תראה אני לא יודע מה יקרה, אישית מהמר על ירידה בטווח הקצר ועליה בטווח הארוך.
בכל אופן יש כאן פרדוקס שצריך להיפתר.
מצד אחד- מחירי עלויות הבניה התייקרו, אם זה בקבלן המבצע ובעלויות המימון-מה שמחייב את הקבלנים למכור במחיר גבוה.
מצד שני- יש ציבור גדול שיושב על הגדר- בציבור בכללי- לדוגמא: בעל שיצא להילחם ונמצא במילואים- פחות מתעסק בקניית דירות, בנוסף הריביות הגבוהות והחשוב מכולם, הציבור בכללות הגיע לרף יכולת התשלום שלו, צריך להביא המון הון עצמי.
מה הפיתרון אני לא יודע, אולי להוריד את מחיר הקרקעות, אם מישהו כאן יכול להאיר את עיני אני ישמח.
לדבריך ברגע שהריביות ירדו מהמלחמה תסתיים רוב הסיבות לירידת מחירים יפסיקו.
בנוגע לרף התשלום, אף אחד לא יודע איפה נמצא הרף הזה,
ובכל אופן הפתרון יכול להיות מאוד שאנשים שלא יכולים לעמוד בתשלום יצטרכו להרחיק,
 
עכשיו תוסיף (גם אם תיקח את העלות הכי זולה 5000 שח בשומרון)
עלויות עקיפות
עלות קרקע
עלות מימון
רווח יזמי
עלות מעמ
תחלק למ"ר ותגיד כמה יוצא לך
אני הגעתי בערך ל 12.5א' למ"ר
לפי החשבון הזה
דירת 100 + 20 מר שטחים משותפים ומרפסת לפי חישוב חלקי = 120 מ"ר *5,000 עלות בניה הכי זולה בשומרון = 600,000
עלות קרקע 150,000 ליחידה = 750,000
עלות מימון חישבתי לפי 8% לשנתיים + 120,000 = 870,000
עלות יועצים וכו, 50,000 ליחידה =920,000
רווח יזמי 15% = 1,058,000
+מעמ = 1,248,000
לחלק לדירת 100 מר = 12.5 למ"ר
החישוב הוא כמובן לא מדוייק, אבל כיוון
 
ברור שצריך לחשב כמה עולה ליזם, (אל תשכחו שיש הרבה יזמים שהם גם המבצעים).
סה"כ השבתי למה שטען @כי אנו עמך שיש עוד הוצאות וכו' - זה נכון אבל רווחיות של פרויקט כשהבנק בודק אם הפרויקט רווחי או לא, הוא בודק ברווח גולמי ולא ברווח תפעולי,
כמובן שקרקע ועלות בנייה מחושבים בתוך הרווח הגולמי
אבל זה לא רלוונטי לדיון הנוכחי שמתבסס על אומדן שמאות בניה בלבד,
רווח גולמי צריך לבדוק מדוחות בבורסה, או אם יש לך מתחשיב של בנקים
 
הכתבה שהעלו פה באמת חידוש גדול, אני גם חשבתי שעלות בנייה לדירה ממוצעת היא מינימום 800-900 אלף ש"ח.
אם זה נכון זה עוד סיבה שהמחירים לא אומרים להיות כמו שהם, ושהפער בין דירות ישנות לדירות חדשות אמור להצטמצם ולחזור לפער שהיה פעם, כעת השוק מעוות.
רק לא הבנתי למה הפערים כ"כ גדולים בין האזורים ברחבי הארץ, מילא ירושלים ובית שמש אני מבין שעלות בנייה יקרה בגלל שזה על הרים, אבל בשאר הארץ מה ההבדל? רמת ביקוש? מה הבעיה להביא למרכז חברות בנייה מהפריפריה?
 
ובכל אופן הפתרון יכול להיות מאוד שאנשים שלא יכולים לעמוד בתשלום יצטרכו להרחיק,
בכללי מסכים איתך ולכן אני מכוין לכיוון השקעות בחיפה וקריות ששם המחירים עדיין שפויים.
עוד משהו שיכול לקרות- ירידת מחירי הקרקעות- מה שלא יפגע ביזמים, ומצד שני הם ימשיכו לבנות.
צריך להבין שאם לא יהיה להם שווה לבנות- אז הם יפסיקו ושוב אנחנו חוזרים ללופ של מחסור, בסוף צריך כאן שוק מאוזן, מצד אחד בונים ומצד שני המחירים מאוזנים.
 
הכתבה שהעלו פה באמת חידוש גדול, אני גם חשבתי שעלות בנייה לדירה ממוצעת היא מינימום 800-900 אלף ש"ח.
אם זה נכון זה עוד סיבה שהמחירים לא אומרים להיות כמו שהם, ושהפער בין דירות ישנות לדירות חדשות אמור להצטמצם ולחזור לפער שהיה פעם, כעת השוק מעוות.
רק לא הבנתי למה הפערים כ"כ גדולים בין האזורים ברחבי הארץ, מילא ירושלים ובית שמש אני מבין שעלות בנייה יקרה בגלל שזה על הרים, אבל בשאר הארץ מה ההבדל? רמת ביקוש? מה הבעיה להביא למרכז חברות בנייה מהפריפריה?
1. ביקוש
2. יש הבדל בין חנות לחומרי בניין שמשלמת שכירות בפריפריה ובמרכז- וזה כמובן משתקף במחירים.
ייתכן וזה קשור גם לרמת הבניה, במרכז הסטנדרט המינימלי הוא לא כמו הסטנדרט המינימלי בפריפריה.
 
אני רואה שאתה מסתפק במועט.
יש היום יזמים שמשלמים 10-12%, ובנוסף זמן הבניה מתארך-מה שמעלה גם את עלויות המימון.
נכון
אבל צריך לקחת בחשבון, שלא את כל המימון צריך מיידית, יש מימון שהוא לפי התקדמות הבניה וגם הערבויות ועוד כל מיני עמלות שקיימות בליווי הם משתנים לפי התקדמות הבניה
 
הכתבה שהעלו פה באמת חידוש גדול, אני גם חשבתי שעלות בנייה לדירה ממוצעת היא מינימום 800-900 אלף ש"ח.
אם זה נכון זה עוד סיבה שהמחירים לא אומרים להיות כמו שהם, ושהפער בין דירות ישנות לדירות חדשות אמור להצטמצם ולחזור לפער שהיה פעם, כעת השוק מעוות.
רק לא הבנתי למה הפערים כ"כ גדולים בין האזורים ברחבי הארץ, מילא ירושלים ובית שמש אני מבין שעלות בנייה יקרה בגלל שזה על הרים, אבל בשאר הארץ מה ההבדל? רמת ביקוש? מה הבעיה להביא למרכז חברות בנייה מהפריפריה?
אחת הסיבות להבדל בין עלות בניה במרכז לפריפריה היא סטנדרט הבניה, שבמרכז הוא גבוה יותר, ולשכת השמאים עשתה את המחירון לפי מה שבונים בפועל, ובמציאות במרכז בונים יותר ברמה כי זה הביקוש
 
רק בשביל הסדר הטוב
במסמך שפרסמו כתוב במפורש שזה רק עלות בניה ישירה
IMG_0375.jpeg

מה כלול בעלות בניה ישירה? מקור
IMG_0376.jpeg

IMG_0377.jpeg

אז כמה זה יוצא תכלס׳ רווח ליזם?
IMG_0374.jpeg


זה נכון לשנת 2020 בשנתיים האחרונות הרווח צנח ל2% בלבד רווח!!
(נגמר לי המקום לתמונות ;))
 
רק בשביל הסדר הטוב
במסמך שפרסמו כתוב במפורש שזה רק עלות בניה ישירה
צפה בקובץ המצורף 2018395
מה כלול בעלות בניה ישירה? מקור
צפה בקובץ המצורף 2018411
צפה בקובץ המצורף 2018427
אז כמה זה יוצא תכלס׳ רווח ליזם?
צפה בקובץ המצורף 2018423

זה נכון לשנת 2020 בשנתיים האחרונות הרווח צנח ל2% בלבד רווח!!
(נגמר לי המקום לתמונות ;))
גם אם זה אכן צנח לכזה אחוז
זה בתוצאה בפועל,
אבל כשיזם ניגש לפרויקט ומכין דוח 0 חייב להיות שם לפחות 15%, אחרת זה לא יעבור ליווי
 
זה נכון לשנת 2020 בשנתיים האחרונות הרווח צנח ל2% בלבד רווח!!
(נגמר לי המקום לתמונות ;))
IMG_0380.jpeg

ובשונה מהלמ״ס שממזמן איבד את האמון פה בפורום ;)
בנק ישראל אמין פי כמה, בפרט שהאינטרס שלו להוריד את המחירים וזה המטרה העיקרית באי הורדת ריבית…

ועצוב מאוד שזה המציאות, אבל כרגע אין היתכנות לירידות מחירים דרמטיות, בלי שיזמים יפסידו על כל דירה שהם בונים (לטווח רחוק כן, כי מחירי הקרקעות יורדים…)

ונכון שכל יזם צריך להציג לבנק היתכנות ל15%
אבל מאז שהיזמים שמשווקים עכשיו עשו את התוכנית הכלכלית שלהם עברו כמה שנים טובות,
ובנתיים העלות מימון קפצה פי כמה, מחירי הבניה עלו, העיכובים גדלו, הזמן שלוקח למכור גדל.
וכיום יזם שמציג את אותם נתונים של לפני 5 שנים לבנק (אותה עלות קרקע עם עלות מימון פי כמה) לא יקבל מימון מאף אחד…
זה הסיבה שמלאי הדירות הלא מכורות הולך וגדל
כי יזמים שקנו קרקע לפני כמה שנים, איבדו את האפשרות הכלכלית לבנות בתנאים הנוכחיים,
זה נכון לדירות עם היתר בניה בלבד, וזה נכון לפרויקטים שהתחילו ונעצרו
 
נערך לאחרונה ב:
זה כמובן בלי עלות קרקע (לפחות 20k למ״ר בתל אביב לדוג׳)
וחוץ מעלות תכנון, רישוי, תפעול, שיווק, עו״ד, וכמובן רווח יזמי
האמת, זה יותר מייאש ממעודד…
אני הגעתי בערך ל 12.5א' למ"ר
לפי החשבון הזה
דירת 100 + 20 מר שטחים משותפים ומרפסת לפי חישוב חלקי = 120 מ"ר *5,000 עלות בניה הכי זולה בשומרון = 600,000
עלות קרקע 150,000 ליחידה = 750,000
עלות מימון חישבתי לפי 8% לשנתיים + 120,000 = 870,000
עלות יועצים וכו, 50,000 ליחידה =920,000
רווח יזמי 15% = 1,058,000
+מעמ = 1,248,000
לחלק לדירת 100 מר = 12.5 למ"ר
החישוב הוא כמובן לא מדוייק, אבל כיוון
הכתבה שהעלו פה באמת חידוש גדול, אני גם חשבתי שעלות בנייה לדירה ממוצעת היא מינימום 800-900 אלף ש"ח.
אם זה נכון זה עוד סיבה שהמחירים לא אומרים להיות כמו שהם, ושהפער בין דירות ישנות לדירות חדשות אמור להצטמצם ולחזור לפער שהיה פעם, כעת השוק מעוות.
רק לא הבנתי למה הפערים כ"כ גדולים בין האזורים ברחבי הארץ, מילא ירושלים ובית שמש אני מבין שעלות בנייה יקרה בגלל שזה על הרים, אבל בשאר הארץ מה ההבדל? רמת ביקוש? מה הבעיה להביא למרכז חברות בנייה מהפריפריה?
רווח יזמי בערך 15% (וגם זה רק אם לוקחים מימון מהבנקים יש עוד אפשרויות מימון)
עלות מימון ושיווק נכנס בתוך הרווח היזמי.
כל הרישוי והתכנון בפרויקטים של מאות דירות יוצא סכום קטן לכל דירה.
פשוט מתכננים מודל אחד של בניין ומשכפלים אותו עשרות פעמים.
הפערים בין האזורים תלוי בסוג הקרקע (האם צריך ליישר את הקרקע, סוג הקרקע ועומק כלונסאות), וכן בשומרון לדוגמא או באיזור באר שבע יש היצע גדול של פועלים בזול, לעומת איזורים אחרים. יש גם הבדל ברמת הבנייה כמו בתל אביב שבונים עם בריכה וכו'.
בקיצור עלות בניה הכי זולה זה 5900 ש"ח למ"ר כולל מע"מ וזה המחירים שרואים בדירה בהנחה בפריפריה.
רווח יזמי 15% זה כולל מע"מ.
בקיצור 5900 ש"ח למ"ר כולל מע"מ כפול 120 מ"ר יוצא 700,000 ש"ח
ועוד 100,000 ש"ח כולל מע"מ קרקע ופיתוח לדירה בפריפריה באזור מישורי (בית שאן)
ועוד 50,000 לדירה יועצים וכו' (כולל מע"מ)
ועוד רווח יזמי 15% יוצא בערך 950,000 ש"ח לדירה 4 חדרים 100 מ"ר.
כמובן אם הקבלנים צריכים למכור את הדירה בהנחה בזול יותר, אז את השוק החופשי הם צריכים למכור ביותר יקר.
 
דעתי על האתר הזה ידועה, אבל המרואיין כאן הוא מומחה גדול (אני עוקב אחריו כבר תקופה ממושכת) וכדאי לשים לב לדבריו.
 
מומחה גדול?הוא כבר שנתיים טוען שהכלכלה האמריקאית היא בועה (בעיקר קרנות הסל) ועוד שנייה הכל קורס
בוא, אנשים שזו מומחיותם לא כדאי לבטל בהינף יד. אמנם אכן זו לא חכמה לומר שיש ירידה אחרי שהתחילה הירידה.. מספיק גם לקרוא כאן את חכמת ההמונים.

אגב בכל מקרה זה טוב להביא את דבריו, כעוד נדבך לטענה שעולה פה מזה תקופה ארוכה.

אני גם טוען שיהיו עוד ירידות, אבל הכל תלוי בשאלה אם יחזרו מחו"ל לקנות כאן. זה שבמכירה הגדולה בתל אביב, לא היה קונה אחד מחו"ל - סימן אדום בוהק למחירי הדיור.
 
בוא, אנשים שזו מומחיותם לא כדאי לבטל בהינף יד. אמנם אכן זו לא חכמה לומר שיש ירידה אחרי שהתחילה הירידה.. מספיק גם לקרוא כאן את חכמת ההמונים.

אגב בכל מקרה זה טוב להביא את דבריו, כעוד נדבך לטענה שעולה פה מזה תקופה ארוכה.

אני גם טוען שיהיו עוד ירידות, אבל הכל תלוי בשאלה אם יחזרו מחו"ל לקנות כאן. זה שבמכירה הגדולה בתל אביב, לא היה קונה אחד מחו"ל - סימן אדום בוהק למחירי הדיור.
אני גם חושב שיהיו ירידות כמו המון מהפורום פה
פקפקתי רק ב״מומחיות שלו״
אני עוקב אחריו הרבה זמן בחלק מהמקרים הוא פוגע ובחלק ממש ממש לא (כמו רוב האנליסטים)
בכל מקרה מיציתי וגם סטיתי מהאשכול כמו ש @יצחק77 כתב
 
רץ באחד הקבוצות על פרוייקט בנתיבות שמגריל דירה שלמה בין הרוכשים בפרוייקט
זה כבר עליית מדרגה ברדיפה של קבלנים אחר רוכשים!!
אם זה פרסום מאומת לדעתי זה דרמה ממש!!
 

קבצים מצורפים

  • 1000019091.jpeg
    1000019091.jpeg
    KB 158.3 · צפיות: 8
השאלה שצריכה להשאל האם האומדן של ירידות במחיר יהיו גם באיזורים חרדיים כמו בערים החילוניות או שהערים החרדיות ירדו קצת אבל לא כמו כמו אצל החילוניים
אולי לזה צריך אנילסט חרדי שמכיר ויודע את הלך הרוח בציבור החרדי
ושוב ברור שיש ירידה בערים החרדיות השאלה האם זה כמו בערים כתל אביב וכו'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה