→ המאמר הקודם: שני חברים ושפת בייסיק
בשנות ה־70 שלטה חברת IBM בשוק המחשבים, כשהיא מייצרת שני שליש מהמחשבים בעולם. עם תחילת הופעת המחשבים האישיים והפופולאריות של מחשבי חברת Apple החליטה IBM להיכנס גם לשוק החדש והלוהט. על מנת לחסוך את זמן הפיתוח של המחשב וכדי להיכנס לשוק במהירות, החליטה IBM לבנות את המחשב החדש שלה מרכיבי מדף, היא קנתה רכיבים מחברות שונות והרכיבה מהן מחשב שהיה זול ואטרקטיבי ביחס לשאר המחשבים בשוק.
IBM הייתה זקוקה למערכת הפעלה עבור המחשב החדש שלה, היא פנתה למיקרוסופט שכבר הייתה חברה מוכרת בתחום התוכנה למחשבים אישיים, וביקשה ממנה לפתח עבורה מערכת הפעלה. מיקרוסופט הסכימה לספק ל־IBM מערכת הפעלה, ובהסכם היא הכניסה סעיף שבו היא מוכרת ל־IBM רישיון שימוש במערכת ההפעלה שהיא תספק לה, אך היא משאירה לעצמה את הזכות למכור את מערכת ההפעלה שלה גם לחברות אחרות. מיקרוסופט לא עסקה עד אז בפיתוח מערכות הפעלה, לכן היא קנתה מערכת הפעלה בשם QDOS מחברת תוכנה קטנה וסיפקה אותו ל־IBM, והמחשב החדש של IBM כבש את השוק.
ההחלטה של IBM לבסס את המחשב שלה על רכיבים קנויים – פגעה בה. חברות אחרות שראו את הצלחתה החליטו לחקות את המחשב המצליח שלה, קנו את אותם רכיבים והרכיבו אותם למחשבים "תואמי IBM". חלקן הגדול קנו גם את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט MS-DOS שכזכור השאירה בידיה את הזכות למכור אותו לחברות נוספות. התפוצה הנרחבת של מחשבי IBM והתואמים לה, הפכה את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט לסטנדרט.
מערכת ההפעלה MS-DOS הייתה מבוססת טקסט, המשתמש הקליד פקודות שהמחשב היה מבצע. אך באמצע שנות ה־80 השיקה חברת Apple (אפל) את ממשק המשתמש הגרפי, ומיקרוסופט מיהרה לרכוב על הגל. היא פיתחה מערכת הפעלה חדשה, תוספת של ממשק גרפי שהקל על השימוש, מבלי לוותר על מערכת ההפעלה מבוססת הטקסט, מערכת ההפעלה החדשה קיבלה את השם "חלונות" (Windows). למרות שמערכת ההפעלה שלה הייתה מיושנת מזו של אפל, היא הפכה להצלחה גדולה, בזכות העובדה שהיא פעלה גם על מחשבים חלשים, ושמרה על תאימות לאחור, כך שתוכנות שנכתבו עבור MS-DOS פעלו גם על מערכת ההפעלה החדשה.
בזמן שמפתחי מיקרוסופט עמלו על פיתוחה של Windows 3, הנהלת החברה ביצעה מהלך שהטעה את השוק. מנכ"ל החברה ביל גייטס ואנשיו, טענו שמערכת ההפעלה Windows היא רק פתרון זמני, והחברה מפתחת בשותפות עם IBM מערכת הפעלה חדשה בשם OS/2. כל חברות התוכנה שפיתחו תוכנות עבור מחשבים אישיים, החלו להתאים את התוכנות שלהן למערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט ו־IBM.
בשנת 1990 השיקה מיקרוסופט את Windows 3 מערכת הפעלה חדשנית – היא ניצלה ביעילות רבה את זיכרון המעבד של המחשב ואפשרה להריץ על המחשב תוכנות מורכבות וכבדות. הנראות הגרפית השתפרה משמעותית והפכה את חוויית השימוש לנגישה ונעימה בהרבה. Windows 3 הצליחה מאוד ונמכרו ממנה עשרה מיליון עותקים בתוך שנה אחת.
בזמן ששאר יצרניות התוכנות התאימו את התוכנות שלהן ל־OS/2 מיקרוסופט פיתחה תוכנות עבור Windows 3 ובפרט את תוכנות office המוכרות (וורד, אקסל ופאואר פוינט). בהשקת הפלטפורמה רק התוכנות של מיקרוסופט התאימו עבורה – במשך כמעט שנה לא היו להן מתחרים. בשל העובדה שתוכנותיה תוכננו לעבוד בהרמוניה זו עם זו הן היו אטרקטיביות מאוד וזכו להצלחה. מהלך ערמומי זה הצליח לשטות בשוק כולו. כך פתחה מיקרוסופט פער על מתחרותיה, פער שיהפוך עם השנים לשליטה כמעט מוחלטת בענף כולו.
תמונה א' - IBM-PC 1550 המחשב האישי של IBM, קרדיט: ויקיפדיה CC BY-SA 3.0, Link
תמונה ב' - צילום מסך של שורת הפקודה ב־MS-DOS, קרדיט: מאת TeamY2T - Own work, נחלת הכלל, קישור
תמונה ג' - לוגו אופיס 2019, קרדיט: מאת Microsoft Corporation - https://www.office.com/, נחלת הכלל, קישור
IBM הייתה זקוקה למערכת הפעלה עבור המחשב החדש שלה, היא פנתה למיקרוסופט שכבר הייתה חברה מוכרת בתחום התוכנה למחשבים אישיים, וביקשה ממנה לפתח עבורה מערכת הפעלה. מיקרוסופט הסכימה לספק ל־IBM מערכת הפעלה, ובהסכם היא הכניסה סעיף שבו היא מוכרת ל־IBM רישיון שימוש במערכת ההפעלה שהיא תספק לה, אך היא משאירה לעצמה את הזכות למכור את מערכת ההפעלה שלה גם לחברות אחרות. מיקרוסופט לא עסקה עד אז בפיתוח מערכות הפעלה, לכן היא קנתה מערכת הפעלה בשם QDOS מחברת תוכנה קטנה וסיפקה אותו ל־IBM, והמחשב החדש של IBM כבש את השוק.
מערכת ההפעלה MS-DOS הייתה מבוססת טקסט, המשתמש הקליד פקודות שהמחשב היה מבצע. אך באמצע שנות ה־80 השיקה חברת Apple (אפל) את ממשק המשתמש הגרפי, ומיקרוסופט מיהרה לרכוב על הגל. היא פיתחה מערכת הפעלה חדשה, תוספת של ממשק גרפי שהקל על השימוש, מבלי לוותר על מערכת ההפעלה מבוססת הטקסט, מערכת ההפעלה החדשה קיבלה את השם "חלונות" (Windows). למרות שמערכת ההפעלה שלה הייתה מיושנת מזו של אפל, היא הפכה להצלחה גדולה, בזכות העובדה שהיא פעלה גם על מחשבים חלשים, ושמרה על תאימות לאחור, כך שתוכנות שנכתבו עבור MS-DOS פעלו גם על מערכת ההפעלה החדשה.
בזמן שמפתחי מיקרוסופט עמלו על פיתוחה של Windows 3, הנהלת החברה ביצעה מהלך שהטעה את השוק. מנכ"ל החברה ביל גייטס ואנשיו, טענו שמערכת ההפעלה Windows היא רק פתרון זמני, והחברה מפתחת בשותפות עם IBM מערכת הפעלה חדשה בשם OS/2. כל חברות התוכנה שפיתחו תוכנות עבור מחשבים אישיים, החלו להתאים את התוכנות שלהן למערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט ו־IBM.
בשנת 1990 השיקה מיקרוסופט את Windows 3 מערכת הפעלה חדשנית – היא ניצלה ביעילות רבה את זיכרון המעבד של המחשב ואפשרה להריץ על המחשב תוכנות מורכבות וכבדות. הנראות הגרפית השתפרה משמעותית והפכה את חוויית השימוש לנגישה ונעימה בהרבה. Windows 3 הצליחה מאוד ונמכרו ממנה עשרה מיליון עותקים בתוך שנה אחת.
תמונה א' - IBM-PC 1550 המחשב האישי של IBM, קרדיט: ויקיפדיה CC BY-SA 3.0, Link
תמונה ב' - צילום מסך של שורת הפקודה ב־MS-DOS, קרדיט: מאת TeamY2T - Own work, נחלת הכלל, קישור
תמונה ג' - לוגו אופיס 2019, קרדיט: מאת Microsoft Corporation - https://www.office.com/, נחלת הכלל, קישור