חידה חידה יפה!

  • הוסף לסימניות
  • #4
הפיתרון
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם כל כך משעמם פה אז אני יעלה חידה!

אחד רצח את אשתו ביער והלך לבית שלו ואין שום דרך לגלות שזה הוא ויתקשרו אליו ואמרו לו שאישתו נירצחה והוא הגיע לשם וישר עצרו אותו למה??
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
7 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

כשהבנתי מה זו גאולה, קצת התאכזבתי והתמרמרתי.

הרגשתי שזה מידי 'אחר' ו'שונה' ממה שנהגתי לחשוב עד אז.
כי זה קצת קשה לעיכול לאדם רגיל, שגדל בתפיסת עולם רגילה.

הבנתי מה זו גאולה כשראיתי דוגמה מעניינת שהמחישה לי: זה קרה פעם אחת כשראיתי מופע מדהים של מים:
היו אורות צבעוניים ומוזיקה, וזרנוקי מים עלו וירדו ורקדו כל אחד ריקוד קצר, ואז ירדו ושוב עלו, בסדר מופתי ואין זרנוק אחד מפריע לחברו.

כשהסתכלתי על זה ראיתי שזה משל לבני אדם - שכל אחד רוקד את ריקוד חייו, בלי ביקורת, בלי מלך, בלי להביט אם עשה נכון, בלי להביט אם החבר קיבל יותר, אלא הוא סך הכל מים, הוא רק רוצה לעשות את תפקידו ולרקוד את תפקידו בעולם.

החשיבה הזו קצת הפריעה לי כי זה לא היה נעים לחשוב שזו אולי התכלית של הבריאה...
אבל יתכן שזה בעצם הפירוש של גאולה.

להיגאל מכל מיני סוגי חשיבה של אגו ופשוט לרקוד את חייך איפה שהכישרון והנתונים שלך לוקחים אותך.


*
יש לנו שני משיחיים, שני סוגי גאולה:
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

משיח בן יוסף ביטוי ליוסף הצדיק.
משיח בן דוד - מלכות דוד.


משיח בן יוסף יתכן ועתיד למות, ואנחנו מתפללים שזה לא יקרה.

יוסף הצדיק עניינו להיות מלך והאחים אמורים להשתחוות לו, כמו בחלומו שבגללו הוא הושלך לבור כי אחיו התנגדו לרעיון שהם ואביו ואמו ישתחוו לו.

יוסף אמור היה להתרומם מתוך בור כדי לזכות להיות מלך.
זה משיח בן יוסף, שהוא מלך יחיד וכולם כביכול נכנעים כלפיו.

וזה גם מלכות שאול שמצאצאי בנימין אח של יוסף - מלך יחיד.
שמקבל מלכות והוא יפה, עם מידות מושלמות ומוכשר מאוד וחכם מאוד ומוצא חן.

אבל - בהמשך יש את משיח בן דוד.
וזה באחרית הימים.

כשיעקב אבינו אמר לבניו שיבואו ויגיד להם מה יקרה באחרית הימים, נאמר שהוא לא הצליח לגלות להם כי הנבואה הסתלקה ממנו.
אבל - יתכן שהוא כן גילה להם.
מה הוא אומר להם? את האופי שלהם ואת הסגולה שלהם, הוא לא מחמיא, לא גוער, הוא אומר מציאות: את כוחות הנפש, שלהכיר אותם זה באחרית הימים יביא גאולה, כנראה.
*
כך יוצא ש:
משיח בן דוד - מלכות בית דוד - זה גילוי כוחו של משיח שבכל אדם.
זה כמו מחול של צדיקים, תנועה נפלאה רוחנית בה כל בני האדם יזכו לראות וגם להראות, לשמוע וגם לדבר.
תנועה, בה לא יהיה מושל או מלך אחד, אלא תהיה מלכות משותפת.
זה קצת קשה להבנה, זה שובר הרבה תבניות, אבל זו גאולה, אור ששוטף את כל מי שרוצה לזכות לאור.
כל מי שמוכן להכנע לאור, יזכה.

מלכות בית דוד זו מלחמה מול כוחות של חוסר אמונה.
בשיא של המלכות הזו כל עם ישראל יזכה להכיר בכוחה של הכרת הטוב ויאמר תודה.
שאלה אותי אחותי אי שם בשלהי כסליו...
ואני?
מה בוער?
עוד לא חנוכה.
נכון.
אבל צריך להחליט.
טוב.

זרקתי רעיונות.
זה התחיל בחלום שלי שיתחפשו לגונדלרים. כבר כמה שנים שאני מנסה לשכנע אותם. הבטחתי שאבנה גונדולה יפה. נרכיב אפילו על האפניים. יהיה מקסים.
לקטנה נרכיב על העגלה. ושם התחילו הבעיות.
הילדים התלהבו.
אבל אמא שלהם קצת פחות.
הקטנה כמעט לא בעגלה.
אז זה פחות לענין.
טוב.
לא מתווכחים עם אחות. בעיקר כי בסוף אני במילא יעשה מה שהיא רוצה. ככה זה.
היא תשכנע אותם שזה הכי שווה.

אז במקום להתווכח, הרעיון נגנז. אולי יבוא יום ונעשה עם זה משהו [לא לגנוב לי את הרעיון...]

אז מה כן?
עמים שונים?
מדינות שונות?
בעלי מלאכה שונים ביחד משפחה "מקצועית"?
רעיונות עלו וירדו ואיכשהו מצאנו את עצמינו כבר בתחילת שבט

כמה הלחצות מצד אחותי
כמה החלטות מצידי [לא גיליתי לה מה ההחלטות..]
והתקבלה החלטה.
הגדולים כבר לא בענין
אז יש 2 בנים בענין ובובנה מתוקונה אחת.

הבנים מאוד אוהבים את חוות החיות של שלמה. הקטנה מה 'כפת לה ומה היא מבינה. נחליט בשבילה.
אז החלטנו- החיות של X והחיות של Y. והקטנה? נחפש לה תחפושת של ארנבת חמודה. כי "מה פתאום שתתפרי חבל על הזמן שלך ואפשר לקנות ו..ו.."
חיפשנו. לא מצאנו משהו כלבבה של אחותי.
אז היא תהיה אפרוח בחווה, מה רע? תחפושת אפרוח יש לנו. סגרנו את הפינה של הבובונה. ועכשיו צריך לצאת לדרך עם החיות של X ו Y.
בשלב הראשון הזמנו להם חולצות עם תמונת חיות [העיצוב של אחותי] והכיתוב החיות של X החיות של Y. תודו שהצבע הירוק שבחרנו הוא יפה!
בשלב שני הזמנו חיות שנראות אמיתי ככל האפשר.
ואז כשהכל הגיע הדודה התחילה לעבוד.

תחילה תוכנן מין דוכן שיתלה על הצוואר. וזה היה מה שהכנו:
1772320427599.png
הזמנו תנין גדול שהיה בדרך והתכנית היתה להצמיד אותו לחלק הריק של הדוכן.

אבל הדודה לא היתה מרוצה.
היא רצתה משהו יותר.

אז בשקט בשקט בבית שלה היא צרה אקווריום שיחובר לתחתית הדוכן.
הכינה להם דגים מקליי ואקווריום שנראה ממש אמיתי [טוב, בכאילו]
IMG_6910_1024x682.jpgIMG_6909_1024x682.jpg
הילדים התרגשו.
אמא שלהם התלהבה.

אבל הדודה-
עוד לא היתה מרוצה.

וכך שוב, בשקט בשקט היא הרכיבה דוכן על גלגלים. דוכן של 3 קומות. עם כלובים לחיות שונות. ואפרוחים, ותרנגולות, וצבים, וברווז באגם [מקליי], ונחש מתפתל על המתקן....
והופיעה בבית של האחיינים עם ההפתעה.
והם התלהבו.
וגם אמא שלהם.
אבל היה צריך להרכיב עוד אחד. כי יש שני "החיות של".
אז היא הרכיבה להם עוד אחד.
אחד גבוה לגדול יותר
20260222_235131_768x1024.jpg
ואחד נמוך יותר, לקטן יותר
20260222_213822_768x1024.jpg
וכולם היו שמחים.

כמעט
כי הדודה ראתה את קימטוטי הטפט שלא נדבק כמו שרצה ונהיה לה קצת "מקומט" בלב. אבל היא הבינה שאין מה לעשות. וזו רק תחפושת. אז זה בסדר.

וכולם היו שמחים.

אבל-
אז חל מפנה בעלילה....
במעון של בובונה התחפשו ככככככככככלללללללללללל הילדים מכככככככככככככלללללללללל הגלאים ל-

IMG-20260226-WA0013_768x1024 (1).jpg
ו-
"וואי זה בול מתאים לקונספט והרבה יותר טוב מאפרוח"
אז בובונה מתחפשת לתוכי מהמעון.

וכולם היו שמחים.
והתלבשו ביום שישי
ורצו לצאת להצטלם
אבל היה קר מדי....
ועייף.
אז הוחלט לעלות למרפסת הגג שלהם ולהצטלם שם.


מוכנים לקבל אותם?


קבלו:
תחפושת 4.jpgתחפושת.jpgתחפושת1.jpgתחפושת2.jpgתחפושת3.jpg
והילדים כולם שמחה
והדודה עם כוויה ביד מדבק חם רותח במיוחד. אבל מי שם לב לזוטות שכאלו?


תודו שהייתם משלמים המון כסף בעד ביקור בחוות החיות האלו.....
הלא כן?


מקווה שתוכלו להתרשם מהחולצות.


ושיהיה לכולם פורים שמח
להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה