בסיפורי חסידים (להרב זוין, עמ' 86) לא כתוב כך.לפני שאתם דנים על הציטוט 'המדויק'....
להלן הסיפור המדויק (וזה לא כתוב באגרות חב"ד!!)
1. יהודי שחלם שאביו מצווה עליו להתנצר ביקש מהרבי ר'' זושא תיקון לע"נ אביו
אמר לו הר"ר זושא שאין צורך אלא שיבדוק שמא נפלה שתי וערב לקברו ואכן כך מצאו
2. הסיפור הגיע לגאון מוילנא אז הוא אמר:
שזה לא פלא אלא שזה ירושלמי מפורש
והוסיף לשאול מאין ידע את הירושלמי? הרי זה לא כתוב בירושלמי! והוסיף הגאון להסביר שבירושלמי המצוי בידינו זה לא כתוב, רק דף כת"י עם השמטות וגרסאות על הירושלמי שהיה מצוי רק בידי הגאון מוילנא! ורק שם זה כתוב!
תנסהמקובל בפי העולם לאמר תחיה עד 120 שנה.
לכאורה זה לקוח ממה שנאמר בימי נח על ימי האדם 120 שנה
אך הפרוש שם שה' ימתין 120 שנה שישובו בתשובה.
אז תדעו שאין מגבלה כזו אפשר לחיות יותר...
מי יודע למה יש כמה ספרים שאנשים רבים כשמזכירים אותם אומרים אחריהם "הקדוש"
כמו זוהר הקדוש, אור החיים הקדוש, של"ה הקדוש , אלשיך הקדוש?
יש חסידים שאומרים רש"י הקדוש.כמדומה מצד שנהגו בעצמם פרישות וקדושה יתירה
הסיפור עם הגאון מוילנא/הרבי ר' זושא היא מיתוס אמיתיככלל, כאשכול שמדבר על מיתוסים ביהדות, אין זה מן החכמה לנפץ מיתוס אחד ע"י המצאת אחר...
ובכל הנוגע לסיפורי חסידים זה נכון פי כמה
שים לב כמה גירסאות הובאו פה על אותו מעשההסיפור עם הגאון מוילנא/הרבי ר' זושא היא מיתוס אמיתי
זה כנראה בגלל השמטה של מישהו
שם הגרסה אינה יכולה להיות נכונה!
ההבדל החד בסיפור הוא שמעיקרא זה לא כתוב בירושלמי!שים לב כמה גירסאות הובאו פה על אותו מעשה
וההבדלים החדים שיש ביניהם האם זה היה לשבח או לגנאי.
(לדוג', המשפט "הגאון ודאי לא חשב שר' זושא לא יודע ירושלמי", הוא משפט שיופיע בגירסא החסידית של הסיפור בלבד)
ולבנות על זה סיפור שכאילו ''''הגר"א אמר שהרבי ר' זושא לא יודע ללמוד'''' ??????"יש לציין למ"ש בספר בכתבי הקודש ירושלים תשע"ה בזה"ל על עובדא זו נמצאו מקשים שבירושלמי המצוי בידינו אין מימרא כזו כלל
לא נכנסתי לדון מה היה וכיצד היהההבדל החד בסיפור הוא שמעיקרא זה לא כתוב בירושלמי!
ולבנות על זה סיפור שכאילו ''''הגר"א אמר שהרבי ר' זושא לא יודע ללמוד'''' ??????
לא היה!
בכל מקרה כל מי שיודע קצת הסטוריה יודע שהצדיק שתמיד התלבשו עליו שהוא לא יודע ללמוד היה הרר"ז ואכהמ"לההבדל החד בסיפור הוא שמעיקרא זה לא כתוב בירושלמי!
ולבנות על זה סיפור שכאילו ''''הגר"א אמר שהרבי ר' זושא לא יודע ללמוד'''' ??????
לא היה!
כבר הובא פה לפני כן.מקור בקדושה ב''וקרא זה על זה ואמר'' להטות לימין ושמאל ?
לא היה פה טענה על מיתוס כל שהיא ב'סיפורי חסידים', הפולמוס היה רק לפי הסיפור הזה [לא משנה איזה נוסחא] האם יש אכן ירושלמי כזה....ככלל, כאשכול שמדבר על מיתוסים ביהדות, אין זה מן החכמה לנפץ מיתוס אחד ע"י המצאת אחר...
ובכל הנוגע לסיפורי חסידים זה נכון פי כמה
מקור בקדושה ב''וקרא זה על זה ואמר'' להטות לימין ושמאל ?
הטיית הראש ב"וקרא זה אל זה ואמר" - לא מוזכר בשום פוסק!!!!!!!!!!!
מקור מאומת??? (מלבד העובדה שהיעדר הירושלמי מפריך את 'המקור') בכל מקרה לא דיברתי על המקורותלא נכנסתי לדון מה היה וכיצד היה
רק הבאתי משפט שנאמר פה למעלה, וציינתי שכיון שיש פה כמה גירסאות זה לא נכון מבחינה אינטליגנטית לדחות גירסא אחת שהמקור שלה מאומת ברמה X כדי להביא גירסא אחרת שהמקור שלה מאומת אותו הדבר
גמ' בברכות (נז,ב) "דירה נאה, אשה נאהוכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם", ופי' שם מהרש"א,דהיינו כמו שאמרו באבות שתלמידי בלעם יש להם עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה, וכך ע"י שרודף אחרי דירה נאה אשה נאה וכלים נאים, מתרחבת נפשו, ונעשה עי"ז מתלמידיו של בלעם הרשע רח"ל."דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם"
בעולם משתמשים בזה להצדקה תורנית לבית יפה וכו'
אבל המהרש"א מסביר: דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם - לעבירה
(כמו בלעם הרשע שהיה בעל נפש רחבה)

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים