שיתוף - לביקורת משפחות החטופים הנשכחות.

  • הוסף לסימניות
  • #1
רק בס"ד.


נסעתי לירושלים, לכותל.

לפני גשר המיתרים, פתחתי חלון.
חום מהביל פלש לרכב.
התנועה זרמה, להכעיס.
המפגינים המשולהבים דאז
חזרו לשגרה, לעבודה ולמזגן.
בוקר שגרתי בירושלים.

מסכי הענק שבחזית המגדלים,
יידעו באדיבות אדישה
על בוט AI של מאוחדת.
התמונות שלנו לא הופיעו שם,
מחובקים באימה משתקת.
גם לא בלוחות המתוחים לצד הכביש.
סרטים כתומים לא התגוללו ברוח החמה.

סירבתי לקלוט את המציאות,
פתחתי רדיו.
מישהו ניתח שם ביובש
את מחיר עסקת החטופים.
סגרתי במהירות.
הרכנתי ראש על הגה שרוט,
אכן:
בוקר שגרתי היום בירושלים.

שירי, אריאל וכפיר הי"ד
כבר נחים על משכבם.
ואנחנו?

אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני... וואו!!!
אהבתי. כל כך אהבתי.
בדיוק עכשיו חזרתי מנסיעה וראיתי שלטים של חטופים.
השיר הזה בא אליי בדיוק בזמן. נגע בי כל כך.
שירי, אריאל וכפיר הי"ד
כבר נחים על משכבם.
ואנחנו?

אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
אהבתי את הסיומת. מאוד.
היא טלטלה אותי.

אמן שכל החטופים יחזרו לבית שלהם בריאים בנפשם ובגופם.
הולכת לקרוא פרק תהילים. לא שוכחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
את קצת צודקת אבל... גם קצת לא.
אומנם משפחת ביבס היוותה סמל לרוע והאכזריות ולכן היה מין 'צורך' בפרסום תמונתם. אך עם כל זאת, ואף כל זאת-
משפחות החטופים אינן נשכחות אף לא לרגע אחד.
ואם נרצה לדייק:
החטופים עצמם אינם נשכחים אף לא לרגע אחד.

השאלה היא מה אנחנו עושים למענם?
האם אנחנו זוכרים אותם רק כאשר הכביש חסום שוב בשל הפגנה?
או אולי נזכרים בהם דווקא כאשר נהג האוטובוס מחליט לשים רדיו בקולי קולות?
או שאולי עברנו במקרה ליד צומת, וראינו כסאות צהובים, דגלים צהובים וסרטים אמממ לא משנה הצבע?

מסכימה לי להשחיל כאן עוד משהו?

עזבו אתכם הפגנות, יש מספיק.
עזבו אתכם מוּדָעוּת, גם היא קיימת.
כסאות מיותמים, דגלים צהובים וסרטים אממ לא משנה הצבע? גם יש.
אבל זה עדיין חסר

והכי חשוב-
גם כשמתפללים או כל מה שזה לא יהיה, כדאי להגדיל ראש ולבקש מעבר.
שישתחררו? כן, אבל בדרך ניסית. הם לבד! בלי 1000 מחבלים שתופסים על זה טר(א)מפ.
בריאים ושלמים? כן, גם נפשית. זה לא פחות חשוב.



סליחה שחפרתי. גם אני קצת שכחתי. תודה שהזכרת לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@yael305 @מילה נרדפת @מהללו
קראתי כל מילה בשימת לב, תודה עליהן!
תודה בשם מי שעדיין לא יכול להודות, אמן שבקרוב!
התלבטתי אם להוסיף, אבל העמסתי על הקטע הזה כמה משמעויות נוספות... מקווה שיש מי שמצא אותן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #8
@מילה נרדפת @yael305
מחמם את הלב.
בעקרון, מעדיפה להשאיר את זה פתוח. לא יודעת באיזו נקודה זה יגע, את מי זה ילטף, הלוואי---
התכוונתי, איך לומר? לאנשים שנאבקים על החירות שלהם, בכל מיני סיטואציות עצובות,
ועמישראל לא עומד מאחוריהם, לא עוצר נשימה, לא מתפלל לשלומם אפילו...
אנשים שהיו מוכנים לתת הכל, בתמורה לכך שאי מי יבכה עליהם, ויחכה להם בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@מילה נרדפת @yael305
מחמם את הלב.
התכוונתי, איך לומר? לאנשים שנאבקים על החירות שלהם, בכל מיני סיטואציות עצובות, ועמישראל לא עומד מאחוריהם, לא עוצר נשימה, לא מתפלל לשלומם אפילו...
אנשים שהיו מוכנים לתת הכל, בתמורה לכך שאי מי יבכה עליהם, ויחכה להם בבית.
---
וואו כמה זה נכון!!
ובכל זאת, מעניין אותי אם צדקתי, הסרטים הכתומים זה ביבס? חשבתי על זה בגלל הסיום..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וואו כמה זה נכון!!
ובכל זאת, מעניין אותי אם צדקתי, הסרטים הכתומים זה ביבס? חשבתי על זה בגלל הסיום..
בהחלט כן. בתכנון רציתי להשלות אתכם מתחילה שהנושא הוא ביבס, וללוות את הקטע באלמנטים מתאימים.
במחשבה שניה, החלטתי שיש בזה קצת "חילול הקדושים", כלומר- לא רוצה להשתמש בזכרם ככלי למסר משלי...
כמה שהוא נכון וכואב בפני עצמו. מסכימים איתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפה. כתיבה יפה ממש.

אבל הרשי לי לשאול לגבי התוכן,
למה את חושבת שמה שמסמל את הזיכרון שלנו בהם, העצבות, הדאגה,
הוא בהפגנות, סרטים צהובים וכל השאר?
אני ממש חולקת על זה.
גם אני חולקת על זה.
הקטע עוסק בתחושת הבדידות, ומושא ה'סיפור' חווה אותה בדרך הזו.
כמובן שיש רבדים עמוקים בהרבה, את חולקת על הנקודה שדרכה בחרתי להציג את המציאות הזו בעצם?
ותודה @תילה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אני חולקת על זה.
הקטע עוסק בתחושת הבדידות, ומושא ה'סיפור' חווה אותה בדרך הזו.
כמובן שיש רבדים עמוקים בהרבה, את חולקת על הנקודה שדרכה בחרתי להציג את המציאות הזו בעצם?
ותודה @תילה.
תחושת הבדידות של מי? של החטופים?
כביכול הם מקוננים על השגרה שמספרת על שכחה מהם?
זאת אומרת, את כתבת בשמם?
יתכן ואני לא מבינה. כמו שאמרת שיש רבדים עמוקים בהרבה.
אז אל תתאמצי מדי להסביר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
קודם כל קטע יפהפה, מזדהה מאד עם התחושות
היומיומיות לצד המצב הנוראי ועוד
בסוף אי אפשר להתעלם מזה שגם בתוך משפחות החטופים יש את אלו שמותר לומר להם הכל ואת אלו שלא ואת הצביעות התקשורתית שמנצלת את מצבם.
בטח אי אפשר להתעלם מהצביעות בהקשר של גוש קטיף שבימים אלו מציינים 20 שנה לפצע המדמם של הגירוש משם (וכמו שאח שלי כתב באיזה קטע על ההבדל בין הסרט הכתום לסרט הצהוב).

אני באופן אישי, הייתי חוששת מלנקוט בשמות של חטופים ספציפים, כי כל אחד הוא עולם ומלואו
(הסיבה שבעיני ילדי משפחת ביבס הפכו לסמל והלוויה שלהם טלטלה, זה לא בגלל החוויה שלהם דווקא, הרי היו עוד תינוקות שנחטפו (נגב ואשל, ילדי משפחת שוהם, התאומות קוניו ועוד), היו תינוקות שנרצחו וילדים שמתו בזרועות אמם, הילדים הללו פשוט הפכו לסמל, ובלוויה שלהם שהיתה הרבה זמן יחסית אחרי הטבח, פתאום כל הרגשות התנקזו, ראינו הכל, את שלושת הקברים, את ירדן הבודד, את הסיפורים, לא כמו בזמן אמת שכל הארץ היתה בהלם טוטאלי ולא שמענו על מקרים דומים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
@חוה אייזן בכאב אני אומרת: כל מילה!
מזעזע להבין שגם החטופים שלנו משתמשים ככלי בידי התקשורת חסרת הגבולות---
בטח אי אפשר להתעלם מהצביעות בהקשר של גוש קטיף שבימים אלו מציינים 20 שנה לפצע המדמם של הגירוש משם (וכמו שאח שלי כתב באיזה קטע על ההבדל בין הסרט הכתום לסרט הצהוב).
כאן באתר? הייתי רוצה לקרוא...
לגבי ביבס- אין לי מושג, הם הפכו לסמל הרבה לפני הלוויה המצמררת.
המשפחה היחידה שנחטפה כולה, החטוף הצעיר ביותר, הסרטון המזעזע וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם-
נראה לי שכל אלו הפכו אותם לסמל המרכזי של החטופים.
🎗️🎗️🎗️
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@חוה אייזן בכאב אני אומרת: כל מילה!
מזעזע להבין שגם החטופים שלנו משתמשים ככלי בידי התקשורת חסרת הגבולות---

כאן באתר? הייתי רוצה לקרוא...
לגבי ביבס- אין לי מושג, הם הפכו לסמל הרבה לפני הלוויה המצמררת.
המשפחה היחידה שנחטפה כולה, החטוף הצעיר ביותר, הסרטון המזעזע וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם-
נראה לי שכל אלו הפכו אותם לסמל המרכזי של החטופים.
🎗️🎗️🎗️
גם משפחת שוהם וקוניו נחטפו כולם...
חוסר הוודאות כמובן ועוד המון סיבות הפכו אותם לסמל, בהחלט
אבל לא רק
אולי הסרטון? כמו שנועה ארגמני בזמנו היתה סמל לחטיפה

הוא לא כתב כאן באתר, סתם הראיתי לו שיר שלי שהוזכר בו הסמל הצהוב (על יום הזיכרון של רחל אמנו) אז הוא עשה לי רפרנס
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך

אשכולות דומים

השיתוף הקודם: משפחות החטופים הנשכחות.

נסעתי לירושלים, לכותל.
לפני גשר המיתרים הרמתי מבט לחלון.
אמא שאלה, נרגשת: "לפתוח?"
המתינה להנהון.
חלון כהה ירד, נבלע בדלת.
רוח של תשרי הניעה את שערותי,
תספורת שבחרתי אני.

אבא הסב את תשומת ליבי
למסכי הענק שבחזית המגדלים.
התמונה שלנו הופיעה שם,
מחובקים, דומעים באושר.
"יש תקווה לאחריתך.... ושבו בנים"
נמתחו המילים על הלוחות לצד הכביש.

הלב שלי רעד מעוצמת הרגשות.
חירות פעמה בו, החייתה אותי.
פתחתי רדיו.
ככה, בפשטות.
הושטתי יד, סובבתי כפתור.
נשאתי מבט לאמא, מילים אין בו.
היא מבינה... ?!
לחיצת יד עדינה נתנה בי את התחושה שכן.

האזנתי לשדרן, קול מימים אחרים.
הוא דיווח, נרגש, ששלומי טוב.
ציטט במדויק מילים שחלקתי עם אחי.
הבטיח להמשיך ולעדכן בקורותי.

ימים של בדידות איומה צפים בי,
לילות של יאוש, ואמרו שבגידה,
והבנה שמלטפת פצעים פעורים:
לא הייתי שם לבד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה