Title

הפסקת אוכל

פורום לבישול ומתכונים • תזונה בריאה • וכל מה שקשור למטבח ואוכל.
מנהלות הפורום: ה. בקר, רוחי בלבוחי

מאמרים אחרונים באתר

בעז"ה, כבר ממש מתרגשת וממתינה לעיצוב בחוברת ע"י הניקית האלופה @א-ירושלמית שבשמחה ממש לקחה על עצמה את העיצוב גם בפעם, ופנתה אלי ובעצם היתה זו שהניעה את גלגלי העשייה של חוברת פסח תשפ"ו.
אז לא, היא עוד לא מוכנה. וייקח לה עוד כמה ימים ואולי שבוע, אבל --- שווה לחכות.

בסופו של דבר, את רוב המנות הכנתי וצילמתי [וזו גם סיבה לכך שייקח עוד קצת זמן שתהיה מוכנה], אבל לא השקעתי הרבה בצילום וערכתי רק את הרקע [לא את המנות עצמם שהן אותנטיות כמו בצילום שלי] כדי שיהיה יפה יותר

טיזר קטן:

צילום מסך 2026-03-19 165820.pngצילום מסך 2026-03-19 165049.pngצילום מסך 2026-03-19 004403.pngצילום מסך 2026-03-17 141729.pngצילום מסך 2026-03-17 141656.pngצילום מסך 2026-03-16 160600.pngצילום מסך 2026-03-15 232624.pngצילום מסך 2026-03-15 230348.pngצילום מסך 2026-03-14 215353.png

נשתמע
  • 2 3 4
    • נעול
    • שאלה
    3K
  • עוד מעט תיטרק מגירת תשפ"ה ומפתח יינעץ בתוכו וינעל אותו. תחתיו תיפתח מגירת תשפ"ו הבעל"ט.

    רגע לפני פרידה ממגירת השנה החולפת, אני פותחת אותה. קולות שונים היא משמיעה, המגירה, והריחות שבה מתערבבים בריח של דם, אש ועשן.

    נוברת קצת במגירה. מלחמה. שנה נוספת שחלפה ומהמגירה שלה עדיין זועקים קולות קרב, אזעקות עולות ויורדות, מרחבים מוגנים, חיילים שנופלים ומותירים אחריהם חור ענק בליבו של העם שלנו, חטופים שטרם שבו לאדמת ארץ ישראל וכל יום שם, בשבי, כנצח. משפחות קרועות שחלל גדול נפער בליבותיהם. קולות שריקה של טילים וקולות נפץ של המפגש שלהם עם מיירטים. נפילים, חלקי יירוט. מלחמת איראן. בניינים שקרסו, בתים שחרבו, ערימות של שברי מלט וחול. בתים שהיו לאבק פורח. קורבנות שעלו על מוקד הנפילות הללו ומשפחות שנותרו ללא קורת גג וללא מקור פרנסה. כאב אינסופי. דמעות.

    מזיזה הצידה את המלחמה ומגלה תאונות דרכים, טביעות, טרף, מחלות, מיתות משונות.

    ריח חריף של שכול עולה מן המגירה. שנה קשה היתה השנה החולפת. שנה בה אסון רדף אסון. שבר התרסק על שברים אחרים.

    שנה קשה שבה נשאה האנטישמיות ראש, השנאה לעם היהודי התעצמה. בתי כנסת שנשרפו, נאצות שנכתבו על קירות מוסדות יהודיים ברחבי העולם, והגיעו עד מנות כשרות שהוזמנו לטיסה. אומות שקוראות להחרמת העם היהודי. תזכורות לימים אפלים שחשבנו שהיו ולא ישובו עוד.

    יש במגירה תיקיה טריה, דמעותיה טרם יבשו, כתמי הדם שלה עדיין חמים וריח של אבל עמוק עולה ממנה. נשמות קדושות שנרצחו רק בגלל יהדותם. נשמות גדולות שהסיפורים אודות גדלותם מתפרצים מתוך התיקיה. רושמות צוואה לעם. ה' יקום דמם ויביא מרפא למשפחותיהם. אני שומעת עליהם סיפורי גדלות מפעימים, מרגישה כל כך קטנה מול הנשמות הגדולות כל כך האלו. משתדלת ללמוד מעט ממעשיהם הטובים, ולהקנות אותם לעצמי. כואבת במיוחד את כאבה של הקילה של חלק מבני משפחתי, קהילת רמות ב' על אובדן שלושה מאנשי הרוח שלהם. הקב"ה ירפא לכאבם ויעזור לאלמנות הנרצחים. הי"ד.

    ויש בה במגירה הזו גם מאבק עיקש. מאבק של קודש. מלחמה על הזהות היהודית. על קיום התורה והמצוות. על שמירת השבת. על לימוד התורה. בעיקר על לימוד התורה. שנה שבה התקיים הנאמר בישעיהו: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". שולי העם שכל רצונם הוא להביא לחורבן היהדות, הרס הדת, וכיבוי הגחלת היהודית הבוערת בעוז בעמ"י. שוליים שנלחם בכל כוחו בנימי נפשו של העם היהודי.

    שנה שבה נרדפו בני התורה, גיבורי החיל היושבים בישיבות וכל עסקם הוא בתורה. זו שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל בזכות לימודה וקיומה. סנקציות. רדיפה. שלילת זכויות.

    מאז ומתמיד, בכל מלחמותיהם של עם ישראל, עוד לפני כיבוש ארץ ישראל ע"י יהושע ובמלחמות הכיבוש ואלו שאחריהם, התחלק העם לשני מחנות. המחנה האחד יצא לחזית ללחום מלחמה פיזית באויב. המחנה השני נותר בעורף, ישב ולמד תורה. והתאחדו הכוחות אלו עם אלו. כוח התורה שבעורף הוא שנתן את כוח ההצלחה בחזית. וכוח הלחימה בגיבוי כוח התורה הביא לניצחונות גדולים והאדרת שמו של הקב"ה בעולם.

    לא מעטים הם הסיפורים שסופרו מפי חיילים ואנשי צבא ששהו במלתעות עזה וחשו בחוש את כוח התפילה ולימוד התורה של עמ"י. כוח שנכנס בעוצמה, כוח של ערבות הדדית. הכוח הזה חייב להישמר. בלעדי כוח התורה אין לנו אחיזה בארץ ישראל כלל כנאמר בויקרא "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי...וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ..."

    בזמן הזה שבו נרדפים לומדי התורה, אין פעולה מתבקשת יותר מלהתחזק בתורה ובמצוות. כל אחד במקומו הוא. כל אחד במצבו הוא, בדרגה שבו הוא נמצא. מעורר השתאות ורגש גדול הוא מראה אלפי תלמידי החינוך הממלכתי העומדים בתוקף על זכותם להניח תפילין, לא מוותרים, לא נכנעים לעוכרי הדת.

    מעוררת התפעלות היא מגמת החיזוק בלימוד התורה בישיבות הקדושות. עוד דף גמרא, עוד סוגיא, עוד רש"י ותוספות, עוד פלוגתא, עוד שעה של לימוד, עוד ריתחא דאורייתא, עוד אביי ורבא. מרגש היה לעבור בבין הזמנים ליד בתי הכנסת ולשמוע את קול התורה מהדהד בעוז מבין כותליהם. "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

    מעוררת התפעלות היא התופעה של אלפי חיילים שלוחמים בחזית וקיבלו על עצמם לבישת ציצית כמגן, כשכפץ הגנה בקרב.

    מעוררת השתאות היא העובדה שאלפי בני נוער, נשמות טובות של עמ"י, מתכנסים במדרשיות, בתי כנסיות ובתי מדרש כדי להעמיק את ידיעותיהם בתורה, כדי לחזק את זהותם היהודית דווקא בעת הזו.

    כל אלו, ראויים להערכה גדולה.

    סוגרת את המגירה. נפרדת משתפ"ה, מבקשת שהשנה הבאה לא תהיה קשה כל כך. קול טריקת המגירה מעיר אותי מהמחשבות. מביטה לרצפה, משהו שם מנצנץ. יהלום.

    מרימה את היהלום. מנין בא? שוב פותחת את המגירה, מרוקנת אותה מכל הקושי והרע שאספה במהלך השנה החולפת, וכשאני מגיעה לתחתית המגירה אני מגלה בה יהלומים. והרבה.

    מוציאה חופן. מביטה בהם. משהו משתקף דרכם. כל יהלום מספר סיפור אחר. סיפר של נס. סיפור של חסד. סיפור של משהו טוב שקרה השנה. חטופים שזכו לחזור הביתה, לצידם כאלו שזכו להגיע לקבר ישראל. מחבלים שהתגלו רגע לפני אסון. כוחות רשע שחוסלו.

    יהלום נוסף מספר את סיפורי הניסים הגלויים שהיו מנת חלקינו יום יום בזמן המלחמה עם איראן. פצועים שהחלימו כנגד כל הסיכויים, תאונות שנמנעו ברגע האחרון, אינספור חסדים מאבא אוהב.

    עוד יהלום, ועוד אחד, ועוד. המון. חסדים כלליים, ויהלומים פרטיים של כל אחת ואחת מאיתנו.

    אז היו בה בשנה הזו גם המון יהלומים שהקב"ה פיזר לנו בינות לסלעים. עלינו מוטל התפקיד לחפש אותם. לראות אותם. להתבונן בקרני האור הגדול שיוצאים מהם, בהילת החסד העוטפת אותם ולהודות לבורא העולם. יום, יום. לבקש ולהתפלל שהשנה הבאה, תשפ"ו תמטיר עלינו גשם של יהלומים שיהיו עבורינו כטל תחייה בזמנים קשים.

    ולוואי ובזכות התורה ובזכות המעשים הטובים של כל אחד ואחד מהעם הנפלא שלנו, כל אחד כאפשרותו, כל אחד בדרגתו, נזכה לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה. שנה של אחדות בעם, שנה שבה נראה כל אחד מעלת חברו ולא חלילה את חסרונו, שנה שבה נזכה לשובם של כל החטופים, שנה שבה יבוא קץ לסבל הגדול של המשפחות שמצפות כל כך לחזרתם של היקרים להם, שנה שלא ייפול עוד חייל, שנה שנדע בה רק טוב והצלחה.

    שנה שקול התורה יהדהד בעוצמה בעולם כולו, וידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים.



    שנה טובה ומתוקה



    רק עוד כמה מילים,

    יחד נתפלל לשלומם הרוחני [והגשמי] של לומדי התורה. נתפלל שיצלחו לעמוד מול כל הניסיונות לדכא אותם, לשבור את הגב האיתן שלהם.

    נתפלל גם שהרודפים את בני התורה ישכילו להבין שדרכם אינה דרך. נתפלל שיזכו לראות את גדולת התורה ומעלתה. את ההגנה האדירה שהיא מביאה על העם שלנו, ועל העולם כולו.

    כמו תמיד, מבקשת מאוד להתפלל עבור אנשי צבא שנוגעים לליבי אישית, שיחזרו הביתה ללא פגע

    גדעון בן אירית

    עמוס בן אירית

    משה נחום בן פעסיל פנינה

    וכל שאר הלוחמים.

    -----------------------

    ובשולי הדברים, כמה הערות:

    -בחוברת הושקעו הרבה מאוד מאמצים וזמן, אך לא מן הנמנע שנפלו בה טעויות אנוש. קבלו בהבנה.

    -אין להעביר את החוברת לקבוצות ללא אישור מפורש. העברה לקבוצות ללא אישור מפורש, הרי הוא גזל. אפשר להעביר לפרטיים.

    - כל המתכונים נמדדים בכוסות מדידה של 180 מ"ל [חד פעמי פשוט]

    וכמובן, תודות:

    -תודה למשפחתי היקרה, שפני ניסיון בטעימות. תודה שטעמתם. תודה שהערתם. תודה גם שפירגנתם. זה בסדר גם שלא תמיד אהבתם...

    -תודה גדולה שמורה לאמא שלי שאת הנתינה מכל הלב למדתי ממנה.

    -תודה לביתי היקרה על האפשרות להשתמש במצלמה שלה, ותודה שצילמת בשבילי כשאני לא הצלחתי לצלם טוב מספיק.

    -השנה הוספו מתכוני אורח- מתכונים מאת נשים אחרות. תודה לכל המתנדבות, הקב"ה ימלא שכרכן

    -תודה ענקית לחברתי היקרה והמיוחדת, הגרפיקאית האלופה איידי וייס שעשתה את עבודתה בשקט, בחכמה ובכישרון רב. כבר לפני מספר חוברות ביקשה לערוך חוברת ואני, בשיכחתי הרבה, שכחתי שביקשה. הפעם ב"ה זכרתי וזכות גדולה היא עבורי העיצוב שלה. תבורכי. את שותפה מלאה לחוברת הזו.

    -תודה לחברותיי מאחת הקבוצות שנאלצו לראות את התמונות בתקופה האחרונה גם כשהיו מאוד רעבות. תודה על ההערות. תודה שהייתן שם בשבילי בעצה טובה ובפרגונים. נתתן לי כוח להמשיך.

    -תודה לאנשים טובים שמלווים אותי בחיי ונותנים לי כוח ודחיפה להמשיך הלאה במה שאני עושה. ימלא ה' שכרם

    -ומעל הכל תודה לבורא העולם שנתן בי את הכוח, העניק לי את המתנה המופלאה של היכולות במטבח. אני מקווה שאני עושה נחת להקב"ה במקום הזה.

    העני



    אה,
    מצאתם טעות הקלדה? אפשר לדלג הלאה. מן הסתם תצליחו להבין למה הכוונה. אין צורך לרשום כאם באשכול אודותיה.
    בן אדם אני. בן אדם פשוט. טעויות הקלדה הם חלק ממני. כמעט סימן היכר. וגם אם אעבור על הכתוב עשר פעמים, העין שלי את רובם לא תקלוט
    אז לא נורא, יחד עם המתנה הכל כך משתלמת הזו [כן אני יודעת שאין הנחתום מעיד וכו', אבל יש כאן גם מתכוני אורח וגם גרפיקאית אלופה על העיצוב], קיבלתם קצת טעויות הקלדה. נראה לי שווה בכל זאת.


    כרגיל, אם יש שאלות, אני כאן. [כשאני כאן]

    בעז"ה, עובדת על חוברת לחגים תשפ"ו הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, אמן.

    השנה, החלטתי להוסיף מיזם נחמד בחוברת.
    החוברת מכילה 8 קטגוריות.
    בכל קטגוריה אני רוצה להוסיף "מתכון אורח". מתכון ממישהו אחר, לא מתכון שלי. אבל מתכון מנצח!
    מה שאומר שאם נראה לכם שיש לכם מתכון מעולה לאחד הקטגוריות הרשומות מטה, רשמו כאן את הקטגוריה המתאימה בתגובה. כל שצריך לעשות זה לרשום את הקטגוריה. מעבר לזה כבר אפנה אליכם. במידה ואקבל מספר מתכונים לקטגוריה אחת, אבחר את מה שנראה לי הכי מתאים, לפי פרמטרים שלי. וכמובן מראש אומרת- שום דבר לא אישי. בהמשך נביא כאן באשכול את המתכונים שנשלחו ולא נכנסו לחוברת.

    מה צריך להביא בסופו של דבר?
    -מתכון שלך. לא משהו מהרשת. מתכון כזה שאת יכולה לרשום עליו שם שלך בלי לחשוש שלקחת משהו מהרשת...כדי שלא נכנס לבעיות של הפרת זכויות יוצרים, ובכלל...זה הכיף!
    זה הזמן לנסות ולהתנסות כדי להגיע למתכון מצויין משלך. אפשר להתבסס על מתכון שאינו שלך אבל חייב להיות בו משהו שיהפוך אותו לשלך. שינוי מהות מספיק.

    -תמונה

    עד מתי אפשר לנסות להכניס מתכון לחוברת?
    יום ראשון הבא בעז"ה.

    מה תרוויח מי שהמתכון שלה ייכנס לחוברת?
    -חסד עם נשות ישראל בכל העולם [!!!]
    -סיפוק
    ו???? נו, באמת? חוויה נחמדה של מתכון שמצטרף לחוברת גדושה במתכונים מצויינים, כולל הרבה חדשים.
    אז בעצם למה את מחכה?
    רשמי לי כאן בתגובה רק את הקטגוריה שבה תרצי להכניס מתכון

    אה, כן, מה הקטגוריות?
    1. מנות פתיחה
    2 מנות עקריות [דגים, עוף, בשר וכו']
    3. תוספות
    4. סלטים וירקות
    5. קינוחים
    6. עוגות ועוגיות
    7. ללא גלוטן
    8. מאפים [לא עוגות]

    ועוד דבר אחד-
    המתכונים יעלו בשם האמיתי ולא בשם הניק היות והחוברות שלי מופצות הרבה גם מחוץ לפרוג.
    אפשרי בדיעבד גם רק ראשי תיבות, אבל תהיה העדפה לשם מלא.


    אם יש עוד שאלות אני כאן בעז"ה.

    בשם ה' נעשה ונצליח.
    מקבלת בברכה את פניה של הניקית @רוחי בלבוחי המצטרפת אלי בניהול הפורום הזה.

    ראשית אודה מכל הלב לניקית @shira bira שעמדה לצידי בניהול מאז הקמת הפורום, בבנייתו, במסירות, יעילות ומקצועיות. תודה על עזרתך בבניית הפורום מהחל, תודה על הגיבוי שנתת לי מכל הלב, על מקצועיות, הבנה, וסיוע בעיצוב סגנון הפורום. חלק גדול מקיום הפורום הזה היום, נזקף לזכותך. ה' ישלם שכרך.

    בטוחני שהמנהלת הנכנסת המביאה איתה המון ידע, מקצועיות, אכפתיות ובעיקר לב, תסייע בהאצת הפורום והנפתו עוד לתועלת הכלל.

    בתקווה לשיתוף פעולה פורה שיביא לשגשוג הפורום והבאתו למקסימום היעילות שלו


    באיחולים לפתקא טובה לכולם
    שוב ערב יו"כ.

    חושבת על השנה שחלפה. על הפורום ששירת אלפי גולשות, הביא מתכונים, רעיונות, מנות מכל הסוגים להרבה מאוד בתים בישראל.

    לוחשת תודה לבורא העולם על עוד שנת שגשוג של הפורום. מודה על עוד ימים, שבועות וחודשים של זכות להביא לנשות ישראל במה נקיה של עידוד, סיוע והצלחה במטבח.

    ובתוך כך גם מבינה שמטבע הדברים, יתכן ויש נשים שקצת נפגעו השנה. אם זה בגלל שמירה על הסדר הטוב ואכיפת חוקי הפורום וחוקי פרוג הכלליים, אם זה מענה שאולי נתתי בקוצר רוח [קורה, בן אדם וכו'], אם זה הודעה של מישהי שנמחקה/נערכה מסיבות אלו ואחרות, וכתוצאה מכך היו אי אלו הרגשות לא נעימות.

    חשוב לציין, אין כאן שום דבר אישי כמובן. הכל נעשה מרצון להיטיב עם הכלל במקסימום האפשרי. בדרך היעילה, הנעימה והנכונה ביותר. מתוך שמירה על צביון הפורום שיהיה כזה שמתאים לנו, נשות עמ"י, לגלוש בו.
    המטרה היחידה העומדת לנגד עיניי היא להביא את הטוב ביותר, בצורה הטובה ביותר ובאופן שיענה על דרישות ההלכה בגלישה בצורה המדוייקת ביותר.

    לפעמים, המטרה הזו מביאה למחיקה של הודעות שאינן ענייניות, יש כאן פורום שחשוב לשמור בו על שיח ענייני היות והוא פורום כללי שנהנים ממנו גם גברים, על אף שלכאורה רובינו כאן- נשים.

    לפעמים, נמחקות הודעות שלא תואמות את הכללים. כללי הפורום- המופיעים בבירור בראש הפורום, וכללי פרוג הכלליים.

    לפעמים, נערכות הודעות מתוך צורך להישאר בקו שהותווה לפורום.

    לפעמים הרצון של חלק מהגולשים לא נענה, מכלל השיקולים שסביב. יש כאן בפורום ב"ה אלפי משתתפים, קשה עד בלתי אפשרי לרצות את כולם. כל אחד ודעותיו הוא. כל אחת ורצונותיה, והשקפתה לגבי נושאים כאלו ואחרים בפורום.
    כל אלו, עלולים לעיתים להביא להרגשה לא נעימה.

    ההרגשה הלא נעימה הזו- היא גם מנת חלקי. בכל פעם שעלי לערוך הודעה או למחוק אחת כזו, אני עושה זאת בכאב לב גדול, אבל מתוך תחושה אמיתית של שליחות למען הכלל. אני מבטיחה שהכל נעשה מתוך רצון כן ואמיתי להגיע למירב הבקשות ולהביא את המיטב.
    ובכל זאת.

    על כן, בזמן זה של ערב יו"כ, אני מבקשת מחילה מכל מי שנפגע ממני ומהניהול דכאן. מפעולה כזו ו אחרת שבה נקטתי.
    אם נפגעתם- אשמח שתמחלו בלב שלם. לא היו כאן מעולם מניעים אישיים. כך דרכם של אנשי ציבור, בעבודתם יש מי שלעיתים נפגע למרות כל הרצונות הטובים.

    ואם נפגעתם ואתם רוצים ליידע אותי על כך, אשמח לשוחח באישי.

    בתקווה גדולה לגמר חתימה טובה לכולם
    לשנה שבה יתקבלו כל התפילות ויתמלאו כל המשאלות לטובה, ובהודיה על העבר ובקשה מבורא עולם על העתיד.

    וכמובן,
    כמנהלת, יש ונפגעתי אני מהודעות שונות, והריני מוחלת וסולחת בלב שלם לכולם.

    בתפילה שלא תבוא קלה על ידינו לעולם.

    גמר חתימה טובה
    רק שנה חלפה מערב החגים תשפ"ד.
    עמדנו אז, בישלנו, אפינו, הכנו, אפילו התרגשנו. עוד שנה חלפה. ותבוא עוד אחת והלוואי לברכה.
    עמדנו בראש השנה וביום כיפור, ביקשנו, התפללנו, המלכנו את בורא העולם עלינו, זכרנו שהוא יחיד ואין בלתו, תקענו בשופר ורעדו הלבבות.

    בני אשכנז שבינינו, ומיעוט מבני ספרד, בכו ברגע השיא של תפילות ראש השנה ויום הכיפורים. "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיוֹם (צוֹם) כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ. וּמִי לֹא בְקִצּוֹ...מִי בַחֶרֶב...מִי יָנוּחַ. וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר"
    ובהמשך בסדר זכרונות "וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹיֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב, וְאֵיזוֹ לַשָּׁלוֹם..."

    האם הקדשנו למילים אלו מחשבה מיוחדת מעבר לתפילה בכל שנה? האם היה מישהו בינינו שחשב שהמילים הנוראות האלו תקבלנה השנה משמעות מוחשית כל כך? תקומנה ותעמודנה מולנו, עקובות מדם, משמיעות קול זעקה ואזעקה, עטופות בכאב, צער, יגון, סבל שמילים מתגמדות מולו? האם היה אי מישהו מתוכנו שהעלה בציורו, בדמיונו, את המשמעות שתהיה למילים האלו כשנקרא אותן בשנה זו, שנת תשפ"ה?

    אני לפחות, לא העליתי בדמיוני עד כמה המילים האלו תכאבנה לנו השנה יותר מכל שנה. עד כמה אביט בהן ובליבי תרבוץ אבן כבדה של "מדוע לא בכיתי יותר בשנה שעברה במילים האלו?"

    כי בא שמחת תורה, החג שבו רקדנו עם התורה, תורת חיים, היום שבו שרנו להקב"ה "אמת אתה הוא ראשון, אמת אתה אחרון ומבלעדך אין לנו מלך גואל ומושיע", החג שהשמחה בו פורצת גבולות ועולה עד לכסא הכבוד, ושבת משוש ליבנו ונהפך לאבל מחולנו..."

    מי פילל אז, בעת שעמדנו בעזרת הנשים והתרגשנו מול עזרת הגברים הרוקדת ושרה בהתלהבות, מול ספרי התורה, והילדים הנרגשים בקפיצת "משה אמת ותורתו אמת", מול הקטנטנים שהצטופפו תחת הטליתות ב"כל הנערים", שהשנה הזו תהיה שנה של כאב, אובדן, סבל, טירוף הדעת, נדודים, עקירה, ארעיות, רעש תותחים וקולות מרגמה וטילים, בכי מספדים, לוויות דבר יום ביומו, שבי, ייסורים, דמעה ודמע, נדודי שינה
    של הורים שליבם בשבי, אזעקות בלי סוף, שכול, וריח חריף של דם.

    ואם לא די בכל אלו, קפץ עלינו רוגזם של שונאי הדת, המבקשים לעקור את השורש הרוחני, לפגוע בציפור הנפש של העם היהודי, לומדי התורה. ברוח החיה ומחייה, המגנה ומאצילה מכוחותיה על לוחמי הקרב בחזית. לפלג, להעמיק את הקרע העמוק כבר כל כך, לשסוע שסע, לקרוע את האחדות, ליטול מהעם היהודי את ה"כאיש אחד בלב אחד".

    לא אשת דברים אני, אישה ככל נשות ישראל. אבל הלב, לב יהודי. לב שנושא בעול יחד עם כולם את הכאב, את חלקי הצער המשותף של העם כולו, ואת החלקים של ציבור לומדי התורה.
    וככזו, תקבלנה כל אותן המילים שאמרנו בשנה שעברה, שבכינו בהן כבכל שנה, משמעות עמוקה יותר. אמיתית. מציאותית. כזו שעומדת לנו מול העיניים, יושבת לנו בלב, מכה בנו בכדי לעורר אותנו.


    אין לי ספק כי בשנה זו, בעת שנעמוד בתפילות ראש השנה ויום כיפור, יעמדו לנו בראש כל אותם האסונות הקשים שפקדו את העם שלנו בשנה החולפת, תשפ"ד. נשמע את קול הבכי, את קול הזעקה, המספד, את קולות המלחמה, מלחמת הרשע מול העם הנבחר, ומלחמת הרוח. נרגיש את הסבל, את הכאב. ומי מתוכנו שנעקר מביתו, שחווה את הכאב מקרוב ממש, יחיה את המילים האלו בעוצמה חזקה אף יותר.

    והלוואי ונזכה שתהיה השנה הזו שנה טובה, שנה מתוקה, שנה של בשורות טובות, שנה של ישועות לכלל ולפרט, שנה של שקט ושלווה, שנה של מגורי קבע, שנה של מנוחת הנפש והדעת, שנה של ברכה ושפע, שנה שיתקבלו בה התפילות, שנה שלא נזדקק בה להתעורר בדרכים קשות, שנה של גאולה אמיתית, שנה שיירפא בו הלב הפועם בקרב העם שלנו, שנה שבה ייהפך אבלינו למחול.
    שנה בה "ידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים"
    ------
    אני נרגשת להגיש לכם את החוברת הזו.
    החוברת מאגדת בתוכה מתכונים מכל הסוגים. כאלו שיוכלו להרכיב להם ארוחות חג משובחות. אבל מעבר לזה, זו חוברת שמאגדת בתוכה את הלב ואני מקווה שתרגישו אותו בין הרכיבים, הוראות ההכנה, והתמונות.

    מאמצים רבים הושקעו בחוברת.
    היא לא היתה מתוכננת. לא היתה לי תכנית להוציא חוברת השנה. עומס החיים. עומס הלב מהמתרחש סביבנו, חוסר השלווה שעוטף אותנו, כל אלו ועוד היו מקלות בגלגלי העשייה, ולא חשבתי להתחדש בחוברת נוספת השנה.
    אלא שאז, יצא לי להתקשר למישהי בענין שאינו נוגע כלל למתכונים. אבל זו, ברגע ששמעה מי מעבר לקו, זרקה לי משפט שמולו לא יכולתי לעמוד. "וואי, כל שנה אני מחכה לחוברת מתכונים שלך. הם בשימוש אצלי כל הזמן. והמדור ללא גלוטן, עליו אני מודה במיוחד, אני והבת שלי, נטולת הגלוטן". דברנו מה שדברנו. סגרתי את הטלפון וידעתי, אני לא מוותרת, גם לא השנה. יהא העומס אשר יהיה, חוברת תהיה.
    וישנה, ב"ה.

    אז תודה לך אישה יקרה שהיית השמן שהניע בסופו של דבר את גלגלי העשייה.

    בשמי ובשם כל נשות עמ"י באשר הן שהחוברת הזו בידיהן.

    ורק בקשה קטנה יש לי.
    בעת שתכינו מתכונים מתוך החוברת הזו, תתפללו לשלום החטופים, להשבתם הביתה, להבאתם לקבר ישראל של אלו שאינם עוד בין החיים. לחזרתם הביתה לשלום של החיילים הלוחמים בחזית, להצלחתם של חיילי הרוח שבישיבות ובכוללים שכח תורתם ותפילותיהם מזינים את חיילי החזית..

    ואם יורשה לי, בקשו במיוחד עבור אלו הקרובים לליבי,
    גדעון בן אירית
    עמוס בן אירית
    משה נחום בן פנינה פעסיל
    מיטל בת פרח

    שיחזרו הביתה לשלום.
    ------
    כמה הערות:
    -בחוברת הושקעו מאמצים רבים, אך טעויות אנוש עלולות ליפול בה. אני מתנצלת עליהם מראש.
    -כל המתכונים במדידה של כוסות חד פעמי לשתיה קרה, 180 מ"ל אלא אם כן צוין אחרת
    -השתדלתי לרשום בראש כל מתכון מהם תנאי האחסון האופטימאליים שלו, לתועלת כולם
    -החוברת ניתנת להעברה לאנשים פרטיים. בהעברה לקבוצות יש לקבל אישור ממני. העברה בלי אישור לקבוצה היא גזל. בבקשה, אל תגרמו לי עוגמת נפש, ואל תעבירו לקבוצות מבלי לקבל את אישורי.
    ------

    תודה מיוחדת לאסנת זליגר, שכנה מתוקה במיוחד שהתנדבה לצלם לי את עוגת הבאונטי עוגת שכבות הקוקוס ללא גלוטן וסלט החומוס. צלמת אלופה. 0533142607

    שנה טובה ומתוקה.

    העני
    האמת היא שאני אוהבת בטטות.
    אלו הכתומות, הגמלוניות, חסרות הצורה. אלו שתמיד יקרעו לי את השקית של הירקות עם השפיץ שבקצה שלהם.
    אני אוהבת אותן במרק.
    אוהבת אותן צלויות בתנור עם מעט דבש.
    אוהבת אותן עם ירקות נוספים באנטיפסטי.
    אוהבת בתוך בלינצ'ס, ומתחת כבדי עוף
    ובסלט עם חצילים
    וכצ'יפס בסלט חסה.
    ועם עוף
    ודג
    ובתנור עם גבינה מלוחה…
    ו…
    למי שעוד לא הבין, אני אוהבת אותן בכל צורה.
    אחד החביבים עלי.

    הבטטה היא ירק שורש עשיר בעמילן ובסוכר. על אף שרבים נוטים לחשוב שהיא דומה במטען הבוטני שלה לתפוח אדמה, האמת היא, שהיא ממש לא. תפוח אדמה הוא ירק פקעתי. לבטטה הרבה יתרונות בריאותיים על פני תפוח האדמה. היא מכילה הרבה ויטמינים, מגנזיום ואשלגן שמסייע בחילוף החומרים, מסייע לפעילות הלב ומערכת העצבים וכן מחזק את מערכת השרירים. בנוסף היא מכילה כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ובניגוד למה שחושבים, היא לא מאוד משמינה. ואם לבחור בפחמימה, אז היא עדיפה בהרבה מאורז, פסטות, תפוח אדמה וכדומיהם. היא מתאימה גם לסכרתיים, במידה, בזכות הערך הגליקמי הנמוך יחסית שלה- היא לא גורמת לעליות חדות ברמות הסוכר כמו שעושים הרבה מהפחמימות האחרים. בנוסף, הבטטה נחשבת לירק קל לעיכול וכזה שיש בו נוגדי דלקת ולכן היא טובה גם למי שסובל מדלקות בקיבה.
    בקיצור, מומלץ לצרוך ממנה.
    השתכנעתם?
    מעולה.


    עכשיו שימו בצד את כל מה שכתבתי לעיל, כי היום יוצא הבטטה למסע קצת שונה.
    כשחשבתי מה לכתוב ומה להביא לפרוייקט הקולינרי של פרוג, די מהר התקבע המח שלי על בטטה.
    אבל,
    לא רציתי אותן בנאליות.
    לא רציתי אותן בתבשיל
    ולא במרק
    ולא בתנור
    ולא עם עוף
    ולא כפשטידה.

    רציתי בטטה שתבוא לידי שימוש באופן לא שגרתי.
    משהו שיהיה "טוויסט של בטטה"


    כמה שניות של חשיבה וגלגלי המוח שלי התחילו להסתובב מהר. רעיונות עלו וירדו. נביא אותן כמעטפת עם מילוי. אולי כמצע למשהו במקום בצק, ואולי כמילוי לירק אחר.
    הדפתי הצידה את המחשבות המלוחות, כי משהו קטן התחיל לדגדג לי בראש.
    המשהו הקטן הזה גדל, וגדל, וגדל, והפך לעובדה.
    מה הלך שם בראש שלי?
    "תראי העני, הבטטה מוכרת בעיקר בשילוב בארוחות כחלק מהמנה העיקרית, כתוספת ירק או בפשטידה. אבל בעצם, היא מתוקה. ואם כך, אז למה לא להוציא אותה מאזור הנוחות שלה, זה המלוח, ולשתול אותה באזור אחר? למה בעצם לא להכין ממנה קינוחים? מנות מתוקות?"
    למה באמת לא?
    אז זהו.
    שם נעצרו גלגלי המח הבוסריים והחלו לעבוד אלו היותר יצירתיים, כי עכשיו צריך ליצור. להכין משהו, או משהואים, שמשלבים בטטות בגזרה המתוקה. ובעיקר- צריך להמציא מתכונים, לנסות אותם ולראות שהם טובים ומתאימים להגשה לקהל הגולשים דכאן
    ישנתי על זה לילה.
    וזהו.
    ידעתי מה אני הולכת להביא.
    מוכנים לצאת איתי למסע מתוק עם בטטות?
    מוזמנים להצטרף.

    אה, מה נכין?
    3 מנות מתוקות.

    1. פנקייק בטטות
    1737394183117.png

    2. עוגת בטטות עם פקאנים
    1737394129631.png


    3. פאי תפוחי עץ ובטטות מקורמלים.
    1737394238158.png


    את המתכונים תוכלו למצוא בקטגורית המתכונים באתר, כאן:



    המנות עברו את מבחן הטעם של מספר שכנים. "לא, את לא רצינית, לא באמת יש בפנקייק בטטות."
    "אין מצב שבעוגה יש פירה בטטות, אני לא אוהבת בטטות. רגע, אפשר עוד פרוסה?"

    תהיו יצירתיים.
    חומרי גלם יכולים לשנות מטרות. לשנות שימושים. אל תתקבעו על המוכר.
    אם רק תנסו, תגלו עולם מופלא.
    מוצאת את עצמי יושבת מול הפורום הזה, עכשיו, זמן קצר לפני יום הכיפורים.

    אני מניחה, שיש מי שנפגע בהזדמנות זו או אחרת כאן בפורום, באופן כזה או אחר.
    אם זו היתה תגובה נחרצת מדי,
    או מילה שלא היתה צריכה להיכתב,
    או רגע של חולשה שהוציאו אותי לא בסדר מול מישהו, שלא בכוונה, מפאת קוצר רוח שלי,
    או אשכול שנמחק לפי כללי הפורום, אך מי שפתחו, נפגע
    ועוד כאלו מקרים...

    אדם יראה לעיניים
    והקב"ה ללבב
    והוא יודע שאין ומעולם היתה כוונה לפגוע חלילה,
    טובת הפורום, יעילותו, והנאת הגולשים בו, היא הדבר היחיד שנגד עיניי בתפקידי כמנהלת,
    אבל, בן אדם אנוכי, ככל האדם.
    ולפיכך,
    אני מנצלת את הרגע הזה, שיחלוף מהר ויתקדש עלינו יום הכיפורים, כדי לבקש מחילה ממי שנפגע ממני, מניחה שיש, כמובן שלא בכוונה.

    ואם נפגעתם, אשמח שתכתבו באישי כדי שאוכל להתנצל באופן הטוב והנכון ביותר, או שתאמרו בפה מלא שסלחתם.



    בתקווה גדולה להבנה,
    בברכות ואיחולים לגמר חתימה טובה
    ובתפילה שלא נבוא לא לידי חטא ולא לידי עוון בתפקיד הניהול.


    גמר חתימה טובה.
    "עם שוקולד צ'יפס", הוא צועק
    "לא, עם שברי עוגיות", זו היא, בקול רם
    "מה פתאום, חמאת בוטנים זה הכי "IN", כבר מתחיל לכאוב לי הראש מרעשי הרקע

    כולה רציתי להכין עוגה לשבת.

    רגע, שוב רעשים.

    "תכיני עם קרוקנט, יש משהו בפריכות שלו שמשדרג את העוגה. כן, קרוקנט",
    "לא, מה הקשר. שימי בייגלאך שיהיה מתוק-מלוח, זה ממש אופנתי עכשיו"
    "אוף איתכם כולכם. שוקולד צ'יפס לבן וחום. אין על שוקולד. כל השאר זה סתם"
    "ממש. שוקולד צ'יפס זה הכי סתם. בנאלי מיושן. סבתא שלי היתה שמה אותם בעוגה. פקאנים. זה הכי"

    "שקקקקטטטטטט"
    מה? זו אני? כן.

    "שקט שיהיה כאן. חפרתם לי. והראש כואב. ושיגעתם אותי. אולי די? אני אכין עוגה. אשים בה מה שאני רוצה. ואתם- תאכלו אותה, את העוגה, מה שלא אשים בה"

    "חחח, זה בדיוק מה שאמרנו, שתשימי בה מה שאת רוצה"
    "?"

    אה.
    הרעשים באו מתוכי.
    חלק אחד שלי אמר שוקולד צ'יפס, זה החלק המיושן. של פעם. שולפת מהמגירה.
    חלק אחר אמר חמאת בוטנים, זה החלק האמריקאי שבי. תכל'ס אין על חמאת בוטנים. מוציאה מהארון.
    עוד חלק, זה האנין טעם מצדד בעד פקאנים. יש בכלל? יש! מניחה על השיש.
    ומישהו שם בפנים צועק שברי עוגיות. דרך נפלאה לנצל עוגיות שלא נאכלות. מוסיפה גם אותם לערימה המתגבהת על השיש
    ומישהו נוסף- רק בייגלה. אין על המתוק-מלוח הטרנדי. יש בשפע. מוציאה

    מסתכלת על הכל.
    מוגזם. אני חושבת
    ושיהיה כבר שקט. ותפסיקו להתווכח.

    מתחילה להחזיר מהמוצרים למקום.
    מחזירה שוקולד צ'יפס.
    ועוגיות.
    ופקאן

    ומרגישה שמישהו נועץ בי עיניים מאחור.
    ועוד איזה עיניים.
    השוקולד צ'יפס נועץ בי עיניים שחורות ולבנות. העוגיות- עיניים גדולות, עגולות משהו. הפקאן- עיניים סיניות. מלוכסנות. חרדה.

    טוב, טוב.
    רק אל תעשו לי עין הרע.

    מוציאה ה-כ-ל
    שמה הכל בתערובת העוגה.
    שולחת לתנור ונושאת תפילה
    "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום על העוגה, ועל כל הרכיבים ואמרו אמן"

    יצא מופלא!!!!!!
    מעדן אמיתי.
    השילוב של הכל יחד------לא חלמתי לטוב שכזה.

    ובאה השלווה לנפשי
    ------
    עד כאן מעשה שהיה.
    טוב, זה רק סיפור. סיפורון. משהו שקרה יום אחד.

    כשעברתי על המתכונים שלי מהשנה החולפת, נתקלתי במתכון של העוגה הזו, ובמה שכתבתי אז, וכתוב כאן למעלה.
    נתקלתי בזה ומשהו בי הבין שהסיפור הזה קורה כל יום. כל הזמן. כמעט בכל מקום.
    אז נכון, זו לא עוגה, וזה לא בייגלה, או עוגיות סנדוויץ', פקאן או שוקולד צ'יפס. וזה לא כל כך פשוט, ולא קשור לאוכל בכלל.
    אבל מסקנות, אפשר להסיק מכל דבר. מכל מלמדיי השכלתי. גם מסיפורים מוזרים כאלו.
    למה אני מתכוונת?
    ויכוחים. דעות שונות. הבנות אחרות. מנהגים אחרים. הנהגות שונות. דרכים אחרות. מילים וצעקות. השסע בעם שלנו מעמיק. הולך ומתרחב. וזה נכנס גם בתוכנו. הקרע הזה אוכל הרבה חלקות טובות בעם, ומקפל בכנפיו הרבה כאב לב, עוגמת נפש ו---צרות.
    אז שוב, זו לא עוגה. ולא כל כל קל להרכיב הכל יחד. זה לא רק לזרוק את כל החומרים יחד לקערה, לערבב וליהנות מתוצאה מופלאה.
    זה מעבר לזה.
    זה הרבה יותר תפילה
    ועבודה
    ובקשה.
    והבנה. והכלה. של השני. של השני. של האחר. של מי שלא נוהג בדיוק כמוך. של מי שלא נראה בדיוק כמוך. של מי שחושב ממש אחרת ממך. של מי שנראה רחוק מהעולם שלך. של פקאן סיני כשאתה בכלל לא מתחבר לדבר הזה. של מליחות של בייגלה שאתה ממש לא אוהב. או מתיקות של עוגיות שגורמות לך כמעט בחילה.
    אם נרכיב הכל יחד. אם נצליח. אם נוכל למצוא בכל יהודי את נקודת הטוב שבו, ובכל אדם, בכל יהודי, יש טוב. יש בו חלק אלוק ממעל וזה כבר המון טוב. אם רק נשכיל לנסות לראות את הטוב הזה, להתעלם מנקודת הויכוח, נקבל בעז"ה תוצר מופלא. עם חזק ומאוחד. עם שחי ושרד אלפי דורות של מאבקים מולו, יכול לכל - באחדות.
    עושה שלום במרומיו, הוא יתן בנו הכוח לעשות שלום ביננו, והוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמ"י.
    הלוואי ונזכה.

    תודה לבורא עולם על המתת שנתן לי, כל ששלי, ממנו הוא.
    תודה לגרפיקאית המוכשרת
    @syl שלקחה על עצמה את עיצוב החוברת עד לגמר המושלם שלו. מריכה ממש
    תודה לאנשים טובים שפגשתי בחיי שהשכילו לאחד את כל הפיזור שלי.

    שנה טובה
    כתיבה וחתימה טובה לכל עמ"י, כל אחד באשר הוא
    שנה של ברכה, עשיה, הצלחה והארת פנים מעל.
    שנה שיתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה
    ולוואי שיבוא המשיח בשנה זו. הלוואי. אני מאמין.

    העני


    קישור לחוברת >>>


    מתכון לעוגה הנ"ל בפרק העוגות.

    נ.ב. השדלתי מאוד שלא יפלו טעויות במתכונים. אבל בהחלט יתכן שזה קרה.
    כבר העירו שבמתכון דג סלמון עם צ'ילי מתוק רשום בטעות 3 כוסות צ'ילי מתוק במקום 1/3. אז מראש סליחה ואם משהו נשמע לא הגיוני אפשר תמיד לתייג אותי כאן ולשאול
  • 648
  • חידוד נהלים,
    חובה לקרוא

    כמנהלות פורום, לעיתים אנחנו נאלצות לנקוט בפעולות שעלולות, שלא במתכוון, לתת לניק זה או אחר הרגשה לא נעימה, שלא לומר ----רעה.
    בערב ר"ה, אנחנו פונות אליכם משתתפי הפורום בבקשת מחילה מכל מי שאולי נפגע מפעולה זו או אחרת שנעשתה על ידינו או ממילים שנכתבו.
    חשוב לנו לציין כי אין לנו חלילה שום דבר אישי נגד אף אחד מהניקים שכאן.
    בכל פעולה שלנו עומדת לעיננו אך ורק טובת הפורום, מקצועיותו ויעילותו.
    ובכל זאת, למרות הזהירות הגדולה שלנו, ושקילת הפעולות והמילים שלנו רווח מול הפסד, כבני אדם, יש מי שאולי נפגע.
    אז קבלו את בקשת הסליחה שלנו שנאמרת באמת מעומק הלב. ואם משהו אכן נפגע, נשמח שיסלח לנו בפה מלא.

    בהזדמנות זו ברצונינו להודות לכל המעשירים את הפורום במתכונים, ידע, ופרגון.
    שלנו---שלכם!

    ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה
    כתיבה וחתימה טובה
    שנה של צמיחה והצלחה
    שנת בריאות ונחת
    שנה של שלווה ומנוחת הנפש. ושלום.
    שנה שימלאו כל משאלות ליבנו לטובה

    שנת גאולה וישועה.


    מנהלות הפורום
    מאפינס בצל ופטריות

    חייבת לציין שבמתכון הזה יש טיפ שעליתי עליו די בטעות והוא פשוט התברר כטיפ חשוב:
    אחרי שאני מכינה את העיסה, אני משהה אותה כ4-5 שעות עד שהבצל שבתוכה הופך לפחות קשה ויותר רך, והפשטידה הופכת למאפינס אוורירי ולא לפשטידת בצל עם בצל נגיס בתוכה, ואח"כ שולחת לאפיה.
    ההוכחה לכך שזה יצא וואו היתה כששלחתי את המאפינס למישהי שבעלה שונא בצל מובהק (ממש לא מסוגל שזה מופיע באוכל שלו, ואם אין ברירה, הוא פשוט יושב להוציא אחד אחד :D ) והיא סיפרה לי שהוא לא ידע מה השם של הפשטידה ואכל 2 יחידות!!

    טוב, אז הנה המתכון:

    מצרכים:
    4 בצל בינוני קטן
    חבילת שימורי פטריות
    3 ביצים
    1 כוס קמח
    1 כוס מים
    אבקת אפיה
    כף א. מרק בצל \ פטריות
    3 כפות שמן
    פלפל
    מלח
    הכנה: קוצצים את הבצל לקוביות ואת הפטריות לחתיכות מעט קטנות ומערבבים עם שאר הרכיבים
    משהים את התערובת מעל שעתים כדי שהבצל יתרכך.
    מוזגים לתבניות אישיות או לתבנית אינגליש קייק עד 3\4 מהגובה ואופים בתנור בחום של 180 מעלות עד להזהבה, וקיסם שננעץ במרכז התבנית יוצא יבש.
    בתאבון!



    IMG_8696..jpg IMG_8715..jpg

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כג

    אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
    נקרא  8  פעמים
    למעלה