מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

יהודי בן דורינו · 16/2/26

נכתב ע"י יעקב הרמתי:
תודה, ונביא אותו בהמשך היום, ומה המקור של האגרות???

@מאן דאו אולי יוכל לתת לנו המקור,

יהודי בן דורינו · 16/2/26

חד דמן חבריא · 16/2/26

נכתב ע"י יעקב הרמתי:
לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק (וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו

2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!

בסיפורי חסידים (להרב זוין, עמ' 86) לא כתוב כך.
המקור (הכתוב) הראשון לסיפור הוא כנראה בוצינא קדישא (לר' נתן נטע אבד"ק קאלביעל, עמ' טו) וז"ל: ויהי כאשר נתפרסם הדבר הזה בעיר ובסביבות הקול נשמע גם בבית הגר"א ובשמעו דברי דבר פלא הזאת בשם הרב הקדוש ר' זושא, ענה הגר"א ואמר הנה עיקר עצה זו אמיתית הוא ויש למצוא רמז לזה באיזה מקום בירושלמי, אבל תמיהני על הרב הזה שכפי הנשמע אינו בר אוריין ומאין הוא יודע מדברי הירושלמי הזה ליקח משם דבר זה ונתגלגלו הדברים ובאו עד הרבי ר זושא בעצמו ופתח פיו הקדוש ואמר אמת שזושא הוא עם הארץ ואינו יודע בירושלמי כלום אבל זושא לקח את הדבר הזה מן אותו המקום שמשם לקח הירושלמי עצמו את הדבר הזה (שמעתי מהחםיד מוהר"ם יאנאווער) וכעי"ז בשבחי צדיקים (ציטרין, עמ' 30).

וראה בתורת הרמ"ז (עמ' תקלג, בהערות): "יש לציין למ"ש בספר בכתבי הקודש ירושלים תשע"ה בזה"ל על עובדא זו נמצאו מקשים שבירושלמי המצוי בידינו אין מימרא כזו כלל והרה"ק ר' יעקב מפשעווארסק זי"ע מתייחס לקושיא זו ואומר כי חסר פרט עיקרי במעשה זה שלהגר"א היו פרקים מירושלמי בכת"י שאינם בנמצא ובהם מימרא שמהם נראה עצת הירושלמי ופליאת הגר"א היתה מניין נודעו לו להרבי ר' זושא דברי הירושלמי הספונים באוצרו ועל כך השיב הרבי ר' זושא שאף אם אמנם לא ראה את כת"י הירושלמי מ"מ השיג בדעתו את מאמר הירושלמי ממקור ושורש התורה הקדושה בעולמות העליונים ושח לנו כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלשבורג שליט"א שאין שייך להקשות ממה שבירושלמי המצוי בידינו אינו בנמצא שאין הכוונה שמפורש סיפור זה בירושלמי אלא שבעומק פנימיות דברי הירושלמי ישנה משמעות כזאת והרבי ר' זושא זי"ע השיג זאת ברוב וכו'

וראה במסורת משה (פיינשטיין, עמ' תמד) "וסיפר רבינו (ר' משה פיינשטיין זצוק"ל) שפעם איזה חסיד סיפר לרבינו אודות איזה חסיד שאמר איזה דבר שמובא ג"כ בירושלמי ומישהו תמה עליו איך הוא יודע זה הלא מעולם לא למד והשיב להם שמה קשה לך הלא אותו שאמר זה להאמורא בירושלמי הוא אמר לי את זה גם כן טז וכעס רבינו על החסיד שכך אמר ואמר לו שאסור להאמין דבר כזה, בשלמא הרבי שכך אמר מסתמא אמר כך בדרך הלצה לענות למי שטען עליו שלא יודע ללמוד אבל להחשיב לסיפור זה כאילו מאמינו זה ממש אסור"

ועיי"ע במאסף ישורון, עמ' תשכד

זיני · 16/2/26

נכתב ע"י רב הנסתר:
מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...

תנסה

זיני · 16/2/26

נכתב ע"י אבני שיש:
מי יודע למה יש כמה ספרים שאנשים רבים כשמזכירים אותם אומרים אחריהם "הקדוש"
כמו זוהר הקדוש, אור החיים הקדוש, של"ה הקדוש , אלשיך הקדוש?

נכתב ע"י 123ABC:
כמדומה מצד שנהגו בעצמם פרישות וקדושה יתירה

יש חסידים שאומרים רש"י הקדוש.
ועל זה יש לי סיפור,
אחד (כנ"ל} מתלמידי ישיבת סלבודקא שנהג לומר תמיד רש"י הקדוש, דיבר פעם בלימוד עם רה"י הגר"ד לנדו, ותוך הדברים אמר הבחור 'רש"י הקדוש', מאותו הרגע ואילך החל הגר"ד אף הוא לומר על כל מי מרבותינו שהזכיר, את התואר הקדוש, ואף היה נראה כי משתדל הוא להרבות באיזכורים, כגון תוס' הקדושים, רשב"א הקדוש, וכיוצ"ב, לאחר שהלך הבחור הנ"ל, נשאל הגר"ד מדוע הקפיד לומר הקדוש, וענה שאין לנו כלל מושג בגדלותם של רבותינו ואין לנו אפשרות להחליט מי יותר קדוש ומי פחות, בוודאי כולם קדושים, כולם טהורים, וחלילה לנו לעשות הפרש ביניהם,

אוזן שומעת · 16/2/26

ככלל, כאשכול שמדבר על מיתוסים ביהדות, אין זה מן החכמה לנפץ מיתוס אחד ע"י המצאת אחר...
ובכל הנוגע לסיפורי חסידים זה נכון פי כמה

יעקב הרמתי · 16/2/26

נכתב ע"י אוזן שומעת:
ככלל, כאשכול שמדבר על מיתוסים ביהדות, אין זה מן החכמה לנפץ מיתוס אחד ע"י המצאת אחר...
ובכל הנוגע לסיפורי חסידים זה נכון פי כמה

הסיפור עם הגאון מוילנא/הרבי ר' זושא היא מיתוס אמיתי
זה כנראה בגלל השמטה של מישהו
שם הגרסה אינה יכולה להיות נכונה!

אוזן שומעת · 16/2/26

נכתב ע"י יעקב הרמתי:
הסיפור עם הגאון מוילנא/הרבי ר' זושא היא מיתוס אמיתי
זה כנראה בגלל השמטה של מישהו
שם הגרסה אינה יכולה להיות נכונה!

שים לב כמה גירסאות הובאו פה על אותו מעשה
וההבדלים החדים שיש ביניהם האם זה היה לשבח או לגנאי.
(לדוג', המשפט "הגאון ודאי לא חשב שר' זושא לא יודע ירושלמי", הוא משפט שיופיע בגירסא החסידית של הסיפור בלבד)

יעקב הרמתי · 16/2/26

נכתב ע"י אוזן שומעת:
שים לב כמה גירסאות הובאו פה על אותו מעשה
וההבדלים החדים שיש ביניהם האם זה היה לשבח או לגנאי.
(לדוג', המשפט "הגאון ודאי לא חשב שר' זושא לא יודע ירושלמי", הוא משפט שיופיע בגירסא החסידית של הסיפור בלבד)

ההבדל החד בסיפור הוא שמעיקרא זה לא כתוב בירושלמי!

נכתב ע"י חד דמן חבריא:
"יש לציין למ"ש בספר בכתבי הקודש ירושלים תשע"ה בזה"ל על עובדא זו נמצאו מקשים שבירושלמי המצוי בידינו אין מימרא כזו כלל

ולבנות על זה סיפור שכאילו ''''הגר"א אמר שהרבי ר' זושא לא יודע ללמוד'''' ??????
לא היה!

אוזן שומעת · 16/2/26

נכתב ע"י יעקב הרמתי:
ההבדל החד בסיפור הוא שמעיקרא זה לא כתוב בירושלמי!

ולבנות על זה סיפור שכאילו ''''הגר"א אמר שהרבי ר' זושא לא יודע ללמוד'''' ??????
לא היה!

לא נכנסתי לדון מה היה וכיצד היה
רק הבאתי משפט שנאמר פה למעלה, וציינתי שכיון שיש פה כמה גירסאות זה לא נכון מבחינה אינטליגנטית לדחות גירסא אחת שהמקור שלה מאומת ברמה X כדי להביא גירסא אחרת שהמקור שלה מאומת אותו הדבר

נעייסען כבד · 16/2/26

מקור בקדושה ב''וקרא זה על זה ואמר'' להטות לימין ושמאל ?

חד דמן חבריא · 16/2/26

נכתב ע"י יעקב הרמתי:
ההבדל החד בסיפור הוא שמעיקרא זה לא כתוב בירושלמי!

ולבנות על זה סיפור שכאילו ''''הגר"א אמר שהרבי ר' זושא לא יודע ללמוד'''' ??????
לא היה!

בכל מקרה כל מי שיודע קצת הסטוריה יודע שהצדיק שתמיד התלבשו עליו שהוא לא יודע ללמוד היה הרר"ז ואכהמ"ל
יש גם סיפור על המגיד שענה חאחד ששאל אותו איך ניתן לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שישאל את הרר"ז וכו' וגם שם מצוין החידוש בזה, בשונה מר' לוי יצחק מבארדיטשוב שהרעיש את העולם בגדלותו בתורה וכן הבעל התניא, ר' פנחס מקאריץ, ר' אברהם מקאליסק, בעל ההפלא"ה, הר' רבי שמעלקא וכו' וכו' הרר"ז הסתיר את עצמו מאוד....

M.D.R · 16/2/26

נכתב ע"י נעייסען כבד:
מקור בקדושה ב''וקרא זה על זה ואמר'' להטות לימין ושמאל ?

כבר הובא פה לפני כן.
ואולי זה פשוט מדגיש את זה שאחד קורה לשני

חד דמן חבריא · 16/2/26

נכתב ע"י אוזן שומעת:
ככלל, כאשכול שמדבר על מיתוסים ביהדות, אין זה מן החכמה לנפץ מיתוס אחד ע"י המצאת אחר...
ובכל הנוגע לסיפורי חסידים זה נכון פי כמה

לא היה פה טענה על מיתוס כל שהיא ב'סיפורי חסידים', הפולמוס היה רק לפי הסיפור הזה [לא משנה איזה נוסחא] האם יש אכן ירושלמי כזה....

חד דמן חבריא · 16/2/26

נכתב ע"י נעייסען כבד:
מקור בקדושה ב''וקרא זה על זה ואמר'' להטות לימין ושמאל ?

נכתב ע"י חד דמן חבריא:
הטיית הראש ב"וקרא זה אל זה ואמר" - לא מוזכר בשום פוסק!!!!!!!!!!!

חד דמן חבריא · 16/2/26

לכאורה המנהג להסתובב ב"בואי ושלום" עם הגב לארון הקודש דווקא זה טעות, כי צריך להיות עם פניו למערב בעת אמירת בואי ושלום והארון קודש אינו תמיד בצד מזרח אלא נגד קדשי הקדשים...

יעקב הרמתי · 16/2/26

נכתב ע"י אוזן שומעת:
לא נכנסתי לדון מה היה וכיצד היה
רק הבאתי משפט שנאמר פה למעלה, וציינתי שכיון שיש פה כמה גירסאות זה לא נכון מבחינה אינטליגנטית לדחות גירסא אחת שהמקור שלה מאומת ברמה X כדי להביא גירסא אחרת שהמקור שלה מאומת אותו הדבר

מקור מאומת??? (מלבד העובדה שהיעדר הירושלמי מפריך את 'המקור') בכל מקרה לא דיברתי על המקורות

מאור התורה · 17/2/26

"דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם"

בעולם משתמשים בזה להצדקה תורנית לבית יפה וכו'

אבל המהרש"א מסביר: דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם - לעבירה
(כמו בלעם הרשע שהיה בעל נפש רחבה)

מאור התורה · 17/2/26

נכתב ע"י מאור התורה:
"דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם"

בעולם משתמשים בזה להצדקה תורנית לבית יפה וכו'

אבל המהרש"א מסביר: דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם - לעבירה
(כמו בלעם הרשע שהיה בעל נפש רחבה)

גמ' בברכות (נז,ב) "דירה נאה, אשה נאהוכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם", ופי' שם מהרש"א,דהיינו כמו שאמרו באבות שתלמידי בלעם יש להם עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה, וכך ע"י שרודף אחרי דירה נאה אשה נאה וכלים נאים, מתרחבת נפשו, ונעשה עי"ז מתלמידיו של בלעם הרשע רח"ל.