סיפור בהמשכים לכתחילה

[מריומה~]

כפילות---

 

[נדיבה]

למה את כועסת? אם הני תרצה תגיב ואם לא תרצה לא תגיב. למה את קשורה לזה?
נדמה לי שכתבה שהיא עובדת עם אנשים [אז חשבתי שזה בטיפול] בכל מקרה מצטערת שזה הפריע לך ועדיין זה פורום של כתיבה חופשית. לא?

 

[הני ר.]

הני ר. אני קוראת מרותקת ומבולבלת - את סופרת או לא? את מטפלת רגשית ? יש ספר אין ספר יהיה המשך? כי נשאבתי לחלוטין. זה מהמם, סוחף ומרתק. תחכימי אותי בבקשה! פליז!!!

לא סופרת.
אם כי חומרים שלי פורסמו בכל מיני מקומות תחת שם עט.
עובדת עם אנשים בכל מיני תחומים.
אני ממשיכה לכתוב והיה ואגיע ל"ספר" אשמח מאד לערוך [!!] ולהוציא.

ההערה שלי לא היתה לגבי זה שיש רק זירה אחת בסיפור, אלא שכל הזירה היא רק דו שיח. מתרחש בבית אחד ועוד קצת בבית הסבא.

ולכן זה משעמם מידי?
יש עוד 2 דמויות לא מרכזיות שלהן חיים שלמים.
יספיק?

 

[נדיבה]

זה מרתק הני ממש יפה ותמשיכי להביא לנו פרקים.
יש בך רגישות ונעימות לצד כתיבה מהממת, מרתקת ונותנת המון חומר למחשבה עלי והצליחי.

 

[פירי]

ולכן זה משעמם מידי?
יש עוד 2 דמויות לא מרכזיות שלהן חיים שלמים.
יספיק?

לא יודעת אם ההגדרה היא "משעמם". אבל זה לא מחזיק ספר, לדעתי. גם אם יהיו עוד זירות כאלו.

 

[RACHELIZ]

נגיד לדוגמא, בפרק האחרון, כשיש אזכור של המעשה עם בית החולים - לכתוב את הקטע כסיפור, במקום משפט קצר של זכרון.

 

[shevi123]

נגיד לדוגמא, בפרק האחרון, כשיש אזכור של המעשה עם בית החולים - לכתוב את הקטע כסיפור, במקום משפט קצר של זכרון.

מסכימה איתך לגמרי.
חושבת שאפשר גם להרחיב את זה יותר...
לתת יותר סצנות מהחיים שלהם, מעבר לדו שיח.
שנראה אותם בלייב, מה שנקרא.
נרגיש אותם בחיים עצמם. לא רק מהדיבור ביניהם.
נראה לי שזה יכול ממש להוסיף ולהעצים את הסיפור ואת החיבור.

הסיפור שלך מדהים, הני.
נוגע חזק ועמוק בלב. במקום שלא ממש מגיעים אליו.
הדיבור הישיר, החשוף והכנה, מדהים ונותן לי להרגיש זבוב על הקיר.

מחכה כבר לפרק הבא.
ותודה על היצירה. מרגישים את ההשקעה, הלב והידע

 

[אשר שרבר]

נהדר, (מסכים לחריגוּת הסצנה בלידה) נהנה מכל פרק שעולה



עריכת הנהלה: להמשך הסיפור