מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[יהודי בן דורינו]

יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה

 

[עמוסיך]

נושא חדש - מחברים שונים בעלי כינוי זהה
1. הרש"ש

• רבי שלום שרעבי: גדול המקובלים (מאה 18), מייסד ישיבת בית אל.
• רבי שמואל שטראשון: בעל ההגהות על הש"ס (מאה 19).
• רבי שלום שבזי: מנהיג ומשורר יהדות תימן (מאה 17).

2. הראב"ד

• רבי אברהם אבן דאוד: בעל "ספר הקבלה" (הראשון).
• רבי אברהם בן יצחק מנרבונה: בעל "ספר האשכול" (השני).
• רבי אברהם בן דוד מפושקירה: בעל ההשגות על הרמב"ם (השלישי).

3. הרא"ש

• רבי אשר בן יחיאל: מגדולי הפוסקים, אביו של בעל הטורים.
• רבי אשר מלוניל: מחכמי פרובאנס, מחבר "ספר המנהגות".
• רבי אשר מסטולין: האדמו"ר הראשון לבית קרלין.

3. הרי"ף

• רבי אשר בן יחיאל: מגדולי הפוסקים, אביו של בעל הטורים.
• רבי אשר מלוניל: מחכמי פרובאנס, מחבר "ספר המנהגות".
• רבי אשר מסטולין: האדמו"ר הראשון לבית קרלין.

השתמשת בAI?...
איך הרא"ש נהיה רי"ף? תתקן
ובאשר לר' שלום שבזי ניתן לציין גם שחיבר ספר 'חמדת ימים' כמו שהו"ל ר"י אלגאזי
באשר לראב"ד ייש"כ [תשים לב שבסדה"ד לא מגדיר כך, וזו שיטת החיד"א]

 

[מאן דאו]

השתמשת בAI?...
איך הרא"ש נהיה רי"ף? תתקן
ובאשר לר' שלום שבזי ניתן לציין גם שחיבר ספר 'חמדת ימים' כמו שהו"ל ר"י אלגאזי
באשר לראב"ד ייש"כ [תשים לב שבסדה"ד לא מגדיר כך, וזו שיטת החיד"א]

לא! הAI יודע לברוא אנשים שלא היו בעולם איי פעם, הוא מכנה שמות וכו' וכו'.
ערכתי על ידי בדיקה עצמית ומהרשום אצלי, מה שכן העתקתי את העיצוב מספר פעמים כפי שאמרתי מיד בהודעה שאחרי.

 

[מאן דאו]

יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה

הרבי מחב"ד הביא במכתב לרב זוין על ספר סיפורי חסידים, וגם שם הרי שואל על מקור הירושלמי

 

[ניק 147254]

יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה

אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....

 

[ניק 147254]

מסופר ששאלו את הגר"א על מאמר חז"ל "לא תתני ענוה דאיכא אנא" ובפשטות התכוון רב יוסף על עצמו שחא בטלה ענוה מן העולם שהרי אני קים, ושאלו את הגר"א כיצד יתכן שזה ענוה? ותשובת הגר"א היתה שלא התכוון על עצמו אלא על אמורא בירושלמי שנקרא "אנא"
כשהגיע השמועה בשם הגר"א לאזני המהרי"ל דסקין נענה מיד שאין כזה אמורא בכל הירושלמי....

 

[רב הנסתר]

מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...

 

[כוללניק]

מסופר ששאלו את הגר"א על מאמר חז"ל "לא תתני ענוה דאיכא אנא" ובפשטות התכוון רב יוסף על עצמו שחא בטלה ענוה מן העולם שהרי אני קים, ושאלו את הגר"א כיצד יתכן שזה ענוה? ותשובת הגר"א היתה שלא התכוון על עצמו אלא על אמורא בירושלמי שנקרא "אנא"
כשהגיע השמועה בשם הגר"א לאזני המהרי"ל דסקין נענה מיד שאין כזה אמורא בכל הירושלמי....

אולי אפשר ליישב שהיה כ"כ עניו שהמציאות שלו לא תפסה אצלו מקום, ושדיבר על עצמו הרגיש בדיוק כמו שמדבר על אמורא אחר, ללא שמץ של גאווה

לגופו של ענין שמעתי הסבר בעניין - שאדם אומר על עצמו שהוא צדיק זה גאוה אבל שאומר על עצמו שהוא גבוה אין בזה שום גאווה
והחילוק הוא שבצדקות חושב שהוא תרם לזה, אבל בגובה כולם מבינים שאין לו שום השפעה על זה וככה נולד
ורב יוסף [וכן מצינו אצל עוד צדיקים כמו למשל רשב"י שדיברו על עצמם] היה באמת כזה עניו שהרגיש והאמין בכל ליבו שבאמת לא תרם כלום מעצמו, והכול מתנת שמים, לכן לא הרגיש שום חסרון לומר שהוא עניו, כי מבחינתו ציין עובדה, יש גבוה ויש עניו.

 

[מאן דאו]

אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....

כן כן זה אשר מופיע באגרת של הרבי מחב"ד יישר כח על הציטוט המדוייק. לא היה תחת ידי באותה עת

 

[אוזן שומעת]

2. ידוע על אם הדרישה, הב"ד המג"א (רסג סקי"ב) והתבטא ע"ז 'ואין חכמה לאשה אלא בפלך'

ומאידך רוב האחרונים קבלו את דבריה להלכה

 

[אוזן שומעת]

מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...

אך בפירושי חלק מהראשונים שם (כמדומני ראב"ע) הוא כן מקור להנ"ל

 

[ניק 147254]

אך בפירושי חלק מהראשונים שם (כמדומני ראב"ע) הוא כן מקור להנ"ל

נראה ליהמקור הוא מהאר"י הקדוש
בדרך אגב פעם היו אומרים "נאך ד' הונדערט" כלומר אחרי המאה... בכונה אחרי הפטירה

 

[וויינער יואל]

מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...

אני בכלל שמעתי שזה מגיע מזה שמשה רבינו -שלא קם צדיק כמוהו עוד-, חי 120 שנה.

 

[יהודי בן דורינו]

יש כאלו שחיו בעבר יותר מאה עשרים שנה, וגם בדורינו היה הדבר

 

[חד דמן חבריא]

כתוב על משה רבינו "בן מאה ועשרים שנה אנכי היו" (דברים לא, ב).
וכתב הספורנו: ואין להתעצב על מיתתי, שלא הייתי ראוי לחיות עוד בטבע, עכ"ל.
וב'אבן עזרא' (שם) הביא פירוש כזה, ודחהו. וז"ל: י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט,רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי שם חי שש מאות וכו', עכ"ל. ולכן פירש שם באופן אחר.
וראה מלבי"ם (בראשית) : מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה'לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים, ע"כ.

 

[ניק 147254]

אולי אפשר ליישב שהיה כ"כ עניו שהמציאות שלו לא תפסה אצלו מקום, ושדיבר על עצמו הרגיש בדיוק כמו שמדבר על אמורא אחר, ללא שמץ של גאווה

לגופו של ענין שמעתי הסבר בעניין - שאדם אומר על עצמו שהוא צדיק זה גאוה אבל שאומר על עצמו שהוא גבוה אין בזה שום גאווה
והחילוק הוא שבצדקות חושב שהוא תרם לזה, אבל בגובה כולם מבינים שאין לו שום השפעה על זה וככה נולד
ורב יוסף [וכן מצינו אצל עוד צדיקים כמו למשל רשב"י שדיברו על עצמם] היה באמת כזה עניו שהרגיש והאמין בכל ליבו שבאמת לא תרם כלום מעצמו, והכול מתנת שמים, לכן לא הרגיש שום חסרון לומר שהוא עניו, כי מבחינתו ציין עובדה, יש גבוה ויש עניו.

נכון מאוד, אבל עדיין קשה מעט איך הוא משבח את עצמו בזה שהוא מחזיק את עצמו קטן, כשבן אדם משבח את עצמו במה שיש לו באמת זה לא בהכרח גאוה - התנשאות, רק שהוא מכיר את מקומו, ויודע את המציאות, אבל לשבח את עצמו בענווה אפי' אם זה לא התנשאות זה לא כ"כ מובן... כי הרי מי שעניו ואין לו למה, אז הוא לא עניו, עניו הוא זה שחשוב באמת ואעפ"כ מחזיק את עצמו עניו, אבל התשובה היא כפי שכתבת שענוה אמיתית זה שהוא יודע שהכל מהבורא, כך שיתכן שהוא יודע שהוא חשוב מאוד וגדול מאוד, ויודע גם שהוא לא מרגיש את הישות שלו... מעניין שראיתי מה'חיי אדם' שכותב על עצמו שהוא לא בעל גאוה ולא עניו לא בעל גאוה כי אין לו במה ולא עניו כי לא זכה לזה...

 

[יהודי בן דורינו]

כתוב על משה רבינו "בן מאה ועשרים שנה אנכי היו" (דברים לא, ב).
וכתב הספורנו: ואין להתעצב על מיתתי, שלא הייתי ראוי לחיות עוד בטבע, עכ"ל.
וב'אבן עזרא' (שם) הביא פירוש כזה, ודחהו. וז"ל: י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט,רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי שם חי שש מאות וכו', עכ"ל. ולכן פירש שם באופן אחר.
וראה מלבי"ם (בראשית) : מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה'לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים, ע

ויש שגורסים ימים שאין לי בהם חפץ - שהאריכות ימים יותר מידי גם לא טוב?

 

[יעקב הרמתי]

יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה

הרבי מחב"ד הביא במכתב לרב זוין על ספר סיפורי חסידים, וגם שם הרי שואל על מקור הירושלמי

אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....

כן כן זה אשר מופיע באגרת של הרבי מחב"ד יישר כח על הציטוט המדוייק. לא היה תחת ידי באותה עת

לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק (וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו

2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
נשאלה השאלה מאין ידע הרבי ר' זושא שלא היה מצוי בידו הירושלמי הזה!!
(והגאון מוילנא לא חשב ח"ו שהרבי ר' זושא לא יודע ירושלמי!!)

עלך זה ענה לו הרבי ר' זושא- שהוא ידע זו מאותו מקום ושורש ממנו נכתב הירושלמי!

סליחה על האריכות! וכדאי להעמיד דברים על דיוקו!

 

[יהודי בן דורינו]

לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק (וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו

2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
נשאלה השאלה מאין ידע הרבי ר' זושא שלא היה מצוי בידו הירושלמי הזה!!
(והגאון מוילנא לא חשב ח"ו שהרבי ר' זושא לא יודע ירושלמי!!)

עלך זה ענה לו הרבי ר' זושא- שהוא ידע זו מאותו מקום ושורש ממנו נכתב הירושלמי!

סליחה על האריכות! וכדאי להעמיד דברים על דיוקו!

היכן המקור של הסיפור?

 

[יעקב הרמתי]

היכן המקור של הסיפור?

תודה, ונביא אותו בהמשך היום,