תובנה ששמעתי לאחרונה: אחת הסיבות לאי ירידת מחירי הדירות, כי היחידים שמעוניינים בכך, דהיינו חסרי דירה, הם מיעוט שבמיעוט.
לרוב האנשים יש דירה, והם רוצה שערכה יגדל.
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים.
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות, פעמים: גם לקבלנים וגם לקונים.
הקבלנים לא רוצים להוריד מחירים שלא יחשבו שהם מתמוטטים.
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
וכיוון שתמיד יש מי שמוכן לשלם את המחירים המטורפים (בגלל החוסר בהיצע) - אז מי בעצם יפעל להוריד את המחירים? זה לא אינטרס של אף גורם בעל השפעה.
 
תובנה ששמעתי לאחרונה: אחת הסיבות לאי ירידת מחירי הדירות, כי היחידים שמעוניינים בכך, דהיינו חסרי דירה, הם מיעוט שבמיעוט.
אבל הם השחקנים בשוק.
לרוב האנשים יש דירה, והם רוצה שערכה יגדל.
הם לא שחקנים ולא רלוונטים.
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים.
אולי נכון אבל זאת קונספירציה.
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות, פעמים: גם לקבלנים וגם לקונים.
הבנקים לא שחקנים.
הקבלנים לא רוצים להוריד מחירים שלא יחשבו שהם מתמוטטים.
זאת סיבה שולית. הסיבה העיקרית היא שהם רוצים להרוויח.
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
אפשר מקור?
אז מי בעצם יפעל להוריד את המחירים? זה לא אינטרס של אף גורם בעל השפעה.
כוחות השוק מאוזנים. לפי ההיגיון שכתבת גם מחירי הנעליים יאמירו בקצב מסחרר.
 
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים.
אכן
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות
אכן, אבל הם לא רוצים להגיע למשבר כמו הסייב פריים נוסח שנת 2008
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
נכון, וכן בנקודה של החברי כנסת החרדים, ובעיקר אחד ידוע מהם שהוא מטעם סיעת דגל התורה.

אבל אתה לא צודק קטע העיקרי של לא לזעזע את הכלכלה,
המדינה לא רוצה הרבה דברים,
היא לא רוצה מלחמות, היא לא רוצה משברים פוליטיים, היא גם לא רוצה תאונות דרכים,
אבל כל הדברים לצערנו האלו קורים.

בסוף לכלכלה יש חוקים ברורים משלה,
כדי שאברך שאשתו מרוויחה קצת יותר ממינימום והוא קיבל מההורים בקושי 400K , יקנה דירה בבית שמש ב 2.3 מיליון
הוא צריך סכום הזוי שבחיים שגם אם הוא ואשתו יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה הם לעולם לא יצליחו לחסוך.

כולם בנדל"ן בסוף מגיעים לבנק, הבנקים זה הנשמה של הנדל"ן, והכסף של הבנקים מגיע מבנק ישראל,
ובנק ישראל מלווה את הכסף לבנקים לפי תנאי השוק, אם האינפלציה עולה ועולה (משום מה היא לא שואלת רשות מהמדינה...) אין ברירה רק לעלות ולעלות את הריבית, ואז משכנתא נהפכת לצעד לא כלכלי, החזר חודשי תמים (יחסית) של 6,000 יוכל בעתיד גם להגיע ל 13,000 ש"ח...
אפשר כבר לסגור סכום בבנק ולקבל יותר כסף בלי שוכרים ובלי לעשות כלום...

אין ברירה אחרת, רק ירידה מתמשכת במחירי הנדל"ן...
 
נערך לאחרונה ב:
בסוף לכלכלה יש חוקים ברורים משלה,
כדי שאברך שאשתו מרוויחה קצת יותר ממינימום והוא קיבל מההורים בקושי 400K , יקנה דירה בבית שמש ב 2.3 מיליון
הוא צריך סכום הזוי שבחיים שגם אם הוא ואשתו יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה הם לעולם לא יצליחו לחסוך.

כולם בנדל"ן בסוף מגיעים לבנק, הבנקים זה הנשמה של הנדל"ן, והכסף של הבנקים מגיע מבנק ישראל,
ובנק ישראל מלווה את הכסף לבנקים לפי תנאי השוק, אם האינפלציה עולה ועולה (משום מה היא לא שואלת רשות מהמדינה...) אין ברירה רק לעלות ולעלות את הריבית, ואז משכנתא נהפכת לצעד לא כלכלי, החזר חודשי תמים (יחסית) של 6,000 יוכל בעתיד גם להגיע ל 13,000 ש"ח...
אפשר כבר לסגור סכום בבנק ולקבל יותר כסף בלי שוכרים ובלי לעשות כלום...

אין ברירה אחרת, רק ירידה מתמשכת במחירי הנדל"ן...
אברך מן השורה אכן לא יוכל לקנות בבית שמש אם אין גב כלכלי כלכלי איתן,אבל הוא יוכל לקנות בדרום או בצפון.
אך חילוני שהוא ואשתו משתכרים יפה, כן יוכל לקנות במחירים הללו בפריפריית המרכז (ראשון לציון והאזור..), גם אם לא בתל אביב.

להזכיר שהשכר הממוצע במשק הינו 14,000 ש"ח ובמקרה ושני בני הזוג עובדים זה אומר 28,000 ש"ח. החזר חודשי של 40% מהשכר זה כ11,000, להלוואת משכנתא של כ2.5 מליון..
אז יש עוד לאן לגדול..
חוצמזה,אם לא יקנו דירות יגבר הביקוש לשכירות מה שבתורו יעלה שוב את הכדאיות בקניה...
 
להזכיר שהשכר הממוצע במשק הינו 14,000 ש"ח ובמקרה ושני בני הזוג עובדים זה אומר 28,000 ש"ח
השכר הממוצע הוא לא הנושא בגלל שהתפלגות השכר היא לא אחידה , מה שיותר רלוונטי הוא מהו השכר החציוני שהוא 8360 נטו
 
תודה על התיקון והדיוק, חשוב מאוד.
יש גרף עדכני של התפלגות השכר כיום?
 
אכן

אכן, אבל הם לא רוצים להגיע למשבר כמו הסייב פריים נוסח שנת 2008

נכון, וכן בנקודה של החברי כנסת החרדים, ובעיקר אחד ידוע מהם שהוא מטעם סיעת דגל התורה.

אבל אתה לא צודק קטע העיקרי של לא לזעזע את הכלכלה,
המדינה לא רוצה הרבה דברים,
היא לא רוצה מלחמות, היא לא רוצה משברים פוליטיים, היא גם לא רוצה תאונות דרכים,
אבל כל הדברים לצערנו האלו קורים.

בסוף לכלכלה יש חוקים ברורים משלה,
כדי שאברך שאשתו מרוויחה קצת יותר ממינימום והוא קיבל מההורים בקושי 400K , יקנה דירה בבית שמש ב 2.3 מיליון
הוא צריך סכום הזוי שבחיים שגם אם הוא ואשתו יעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה הם לעולם לא יצליחו לחסוך.

כולם בנדל"ן בסוף מגיעים לבנק, הבנקים זה הנשמה של הנדל"ן, והכסף של הבנקים מגיע מבנק ישראל,
ובנק ישראל מלווה את הכסף לבנקים לפי תנאי השוק, אם האינפלציה עולה ועולה (משום מה היא לא שואלת רשות מהמדינה...) אין ברירה רק לעלות ולעלות את הריבית, ואז משכנתא נהפכת לצעד לא כלכלי, החזר חודשי תמים (יחסית) של 6,000 יוכל בעתיד גם להגיע ל 13,000 ש"ח...
אפשר כבר לסגור סכום בבנק ולקבל יותר כסף בלי שוכרים ובלי לעשות כלום...

אין ברירה אחרת, רק ירידה מתמשכת במחירי הנדל"ן...
2 נתונים שגויים
אשתו של אברך ממוצע מרוויחה יותר ממינימום, ואני לא מדבר על מתכנתות....
ואברך ממוצע מקבל יותר מ400 אלף מההורים....
 
אשתו של אברך ממוצע מרוויחה יותר ממינימום, ואני לא מדבר על מתכנתות....
לא בהכרח.
אולי פר שעה, אבל מנגד לא מעט לא עובדות משרה מליאה.
אם נוציא את ההיטק מהשקלול, לא בטוח שזה נכון.
ואברך ממוצע מקבל יותר מ400 אלף מההורים....
ממוצע איפה?
העולם לא מתחיל ונגמר בציבור הליטאי.
 
שינוי מגמה? דן אנד ברדסטריט צופה: "תיתכן מגמה של ירידת מחירי דירות"
סקירה של חברת המידע העסקי על הרבעון הראשון לשנת 2025, מוצאת על אף הקשיים סיבה לאופטימיות עבור הרוכשים עם סימנים ראשונים לשינוי מגמה - מחירי הקרקעות במכרזים ממשלתיים נמצאים בירידה, ובשוק נשמעת הערכה כי תחרות בין קבלנים בשילוב עם ההגבלות הרגולטוריות החדשות תוביל לבלימת המחירים ואף לירידה מסוימת במחירי הדירות החדשות בחודשים הקרובים
דרור ניר קסטל
20.04.25

חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט צופה מגמה של ירידה במחירי הנדל"ן למגורים בחודשים הקרובים. כך עולה מסקירת החברה על הרבעון הראשון לשנת 2025. "ישנם סימנים ראשונים לשינוי מגמה: מחירי הקרקעות במכרזים ממשלתיים נמצאים בירידה, ובשוק נשמעת הערכה הולכת ומתחזקת כי תחרות בין קבלנים – בשילוב עם ההגבלות הרגולטוריות החדשות (של בנק ישראל - דנ"ק) – תוביל לבלימת המחירים ואף לירידה מסוימת במחירי הדירות החדשות בחודשים הקרובים. עבור הקבלנים, מדובר באתגר תזרימי ממשי; עבור הציבור, אולי תחילתה של נשימה כלכלית קלה יותר".

בסיכום הרבעון הראשון מצאה החברה המשך עלייה במחירים, מהלך שמקשה עוד יותר על ציבור הרוכשים; מנגד – מחנק אשראי גובר בענף הבנייה, האטה במסירות דירות וצעדי רגולציה תקדימיים של בנק ישראל – שמעידים כאמור על אפשרות לבלימה ואף ירידה במחירים בהמשך השנה.

על פי הסקירה, שוק הדיור בישראל פתח את 2025 עם תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, נתוני סוף שנת 2024 מצביעים על התאוששות בכמות העסקאות – עם עלייה של כ-65% ברכישת דירות חדשות ועלייה של 25.5% ברכישת דירות יד שנייה לעומת 2023, על פי נתוני הלמ"ס. עם זאת, בהשוואה לשנת 2022, מדובר בעלייה חלקית בלבד, כאשר במספר העסקאות הכולל נרשמה ירידה של כ-6%. ההתעוררות הזמנית בשוק מוסברת בעיקר בזינוק בעסקאות שבוצעו בחודש דצמבר 2024, ככל הנראה על רקע הקדמת רכישות בצל עליית המע"מ.

בדוח הם מציינים תופעה שמדאיגה את הרגולטור: קבלנים רבים שיווקו דירות באמצעות מודלים של תשלום נדחה, כמו 20/80 ו-90/10, המבוססים על הלוואות "בולט" או "בלון", שבהן התשלום העיקרי מתבצע רק בעת האכלוס. שיטה זו אפשרה לרוכשים להיכנס לעסקאות עם הון עצמי נמוך, ולעיתים גם ללא יכולת כלכלית מוכחת לעמוד בהחזרי משכנתה בהמשך. לפי נתוני בנק ישראל, בדצמבר לבדו ניטלו הלוואות מסוג זה בהיקף של 3.2 מיליארד שקלים – פי ארבעה מהיקף החודשי הרגיל. בתגובה, הפיקוח על הבנקים הטיל מגבלות משמעותיות שמצמצמות את האפשרות להשתמש במבצעי מימון אלה, ובמיוחד בפרויקטים שבהם מעל ל-25% מהרוכשים דוחים את עיקר התשלום למועד האכלוס. משמעות ההגבלות היא צמצום דרמטי ביכולת הקבלנים להציע מבצעי מימון נדיבים – מה שעלול להשפיע מיידית על קצב העסקאות.

במקביל, הקושי מתרחב גם לשלב הביצוע: ענף הבנייה ממשיך לסבול ממחסור משמעותי בכוח אדם, בעיקר בקרב קבלנים קטנים ובינוניים. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 אמנם נבנו בפועל כ-182 אלף דירות, אך רק כ-53 אלף מהן הושלמו – ירידה של 12.3% לעומת השנה הקודמת. נוסף לכך, משך זמן הבנייה הממוצע התארך והגיע ל-34.3 חודשים, מה שמעיד על האטה בקצב הביצוע וקשיים תפעוליים בשטח. חלק מהעובדים הזרים שהובאו לארץ אינם מיומנים דיים, והחזרה של אתרי הבנייה לפעילות מלאה מתקדמת לאט – בין היתר בשל שיבושים לוגיסטיים והוצאות שכר הולכות וגדלות.

בזמן שההיצע מדשדש, המחירים ממשיכים לעלות. על פי השוואה בין עסקאות שנעשו בדצמבר 2024–ינואר 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מחירי הדירות עלו ב-7.7%. עלייה זו מתווספת לשורה של לחצים על משקי הבית: עלויות המחיה נותרו גבוהות, ההחזר החודשי בגין משכנתה כמעט הוכפל בעשור האחרון, בעוד שהשכר הממוצע עלה בתקופה זו בכ-32% בלבד. "המשמעות בפועל – קושי הולך וגובר לרכוש דירה בישראל, גם עבור זוגות עובדים" נכתב בסקירה.

נוכח המציאות הזו, יותר ויותר משפחות בוחרות לדחות את רכישת הדירה ולעבור לשוק השכירות, שגם בו נרשמה עלייה עקבית. שכר הדירה הממוצע ברבעון האחרון של 2024 עמד על 4,817 ש”ח, עלייה של 5% בשנה החולפת, לפי הסקירה. בתל אביב, דירת שלושה חדרים הושכרה בממוצע ב-6,967 ש”ח, ודירת ארבעה חדרים ב-8,584 ש”ח – עלייה של כ-4% לעומת שנה קודם לכן. בערים רבות נרשמו עליות חדות אף יותר, ובכך שוק השכירות תורם בעצמו לעלייה במדד המחירים לצרכן וללחצים האינפלציוניים, דבר שמקשה על בנק ישראל להפחית את הריבית.

כאמור, בדן אנד ברדסטריט צופים שירידת מחירי הקרקעות במכרזים ממשלתיים, התחרות בין קבלנים – בשילוב עם ההגבלות הרגולטוריות החדשות של בנק ישראל יובילו לבלימת המחירים ואף לירידה מסוימת במחירי הדירות החדשות בחודשים הקרובים.

רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה, אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, הסביר כי ענף הבנייה נמצא כיום תחת לחצים משמעותיים – גם תזרימיים וגם מבניים. "הקבלנים מתמודדים עם רגולציה מחמירה, קושי במימון ומחסור חמור בעובדים, מה שמוביל לעיכובים במסירות דירות ולעלויות בנייה גבוהות יותר. במקביל, רוכשי הדירות ניצבים בפני ריבית גבוהה, החזרי משכנתא גבוהים במיוחד וירידה בכוח הקנייה – מה שהופך את חלום הדירה לקשה יותר להשגה. נתוני השוק מעידים על עלייה של 7.7% במחירים בשנה החולפת, אך ככל שהשפעת ההגבלות על מבצעי מימון תתבסס בשוק, וכשהתחרות בין הקבלנים תגבר – אנו מעריכים שנראה עצירה ואף ירידת מחירים בהמשך השנה"
 
נערך לאחרונה ב:
 
תובנה ששמעתי לאחרונה: אחת הסיבות לאי ירידת מחירי הדירות, כי היחידים שמעוניינים בכך, דהיינו חסרי דירה, הם מיעוט שבמיעוט.
לרוב האנשים יש דירה, והם רוצה שערכה יגדל.
אבל מה עוזר לבן אדם שהדירה שלו יקרה האי הוא לא מתכונן למכור אותה, ככה שמחירה לא מעניינת אותו.
המדינה מעוניינת במחירים גבוהים כי רוב הכסף של עלות הדירה הולך אליה, הן הקרקע והן המיסים
הבנקים נותנים הלוואות יותר גדולות ומרוויחים ריביות יותר גדולות, פעמים: גם לקבלנים וגם לקונים.
אבל מה יקרה עם יהיה משבר כמו הסאב פריים בארה"ב?
לכן הבנקים הקשיחו את התנאים בפריסייל.
הקבלנים לא רוצים להוריד מחירים שלא יחשבו שהם מתמוטטים.
זה נכון, אבל מצד שני אם אין קונים ם יתמוטטו מיד (תזרים מזומנים).
משרד השיכון, כולל החרדים שמנהלים אותו, לא רוצים לזעזע את הכלכלה בירידה דרסטית של מחירי הנדל"ן.
הייתי אומר שאין להם עניין לפטור את המשבר כי הקולות בבחירות יגיעו בכל אופן.

והטענה שהם לא רוצים להקריס את הכלכלה לא נכונה, כי בסוף הבועה תתפוצץ, ומה קורה לבועה שממשיכה להתנפך?!
 
אברך מן השורה אכן לא יוכל לקנות בבית שמש אם אין גב כלכלי כלכלי איתן,אבל הוא יוכל לקנות בדרום או בצפון.
אך חילוני שהוא ואשתו משתכרים יפה, כן יוכל לקנות במחירים הללו בפריפריית המרכז (ראשון לציון והאזור..), גם אם לא בתל אביב.

להזכיר שהשכר הממוצע במשק הינו 14,000 ש"ח ובמקרה ושני בני הזוג עובדים זה אומר 28,000 ש"ח. החזר חודשי של 40% מהשכר זה כ11,000, להלוואת משכנתא של כ2.5 מליון..
אז יש עוד לאן לגדול..
חוצמזה,אם לא יקנו דירות יגבר הביקוש לשכירות מה שבתורו יעלה שוב את הכדאיות בקניה...
אבל השכר הממוצע כולל את בעלי הדירות, ואלו שמחפשים דירות הם בדרך כלל צעירים שבדרך כלל השכר שלהם נמוך.
 
בהמשך לכתבה שהעליתי מקודם, באותה שעה רציתי לצרף עוד כתבה ולכתוב שלדעתי הגלגל מתחיל להתהפך והמחירים צפויים לרדת. רק שלא הצלחתי לפתוח את הכתבה עשיתי רק צילום מסך של גוגל והנה הקישור. והייתי עסוק אז העליתי רק כתבה אחת וחשבתי להשלים מאוחר יותר.. ובאמת הכתבה נמחקה בהמשך.

המבין יבין למי יש אינטרס למחוק את הכתבה הזו. מבחינתי זה רק מחזק את התחושה שצפויה ירידה.

1000033738.png

 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה