דיון סיפור עם דמויות מהעבר.

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם זה בסדר לכתוב סיפור שמתרחש כעת ולשלב בו דמויות הוד לא מדורנו, הכוונה לגדולים שהיו למשל, בתקופת השואה ולפניה -
ר' שמעון שקופ, ר' לייב חסמן, ר' נפתלי טרופ, ר' אלחנן ווסרמן הי"ד ועוד.
איך נראה לכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
האם זה בסדר לכתוב סיפור שמתרחש כעת ולשלב בו דמויות הוד לא מדורנו, הכוונה לגדולים שהיו למשל, בתקופת השואה ולפניה -
ר' שמעון שקופ, ר' לייב חסמן, ר' נפתלי טרופ, ר' אלחנן ווסרמן הי"ד ועוד.
איך נראה לכם?
לא הבנתי, איך בדיוק לשלב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא הבנתי, איך בדיוק לשלב?
לדוגמה, כותבת סיפור על עצמי, שילוב הדמויות הנ"ל שותפות גם הן בחיים שלי. (חלום שלא יכול להתגשם כי אם בדמיון).
אני פשוט מדמיינת את זה.
אותי יכולה לדבר איתם.
ועלה בי רעיון לנסות לעשות מזה סיפור, כך תשולב גם איזושהי תקופה היסטורית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדוגמה, כותבת סיפור על עצמי, שילוב הדמויות הנ"ל שותפות גם הן בחיים שלי. (חלום שלא יכול להתגשם כי אם בדמיון).
אני פשוט מדמיינת את זה.
אותי יכולה לדבר איתם.
ועלה בי רעיון לנסות לעשות מזה סיפור, כך תשולב גם איזושהי תקופה היסטורית.
בשביל לעשות דבר כזה צריך לדעת מה בדיוק הם היו אומרים, אחרת זה בעייה... (אא"כ את לוקחת פסקים הלכתיים / קטעים שלהם ומעבדת אותם בסיפור כך שיהוו כדיאלוג איתך, ואז זה יותר בסדר.)

בכל אופן, אני לא מתיימר להיות פוסק, וזה דיון מאוד השקפתי, ולכן כדאי להתייעץ עם אנשים שיותר מבינים בתחומים האלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בשביל לעשות דבר כזה צריך לדעת מה בדיוק הם היו אומרים, אחרת זה בעייה... (אא"כ את לוקחת פסקים הלכתיים / קטעים שלהם ומעבדת אותם בסיפור כך שיהוו כדיאלוג איתך, ואז זה יותר בסדר.)
לגמרי. לא חישבתי לרגע להמציא "אמרות" שלהם.
הכל מבוסס על אופי והשקפתו המוסרית של כל יחיד מבינהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
האם זה בסדר לכתוב סיפור שמתרחש כעת ולשלב בו דמויות הוד לא מדורנו, הכוונה לגדולים שהיו למשל, בתקופת השואה ולפניה -
ר' שמעון שקופ, ר' לייב חסמן, ר' נפתלי טרופ, ר' אלחנן ווסרמן הי"ד ועוד.
איך נראה לכם?
לדעתי, יש בזה מורכבות גדולה.
יצירת דיאלוג עם דמות אמיתית, מחייבת היכרות אמיתית עם הדמות ועם צורת חשיבתה. מכיוון שמדובר כאן על גאוני עולם - קשה מאוד לחשוב על מה שהם יאמרו ועל איך שתתנהל השיחה איתם. בסופו של דבר, הכותב מדמיין את השיחה, וכך יוצא - שאת מחשבותיו, הוא מייחס לדמות גדולה ממנו בהרבה, כך שבמובנים מסוימים - עלול להיגרם מכך זלזול בכבודם של אותם תלמידי חכמים.
לכן, צריך להבדיל בין שני מקרים. הראשון - תיאור של מאורע היסטורי אמיתי. כלומר: אין בעיה לתאר דמות היסטורית שחיה לפני מאה שנה בערך ומבקרת בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, ואין בעיה לתאר את הרבנים שהיו שם - כי אלו באמת היו. כמובן, שלצורך כך נדרש הכותב לבצע תחקיר מדויק, ואין לו כמעט גמישות.
השני - תיאור של מאורע בדוי, שלדעתי - ראוי להימנע ממנו מהסיבות שהזכרתי. לא הייתי רוצה לקרוא ספר שמספר על שיחות שעורך אדם עם הגאון מוילנה בעניין הטכנולוגיה, ועוד יותר - לא הייתי רוצה לקרוא ספר שמתאר את התשובות של הגאון לשאלות אלו. כמובן, זו רק דוגמא - שמסבירה מדוע הכיוון הזה מיותר ונפיץ. המחשבות שלנו אינן מכילות באמת את הדמויות הללו כפי שהן, וקשה מאוד להימנע מתיאור בלתי מדוייק ובלתי הוגן שלהן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לדעתי, יש בזה מורכבות גדולה.
יצירת דיאלוג עם דמות אמיתית, מחייבת היכרות אמיתית עם הדמות ועם צורת חשיבתה. מכיוון שמדובר כאן על גאוני עולם - קשה מאוד לחשוב על מה שהם יאמרו ועל איך שתתנהל השיחה איתם. בסופו של דבר, הכותב מדמיין את השיחה, וכך יוצא - שאת מחשבותיו, הוא מייחס לדמות גדולה ממנו בהרבה, כך שבמובנים מסוימים - עלול להיגרם מכך זלזול בכבודם של אותם תלמידי חכמים.
לכן, צריך להבדיל בין שני מקרים. הראשון - תיאור של מאורע היסטורי אמיתי. כלומר: אין בעיה לתאר דמות היסטורית שחיה לפני מאה שנה בערך ומבקרת בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, ואין בעיה לתאר את הרבנים שהיו שם - כי אלו באמת היו. כמובן, שלצורך כך נדרש הכותב לבצע תחקיר מדויק, ואין לו כמעט גמישות.
השני - תיאור של מאורע בדוי, שלדעתי - ראוי להימנע ממנו מהסיבות שהזכרתי. לא הייתי רוצה לקרוא ספר שמספר על שיחות שעורך אדם עם הגאון מוילנה בעניין הטכנולוגיה, ועוד יותר - לא הייתי רוצה לקרוא ספר שמתאר את התשובות של הגאון לשאלות אלו. כמובן, זו רק דוגמא - שמסבירה מדוע הכיוון הזה מיותר ונפיץ. המחשבות שלנו אינן מכילות באמת את הדמויות הללו כפי שהן, וקשה מאוד להימנע מתיאור בלתי מדוייק ובלתי הוגן שלהן.
תודה רבה על הפירוט!
אני מדברת על סיפור בו מתוארת חוויה אישית ממש. פחות בעיה "קונבנציונלית" שדנים על בעיותיה, ושומעים מה אומר הגאון עליה.
אלא יותר סיפור מזווית ראיה אינדיבידואלית. תחושות, רגשות ומחשבות של התמודד או הגיבור. מובן ההבדל?
ובטח ובטח לא חישבתי בדעתי "לנהל" שיח השקפתי עם הגאון מווילנא, מי אני שאחלוק עליו??
מפחיד אותי שזה מה שהובן.
בבקשה לא.
הכיוון הוא יותר חיים אישיים של אדם. בהם הדמויות הללו משמשות לו כעוגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תודה רבה על הפירוט!
אני מדברת על סיפור בו מתוארת חוויה אישית ממש. פחות בעיה "קונבנציונלית" שדנים על בעיותיה, ושומעים מה אומר הגאון עליה.
אלא יותר סיפור מזווית ראיה אינדיבידואלית. תחושות, רגשות ומחשבות של התמודד או הגיבור. מובן ההבדל?
ובטח ובטח לא חישבתי בדעתי "לנהל" שיח השקפתי עם הגאון מווילנא, מי אני שאחלוק עליו??
מפחיד אותי שזה מה שהובן.
בבקשה לא.
הכיוון הוא יותר חיים אישיים של אדם. בהם הדמויות הללו משמשות לו כעוגן.
כלומר: אם אני מבין נכון, הכוונה היא לסיפור על דמות שחיה היום, שאירועי העבר האמיתיים - מהווים בעבורה השראה, ונותנים לה את הכוח להצליח בהתמודדויות מסוימות.
אם התיאורים של העבר הם אכן אותנטיים, ואם הדמויות מתוארות כמו שהן - זה יכול לעבוד. העניין הוא, שצריך לדייק - גם בתיאורים של הדמויות ההיסטוריות, וגם במסר שמתקבל - שיהיה תואם התאמה מוחלטת לדמות ולתיאורה ההיסטורי. במובן הזה, זה נראה לי כמו עבודה קשה יחסית, אבל אולי אני לא מבין מספיק את התבנית הכללית של העלילה המדוברת. אם תהיה דוגמא פשוטה אחת - יהיה אפשר לנתח אותה בצורה מדויקת יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לדעתי, לצרף דמויות הוד קדומות לסיפורים, יכול להוסיף ניחוח מהפנט מהעבר, וגם להשביח בהרבה את מוסר ההשכל של הסיפור.
אם כי, בעיניי, המצאת סיפורי מופתים מגדולי עולם, וכן רקיחת סיפורי השגחה פרטית שלא היו ולא נבראו, זה מעשה פסול ביותר. הקב"ה לא צריך את פרי מוחנו הקודח בשביל להמחיש את השגחתו הפרטית. ייחוס סיפורים מרטיטי לב, שאין בינם לבין האמת ולו משהו, לאדירי הרוח מדורות העבר, לא מוסיף להם כבוד על כבודם, אלא עושה בעברית מודרנית 'צחוק מהעבודה'.
אם ההכנסה של הדמויות הוא בתור הערצה של מישהו בסיפור לאותם אנשים, או שילוב אמרות או מקרים א מ י ת י י ם, הרי שהיא מבורכת ומשביחה מאוד!

הוא הדין בסיפורי שואה מומצאים. יש מספיק זוועות, סיפורי אימה, וניסי ניסים, בתקופת החורבן הגדול.
אין שום צורך להמציא כאלה שלא היו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הוא הדין בסיפורי שואה מומצאים. יש מספיק זוועות, סיפורי אימה, וניסי ניסים, בתקופת החורבן הגדול.
אין שום צורך להמציא כאלה שלא היו.
זה לא עניין של צורך. מדובר בתקופה סוערת ורוויית דרמות שמתסיסה בקלות את דמיונו של הכותב...
כן מסכים עם זה ששימוש באירועים כה כואבים ומדממים לצרכים ספרותיים עלול להיות לא מכבד. שאלה עתיקה לדיון.
האם זה בסדר לכתוב סיפור שמתרחש כעת ולשלב בו דמויות הוד לא מדורנו, הכוונה לגדולים שהיו למשל, בתקופת השואה ולפניה -
ר' שמעון שקופ, ר' לייב חסמן, ר' נפתלי טרופ, ר' אלחנן ווסרמן הי"ד ועוד.
איך נראה לכם?
תודה על העלאת הדיון. השאלה בהחלט מרתקת אותי.
יכול לציין שמיה קינן עשתה משהו כזה עם המהר"ל אם איני טועה באל חזור. אבל ברמה מינורית של אזכור בלבד.
להמציא דברים שאמרו/עשו זו ודאי לא אופציה כפי שטענו קודמיי. וצודק @mic003 שאנו לא באמת מסוגלים להכיל במחשבתנו את עולמם הענק. מנסה לחשוב אם בכל זאת יש מקרים יוצאי דופן.
מה שכן - להבדיל אלף אלפי הבדלות - לא חושב שמישהו כאן יתווכח שאפשר לפברק שיחה עם פרויד ודומיו... אם כי במקרה זה ההשראה הגדולה של שיח עם צדיקי עולם כמובן לא קיימת בעליל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם הסיפורים אמיתיים, אז כן.
לא הייתי ממציאה.

לכי תחפרי בספרים תמצאי סיפורים שישתלבו לך בסיפור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הוא הדין בסיפורי שואה מומצאים. יש מספיק זוועות, סיפורי אימה, וניסי ניסים, בתקופת החורבן הגדול.
אין שום צורך להמציא כאלה שלא היו.

רצתי לכתוב את זה.
מרגיש אותו חילול קודש.
(למרות שאלו דברים שונים כמובן שאין מקום להשוואה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם הבנתי נכון את השאלה
חוה רוזנברג עושה את זה הרבה
דוגמא למשל בספר "ככה לא תדע"
או אם נלך לכיוון ההיסטורי אז הכי זכור לי זה בספר
סירות נייר במים, על תקופת המקארתיזם
היא לקחה שם לדעתי חירות גדולה מאד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך
פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה