מודה שלא אמרתי מילה. חס וחלילה.
הקשבתי לבעל קורא, שום הגה נוסף.
אבל מאחוריי ישב לייבל'ה הליצן. משועמם. גמר לנייעס עם כולם, ואז נזכר בי. טופח לי על השכם, מגחך: נו, נתן. אז גם השבוע יהיה לך פעקל'ע?
לא עניתי, שא!!!
אבל ההוא לפניי בבית הכנסת, ג'ינג'י תמיר ומנומס, כן הגיב, משם לכאן, שניהם דיברו. מטורפים.
כך או כך, ההוא באמת לא הבין. אתה יושב כל שבוע לכתוב דברים? ושולח לאנשים בחינם? למה?
אז ראשית כל סימנתי לו שיחכה עם השאלות עד אחרי התפילה, ושנית שלא כדאי לו לבוא באמצע קריאת התורה כי התפילה התחילה כבר שעתיים קודם, ושלישית, השאלה שלו כבר ניקרה בראשי בשארית התפילה.
למה, למה באמת יש לי רשימת תפוצה?
עכשיו, כמו שכולכם יודעים, ג'ינגים הם אנשים נורא דביקיים. ככה שלא היה שום ספק שעוד ועוד אנשים, גם כאלו שאינם ג'ינג'ים - יתחילו להקשות בדיוק את אותן קושיות.
וכצפוי, בתוך ימים בודדים, הרבה אנשים התחילו לדוש בנושא.
גם פה בפרוג שלנו, בפורום איש את רעהו, היה דיון גדול בנושא. מה הטעם באמת? איפה הרווח? מה גורם לאנשים שפויים לשבת ולכתוב מידי שבוע ווארטים לפרשת השבוע / בדיחות / דרשות / איומים/ הגיגים / פעקל'ע - ולשלוח במייל לקבוצת תפוצה?
אי לכך, חשבתי לספר את הדברים מהזווית שלי, אם כי ברור שהיא רק שלי. כלומר, יש מן הסתם עוד אלפי בעלי רשימות תפוצה, ולכל אחד מהם טעמו שלו.
ראשית לכל, הרווח. הרווח המיוחל. איפה הוא.
ובכן, כמה תשובות בדבר.
א.
הרווח מסתמא יגיע מתישהו בעתיד. לא מדובר במוצר שנמכר מהיום להיום, אלא בהשקעה לטווח ארוך. אתה צריך לשבת ולהשקיע, לכתוב, לערוך, להקפיד על תוכן מרתק ומקורי (זו השאיפה, לפחות), ולצבור מעגל קוראים. ועם הזמן, אחרי שיש לך ביד רשימה גדולה ודשנה, גם תמצא הדרך להרוויח.
איך?
אמממ. האמת שאני לא יודע, אבל יכול להציע כמה דרכים. אפשר למשל להציע פרסומות, או מכירות על בסיס אחוזים, או סתם כך להרוויח שהשם שלך יהיה מוכר בציבור, ואולי דרך כך יגיעו אליך עבודות.
חשוב לומר, אין שום בטחון שזה אכן יקרה.
ב.
לא כל דבר קשור לכסף.
בואו נחזור על המשפט הזה שוב פעם, ושוב פעם.
לא הכל זה כסף.
מותר לבנאדם לעשות משהו שמהנה אותו, מספק אותו, ממלא אותו שליחות.
למעשה, לא רק שמותר, אלא גם חובה. יונתן ליפשיץ, המעצב הבינלאומי הידוע, אמר פעם לאחד מידידיו ש, ציטוט: "המעצבים הטובים בעולם, הם אלו המקפידים לבצע פרוייקטים רבים שלא לצרכי רווח. פרוייקטים חופשיים ללא הכתבות מבחוץ. לצורך תחרויות, פילונטרופיות, חידוד עצמי, וכדומה".
יכול להעיד שיש בזה המון. המון.
כי תכל'ס, ברגע שבנאדם נעול על להרוויח כסף, הוא לא מסוגל ליצור דברים בחופשיות, ולקדם את הכישרון שלו. ברגע שהוא מניח לחלוטין לחיפוש אחרי הצדקה כלכלית, מחליט עם עצמו שאין לו שום בעיה לעמול בשביל ליצור משהו טוב שיעמוד בזכות עצמו - הוא יכול להגיע למחוזות רחוקים.
ג.
ואחרון חביב.
תרומה לאנושות!
כן. מותר ואפשר לקחת על עצמנו משהו, להמציא מאפס, ואז להתמיד בו ולעבוד עליו, וכל זה כדי לתרום לאנושות.
בעלי רשימות תפוצה לא מכירים בכלל את הקוראים שלהם, אין להם שמץ של מושג מי הם, ואף על פי כן. איזה כיף לדעת שאי שם יש אנשים שקוראים ונהנים מהחומר שהם הפיקו, ומעריכים ושמחים לקבל אותו בחינם. היישר למייל.
ד.
טוב, פה מיציתי את טיעוניי.
אם יש לכם רשימת תפוצה כלשהי, או שתכננתם לעשות כזו, או שהייתה לכם כזו, מה לדעתם הגורם, הכוח שמניע כדי לעמול ולקדם אותה?
אנא כתבו את דעתכם, אל תהססו כלל.
הקישו על מקלדתכם במהירות, פך פך פך. בטאו את כל מחשבותיכם. השרת החדש של פרוג גדול וחזק ולא יקרוס גם אם תכתבו באמת את כל התזה שלכם.
נ.ב.
השורה על הג'ינג'ים נכתבה בהומור.
אנשים ג'ינג'ים יכולים להיות טובים, רעים, בעלי טאקט או בלי. אין באמת קשר בין צבע השיער לאיכות החומר שנמצא מתחת הקרקפת.
הקשבתי לבעל קורא, שום הגה נוסף.
אבל מאחוריי ישב לייבל'ה הליצן. משועמם. גמר לנייעס עם כולם, ואז נזכר בי. טופח לי על השכם, מגחך: נו, נתן. אז גם השבוע יהיה לך פעקל'ע?
לא עניתי, שא!!!
אבל ההוא לפניי בבית הכנסת, ג'ינג'י תמיר ומנומס, כן הגיב, משם לכאן, שניהם דיברו. מטורפים.
כך או כך, ההוא באמת לא הבין. אתה יושב כל שבוע לכתוב דברים? ושולח לאנשים בחינם? למה?
אז ראשית כל סימנתי לו שיחכה עם השאלות עד אחרי התפילה, ושנית שלא כדאי לו לבוא באמצע קריאת התורה כי התפילה התחילה כבר שעתיים קודם, ושלישית, השאלה שלו כבר ניקרה בראשי בשארית התפילה.
למה, למה באמת יש לי רשימת תפוצה?
עכשיו, כמו שכולכם יודעים, ג'ינגים הם אנשים נורא דביקיים. ככה שלא היה שום ספק שעוד ועוד אנשים, גם כאלו שאינם ג'ינג'ים - יתחילו להקשות בדיוק את אותן קושיות.
וכצפוי, בתוך ימים בודדים, הרבה אנשים התחילו לדוש בנושא.
גם פה בפרוג שלנו, בפורום איש את רעהו, היה דיון גדול בנושא. מה הטעם באמת? איפה הרווח? מה גורם לאנשים שפויים לשבת ולכתוב מידי שבוע ווארטים לפרשת השבוע / בדיחות / דרשות / איומים/ הגיגים / פעקל'ע - ולשלוח במייל לקבוצת תפוצה?
אי לכך, חשבתי לספר את הדברים מהזווית שלי, אם כי ברור שהיא רק שלי. כלומר, יש מן הסתם עוד אלפי בעלי רשימות תפוצה, ולכל אחד מהם טעמו שלו.
ראשית לכל, הרווח. הרווח המיוחל. איפה הוא.
ובכן, כמה תשובות בדבר.
א.
הרווח מסתמא יגיע מתישהו בעתיד. לא מדובר במוצר שנמכר מהיום להיום, אלא בהשקעה לטווח ארוך. אתה צריך לשבת ולהשקיע, לכתוב, לערוך, להקפיד על תוכן מרתק ומקורי (זו השאיפה, לפחות), ולצבור מעגל קוראים. ועם הזמן, אחרי שיש לך ביד רשימה גדולה ודשנה, גם תמצא הדרך להרוויח.
איך?
אמממ. האמת שאני לא יודע, אבל יכול להציע כמה דרכים. אפשר למשל להציע פרסומות, או מכירות על בסיס אחוזים, או סתם כך להרוויח שהשם שלך יהיה מוכר בציבור, ואולי דרך כך יגיעו אליך עבודות.
חשוב לומר, אין שום בטחון שזה אכן יקרה.
ב.
לא כל דבר קשור לכסף.
בואו נחזור על המשפט הזה שוב פעם, ושוב פעם.
לא הכל זה כסף.
מותר לבנאדם לעשות משהו שמהנה אותו, מספק אותו, ממלא אותו שליחות.
למעשה, לא רק שמותר, אלא גם חובה. יונתן ליפשיץ, המעצב הבינלאומי הידוע, אמר פעם לאחד מידידיו ש, ציטוט: "המעצבים הטובים בעולם, הם אלו המקפידים לבצע פרוייקטים רבים שלא לצרכי רווח. פרוייקטים חופשיים ללא הכתבות מבחוץ. לצורך תחרויות, פילונטרופיות, חידוד עצמי, וכדומה".
יכול להעיד שיש בזה המון. המון.
כי תכל'ס, ברגע שבנאדם נעול על להרוויח כסף, הוא לא מסוגל ליצור דברים בחופשיות, ולקדם את הכישרון שלו. ברגע שהוא מניח לחלוטין לחיפוש אחרי הצדקה כלכלית, מחליט עם עצמו שאין לו שום בעיה לעמול בשביל ליצור משהו טוב שיעמוד בזכות עצמו - הוא יכול להגיע למחוזות רחוקים.
ג.
ואחרון חביב.
תרומה לאנושות!
כן. מותר ואפשר לקחת על עצמנו משהו, להמציא מאפס, ואז להתמיד בו ולעבוד עליו, וכל זה כדי לתרום לאנושות.
בעלי רשימות תפוצה לא מכירים בכלל את הקוראים שלהם, אין להם שמץ של מושג מי הם, ואף על פי כן. איזה כיף לדעת שאי שם יש אנשים שקוראים ונהנים מהחומר שהם הפיקו, ומעריכים ושמחים לקבל אותו בחינם. היישר למייל.
ד.
טוב, פה מיציתי את טיעוניי.
אם יש לכם רשימת תפוצה כלשהי, או שתכננתם לעשות כזו, או שהייתה לכם כזו, מה לדעתם הגורם, הכוח שמניע כדי לעמול ולקדם אותה?
אנא כתבו את דעתכם, אל תהססו כלל.
הקישו על מקלדתכם במהירות, פך פך פך. בטאו את כל מחשבותיכם. השרת החדש של פרוג גדול וחזק ולא יקרוס גם אם תכתבו באמת את כל התזה שלכם.
נ.ב.
השורה על הג'ינג'ים נכתבה בהומור.
אנשים ג'ינג'ים יכולים להיות טובים, רעים, בעלי טאקט או בלי. אין באמת קשר בין צבע השיער לאיכות החומר שנמצא מתחת הקרקפת.