שיתוף - לביקורת משפחות החטופים הנשכחות.

  • הוסף לסימניות
  • #1
רק בס"ד.


נסעתי לירושלים, לכותל.

לפני גשר המיתרים, פתחתי חלון.
חום מהביל פלש לרכב.
התנועה זרמה, להכעיס.
המפגינים המשולהבים דאז
חזרו לשגרה, לעבודה ולמזגן.
בוקר שגרתי בירושלים.

מסכי הענק שבחזית המגדלים,
יידעו באדיבות אדישה
על בוט AI של מאוחדת.
התמונות שלנו לא הופיעו שם,
מחובקים באימה משתקת.
גם לא בלוחות המתוחים לצד הכביש.
סרטים כתומים לא התגוללו ברוח החמה.

סירבתי לקלוט את המציאות,
פתחתי רדיו.
מישהו ניתח שם ביובש
את מחיר עסקת החטופים.
סגרתי במהירות.
הרכנתי ראש על הגה שרוט,
אכן:
בוקר שגרתי היום בירושלים.

שירי, אריאל וכפיר הי"ד
כבר נחים על משכבם.
ואנחנו?

אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני... וואו!!!
אהבתי. כל כך אהבתי.
בדיוק עכשיו חזרתי מנסיעה וראיתי שלטים של חטופים.
השיר הזה בא אליי בדיוק בזמן. נגע בי כל כך.
שירי, אריאל וכפיר הי"ד
כבר נחים על משכבם.
ואנחנו?

אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
אהבתי את הסיומת. מאוד.
היא טלטלה אותי.

אמן שכל החטופים יחזרו לבית שלהם בריאים בנפשם ובגופם.
הולכת לקרוא פרק תהילים. לא שוכחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
את קצת צודקת אבל... גם קצת לא.
אומנם משפחת ביבס היוותה סמל לרוע והאכזריות ולכן היה מין 'צורך' בפרסום תמונתם. אך עם כל זאת, ואף כל זאת-
משפחות החטופים אינן נשכחות אף לא לרגע אחד.
ואם נרצה לדייק:
החטופים עצמם אינם נשכחים אף לא לרגע אחד.

השאלה היא מה אנחנו עושים למענם?
האם אנחנו זוכרים אותם רק כאשר הכביש חסום שוב בשל הפגנה?
או אולי נזכרים בהם דווקא כאשר נהג האוטובוס מחליט לשים רדיו בקולי קולות?
או שאולי עברנו במקרה ליד צומת, וראינו כסאות צהובים, דגלים צהובים וסרטים אמממ לא משנה הצבע?

מסכימה לי להשחיל כאן עוד משהו?

עזבו אתכם הפגנות, יש מספיק.
עזבו אתכם מוּדָעוּת, גם היא קיימת.
כסאות מיותמים, דגלים צהובים וסרטים אממ לא משנה הצבע? גם יש.
אבל זה עדיין חסר

והכי חשוב-
גם כשמתפללים או כל מה שזה לא יהיה, כדאי להגדיל ראש ולבקש מעבר.
שישתחררו? כן, אבל בדרך ניסית. הם לבד! בלי 1000 מחבלים שתופסים על זה טר(א)מפ.
בריאים ושלמים? כן, גם נפשית. זה לא פחות חשוב.



סליחה שחפרתי. גם אני קצת שכחתי. תודה שהזכרת לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@yael305 @מילה נרדפת @מהללו
קראתי כל מילה בשימת לב, תודה עליהן!
תודה בשם מי שעדיין לא יכול להודות, אמן שבקרוב!
התלבטתי אם להוסיף, אבל העמסתי על הקטע הזה כמה משמעויות נוספות... מקווה שיש מי שמצא אותן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #8
@מילה נרדפת @yael305
מחמם את הלב.
בעקרון, מעדיפה להשאיר את זה פתוח. לא יודעת באיזו נקודה זה יגע, את מי זה ילטף, הלוואי---
התכוונתי, איך לומר? לאנשים שנאבקים על החירות שלהם, בכל מיני סיטואציות עצובות,
ועמישראל לא עומד מאחוריהם, לא עוצר נשימה, לא מתפלל לשלומם אפילו...
אנשים שהיו מוכנים לתת הכל, בתמורה לכך שאי מי יבכה עליהם, ויחכה להם בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@מילה נרדפת @yael305
מחמם את הלב.
התכוונתי, איך לומר? לאנשים שנאבקים על החירות שלהם, בכל מיני סיטואציות עצובות, ועמישראל לא עומד מאחוריהם, לא עוצר נשימה, לא מתפלל לשלומם אפילו...
אנשים שהיו מוכנים לתת הכל, בתמורה לכך שאי מי יבכה עליהם, ויחכה להם בבית.
---
וואו כמה זה נכון!!
ובכל זאת, מעניין אותי אם צדקתי, הסרטים הכתומים זה ביבס? חשבתי על זה בגלל הסיום..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וואו כמה זה נכון!!
ובכל זאת, מעניין אותי אם צדקתי, הסרטים הכתומים זה ביבס? חשבתי על זה בגלל הסיום..
בהחלט כן. בתכנון רציתי להשלות אתכם מתחילה שהנושא הוא ביבס, וללוות את הקטע באלמנטים מתאימים.
במחשבה שניה, החלטתי שיש בזה קצת "חילול הקדושים", כלומר- לא רוצה להשתמש בזכרם ככלי למסר משלי...
כמה שהוא נכון וכואב בפני עצמו. מסכימים איתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפה. כתיבה יפה ממש.

אבל הרשי לי לשאול לגבי התוכן,
למה את חושבת שמה שמסמל את הזיכרון שלנו בהם, העצבות, הדאגה,
הוא בהפגנות, סרטים צהובים וכל השאר?
אני ממש חולקת על זה.
גם אני חולקת על זה.
הקטע עוסק בתחושת הבדידות, ומושא ה'סיפור' חווה אותה בדרך הזו.
כמובן שיש רבדים עמוקים בהרבה, את חולקת על הנקודה שדרכה בחרתי להציג את המציאות הזו בעצם?
ותודה @תילה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אני חולקת על זה.
הקטע עוסק בתחושת הבדידות, ומושא ה'סיפור' חווה אותה בדרך הזו.
כמובן שיש רבדים עמוקים בהרבה, את חולקת על הנקודה שדרכה בחרתי להציג את המציאות הזו בעצם?
ותודה @תילה.
תחושת הבדידות של מי? של החטופים?
כביכול הם מקוננים על השגרה שמספרת על שכחה מהם?
זאת אומרת, את כתבת בשמם?
יתכן ואני לא מבינה. כמו שאמרת שיש רבדים עמוקים בהרבה.
אז אל תתאמצי מדי להסביר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
קודם כל קטע יפהפה, מזדהה מאד עם התחושות
היומיומיות לצד המצב הנוראי ועוד
בסוף אי אפשר להתעלם מזה שגם בתוך משפחות החטופים יש את אלו שמותר לומר להם הכל ואת אלו שלא ואת הצביעות התקשורתית שמנצלת את מצבם.
בטח אי אפשר להתעלם מהצביעות בהקשר של גוש קטיף שבימים אלו מציינים 20 שנה לפצע המדמם של הגירוש משם (וכמו שאח שלי כתב באיזה קטע על ההבדל בין הסרט הכתום לסרט הצהוב).

אני באופן אישי, הייתי חוששת מלנקוט בשמות של חטופים ספציפים, כי כל אחד הוא עולם ומלואו
(הסיבה שבעיני ילדי משפחת ביבס הפכו לסמל והלוויה שלהם טלטלה, זה לא בגלל החוויה שלהם דווקא, הרי היו עוד תינוקות שנחטפו (נגב ואשל, ילדי משפחת שוהם, התאומות קוניו ועוד), היו תינוקות שנרצחו וילדים שמתו בזרועות אמם, הילדים הללו פשוט הפכו לסמל, ובלוויה שלהם שהיתה הרבה זמן יחסית אחרי הטבח, פתאום כל הרגשות התנקזו, ראינו הכל, את שלושת הקברים, את ירדן הבודד, את הסיפורים, לא כמו בזמן אמת שכל הארץ היתה בהלם טוטאלי ולא שמענו על מקרים דומים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
@חוה אייזן בכאב אני אומרת: כל מילה!
מזעזע להבין שגם החטופים שלנו משתמשים ככלי בידי התקשורת חסרת הגבולות---
בטח אי אפשר להתעלם מהצביעות בהקשר של גוש קטיף שבימים אלו מציינים 20 שנה לפצע המדמם של הגירוש משם (וכמו שאח שלי כתב באיזה קטע על ההבדל בין הסרט הכתום לסרט הצהוב).
כאן באתר? הייתי רוצה לקרוא...
לגבי ביבס- אין לי מושג, הם הפכו לסמל הרבה לפני הלוויה המצמררת.
המשפחה היחידה שנחטפה כולה, החטוף הצעיר ביותר, הסרטון המזעזע וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם-
נראה לי שכל אלו הפכו אותם לסמל המרכזי של החטופים.
🎗️🎗️🎗️
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@חוה אייזן בכאב אני אומרת: כל מילה!
מזעזע להבין שגם החטופים שלנו משתמשים ככלי בידי התקשורת חסרת הגבולות---

כאן באתר? הייתי רוצה לקרוא...
לגבי ביבס- אין לי מושג, הם הפכו לסמל הרבה לפני הלוויה המצמררת.
המשפחה היחידה שנחטפה כולה, החטוף הצעיר ביותר, הסרטון המזעזע וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם-
נראה לי שכל אלו הפכו אותם לסמל המרכזי של החטופים.
🎗️🎗️🎗️
גם משפחת שוהם וקוניו נחטפו כולם...
חוסר הוודאות כמובן ועוד המון סיבות הפכו אותם לסמל, בהחלט
אבל לא רק
אולי הסרטון? כמו שנועה ארגמני בזמנו היתה סמל לחטיפה

הוא לא כתב כאן באתר, סתם הראיתי לו שיר שלי שהוזכר בו הסמל הצהוב (על יום הזיכרון של רחל אמנו) אז הוא עשה לי רפרנס
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

יש לי חולשה מיוחדת לעוגות גבינה, המתוק הזה ממיס אותי, והתענוג שלי בשעת לילה כשהכל שקט והבית רגוע - לארגן לעצמי כוס קקאו חם וליד פרוסה קרה וטעיממה של עוגת גבינה.
תמיד יש לי במקרר משהו מפנק שמחכה לי... חייבת לגלות לכן עוד סוד - העוגות שלי קלות להכנה, מתאימות לכל אחת שרוצה להתפנק....
קבלנה מתכון לעוגת גבינה טעיממה וגבינתית, אמיתית אמיתית....
העוגה משורטטת ויפה, בעלת שכבות בגוונים, יפיפיה, טעימה ליד הקפה של הבוקר ומפנקת לעת ערב.
וכמובן כמובן היא לא עוגה מרתיעה, לא עוגה מסובכת כזו ששייכת רק ל"שפיות" בעלות נסיון רב במטבח, העוגה הזו מתאימה לכולנו.... היא קלה מאד להכנה ובס''ד מצליחה תמיד....

אז יאללה התחלנו....

המדידות בכוס חד פעמית ומתאים לתבנית חד פעמי בינונית A4
המצרכים לשכבה א':
25 ביסקויטים
100 גרם חמאה רכה

המצרכים לשכבות ב' וג':
750 גר' גבינה
1 אשל גדול
3 כפות קמח
חצי כוס פודינג וניל
3 ביצים
כוס סוכר
3 כפות גדושות ריבת חלב

מצרכים לציפוי:
2 שמנת חמוצה
4 סוכר וניל
הכנת שכבה א':
מרסקים את הביסקויטים דק דק, לאחר מכן מרככים את החמאה היטב ומערבבים אותה עם הביסקויטים.
משטחים את הביסקויטים ע''ג תבנית ח''פ (A4), מהדקים היטב ומכניסים למקפיא.
הכנת שכבה ב':
מערבבים בקערה בכף את החומרים של שכבות ב' וג' ללא הריבת חלב ומחלקים לשתי קערות:
קערה אחת שופכים ע''ג התבנית עם הביסקויטים ומכניסים חזרה למקפיא.
ובקערה השניה מוסיפים 3 כפות ריבת החלב, מערבבים היטב ומכניסים למקרר לשעה.

כרגע יש במקפיא תבנית עם שכבת ביסקויטים ומעליה שכבת גבינה לבנה, ובמקרר יש גבינה עם ריבת חלב.
לאחר כשעה יש להוציא מהמקפיא את התבנית ולהוסיף את הגבינה עם ריבת החלב.

להכניס לתנור על חום של 180 למשך שלושת רבעי שעה בערך עד שהדפנות מתקשות מעט.
הכנת שכבה ג':
מערבבים בכלי שמנת חמוצה עם סוכר וניל.
משטחים בזהירות ע''ג העוגה החמה והאפויה ומחזירים לתנור לעוד 10 דקות, לאחר מכן יש להשאיר את העוגה בתנור מכובה למשך שעה.

את העוגה העליתי לניוז המדהים של
@אפרת 10 ומעלה אותו גם פה כדי להנות את כולם.... אז תהנו ובתאבון !!
מצרפת תמונות
IMG_4614.JPGIMG_4611.JPGIMG_4615.JPG
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

1774285119351.png
הערכה אמיתית ליד הימנית שלך! 💖💖💖
לפעמים מילה אחת קטנה של "תודה" עושה פלאים, אבל מתנה מבית Buddies עושה הרבה יותר... ✨
מגיע להן – לילדות ולכל אלו שעוזרות, משקיעות ונותנות את הלב, במיוחד בתקופה העמוסה הזו של ערב פסח ומלחמה. 🌸
המתנות של Buddies! 🎀
הוא צבעוני, הוא מתוק והוא מלא בסטייל שכל בת חולמת עליו.
רוצה לראות ?
הרשמי וקבלי ישירות למייל את הקטלוג המרהיב!

והפינוק האמיתי: הגרלת ענק לקהילת פרוג 🎁
3 ערכות יוקרתיות ומפנקות
ל-3 זוכות מאושרות!

איך נכנסים להגרלה? פשוט מאוד:
כתבי לנו כאן בתגובה: נרשמתי ואת מי את רוצה לפנק וזהו נכנסת להגרלה!

ההגרלה תיערך ביום שני כו' ניסן – אל תפספסי! ⏰

💫 כי גם לה מגיע פינוק מושלם על כל ההעזרה הלב הגדול! 💫
להשיג בחניות:


1774279162556.png
1774279205943.png
1774279248557.png
1774285149434.png

אשכולות דומים

השיתוף הקודם: משפחות החטופים הנשכחות.

נסעתי לירושלים, לכותל.
לפני גשר המיתרים הרמתי מבט לחלון.
אמא שאלה, נרגשת: "לפתוח?"
המתינה להנהון.
חלון כהה ירד, נבלע בדלת.
רוח של תשרי הניעה את שערותי,
תספורת שבחרתי אני.

אבא הסב את תשומת ליבי
למסכי הענק שבחזית המגדלים.
התמונה שלנו הופיעה שם,
מחובקים, דומעים באושר.
"יש תקווה לאחריתך.... ושבו בנים"
נמתחו המילים על הלוחות לצד הכביש.

הלב שלי רעד מעוצמת הרגשות.
חירות פעמה בו, החייתה אותי.
פתחתי רדיו.
ככה, בפשטות.
הושטתי יד, סובבתי כפתור.
נשאתי מבט לאמא, מילים אין בו.
היא מבינה... ?!
לחיצת יד עדינה נתנה בי את התחושה שכן.

האזנתי לשדרן, קול מימים אחרים.
הוא דיווח, נרגש, ששלומי טוב.
ציטט במדויק מילים שחלקתי עם אחי.
הבטיח להמשיך ולעדכן בקורותי.

ימים של בדידות איומה צפים בי,
לילות של יאוש, ואמרו שבגידה,
והבנה שמלטפת פצעים פעורים:
לא הייתי שם לבד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה