דירה מספר 9

[דוכסוסטוס]

את זה שבדירה מספר 9 פועלת חווה לגידול ריחין בישין, הבנו.
השאלה הגדולה האם מאחורי החיוך הנחמד של בוקי מסתתר סוכן שתול של אושיות החוק.

 

[ביזנסטורי - אילה]

"לא מבין למה התחתנתם אם אני זה שצריך להכין לכם את הקפה..."

ולמה כולנו כותבים
אם אתה זה שצריך לתת לנו את הטעם הספרותי מידי פעם...
(סיפור מלא עניין והתרחשויות. עכשווי וביתי ועם כל זה מלא מתח...
אומנות!)

 

[גדי ישראלי]

ולמה כולנו כותבים
אם אתה זה שצריך לתת לנו את הטעם הספרותי מידי פעם...
(סיפור מלא עניין והתרחשויות. עכשווי וביתי ועם כל זה מלא מתח...
אומנות!)

תודה!
בהזדמנות זו אודה גם למפרגנים בפרטי - אתם הסיבה להמשך כתיבת הסיפור הזה.

 

[אשר שרבר]

בהזדמנות זו אודה גם למפרגנים בפרטי - אתם הסיבה להמשך כתיבת הסיפור הזה.

אתה רוצה אותנו בפרטי?
איך לא הבנתי את המסר מראש...

 

[מ"ם]

רץ להתפקד בפרטי

 

[גדי ישראלי]

אתה רוצה אותנו בפרטי?
איך לא הבנתי את המסר מראש...

רץ להתפקד בפרטי

הרגתם אותי...
אז זהו שכתבתי את זה ברצינות ולא בציניות. נהניתי שהקוראים מחוץ לפורום הביעו את תודתם. וזו הסיבה שהסיפור ממשיך.

 

[אשר שרבר]

הרגתם אותי...
אז זהו שכתבתי את זה ברצינות ולא בציניות. נהניתי שהקוראים מחוץ לפורום הביעו את תודתם. וזו הסיבה שהסיפור ממשיך.

אנחנו לא מספיקים לך, אה? אה?
טוף.

 

[גדי ישראלי]

אנחנו לא מספיקים לך, אה? אה?
טוף.

איך אתה מצליח במשך כל האשכול הזה, לקחת את הסיפור או התגובות שלי ולתת להם פרשנות אחרת... איך? שהשם ישמור אותך, איך?
אחר כך ישאלו באשכול סמוך ונעוץ אם יש כאן עיתונאים...

בהזדמנות זו רציתי להודות באופן מיוחד למעודדים מבית, ובפרט לאשר ידידנו שאם הוא לא היה קיים היו צריכים להמציא אותו איכשהו.

 

[אפשוטער איד]

אחר כך ישאלו באשכול סמוך ונעוץ אם יש כאן עיתונאים...

ובפרט לאשר ידידנו שאם הוא לא היה קיים היו צריכים להמציא אותו איכשהו.

לך תדע...
בדור של היום גם אשר יכול להיות "פייק" עיתונאי

בכל אופן בדיחות לפה ולשם, נחמד מאוד.
אבל מחכים להמשך שלך, ומהר.

 

[מכונתכתיבה]

מחכים להמשך...
הדמיון שלי כבר רץץץץץץ קדימה.

 

[גדי ישראלי]

בס"ד

אורות רכבים חולפים סינוורו אותה לפרקים, זיעה דביקה צצה על המצח בפנינים קטנות, הגוף בער כמו תנור, אבל היא המשיכה לצעוד צמוד לאלקי שומרת על קצב הפסיעות.

"רבקי, תשמעי סיפור הזוי. יש לי חברה בעבודה, עדינה כזאתי ופשוטה, את יודעת אברכית קלאסית", אלקי גמעה בקולניות מבקבוק המים שבידה, "בקיצור, כבר יומיים ברצף היא לא הגיעה לעבודה וזה ממש מוזר כי אף פעם היא לא מפספסת. טוב, שאלתי את המזכירה מה שלום יפית, ואז היא מספרת לי שבעלה נעדר משלשום והיום בבקר מצאו את הגופה שלו בחוף באשדוד".

"מה?", רבקי נעצרה בפתאומיות, אבל אלקי המשיכה הלאה והיא נאלצה להדביק אותה. "מה זאת אומרת מצאו את הגופה שלו? כאילו, איך זה קרה?"

"לא יודעים עדיין כלום. המשטרה מעלה כל מיני השערות מוזרות. מסכנה... אני לא יודעת איך לעזור לה..."

"איזה פחד זה. אני אפילו לא מסוגלת לדמיין את זה..."

"כן, תאמיני לי, החיים מה זה לא פשוטים... אוף! שונאת את הרמזור הזה, כל הזמן הוא אדום".

חיוך קליל צף על שפתיה של רבקי ושורת שיניים לבנות חיפו עליו. "דווקא נחמד קצת לעשות הפסקונת, לא? אנחנו לא מדריכות כושר".

מבטה של אלקי מדד אותה מלמטה ללמעלה. "תראו אותה, צפלונת כזאת ומתנשפת כמו קטר... אוה, יופי".

הרמזור התחלף לירוק ואלקי שעטה קדימה. רבקי האיצה אחריה.

"תגידי, אלקי, אה... בעלך עושה לפעמים דברים כאלו אה... קצת מוזרים?"

"מה קרה לך?", היא ליכסנה מבט לחברתה, "נכנסת לסרטים בגלל החברה שלי?"

רבקי פלטה אויר כלוא. "הו, לא, לא התכוונתי למוזרים מפחידים, התכוונתי למוזרים כאלו... את יודעת..."

"אה, אז תגידי, בטח שהוא עושה. המון".

"באמת? מה למשל?"

"מה למשל...", שתיהן נפרדו רגע לעקיפת זוג צעיר מהצדדים והתחברו, "למשל, כשהוא שוטף כלים אז קבוע הוא משאיר לי את המחבת. או אם---"

"אוקיי, הבנתי". היא השפילה את עיניה לנעלי הניו באלאנס שלה. נעל רודפת נעל.

"רבקי, הכל טוב?"

"לא. אני עוד שניה קורסת. ההליכה הזאת גמרה אותי".

"אנחנו כבר ליד הבנין שלך. תחשבי שכל פסיעה שורפת לך עוד קלוריה... ועוד קלוריה... ועוד קלוריה..."

"את רצינית? אז אולי כבר עדיף לי לקרוס ואז ישרפו לי עשרים קלוריות בבת אחת".

"טוב, די רבקי, הנה הגענו כבר לבנין שלך, אל---"

רבקי נבלמה בפתאומיות.

"רבקושה, מה קורה איתך היום?" אלקי עצרה והסתובבה אל רבקי. ואז החזירה את ראשה אל הבנין לכיוון בו ננעץ מבטה של חברתה.

"אלקי? שמת לב לקטע המוזר של הדירה שם למעלה?"

"למה מוזר? כמו כל בית נורמלי".

"זה הקטע המוזר".

 

[RACHELIZ]

גם בעל שעושה דברים קצת מוזרים (שבטח בסוף יבואו כל ההפרכות ונראה שסתם נולד לו פיל מזבוב) וגם דירה מוזרה בבניין?
מידי הרבה לאישה צעירה אחת…

 

[מעצב פנימיות]

שלום. זו ביקורת פתע.

בואו נראה מה יש לנו פה.
תהליכים פנים-משפחתיים שמנהלים דיאלוג מקביל עם פלטפורמת תרבות משתנה.
משחקי אור וצל א-סימטריים של הגיבורים, העושים מעשה כביש עמוקה-צפת ומבקשים שכר ככביש 6.
הכל נכון וקיים, עד שהוא שולח את השורה הזו מכל הלב, שיש לה איזה מנגנון ארסי תחבולני, כמו ג'ולניק שנגמרה לו הבטריה באמצע השאכטה.
והיא שמשאירה אותך בודד וכוסף, כמו רווק אצל רבי יונתן בן עוזיאל בליל בדיקת חמץ.

 

[יענקי R]

ואוו...
גדי - מושלם!
אתה לא מפספס שום פרט, גם בשיחת ט' קבין...
מחכה בקו"ר להמשך.

 

[אשר שרבר]

בהזדמנות זו רציתי להודות באופן מיוחד למעודדים מבית, ובפרט לאשר ידידנו שאם הוא לא היה קיים היו צריכים להמציא אותו איכשהו.

אוה כך יפה וכך נאה.
אני אבין שוב משהו לא רצוי? כבודו עיתונאי אנונימי?

 

[אשר שרבר]

אחח תמיד אמרתי להן, לא לרכל עם חברות על הבעלים, זה רק מעלה את סף החרדה...

נפלא, רק תזרז קצת את הקצב אנחנו במתח.

 

[גדי ישראלי]

בס"ד

לגימת קפה שורקנית נשמעה מכיוונו של לייביש וקטעה את מחשבותיהם.

"לא הבנתי", אמר שוב בוקי, "אל המרפסת שלך יכולים ליפול דברים רק מקומה שלישית או רביעית. והסיגרים האלו לא באים בחשבון".

"נו?" הנימה של אלי הייתה קצרת רוח.

"אז מה נשאר לך?"

"דירה מספר תשע", השלים לייביש אגב העלאת משקפיו.

אלי התרומם ממשענת הכורסא והסתובב לעברו של לייביש. "אתה מודע לזה שדירת הגג הזו נטושה כבר שלש עשרה שנה".

"ואנחנו מודעים לזה", בוקי הרים את קולו, "שלדירת הגג הזו יש קירות ולובי בכניסה שמונע מאיתנו לראות מה מתרחש שם בפנים. והנה עכשו נרשם אות חיים". הוא השליך את הפילטרים על השולחן. אחד מהם התגלגל לריצפה.

ידיו של אלי הורמו במחוות כניעה. "בסדר, גם אם כן, אין לי מה לעשות עם המידע הזה ואני לא הולך לעשות שום דבר. אנחנו סתם מנפחים דברים בלי שום בסיס".

"אוהו אתה הולך", המשקפיים הקטנות זלגו בפראות במורד. "אין סיכוי שבבנין שלי תהיה איזו דירת רפאים שרק השד יודע מה קורה שם. אתה יודע מה הרב'ה מקורצווייל פעם אמר לי כששאלתי אותו מה לעשות עם הטבע של אשתי שהיא עושה מכל זבוב – פיל? הוא אמר שגם זבוב יכול להטריד".

"בפרט אם הזבוב דובר יידיש", פלט בוקי.

"מה?" גבותיו המכווצות של לייביש העידו שהוא לא קלט את הנאמר.

אלי קם בזריזות והנחית את כוס הקפה שלו על השולחן. "טוב. בואו נסכם דבר כזה, אם תראו עוד התפתחות משמעותית בדירה מספר תשע, אז נבדוק את הדברים יותר לעומק".

שניהם קמו ממושבם.

"מקוב---"

הדלת נפתחה בפתאומיות. רבקי עמדה בפתח כשעל פניה מבע מוזר.

"ראיתי את האור נדלק בדירה למעלה. מישהו עמד בחלון. לא ראיתי ברור, רק צללית. היא הרימה את הידיים לרגע, מחזיקה משהו כמו סכין מטבח. ואז האור נכבה".

 

[יענקי R]

גדי - עוד רגע הקפיץ נקרע.
אל תתאכזר, אנא.

 

[מטאלי]

מדהים אין מילים!

"אוהו אתה הולך", המשקפיים הקטנות זלגו בפראות במורד. "אין סיכוי שבבנין שלי תהיה איזו דירת רפאים שרק השד יודע מה קורה שם. אתה יודע מה הרב'ה מקורצווייל פעם אמר לי כששאלתי אותו מה לעשות עם הטבע של אשתי שהיא עושה מכל זבוב – פיל? הוא אמר שגם זבוב יכול להטריד".

אלו דבריו של המשב"קבוקי? אם כן ישנה כאן טעות לכאורה.
שלשה פרקים אחור בוקי הצהיר נחרצות שהבהלה הנשית גרמה לו לא להנשא עד כעת, ואילו כאן לפתע הודאת בעל דין שהבחור נשוי ועוד בעידודו של הקורצווי'לר רב'ה (נשמע שם של כלב, במחילה מכ"ק).

אגב לא הכרתי את בוקי מזורי בפַּנִים המתוארים בסיפור הזה, שער חום שופע, ביטויים כמו "גבר" וכדומה, נשמע לי עבריין מידי ביחס להכרות קודמת, אם כי יתכן שהוא עובר תהליך הדרדרות בעקבות חולשתו האחרונה של כ"ק אדמו"ר שליט"א...

 

[גדי ישראלי]

מדהים אין מילים!



אלו דבריו של המשב"קבוקי? אם כן ישנה כאן טעות לכאורה.
שלשה פרקים אחור בוקי הצהיר נחרצות שהבהלה הנשית גרמה לו לא להנשא עד כעת, ואילו כאן לפתע הודאת בעל דין שהבחור נשוי ועוד בעידודו של הקורצווי'לר רב'ה (נשמע שם של כלב, במחילה מכ"ק).

אגב לא הכרתי את בוקי מזורי בפַּנִים המתוארים בסיפור הזה, שער חום שופע, ביטויים כמו "גבר" וכדומה, נשמע לי עבריין מידי ביחס להכרות קודמת, אם כי יתכן שהוא עובר תהליך הדרדרות בעקבות חולשתו האחרונה של כ"ק אדמו"ר שליט"א...

את המשקפיים הזולגות חובש רב לייביש נתנזון חסיד קורצווילאי.
הדמות של בוקי מזורי בעלילה הזו עדיין בהתהוות. תלוי בהתפתחויות.
תודה ידידי! עצם תשומת ליבך לענין הינה מחמאה עבורי...