פתרון שיכלול אפס פגיעה בנוחות של כלי רכב פרטיים.
יציאה מתוך נקודת הנחה שמי שיש לו רכב בטח "חייב" את המסלול
אבל מי שעולה על אוטובוס בשעה 13:20 - לא "חייב" את השעה הנורמטיבית הלזו.

אז אכן אין פתרון חוץ מלהקדים. ולהקדים ולהקדים. עד שנגיע בעז"ה ליום חמישי.....
 
הבנו את הקשיים. מניסיון אישי, זה בהחלט לא היה קל לצאת מוקדם יותר ביום שישי.
הבנו גם את הצורך להימנע ממחזות שאירעו לפני שבועיים ואמורים לזעזע כל לב יהודי.

עכשיו ננסה לנתח - איזה פתרון אלטרנטיבי היה אפשר ליישם בלי לפגוע בנוסעים?
איך אפשר לשנע 400 אוטובוסים בשעה, בדיוק כמו לפני שבועיים, ועדיין להימנע מהקריסה שאירעה השנה, שנה שעברה, וגם לפני שנתיים?
למנוע מכלי רכב פרטיים
להכנס בין 11 ל14 לנתיב נסיעה מרכזי לאיסוף נוסעים לכיוון היציאה.

הבנו את הצורך לנסוע דווקא ברחובות הראשיים. זה בהחלט לא יהיה קל לאסוף את הילדים רגלית/תח"צ
זה גם לא יהיה מותאם אישית להעביר את הדגים לילדה הנשואה רק אחרי 14.
ובכלל לא נוח להתפתל ולהכיר כל מיני רחובות צדדיים של העיר. ולא לנסוע בדרך הישרה והפשוטה.
הבנו גם את הצורך של בעלי החנויות להרוויח כסף גם מבעלי רכבים מפונקים שאחרת לא יבואו לחנות שלהם.

עכשיו ננסה לנתח - איזה פתרון אלטרנטיבי ניתן ליישם בלי לפגוע בבעלי רכב פרטי?
איך אפשר לשנע 400 אוטובוסים בשעה, בדיוק כמו לפני שבועיים, ועדיין להימנע מהקריסה שאירעה השנה, שנה שעברה, וגם לפני שנתיים? ובו זמנית לתת לכלי רכב להתנייד חופשי בתוך ה400 אוטובוסים הללו ולעכב אותם בכל פינה?
 
הבנו את הקשיים. מניסיון אישי, זה בהחלט לא היה קל לצאת מוקדם יותר ביום שישי.
הבנו גם את הצורך להימנע ממחזות שאירעו לפני שבועיים ואמורים לזעזע כל לב יהודי.

עכשיו ננסה לנתח - איזה פתרון אלטרנטיבי היה אפשר ליישם בלי לפגוע בנוסעים?
איך אפשר לשנע 400 אוטובוסים בשעה, בדיוק כמו לפני שבועיים, ועדיין להימנע מהקריסה שאירעה השנה, שנה שעברה, וגם לפני שנתיים?
אולי להציב פקחי תנועה שידאגו שהאוטובוסים יעצרו במפרץ המיועד ולא יצרו פקקים?
אולי לתפעל את הרמזורים אונליין ולאפשר לתנועה לזרום מהר יותר?
אולי ...אולי לשים אנשי שירות כמו שהיה פעם בקופות בסופר...שהיו עוזרים לארוז את הקניות כדי שכולם יתחפפו .... פשוט שיעזרו לקפל את העגלה ולהכניס את המזוודה ולשנע את כולם לעלות מהר מהר.
 
למנוע מכלי רכב פרטיים
להכנס בין 11 ל14 לנתיב נסיעה מרכזי לאיסוף נוסעים לכיוון היציאה.
האם לדעתכם זה מה שיפתור את הבעיה אחת ולתמיד?
האם זה מה שיאפשר לשנע 400 אוטובוסים בשעה ברחוב רבי עקיבא?
האם זה שונה ממה שבוצע במוצאי שמחת תורה?
 
הצעתי.

אמרת "לא הגיוני".
אף אחד לא נוסע "בטעות" על הנתיב של רבי עקיבא חזון איש השומר עם הרכב שלו
משמע הם "חייבים" את המסלול
מה גם שזה יפגע בכל בעלי העסקים שמרוויחים מבעלי הרכבים שחונים ליד החנות שלהם בול...

אם הראש הוא - פתרון שיכלול אפס פגיעה בנוחות של כלי רכב פרטיים.
יציאה מתוך נקודת הנחה שמי שיש לו רכב בטח "חייב" את המסלול
אבל מי שעולה על אוטובוס בשעה 13:20 - לא "חייב" את השעה הנורמטיבית הלזו.

אז אכן אין פתרון חוץ מלהקדים. ולהקדים ולהקדים. עד שנגיע בעז"ה ליום חמישי.....
לא הצלחתי להבין מה את רוצה מבעלי הרכב הפרטיים? זה לא הם תוקעים את הנתיב!
דווקא אלה שאני מכירה עם רכב משתדלים מאד מאד להתחמק מהרחובות האלה בשעות העומס
 
הבנו את הקשיים. מניסיון אישי, זה בהחלט לא היה קל לצאת מוקדם יותר ביום שישי.
הבנו גם את הצורך להימנע ממחזות שאירעו לפני שבועיים ואמורים לזעזע כל לב יהודי.

עכשיו ננסה לנתח - איזה פתרון אלטרנטיבי היה אפשר ליישם בלי לפגוע בנוסעים?
איך אפשר לשנע 400 אוטובוסים בשעה, בדיוק כמו לפני שבועיים, ועדיין להימנע מהקריסה שאירעה השנה, שנה שעברה, וגם לפני שנתיים?

עוד לא הבנו למה הקדימו את הקווים שעוברים בז'בוטינסקי
ואי אפשר להתחמק מזה כי אמרנו כבר, ואז לבקש עוד פתרון.
זה פתרון!
הקוים האלה שיוצאים באחת
מגיעים בשתיים וחצי

אפשר אולי נתב לשם עוד קוים

בכל מקרה,
כל הקוים באותה שעה רק מוקדמת יותר זה גם בדיחה
בתמונות מר' עקיבא נראות כמו באוטובוסים של הפינוי מגוש קטיף
לפחות הפרשים בזמן בן קו לקו
מסלול שונה של קוים
למה כל הקוים באותו מסלול?

ולטווח הארוך
עוד יציאות
עוד נתיבים
עוד קוים עוקפים את מרכז העיר
 
סתם כך בכלל לא נשמע לי הזוי שהאוטובוס האחרון יוצא ב12:30.
הרי בערב יום כיפור למיטב זכרוני האוטובוסים האחרונים יוצאים בערך 5 שעות לפני שקיעה.
לפי זה בערב שבת חורף האוטובוסים האחרונים צריכים לצאת בערך ב11:45.
 
יש כל פעם בעל תפקיד כזה בעיריה
(כל ראש עיר ממנה מישהו חדש...)

לרוע המזל באופן קבוע יש לו רכב פרטי בפני עצמו
ולכן כל תוכנית שתתן מכה כואבת לבעלי הרכבים הפרטיים
ותתעדף את התח"צ באופן אגרסיבי - נראית לו לא הגיונית ולא ישימה.
אין לי תפקיד בעיריית בני ברק, ובכל זאת לא נראה לי נכון לברוח לרכב הפרטי שיש לבעלי התפקיד בעיריה.
אני חושב שגם אם הוא בעל רכב, יותר חשוב לו להצליח בפוליטיקה, ומי שיפתור את בעיית התחבורה של בני ברק יחשב פוליטיקאי מאוד מוצלח.

העניין הוא שבדרך לפתרון הוא יצטרך להסתכסך סופית עם אוכלוסיה מסויימת. גם אוכלוסיית הנוסעים בתח"צ, וגם אוכלוסיית הנוסעים ברכבים פרטיים, שניהם אוכלוסיות ענקיות שמי שמסתכסך עם אחת מהם, גזר לעצמו את גורלו הפוליטי.

זהו החסרון הענק של דמוקרטיה. האזרח הקטן (היינו: כולנו) הוא הרבה פעמים קצר רואי. מנהיגי ציבור, מעצם תפקידם, רואים הרבה פעמים את המציאות נכוחה, והם רואים את הצורך לנקוט בפעילות שהיא כמו טיפול שינים: כואב עכשיו, מועיל לטווח רחוק. ולפעמים, גם פעילות שהיא כמו כריתת רגל: יכאב לתמיד, אבל הכרחי למניעת כריתה יותר גדולה עד כדי... רח"ל.

אבל כאשר המנהיג כלומר הפוליטיקאי זקוק להצבעת הציבור בבחירות הקרובות - הוא יהסס ולא יעשה את הפעילות הקיצונית הזו.


הנ"ל רלוונטי גם לפתרון שיקשה על כל הציבור, אבל נכון כפליים ביחס לפתרון שיקשה רק על חלק מהציבור, שאז אותו חלק מתמרד כלפיים.
(לענייננו: נת"צ ידפוק את הפרטיים, מערכת BRT "תדפוק" את משתמשי התח"צ שהיו רגילים לנסוע באוטובוס אחד מדלת לדלת).

למה אני כותב את זה? שלא צריך להתייאש מנציגי ציבור בעלי רכבים פרטיים. צריך למצוא את הדרך ליצור תנועה ציבורית שתדרוש מהעירייה את המהלכים הדרקוניים הנדרשים, והכי חשוב - תגבה את המהלכים הללו ציבורית.

אם רוב אזרחי בני ברק ידרשו צעדים דרקוניים - אפשר לשער בסבירות די גבוה שנציגי הציבור יצייתו להם, ולו בשביל לגזור את נזר הניצחון הפוליטי.
 
לא חושבת שבטיחותי לילדים לסוע עם דרייבר.
בכל מקרה, מישהו צריך לשלם על זה
תמיד יכול להיות סיכוי שהורה הגרוש,
שלא בא לקחת בעצמו,
גם לא ירצה לשלם
(מזכירה לך זה יתחיל מ-700)
יכול להיות

אבל זה היה המצב השבוע.
לא הצליחו לעלות לאוטובוסים (תחשבי את כמות הצמצום במספר האוטובוסים כשצומצמה כמעט שעה של נסיעות ...)
וחלק למרות המאמץ וההתנשפות - איחרו את האוטובוס האחרון.
תדמייני מישהו שגר ברחוב מוהליבר לצורך הענין וצריך להיות בשעה 12:30 בתחנת המוצא
או אפילו בשעה 13:00 ברחוב השומר - רבי עקיבא
הילד בקושי גמר בית ספר הוא התחיל לרוץ ואופס פספס את האוטובוס האחרון הזה....
שלא לדבר כשה משפחה עם 4 פיצפונים...
 
העניין הוא שבדרך לפתרון הוא יצטרך להסתכסך סופית עם אוכלוסיה מסויימת. גם אוכלוסיית הנוסעים בתח"צ, וגם אוכלוסיית הנוסעים ברכבים פרטיים, שניהם אוכלוסיות ענקיות שמי שמסתכסך איתם גזר לעצמו את גורלו הפוליטי.
לא נראה לי שאתם צודקים.
הרי בירושלים תל אביב וחיפה, ראשי הערים לקחו נתיבים מהרכב הפרטי ונתנו אותו לאוטובוסים, למרות ששם אחוז השימוש ברכב הפרטי הרבה יותר גבוה מבני ברק (כלומר, לכאורה פוטנציאל איבוד מצביעים גבוה יותר)
 
יכול להיות

אבל זה היה המצב השבוע.
לא הצליחו לעלות לאוטובוסים (תחשבי את כמות הצמצום במספר האוטובוסים כשצומצמה כמעט שעה של נסיעות ...)
וחלק למרות המאמץ וההתנשפות - איחרו את האוטובוס האחרון.
תדמייני מישהו שגר ברחוב מוהליבר לצורך הענין וצריך להיות בשעה 12:30 בתחנת המוצא
או אפילו בשעה 13:00 ברחוב השומר - רבי עקיבא
הילד בקושי גמר בית ספר הוא התחיל לרוץ ואופס פספס את האוטובוס האחרון הזה....
שלא לדבר כשה משפחה עם 4 פיצפונים...
נוו אז איזה מין פיתרון זה???

בסוף מה שיקרה זה שכולם יגיעו לתחנה ראשונה כדי לתפוס מקום וגם שם לא יהיה מספיק מקום לכולם.
(ככה היה פעם בעמנואל כשהיה במוצ"ש רק שני אוטובוסים, ב"ה זה כבר תוגבר משמעותית והשתפר מאד מאד)
 
לא נראה לי שאתם צודקים.
הרי בירושלים תל אביב וחיפה, ראשי הערים לקחו נתיבים מהרכב הפרטי ונתנו אותו לאוטובוסים, למרות ששם אחוז השימוש ברכב הפרטי הרבה יותר גבוה מבני ברק (כלומר, לכאורה פוטנציאל איבוד מצביעים גבוה יותר)
כאן מדובר על לתת לנת"צ הכל, או כמעט הכל. (ברחובות מסויימים).
 
אין לי תפקיד בעיריית בני ברק, ובכל זאת לא נראה לי נכון לברוח לרכב הפרטי שיש לבעלי התפקיד בעיריה.
אני חושב שגם אם הוא בעל רכב, יותר חשוב לו להצליח בפוליטיקה, ומי שיפתור את בעיית התחבורה של בני ברק יחשב פוליטיקאי מאוד מוצלח.

העניין הוא שבדרך לפתרון הוא יצטרך להסתכסך סופית עם אוכלוסיה מסויימת. גם אוכלוסיית הנוסעים בתח"צ, וגם אוכלוסיית הנוסעים ברכבים פרטיים, שניהם אוכלוסיות ענקיות שמי שמסתכסך עם אחת מהם, גזר לעצמו את גורלו הפוליטי.

זהו החסרון הענק של דמוקרטיה. האזרח הקטן (היינו: כולנו) הוא הרבה פעמים קצר רואי. מנהיגי ציבור, מעצם תפקידם, רואים הרבה פעמים את המציאות נכוחה, והם רואים את הצורך לנקוט בפעילות שהיא כמו טיפול שינים: כואב עכשיו, מועיל לטווח רחוק. ולפעמים, גם פעילות שהיא כמו כריתת רגל: יכאב לתמיד, אבל הכרחי למניעת כריתה יותר גדולה עד כדי... רח"ל.

אבל כאשר המנהיג כלומר הפוליטיקאי זקוק להצבעת הציבור בבחירות הקרובות - הוא יהסס ולא יעשה את הפעילות הקיצונית הזו.


הנ"ל רלוונטי גם לפתרון שיקשה על כל הציבור, אבל נכון כפליים ביחס לפתרון שיקשה רק על חלק מהציבור, שאז אותו חלק מתמרד כלפיים.
(לענייננו: נת"צ ידפוק את הפרטיים, מערכת BRT "תדפוק" את משתמשי התח"צ שהיו רגילים לנסוע באוטובוס אחד מדלת לדלת).

למה אני כותב את זה? שלא צריך להתייאש מנציגי ציבור בעלי רכבים פרטיים. צריך למצוא את הדרך ליצור תנועה ציבורית שתדרוש מהעירייה את המהלכים הדרקוניים הנדרשים, והכי חשוב - תגבה את המהלכים הללו ציבורית.

אם רוב אזרחי בני ברק ידרשו צעדים דרקוניים - אפשר לשער בסבירות די גבוה שנציגי הציבור יצייתו להם, ולו בשביל לגזור את נזר הניצחון הפוליטי.
אולי גם זה נכון.
הפתרון היחיד לערים ללא תשתית מתאימה ברמה קיצונית - היא הסבת הרחובות הראשיים לתח"צ בלבד.
תיעדוף אגרסיבי לתחבורה ציבורית - עד כדי שהיא תהיה פשוט מוצלחת ומי שיש לו רכב יגיד - עדיף לנסוע בתח"צ זה יעיל ומהיר יותר.
לא משנה הסיבה המדוייקת שבעל התפקיד מתעדף רכב פרטי על פני תח"צ - שורה תחתונה זה המצב שנה אחר שנה.
נוסו כל מיני רעיונות שינמוך התח"צ לצורך "הקלה" - לא נוסה שום פיתרון שפגע בכלי רכב פרטיים ברמת החומרה לפחות של פגיעה בנוסעי תח"צ שנוסה.

אף אחד למשל אף לא לרגע בעבודות ברחוב חזון איש לא חשב על הרעיון למנוע נסיעת כלי רכב פרטיים ברחוב בשעות היום/העומס.
 
יכול להיות

אבל זה היה המצב השבוע.
לא הצליחו לעלות לאוטובוסים (תחשבי את כמות הצמצום במספר האוטובוסים כשצומצמה כמעט שעה של נסיעות ...)
וחלק למרות המאמץ וההתנשפות - איחרו את האוטובוס האחרון.
תדמייני מישהו שגר ברחוב מוהליבר לצורך הענין וצריך להיות בשעה 12:30 בתחנת המוצא
או אפילו בשעה 13:00 ברחוב השומר - רבי עקיבא
הילד בקושי גמר בית ספר הוא התחיל לרוץ ואופס פספס את האוטובוס האחרון הזה....
שלא לדבר כשה משפחה עם 4 פיצפונים...

לא רוצה לחשוב בכלל על אוטובוס שלו יפםתח לילד שנוסע להטורה שבפנים יש מדפחה עם 4.

אם הילד ישאר, הוא ישאר לבד.
עדיף שתשאר כל המשפחה.
בילדים שלה לא ישארו לבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה