מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
 
נושא חדש - מחברים שונים בעלי כינוי זהה
1. הרש"ש
  • רבי שלום שרעבי: גדול המקובלים (מאה 18), מייסד ישיבת בית אל.
  • רבי שמואל שטראשון: בעל ההגהות על הש"ס (מאה 19).
  • רבי שלום שבזי: מנהיג ומשורר יהדות תימן (מאה 17).
2. הראב"ד
  • רבי אברהם אבן דאוד: בעל "ספר הקבלה" (הראשון).
  • רבי אברהם בן יצחק מנרבונה: בעל "ספר האשכול" (השני).
  • רבי אברהם בן דוד מפושקירה: בעל ההשגות על הרמב"ם (השלישי).
3. הרא"ש
  • רבי אשר בן יחיאל: מגדולי הפוסקים, אביו של בעל הטורים.
  • רבי אשר מלוניל: מחכמי פרובאנס, מחבר "ספר המנהגות".
  • רבי אשר מסטולין: האדמו"ר הראשון לבית קרלין.
3. הרי"ף
  • רבי אשר בן יחיאל: מגדולי הפוסקים, אביו של בעל הטורים.
  • רבי אשר מלוניל: מחכמי פרובאנס, מחבר "ספר המנהגות".
  • רבי אשר מסטולין: האדמו"ר הראשון לבית קרלין.
השתמשת בAI?...
איך הרא"ש נהיה רי"ף? תתקן
ובאשר לר' שלום שבזי ניתן לציין גם שחיבר ספר 'חמדת ימים' כמו שהו"ל ר"י אלגאזי
באשר לראב"ד ייש"כ [תשים לב שבסדה"ד לא מגדיר כך, וזו שיטת החיד"א]
 
השתמשת בAI?...
איך הרא"ש נהיה רי"ף? תתקן
ובאשר לר' שלום שבזי ניתן לציין גם שחיבר ספר 'חמדת ימים' כמו שהו"ל ר"י אלגאזי
באשר לראב"ד ייש"כ [תשים לב שבסדה"ד לא מגדיר כך, וזו שיטת החיד"א]
לא! הAI יודע לברוא אנשים שלא היו בעולם איי פעם, הוא מכנה שמות וכו' וכו'.
ערכתי על ידי בדיקה עצמית ומהרשום אצלי, מה שכן העתקתי את העיצוב מספר פעמים כפי שאמרתי מיד בהודעה שאחרי.
 
יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
הרבי מחב"ד הביא במכתב לרב זוין על ספר סיפורי חסידים, וגם שם הרי שואל על מקור הירושלמי
 
יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....
 
מסופר ששאלו את הגר"א על מאמר חז"ל "לא תתני ענוה דאיכא אנא" ובפשטות התכוון רב יוסף על עצמו שחא בטלה ענוה מן העולם שהרי אני קים, ושאלו את הגר"א כיצד יתכן שזה ענוה? ותשובת הגר"א היתה שלא התכוון על עצמו אלא על אמורא בירושלמי שנקרא "אנא"
כשהגיע השמועה בשם הגר"א לאזני המהרי"ל דסקין נענה מיד שאין כזה אמורא בכל הירושלמי....
 
מסופר ששאלו את הגר"א על מאמר חז"ל "לא תתני ענוה דאיכא אנא" ובפשטות התכוון רב יוסף על עצמו שחא בטלה ענוה מן העולם שהרי אני קים, ושאלו את הגר"א כיצד יתכן שזה ענוה? ותשובת הגר"א היתה שלא התכוון על עצמו אלא על אמורא בירושלמי שנקרא "אנא"
כשהגיע השמועה בשם הגר"א לאזני המהרי"ל דסקין נענה מיד שאין כזה אמורא בכל הירושלמי....
אולי אפשר ליישב שהיה כ"כ עניו שהמציאות שלו לא תפסה אצלו מקום, ושדיבר על עצמו הרגיש בדיוק כמו שמדבר על אמורא אחר, ללא שמץ של גאווה

לגופו של ענין שמעתי הסבר בעניין - שאדם אומר על עצמו שהוא צדיק זה גאוה אבל שאומר על עצמו שהוא גבוה אין בזה שום גאווה
והחילוק הוא שבצדקות חושב שהוא תרם לזה, אבל בגובה כולם מבינים שאין לו שום השפעה על זה וככה נולד
ורב יוסף [וכן מצינו אצל עוד צדיקים כמו למשל רשב"י שדיברו על עצמם] היה באמת כזה עניו שהרגיש והאמין בכל ליבו שבאמת לא תרם כלום מעצמו, והכול מתנת שמים, לכן לא הרגיש שום חסרון לומר שהוא עניו, כי מבחינתו ציין עובדה, יש גבוה ויש עניו.
 
אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....
כן כן זה אשר מופיע באגרת של הרבי מחב"ד יישר כח על הציטוט המדוייק. לא היה תחת ידי באותה עת
 
מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...
אך בפירושי חלק מהראשונים שם (כמדומני ראב"ע) הוא כן מקור להנ"ל
 
מקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...
אני בכלל שמעתי שזה מגיע מזה שמשה רבינו -שלא קם צדיק כמוהו עוד-, חי 120 שנה.
 
כתוב על משה רבינו "בן מאה ועשרים שנה אנכי היו" (דברים לא, ב).
וכתב הספורנו: ואין להתעצב על מיתתי, שלא הייתי ראוי לחיות עוד בטבע, עכ"ל.
וב'אבן עזרא' (שם) הביא פירוש כזה, ודחהו. וז"ל: י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט,רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי שם חי שש מאות וכו', עכ"ל. ולכן פירש שם באופן אחר.
וראה מלבי"ם (בראשית) : מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה'לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים, ע"כ.
 
אולי אפשר ליישב שהיה כ"כ עניו שהמציאות שלו לא תפסה אצלו מקום, ושדיבר על עצמו הרגיש בדיוק כמו שמדבר על אמורא אחר, ללא שמץ של גאווה

לגופו של ענין שמעתי הסבר בעניין - שאדם אומר על עצמו שהוא צדיק זה גאוה אבל שאומר על עצמו שהוא גבוה אין בזה שום גאווה
והחילוק הוא שבצדקות חושב שהוא תרם לזה, אבל בגובה כולם מבינים שאין לו שום השפעה על זה וככה נולד
ורב יוסף [וכן מצינו אצל עוד צדיקים כמו למשל רשב"י שדיברו על עצמם] היה באמת כזה עניו שהרגיש והאמין בכל ליבו שבאמת לא תרם כלום מעצמו, והכול מתנת שמים, לכן לא הרגיש שום חסרון לומר שהוא עניו, כי מבחינתו ציין עובדה, יש גבוה ויש עניו.
נכון מאוד, אבל עדיין קשה מעט איך הוא משבח את עצמו בזה שהוא מחזיק את עצמו קטן, כשבן אדם משבח את עצמו במה שיש לו באמת זה לא בהכרח גאוה - התנשאות, רק שהוא מכיר את מקומו, ויודע את המציאות, אבל לשבח את עצמו בענווה אפי' אם זה לא התנשאות זה לא כ"כ מובן... כי הרי מי שעניו ואין לו למה, אז הוא לא עניו, עניו הוא זה שחשוב באמת ואעפ"כ מחזיק את עצמו עניו, אבל התשובה היא כפי שכתבת שענוה אמיתית זה שהוא יודע שהכל מהבורא, כך שיתכן שהוא יודע שהוא חשוב מאוד וגדול מאוד, ויודע גם שהוא לא מרגיש את הישות שלו... מעניין שראיתי מה'חיי אדם' שכותב על עצמו שהוא לא בעל גאוה ולא עניו לא בעל גאוה כי אין לו במה ולא עניו כי לא זכה לזה...
 
כתוב על משה רבינו "בן מאה ועשרים שנה אנכי היו" (דברים לא, ב).
וכתב הספורנו: ואין להתעצב על מיתתי, שלא הייתי ראוי לחיות עוד בטבע, עכ"ל.
וב'אבן עזרא' (שם) הביא פירוש כזה, ודחהו. וז"ל: י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט,רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי שם חי שש מאות וכו', עכ"ל. ולכן פירש שם באופן אחר.
וראה מלבי"ם (בראשית) : מעתה יהיו ימי חיי האדם ק"כ שנה, ומאז התחיל ה'לקצר ימי חיי האדם וכו', שמשה לא חי רק ק"כ שנים כשנים הקצובים, ע
ויש שגורסים ימים שאין לי בהם חפץ - שהאריכות ימים יותר מידי גם לא טוב?
 
יש סיפור על יהודי שהיה בסביבת קברו צלב קרס, והטריד את מנוחת בנו שהלך לצדיק ואמר שיחפשו ובסוף מצאו צלב בסביבות הקבר, וסיפרו לגר"א ואמר שזה לא פלא שזה ירושלמי מפורש.
ועדיין לא ידוע ממש מה הירושלמי הזה
הרבי מחב"ד הביא במכתב לרב זוין על ספר סיפורי חסידים, וגם שם הרי שואל על מקור הירושלמי

אני שמעתי גירסא שהרבי ר' זושא מאניפולי אמר שיחפשו צלב וכך הוה שמצאו צלב וכשהגיע השמועה לגר"א אמר הרי זה ירושלמי מפורש, וכששלו את הרר"ז שהסתיר מאוד את גדלתו בתורה, איך ידע זאת וענה שהוא יודע זאת מהיכן שהירושלמי ידע את זה....

כן כן זה אשר מופיע באגרת של הרבי מחב"ד יישר כח על הציטוט המדוייק. לא היה תחת ידי באותה עת
לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק
(וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו

2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
נשאלה השאלה מאין ידע הרבי ר' זושא שלא היה מצוי בידו הירושלמי הזה!!
(והגאון מוילנא לא חשב ח"ו שהרבי ר' זושא לא יודע ירושלמי!!)

עלך זה ענה לו הרבי ר' זושא- שהוא ידע זו מאותו מקום ושורש ממנו נכתב הירושלמי!

סליחה על האריכות! וכדאי להעמיד דברים על דיוקו!
 
לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק
(וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו

2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
נשאלה השאלה מאין ידע הרבי ר' זושא שלא היה מצוי בידו הירושלמי הזה!!
(והגאון מוילנא לא חשב ח"ו שהרבי ר' זושא לא יודע ירושלמי!!)

עלך זה ענה לו הרבי ר' זושא- שהוא ידע זו מאותו מקום ושורש ממנו נכתב הירושלמי!

סליחה על האריכות! וכדאי להעמיד דברים על דיוקו!


היכן המקור של הסיפור?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה