יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
השתמשת בAI?...
איך הרא"ש נהיה רי"ף? תתקן
ובאשר לר' שלום שבזי ניתן לציין גם שחיבר ספר 'חמדת ימים' כמו שהו"ל ר"י אלגאזי
באשר לראב"ד ייש"כ [תשים לב שבסדה"ד לא מגדיר כך, וזו שיטת החיד"א]
השתמשת בAI?...
איך הרא"ש נהיה רי"ף? תתקן
ובאשר לר' שלום שבזי ניתן לציין גם שחיבר ספר 'חמדת ימים' כמו שהו"ל ר"י אלגאזי
באשר לראב"ד ייש"כ [תשים לב שבסדה"ד לא מגדיר כך, וזו שיטת החיד"א]
לא! הAI יודע לברוא אנשים שלא היו בעולם איי פעם, הוא מכנה שמות וכו' וכו'.
ערכתי על ידי בדיקה עצמית ומהרשום אצלי, מה שכן העתקתי את העיצוב מספר פעמים כפי שאמרתי מיד בהודעה שאחרי.
יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....
מסופר ששאלו את הגר"א על מאמר חז"ל "לא תתני ענוה דאיכא אנא" ובפשטות התכוון רב יוסף על עצמו שחא בטלה ענוה מן העולם שהרי אני קים, ושאלו את הגר"א כיצד יתכן שזה ענוה? ותשובת הגר"א היתה שלא התכוון על עצמו אלא על אמורא בירושלמי שנקרא "אנא"
כשהגיע השמועה בשם הגר"א לאזני המהרי"ל דסקין נענה מיד שאין כזה אמורא בכל הירושלמי....
מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...
מסופר ששאלו את הגר"א על מאמר חז"ל "לא תתני ענוה דאיכא אנא" ובפשטות התכוון רב יוסף על עצמו שחא בטלה ענוה מן העולם שהרי אני קים, ושאלו את הגר"א כיצד יתכן שזה ענוה? ותשובת הגר"א היתה שלא התכוון על עצמו אלא על אמורא בירושלמי שנקרא "אנא"
כשהגיע השמועה בשם הגר"א לאזני המהרי"ל דסקין נענה מיד שאין כזה אמורא בכל הירושלמי....
אולי אפשר ליישב שהיה כ"כ עניו שהמציאות שלו לא תפסה אצלו מקום, ושדיבר על עצמו הרגיש בדיוק כמו שמדבר על אמורא אחר, ללא שמץ של גאווה
לגופו של ענין שמעתי הסבר בעניין - שאדם אומר על עצמו שהוא צדיק זה גאוה אבל שאומר על עצמו שהוא גבוה אין בזה שום גאווה
והחילוק הוא שבצדקות חושב שהוא תרם לזה, אבל בגובה כולם מבינים שאין לו שום השפעה על זה וככה נולד
ורב יוסף [וכן מצינו אצל עוד צדיקים כמו למשל רשב"י שדיברו על עצמם] היה באמת כזה עניו שהרגיש והאמין בכל ליבו שבאמת לא תרם כלום מעצמו, והכול מתנת שמים, לכן לא הרגיש שום חסרון לומר שהוא עניו, כי מבחינתו ציין עובדה, יש גבוה ויש עניו.
אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....
מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...
מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...
כתוב על משה רבינו "בן מאה ועשרים שנה אנכי היו" (דברים לא, ב).
וכתב הספורנו: ואין להתעצב על מיתתי, שלא הייתי ראוי לחיות עוד בטבע, עכ"ל.
וב'אבן עזרא' (שם) הביא פירוש כזה, ודחהו. וז"ל: י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט,רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי שם חי שש מאות וכו', עכ"ל. ולכן פירש שם באופן אחר.
וראה מלבי"ם (בראשית) : מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה'לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים, ע"כ.
אולי אפשר ליישב שהיה כ"כ עניו שהמציאות שלו לא תפסה אצלו מקום, ושדיבר על עצמו הרגיש בדיוק כמו שמדבר על אמורא אחר, ללא שמץ של גאווה
לגופו של ענין שמעתי הסבר בעניין - שאדם אומר על עצמו שהוא צדיק זה גאוה אבל שאומר על עצמו שהוא גבוה אין בזה שום גאווה
והחילוק הוא שבצדקות חושב שהוא תרם לזה, אבל בגובה כולם מבינים שאין לו שום השפעה על זה וככה נולד
ורב יוסף [וכן מצינו אצל עוד צדיקים כמו למשל רשב"י שדיברו על עצמם] היה באמת כזה עניו שהרגיש והאמין בכל ליבו שבאמת לא תרם כלום מעצמו, והכול מתנת שמים, לכן לא הרגיש שום חסרון לומר שהוא עניו, כי מבחינתו ציין עובדה, יש גבוה ויש עניו.
נכון מאוד, אבל עדיין קשה מעט איך הוא משבח את עצמו בזה שהוא מחזיק את עצמו קטן, כשבן אדם משבח את עצמו במה שיש לו באמת זה לא בהכרח גאוה - התנשאות, רק שהוא מכיר את מקומו, ויודע את המציאות, אבל לשבח את עצמו בענווה אפי' אם זה לא התנשאות זה לא כ"כ מובן... כי הרי מי שעניו ואין לו למה, אז הוא לא עניו, עניו הוא זה שחשוב באמת ואעפ"כ מחזיק את עצמו עניו, אבל התשובה היא כפי שכתבת שענוה אמיתית זה שהוא יודע שהכל מהבורא, כך שיתכן שהוא יודע שהוא חשוב מאוד וגדול מאוד, ויודע גם שהוא לא מרגיש את הישות שלו... מעניין שראיתי מה'חיי אדם' שכותב על עצמו שהוא לא בעל גאוה ולא עניו לא בעל גאוה כי אין לו במה ולא עניו כי לא זכה לזה...
כתוב על משה רבינו "בן מאה ועשרים שנה אנכי היו" (דברים לא, ב).
וכתב הספורנו: ואין להתעצב על מיתתי, שלא הייתי ראוי לחיות עוד בטבע, עכ"ל.
וב'אבן עזרא' (שם) הביא פירוש כזה, ודחהו. וז"ל: י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט,רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי שם חי שש מאות וכו', עכ"ל. ולכן פירש שם באופן אחר.
וראה מלבי"ם (בראשית) : מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה'לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים, ע
סריקות במוקדי הנזק: מאחורי כל כותרת על נזק לרכוש עומדת עבודה קפדנית של שמאי. בתקופה שבה המדינה כולה עוסקת בשיקום, שמאות רכוש היא לא רק מקצוע - היא כלי חיוני להחזרת המשק לשגרה. בואו לרכוש מיומנות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר במסלול המותאם במיוחד לבני תורה, ולהשתלב באחד התחומים הרווחיים והיציבים ביותר כיום.
יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....
לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק (וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו
2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
נשאלה השאלה מאין ידע הרבי ר' זושא שלא היה מצוי בידו הירושלמי הזה!!
(והגאון מוילנא לא חשב ח"ו שהרבי ר' זושא לא יודע ירושלמי!!)
עלך זה ענה לו הרבי ר' זושא- שהוא ידע זו מאותו מקום ושורש ממנו נכתב הירושלמי!
לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק (וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו
2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
נשאלה השאלה מאין ידע הרבי ר' זושא שלא היה מצוי בידו הירושלמי הזה!!
(והגאון מוילנא לא חשב ח"ו שהרבי ר' זושא לא יודע ירושלמי!!)
עלך זה ענה לו הרבי ר' זושא- שהוא ידע זו מאותו מקום ושורש ממנו נכתב הירושלמי!

Reactions: בסיבי1 //