מצב
הנושא נעול.
רפאל וואהל, יו"ר מיזם "זה מזה" ויזם האקספו בארץ ישראל, בראיון עם איצ'ה דז'אלובסקי בקו המידע (02-80000-50) על האקספו שהתקיים אמש

צפה בקובץ המצורף 2170290
דווקא בגלל הכנות היוצאת דופן של ר' @איצ'ה קו המידע , הייתי מצפה ממנו להתייחסות בראיון לנושא הבא:
וכעת לנקודה העיקרית שמציקה לי כל כך:
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק דתי על גבול החילוני?
מדוע הסתובבו נשים בקהל?
מדוע עמדה מגישת בירה (ברמנית בלע"ז) בטיבורה של התערוכה והגישה משקאות לגברים?
מדוע נדחפו נשים בחוסר טאקט וצניעות משוועת בכדי לגשת לדוכן שם עמלו קשות להגיש דוגמיות סושי לציבור?
מדוע בפרסומת המוקרנת במסכי ענק במקום יש תמונה של אישה?
וכי בשם פרנסתם של ישראל מותר להפר ברגל גסה מוסכמות שברור היה במשך כל השנים שלא פורצים?
הרי כל הסיבה שאני רוצה לפרנס את אחי, כי הוא מייצג את הערכים עליהם אנחנו נאבקים ונלחמים.
מדוע באירוע שמיועד כולו לבני הציבור החרדי, אשר לשמחתנו הרבה רוב מניין ובניין ממנו מתנזר כליל מהחזקת סמרטפונים -
חלק ניכר מההגרלות וההרשמות לקבלת מידע המשכי היו באמצעות סריקת ברקוד?
האם מארגני האירוע עד כדי כך מנותקים עד שלא העלו בדעתם שהצבת שומרת באחת הכניסות היא מעשה מכוער שאין לו מקום באירוע חרדי?
אני כבעל מקצוע חרדי, שנתקל לא מעט מתגובות מזלזות רק כי יש לי כיפה זקן ופאות וכן, בעיקר מתוך הציבור החרדי שהתרגל לצערי לראות בבעלי המקצוע החרדים סוג ב',
שמחתי כל כך לראות שיש פתאום הכרה במקצועיות שלנו, בעובדה שאפשר להיות שומר תורה ומצוות וגם להיות בעל מקצוע, אבל על חשבון ערכים?

(אני אמנע מלהתייחס לסמרטפוניה שהתחוללה במקום, ולעוד כמה בעיות רוחניות והתמקדתי דווקא בנושא בו יש מוסכמה ציבורית רחבה,
ואולי כך אצליח למזער במעט את נחשול התגובות המתלהם שבוודאי בוא יבוא.)
אני מקווה שהפרסום כאן לא עלול לגרור תביעת דיבה, משום שאיני יודע כיצד משיגים את מארגני האירוע בכדי לקבל תגובה.
 
תנסה לתרגם את המונח כלכלה = אינטרס
במקום כלכלה = כסף
לא בהכרח שתמיד זה ישנה את תוצאת החשיבה
אבל לא תאמין כמה פעמים אתה עושה עסקאות שהם זולות ולא כלכליות.
בתור יזם אתה יודע שקנייה במחיר הנמוך ביותר במכרז
היא לא תמיד ההחלטה הכלכלית הנכונה.
אם חברת מטבחים זולה יותר ב-10%
אבל גורמת לעיכוב של חודשיים במסירת הדירות,
ה"חיסכון" הזה הופך להפסד כבד (ריביות, פיצויים לדיירים, פגיעה במוניטין).
הטיעון שלך נגד "חמלה על פרנסתו" של האחר
הוא ריאליסטי מאוד.
יזמות דורשת קשיחות.
עם זאת, אם תסתכל על זה דרך האינטרס
החשיבה שלך יכולה להשתנות
סביבה עסקית שבה אנשים תומכים זה בזה
מייצרת חוסן שחוזר אליך בעקיפין.
אם אתה תומך במטבחים של החרדי
גם הוא יתמוך בך
לפעמים אין לו דרך לתמוך בך ישירות
אבל אם הוא ימליץ ל2 לקוחות לרכוש אצלך
זה יכול להיות דיל ענק בשבילך

תנסה לחשוב על 2 עולמות מקבילים
בעולם האחד כל אחד מסתכל דרך החור של הגרוש
ובעולם המקביל כל אחד מסתכל דרך האינטרס הרחב (כמו אמון, הדדיות, הוגנות, זמינות, קדימות)
איפה לדעתך הכלכלה נוסעת ואיפה היא תקועה?

הצעה הכלכלית שלי עבורך
כשאתה עושה עסקה
תראה אותה כמשהו רחב יותר מאשר עסקה בודדת.
במקום לבנות בניין תבנה אימפריה
אם תתחיל לחשוב כך, העסקים שלך יפרחו.
יש הרבה מה להאריך בדוגמאות
כיזם, אתה מכיר אותם...

במציאות האמיתית
זה הרבה יותר קיצוני
קשר בין בני אדם חייב להיות מושתת על חסד
(קישרי גומלין של נותן ומקבל)
הניסיון לצייר כלכלה כמערכת יחסים קרה בני אדם
ודאגה לכיס שלך כעולם אוטופי
לא מתכתבת עם המציאות
וכבר אמר דוד כי אמרתי עולם חסד יבנה

נכון להיום גם באקדמיה מקובלת דעתו של דניאל כהנמן
שהכלכלה מיוסדת על התנהגות רגשית
ולא קרה ואינטרסנטית כפי שהציג אדם סמית (היד הנעלמה)
מסכים אם כל מילה רק להוסיף
אני חושב שזה שאנשים חרדים מנצלים גם מצד ספקים וגם מצד וגם מצד לקוחות הם מנסים לתפור
זה מתחלק ל2 1 זה שחרדים הם מחושבנים יותר וקונים בצורה יותר חכמה את זה כל הציבור החילוני מעריך שאצלנו המחירים יותר זולים כי אנשים משווים דוגמת משנת יוסף דוגמת יש לעומת שופרסל שזה גורם שהמחירים לא עולים כל יומיים 2 יש כאלה שזה באופן מוגזם זה באמת מושרש ממקום של קושי וקצת מבט של ראש עני שודאי אם היה יותר כסף אם לא היו יורדים לקטנות ומתחשבים סתם .
מי שקצת מתבונן בעומק של שלקנות אצל חרדים מבין שיש יותר כסף לשכן הוא מעסיק יותר אנשים משלך הוא מוכן גם לעולות להם יותר בשכר במקום משכורות רעב הוא משלם לך יותר מי שעובד אצלו גם הוא צורך ממך יותר הוא תורם יותר לקהילה השרשרת פה היא כ"כ עמוקה
וגם לא לשכוח את דברי החפץ חיים של והחזקת בו
 
החלום, ושברו

זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;

בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".

הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
צפה בקובץ המצורף 2105218
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]

כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.

מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.

כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"

וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:

מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.

===

קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון

תראו,

- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".

לא כי. לא אשתוק.

- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".

- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.

- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.

- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.

וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.

כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".

====

מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?

כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.

תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].

תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].

תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".

אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.

אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.

==

שאלות בבקשה

אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].

אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!

אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!

להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!

הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.

למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל: בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]

אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?

בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.

אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
האמת כואבת!
כלכלה סגורה היא לרוב מלכודת עוני במסווה של אידיאולוגיה.
והאמת, שאי אפשר לבנות שגשוג על רחמנות של קונים, עסק חרדי יצליח באמת רק אם הוא יהיה הכי טוב בשוק, לא רק הכי היימיש.
העושר האמיתי מגיע כשאנחנו מביאים כסף מבחוץ פנימה, ולא כשאנחנו רק מעבירים את אותם כמה שקלים מיד ליד בתוך השכונה תוך כדי שמשלמים עליהם יותר.
בסוף, מי שמוכר מוצר פחות טוב ביוקר רק כי הוא משלנו, פוגע בכיס של האברך שקונה אצלו לא פחות ממה שהוא עוזר לעצמו.
ותכל'ס: הגיע הזמן להפסיק לפחד מתחרות ולהתחיל להצטיין.
 
נניח שאח שלך מקים עסק קטן.
בא אבא שלך ואומר בוא תנסה לקנות מאחיך אתה הרי במילא קונה את המוצרים שהוא מוכר ובאותו מחיר.
אתה תזעק 'קומוניזם!!!' 'למה שאח שלי לא ילך ויקים דוכן בתערוכה הגדולה בגרמניה או באוסטרליה כמו כל חברה נורמלית בענף?! מה הוא צריך אותי?!'
'ובכלל רק כלכלות קפיטליסטיות מצליחות'
וכו' וכו'
ממש לא קומוניזם, אלא משפחה.
אם אחי מוכר מוצר טוב באותו מחיר- ברור שאקנה אצלו, זו עזרה הדדית בסיסית ומתבקשת.
הבעיה היא לא על מצב של אותו מחיר, אלא על המקומות שבהם הלקוח משלם הרבה יותר ומקבל פחות רק בגלל המגזריות.
כשאח שלך בונה עסק שנשען רק על הרחמים שלך, הוא לא באמת בונה עסק, הוא בונה מפעל צדקה.
אם הוא רוצה להצליח באמת, הוא חייב לשאוף להיות הכי טוב בשוק, לא רק אח שצריך עזרה.
החוכמה היא לקנות מאנ"ש כדי להעמיד אותם על הרגליים, לא כדי להפוך לקביים שלהם לנצח בזמן שהם מוכרים סחורה סוג ב'.
בסוף, מה הגבול שלך? היית משלם 20% יותר על אותו מוצר רק כי זה אח שלך?
 
האמת כואבת!
כלכלה סגורה היא לרוב מלכודת עוני במסווה של אידיאולוגיה.
והאמת, שאי אפשר לבנות שגשוג על רחמנות של קונים, עסק חרדי יצליח באמת רק אם הוא יהיה הכי טוב בשוק, לא רק הכי היימיש.
העושר האמיתי מגיע כשאנחנו מביאים כסף מבחוץ פנימה, ולא כשאנחנו רק מעבירים את אותם כמה שקלים מיד ליד בתוך השכונה תוך כדי שמשלמים עליהם יותר.
בסוף, מי שמוכר מוצר פחות טוב ביוקר רק כי הוא משלנו, פוגע בכיס של האברך שקונה אצלו לא פחות ממה שהוא עוזר לעצמו.
ותכל'ס: הגיע הזמן להפסיק לפחד מתחרות ולהתחיל להצטיין.
רוב הכסף שאנחנו מכניסים מבחוץ מה זה שווה אם את הכל אנחנו מוציאים החוצה דומת יש חסד דוגמת חשמל, ביטוח
למה זה סותר יש מספיק לקוחות שאתה לא משלם ביוקר ולא מוצר פגום איך זה סותר
ולא סותר שצריך תחרות גם בחרדי
ואנחנו ממש לא כלכלה סגורה רובם של אנשים מתפרנסים מבחוץ רק החכמה זה להשאיר את זה אצלנו
ואם נחזק את השכן הוא יהיה יותר חזק יותר איכותי ויותר זול
 
רוב הכסף שאנחנו מכניסים מבחוץ מה זה שווה אם את הכל אנחנו מוציאים החוצה דומת יש חסד דוגמת חשמל, ביטוח
למה זה סותר יש מספיק לקוחות שאתה לא משלם ביוקר ולא מוצר פגום איך זה סותר
ולא סותר שצריך תחרות גם בחרדי
ואנחנו ממש לא כלכלה סגורה רובם של אנשים מתפרנסים מבחוץ רק החכמה זה להשאיר את זה אצלנו
ואם נחזק את השכן הוא יהיה יותר חזק יותר איכותי ויותר זול
צודק לגמרי, אין סתירה.
החכמה היא באמת להכניס מבחוץ ולהשאיר בפנים.
אם הכסף שיוצא על חשמל, ביטוח או מזון נשאר בתוך המגזר, הוא חוזר אלינו בסיבוב השני דרך תרומות, מקומות עבודה וחיזוק הקהילה.
כל עוד יש תחרות פנימית שמונעת מהמחירים לעלות ומחייבת את העסקים שלנו להיות איכותיים, כולם מרוויחים.
לקנות מהשכן זה לא קומוניזם- זו פשוט סולידריות חכמה שבונה כלכלה חזקה יותר לכולנו.
כשהעסק של השכן גדל בזכותנו, הוא באמת יכול להשתפר ולהוזיל מחירים בהמשך.
 
צודק לגמרי, אין סתירה.
החכמה היא באמת להכניס מבחוץ ולהשאיר בפנים.
אם הכסף שיוצא על חשמל, ביטוח או מזון נשאר בתוך המגזר, הוא חוזר אלינו בסיבוב השני דרך תרומות, מקומות עבודה וחיזוק הקהילה.
כל עוד יש תחרות פנימית שמונעת מהמחירים לעלות ומחייבת את העסקים שלנו להיות איכותיים, כולם מרוויחים.
לקנות מהשכן זה לא קומוניזם- זו פשוט סולידריות חכמה שבונה כלכלה חזקה יותר לכולנו.
כשהעסק של השכן גדל בזכותנו, הוא באמת יכול להשתפר ולהוזיל מחירים בהמשך.
בדיוק
הייתי שמח אם משהו יכול ויש לו כוח לעשות רשימה של של כל הדברים שאנחנו צורכים שכולם מכירים של אנשים חרדים אפ' טישו טיטולים עד דוגמת אושר עד זה יכניס יותר מודעות בקניה שלנו שאנחנו רואים מוצר של חרדי ושל לא חרדי
ואפ' רשימה של אנשים חרדים יר"ש
בסוף זה אינטרס לעולם הישיבות שכל שנה יש יותר ויותר גזירות זה פשוט לחזק את עצמנו שנסתדר כמה יותר בכוחות עצמנו
 
ממש לא קומוניזם, אלא משפחה.
אם אחי מוכר מוצר טוב באותו מחיר- ברור שאקנה אצלו, זו עזרה הדדית בסיסית ומתבקשת.
הבעיה היא לא על מצב של אותו מחיר, אלא על המקומות שבהם הלקוח משלם הרבה יותר ומקבל פחות רק בגלל המגזריות.
כשאח שלך בונה עסק שנשען רק על הרחמים שלך, הוא לא באמת בונה עסק, הוא בונה מפעל צדקה.
אם הוא רוצה להצליח באמת, הוא חייב לשאוף להיות הכי טוב בשוק, לא רק אח שצריך עזרה.
החוכמה היא לקנות מאנ"ש כדי להעמיד אותם על הרגליים, לא כדי להפוך לקביים שלהם לנצח בזמן שהם מוכרים סחורה סוג ב'.
בסוף, מה הגבול שלך? היית משלם 20% יותר על אותו מוצר רק כי זה אח שלך?
אנחנו מדברים על עסקים אמיתיים, לא על חלטורות של חאפרים. אני לא מכיר אנשים שפתחו עסק אמיתי 'שבונה' על הרחמים של הסביבה, אולי רק ממש בתחילת הדרך.
זה קצת תיאוריות באויר. במציאות אני מכיר עשרות בעלי עסקים חרדים טובים בתחומם, שנותנים שירות טוב, ובמחירי השוק, בלי שום קומבינה.
זו קצת נחיתות חרדית לחשוב ש'עסק חרדי' משמעותו 'חאפר' 'יקר' 'נוכל' 'מנצל את זה שהוא חרדי' וכו', אני לא אומר שאין כאלו, אבל בוודאי זה לא מאפיין של הרוב.
אני מכיר חלק גדול מהמציגים בארנה והם פשוט מעולים בתחומם, וחבל שאנשים לפעמים מתקמצנים על כמה שקלים ומפרנסים אחרים שלאו דווקא טובים יותר. בפרט שלפעמים החרדי דווקא יותר זול...
אני לא אומר בכל מחיר, אני אתן דוגמא. כנגר אני עובד הרבה עם אנשי תאורה וצלמי אדריכלות. אנשי תאורה מצאתי חרדי מעולה ואני אעדיף אותו על פני אחרים.
צלם אדריכלות בינתיים עוד לא מצאתי חרדי מספיק מקצועי ולכן אני עובד עם חילוני. אבל כן מקווה בעזרת ה' שיקום אמן צילום אדרילות חרדי ואז אעדיף אותו.
כשאני מפרנס יהודי ירא שמים - הכסף הולך כנראה לפרנסת ביתו, ברוב המקרים זה ממש ללחם וחלב ובגדים לילדים, וגם במקרה שב"ה יש לו קצת יותר - זה ילך לדירות לילדים שלו ובעצם אני גם כן עוזר לבנות עוד בתים של תורה, עוד סיוע לנכדיו העתידיים שילמדו תורה וישמרו מצוות - ובעצם תורם להמשך המפעל של העם היהודי שהולך בדרכי ה'.
כשאני מפרנס עסק גדול חילוני - זה כנראה יתן עוד קצת פינוק לחופשה הבאה שלו בחו"ל או עוד קצת תקציב לרכב הבא שלו, ומי שמפרנס ערבים בכלל - עוזר בגידול של עוד משפחות אויב כנראה תומכי טרור.
לקנות ביושר מיהודי יר"ש ובעל משפחה ברוכה (מבחינתי לא משנה צבע הכיפה) - זאת הצדקה הכי מעולה והכי גדולה.
אני אישית ואני מניח שרובנו פה לא עשירים גדולים ולא יכולים להפריש סכומים גדולים לצדקה. אבל אנחנו כן מוציאים כל חודש סכומים ענקיים לפרנסת ילדינו? לפחות שהכסך הזה ימשיך הלאה להגדיל תורה וחסד, וחבל שאנשים לא מספיק מודעים לחשוב בכיוון הזה.
 
האם אתה מוכר את המוצרים בפחות משתות (1:6) מהמחיר שעלו לך?
רק הערה קטנה
הונאה זה למכור בשתות מעל המחיר בשוק לא מעל המחיר שעולה לסוחרים

מצוי לדוגמה כשרואים לקוח אמריקאי ועושים לו "מחיר"
אבל סתם חנות שמוכרת ביקר זה קשה להגדיר מה זה מחיר שוק כי לא דומה המחיר בחנות מתחת לבית למחיר בKSP
זה אומנם אותו מוצר אבל השוק שונה
 
אנחנו מדברים על עסקים אמיתיים, לא על חלטורות של חאפרים. אני לא מכיר אנשים שפתחו עסק אמיתי 'שבונה' על הרחמים של הסביבה, אולי רק ממש בתחילת הדרך.
ראה מה שכתבתי
משהו שיושב לי על הלב כבר הרבה זמן, ואולי זה המקום להעלות אותו.

מדברים בלי סוף על “אמריקה” ועל הרצון להשתוות אליהם, אבל מתעלמים מהעיקר. בארה״ב, כשבעל מכולת רואה יהודי משלנו שמוכר סחורה, הוא יעדיף לקנות ממנו גם אם זה לא הכי זול. לא מחפשים להפיל אותו, לא הולכים לו על הראש, ולא פוסלים אותו כי הוא חרדי ואולי אין לו כישרון שיווק.

צריך להבין אמת פשוטה: ללקוח הקצה כמעט אין שליטה. אנחנו קונים דרך חנויות ומכירות שכונתיות, ובעל החנות או בעל המכירה השכונתית/קהילתית הוא זה שמחליט ממי לקנות ומה יעמוד על המדף. לא הצרכן קובע! .

ולכן כל הדיבורים על “כמה אברכים יהיו נהגי אוטובוסים” הם אולי הסחת דעת.
(בדרך אגב הרי אם הייתה חברת אוטובוסים חרדית, שבעליה יודעים שלוקחים אותם בגלל היותם חרדים, הם היו משתדלים להעסיק יותר נהגים משלנו, וגם לשלם להם יותר.)
זה לא פותר כלום. הבעיה היא שאין לנו סולידריות כלכלית. גם מי שצועק הכי חזק על המצב יושב על שולחן שמלא במוצרים שלא משלנו: כוסות מחברה מתל אביב, שתייה מנתניה, עטים מהשטחים, ואפילו הריהוט – מי יודע מאיפה.

הבעיה האמיתית היא חוסר מודעות וחוסר סולידריות כלכלית. לפני שמטיפים מוסר, צריך להחליף חשיבה. כמו שהיה “כחול־לבן” – צריך מודעות חדשה: שחור־לבן.

כי כל עוד אנחנו לא קונים משלנו — אין לנו זכות להתלונן על המצב.
אפשר להתלונן עד מחר, אבל כל עוד אנחנו ממשיכים לקנות מאחרים — המצב לא 'קורה לנו'. אנחנו מממנים אותו.

אתה כבעל עסק תוכל להבין אותי
אני רק יוסיף עוד מילה

שהבעיה אצלינו שאם כבר מישהו הולך לקנות אצל אחד משלנו הוא קונה עם טון של רחמנות תקנה אצלי כי אני נותן לך משהו איכותי יותר, אמין יותר, ואפילו שאני אולי באותו רמה אני רוצה שתרחם עליך כי אני רוצה לקנות אצלך ויהיה הכמה שקלי בכיס להוסיף בקניה אצלך, ואפילו אם אתה אברך כולל הרי בסוף את העזרה לחתונה תבקש ממני ולא מאילן מתל אביב (דווקא בן אדם מאד נחמד:))
 
לטווח הרחוק כדאי שכולנו נקנה מחרדים גם במחיר של 10% יותר (שכאמור ברוב המקרים זה כלל לא המציאות).
אתן דוגמה מהבחירות.
לאף אחד לא שווה לבזבז יום של לימוד תורה או עבודה כדי לצאת להצביע, הסיכוי שהקול שלי ישפיע משהו - אפסי ממש.
רק מה העניין? אם כל אחד יחשוב כך - אף אחד לא יצא להצביע, ואז זה כבר כן משמעותי.
גם כאן. אם אני יכול לחסוך 10% - לא שווה לי. אבל אם כולם ישלמו את ה10% הזה - בעקיפין זה כן יהיה שווה לכולנו כציבור.
ושוב ה10% זה תיאורטי, ואני חושב שאפילו אם זאת היתה המציאות זה היה נכון. במציאות הרבה פעמים החרדי אפילו יותר זול, או לפחות תמורה טובה יותר למחיר, רק פשוט אין מספיק מודעות.
תחשבו מה זה שרוב העסקים סביבכם פורחים, פתאום בית הכנסת שלכם יהיה יפה יותר, המוסדות של הילדים שלכם יתפקדו עם תקציב, ואם חס ושלום תצטרכו עזרה כספית - קופת השכונה תוכל בקלות לארגן לכם את הכסף, תעשו שידוך בעזרת ה' - לפחות לאחד הצדדים יהיה די והותר לתת לזוג ברווח, וכן הלאה.
אנשים ממשיכים להסתכל דרך החור של הגרוש במקום לראות את התמונה המלאה.
 
הונאה זה למכור בשתות מעל המחיר בשוק לא מעל המחיר שעולה לסוחרים
מה שאמרתי הוא לא מדין הונאה, שם אתה צודק. הוא מדין אחר שאיני זוכר את שמו.
 
האמת כואבת!
כלכלה סגורה היא לרוב מלכודת עוני במסווה של אידיאולוגיה.
והאמת, שאי אפשר לבנות שגשוג על רחמנות של קונים, עסק חרדי יצליח באמת רק אם הוא יהיה הכי טוב בשוק, לא רק הכי היימיש.
העושר האמיתי מגיע כשאנחנו מביאים כסף מבחוץ פנימה, ולא כשאנחנו רק מעבירים את אותם כמה שקלים מיד ליד בתוך השכונה תוך כדי שמשלמים עליהם יותר.
בסוף, מי שמוכר מוצר פחות טוב ביוקר רק כי הוא משלנו, פוגע בכיס של האברך שקונה אצלו לא פחות ממה שהוא עוזר לעצמו.
ותכל'ס: הגיע הזמן להפסיק לפחד מתחרות ולהתחיל להצטיין.
ממש לא מדויק
אפשר לפתח מודעות לקחת רק עובדים חרדים ובמקביל עדיין לעודד תחרות
לדוג' אם רוצים מתקין מזגנים לקחת רשימה של 10 חרדים מתקיני מזגנים.
ולוקחים את מי שקיבלנו עליו הכי הרבה המלצות.

לדוגמא: במודיעין עילית אסור לפתוח באותו מרכז עסקים 2 חנויות מאותו הסוג.
מה שקורה במודיעין עילית
זה נזק חמור לכלכלה החרדית, וגורם לאנשים לאבד אימון בכלכלה החרדית וחבל.
בביתר עילית בכיכר העיר יש 10 חנויות אוכל אחד ליד השני.
5 חנויות של רהיטים צמודים. 3 חנויות פלפונים צמודים. ועוד
וכולם רבים על הכיס של הלקוח ,והלקוח וגם החנויות מרוויחים יפה מאוד.

בקיצור צריך לעודד תחרות פנים חרדית.
לא לקחת עובד לא טוב רק כי הוא חרדי.
אלא לקחת חרדי אחר טוב במקומו.
 
ממליץ שתקרא את האשכול
שאלתי את AI האם מבחינה כלכלית מה עדיף וזה מה שהוא ענה
כן — מבחינה כלכלית-קהילתית נטו, בלי להיכנס לשום עניין אחר, יש לזה היגיון ברור 👍


אם אתה קונה אצל שכן שלך במקום אצל מישהו רחוק/גדול, קורים כמה דברים:


1️⃣ הכסף נשאר “קרוב לבית”
השכן מרוויח → יש לו יותר כסף לצרוך בעצמו → סביר שהוא יקנה גם ממך או משכנים אחרים.
זה יוצר מעגל כלכלי מקומי חזק.


2️⃣ חיסכון עקיף


  • פחות עלויות משלוח
  • פחות תיווך
  • לעיתים גמישות במחיר / תשלום / שירות

גם אם המחיר זהה – הערך הכולל גבוה יותר.


3️⃣ חיזוק היציבות הכלכלית סביבך
כששכנים מתפרנסים טוב:


  • פחות סגירות עסקים
  • פחות ירידת ערך אזורית
  • יותר שירותים זמינים ליד הבית

זה אינטרס כלכלי קר לגמרי.


4️⃣ הון חברתי = כסף עתידי
קשר טוב עם שכן עסקי שווה:


  • הנחות
  • קדימות
  • עזרה כשצריך
  • שיתופי פעולה

דברים שלא מקבלים מאמזון 😉


⚠️ אבל חשוב הסייג
אם:


  • המחיר יקר משמעותית
  • האיכות נמוכה
  • השירות בעייתי

אז כלכלה בריאה אומרת לא להקריב את עצמך. התמיכה הגיונית כל עוד הפער סביר.


שורה תחתונה:
כן, במקרים רבים עדיף לקנות אצל שכן — לא “מרגשית”, אלא כי זה מחזק מערכת כלכלית שמחזירה לך ערך בטווח הבינוני-ארוך.
חוץ מכל העניין ההלכתי של והחזקת בו וחוץ מזה לחרדי זה פי הרבה יותר משפיע רוב עולם התורה מוחזק מאנשים קטנים וגדולים שתורמים לקהילה בזכות זה שיש להם כסף וככל שיש להם יותר כסף מגיע אליך יותר
תודה ג'מניי
 
מה שקורה במודיעין עילית
זה נזק חמור לכלכלה החרדית, וגורם לאנשים לאבד אימון בכלכלה החרדית וחבל.
בביתר עילית בכיכר העיר יש 10 חנויות אוכל אחד ליד השני.
5 חנויות של רהיטים צמודים. 3 חנויות פלפונים צמודים. ועוד
וכולם רבים על הכיס של הלקוח ,והלקוח וגם החנויות מרוויחים יפה מאוד.
קצת הגזמה זה טעות של ציפחה בקסם זה לא כך
 
המהפכה העכשוית
אם תצליח יהיה: כל המענג את השבת...
ואם היא לא תצליח: יצטרכו לשיר:
"טייערע אידן אין ארץ ישראל,
היט שבת וועט אייך גוט זיין"

לכן פול שכל ורגישות ולכן כל ביקורת על המיזם נכונה כי טעות היא בבחינת אבן אחת שטיפש זרק לבור אלף חכמים לא יצליחו להוציא
לא בגלל שהמיזם לא נכון אלא כי עוסק בנושא כ"כ רגיש ומסוכן ולכן אם יש נשים בטעות באקספו זה לא טעות קטנה שאפשר לעבור עליה כי מדובר במיזם של דק מן הדק
עדיף להיות רעבים אבל יראי שמיים מאשר עשירים ככה ככה...
 
מבחינתי יש 3 בעיות

1. מחיר גבוה יותר, לפעמים מופרז .(דוג' קניתי מוצרים בחנות מחשבים המחיר היה 200 % !! מרשת מוכרת )
2. שירות - אי נעימות לדרוש זאת כמו אצל אחרים , וממי שכן קיבלנו זלזול או תחושת נודניקיות, כמובן שיש טובים .
3. מבחינתי היימיש לא מוכיח על איכות ,עם כל האי נעימות לשמוע .

אני חושב שפעם זה עבד יותר,כי היה פחות אינטרנט פחות השוואת מחירים, היום לרוב הציבור יש גישה לאינטרנט
וזה שאתה בעל עסק חרדי לא מתיר לך לעקוץ אותי או לדרוש ממני לוותר על שירות לאחר קניה .

אם אתה טוב נותן מחיר טוב ושירות נורמלי ,אני ישמח לקנות אצלך או להשתמש בשירות שלך
אבל זה שאתה חרדי ,מבחינתך זה לא אמור להיות + כפי שמשתמע מפרסומים ,שאני יוותר על מחיר /שירות

אני שמח לרכוש אצל עסקים חרדים חדשים בשכונה, אם אני מרוצה אני מתמיד את הקניות שם ומוותר על מה שהורגלתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

חוקת האתגרים

פורום AI בינה מלאכותית


ברוכים הבאים לפורום החדש שלנו ליוצרי ai.


הפורום מחולק לתתי פורומים נפרדים, כפי שבוודאי ראיתם, וזכה לתת פורום בפני עצמו לאתגרי ai.
האתגרים נועדו לשפשף יכולות, התנסות בכלים חדשים ועמידה בדרישות ייחודיות ע"פ כללים מאתגרים במיוחד.

למען הסדר הטוב, קראו בעיון את הכללים, קצת ארוך, אבל לא מסובך, הרי יש לכם בינה אמיתית!





אתגר יומי:​

  • בכל ערב בעז"ה עולה אתגר יומי חדש, שיהיה פעיל כ- 26 שעות.
  • חברי הפורום מוזמנים לדרג ולהשפיע על היצירות המוצלחות ביותר, בדגש על יצירה שעמדה בכללי האתגר. היצירה שתקבל את דירוג המשתמשים הגבוה ביותר, היא תוכרז כיצירה הזוכה באתגר, ויוצרה ינהל את האתגר יומיים אח"כ.
  • לאחר הזכייה, היצירה הזוכה באתגר תנעץ בראש אשכול האתגר.
  • מנהל האתגר פותח אשכול אתגר יומי חדש, כותרת אשכול האתגר תכלול את שם האתגר ומספרו.
  • מנהל האתגר מוזמן גם לפתוח אשכול נפסח בפורום דיונים, במידה ופותח האתגר לא פתח נספח, משתמש אחר יכול לפתוח אשכול נספח, עם כותרת ומספר האתגר זהים לכותרת אשכול האתגר. עם קישור לאתגר בהודעה הראשונה.
  • אשכול האתגר היומי מיועד להצגת האתגר בפועל, בו מופיעים אופי האתגר וכלליו, ובו גם המשתתפים מעלים יצירות להתמודדות.
  • אשכול הנספח מיועד לכל הפטפטת, הפרגונים והשאלות על כללי האתגר או על יצירות המתמודדים. כמו כן, בהשתתפות באתגר אין להרחיב מעבר להסבר קצר על היצירה הויזואלית, ביצועה וכדו' - הרחבות נוספות מקומן בנספח.
  • והיה אם בשגגה יכתבו תגובות באשכול האתגר, הן יימחקו או יועברו לאשכול הנספח ע"י המנהלים.





זמני האתגרים:​

שלבי האתגר מחולקים לשלושה ימים: פעילות האתגר, דירוג האתגר, העלאת אתגר חדש. כדלהלן:
  1. פעילות האתגר: 26 שעות שבהן המשתתפים מעלים את היצירות לאתגר. החל מ22:00 ועד 23:59 למחרת. העלאת יצירות לאתגר מתאפשרת לא לפני השעה 22:00 גם אם האתגר עלה קודם.

  2. דירוג האתגר: מסיום עת פעילות האתגר לא ניתן להעלות יצירות חדשות לאתגר, אך ניתן עדיין להצביע ולהשפיע ליצירה הזוכה 24 שעות נוספות, עד ליל המחרת, שאז יוכרז הזוכה שקיבל את מירב הנקודות מהציבור, ויצירתו תנעץ בראש אשכול האתגר.

  3. אתגר חדש: לאחר הזכייה באתגר, על הזוכה להעלות אתגר חדש בערב הבא (יש יום אחד להתכונן) החל מ20:00 בערב ולא יאוחר מ-02:00 בלילה.
  • פעילות האתגרים הינה 5 ימים בשבוע, מראשון עד חמישי (כלומר, עולה במוצ"ש עד רביעי בלילה).
  • ניתן להעלות יצירות לאתגר החדש החל מ-22:00 בערב פתיחת האתגר ועד 12 בלילה למחרת. בדיוק.
  • משתמש שיעלה יצירה מעבר לזמן פעילות האתגר הודעתו תוסר, ותיפסל מהתמודדות באתגר.
  • לאחר נעילת האתגר יהיה ניתן עדיין לדרג 24 שעות נוספות, והוא יינעל להצבעה בלילה שלמחרת.
  • סדר העלאת האתגרים היא בדילוגים של 3 ימים. יום לפעילות האתגר, יום לדירוג ובחירת זוכה, ויום להתכונן להעלאת אתגר חדש.
  • הזוכה באתגר של יום ראשון, יהיה מנהל האתגר של יום רביעי.
  • לשם המחשה: ראובן השתתף באתגר מספר 4. יום למחרת עלה אתגר מספר 5 ובינתיים משתמשים דירגו את אתגר מס' 4, וראובן שלנו גרף את מירב הקולות. באותו ערב בו הוכרז ראובן כזוכה אתגר מס' 4, עולה אתגר מס' 6 ע"י הזוכה של אתגר מס' 3, וראובן מתכונן להעלות את אתגר מס' 7 בערב למחרת. מסובך?! לא נורא. אתם הרי עם בינה לא מלאכותית. קטן עליכם!
  • המחשה נוספת: ראובן הזוכה באתגר ביום שלישי שעבר מעלה אתגר במוצ"ש בשעה 21:00. הציבור מוזמן להעלות יצירות להשתתפות באתגר החל מ-22:00 במוצ"ש ועד לראשון בלילה בשעה 23:59 למחרת (יצירות שיעלו לפני או אחרי הזמן לא ישתתפו באתגר). בראשון בערב יעלה שמעון אתגר חדש בגלל שזכה באתגר של יום רביעי שעבר. בינתיים ניתן עדיין לדרג את האתגר של ראובן עד שני בלילה, שאז יוכרז הזוכה ע"פ דירוג המשתמשים, האתגר יינעל להצבעות, והיצירה המנצחת תנעץ בראש האשכול. לוי שזכה באתגר של ראובן מתכונן להעלות אתגר חדש ביום שלישי בערב, שיהיה פעיל ברביעי, וינעל להצבעות בליל שישי.
  • היות והזכייה באתגר היא ע"פ דירוג המשתמשים. ההודעה הזוכה בדירוג הגבוה ביותר, היא הזוכה! ע"כ מומלץ להשתתף בין הראשונים, ככל שתעלו את היצירה שלכם מוקדם יותר, כך היא תקבל חשיפה רבה יותר.
  • במקרים מסוימים (חגים וכדו') תהיה הקפאה בפעילות האתגר, או הארכה בזמן, בכפוף להודעת המנהלים.





זכיה באתגר:​






כללים עבור מנהלי האתגרים:​

מנהל אתגר פותח אשכול אתגר הכולל:
  1. מקדם - 'אתגר יומי'.
  2. כותרת - שם ומספר האתגר. על שם האתגר לבטא את מהות האתגר, עדיפות לקריאייטיבי.
  3. הודעה פותחת - הסבר קצר על היצירה הנדרשת, יצירה אחת לדוגמא, וכללים בסיסיים שעל היוצרים לעמוד בהם. רצוי אף קישור לאשכול הנספח.
  • על מנהל האתגר לפרט תיאור למשימה אותה המשתתפים יצטרכו לבצע, סגנון היצירה, אופייה, מה יהיה בה ומה אסור שיהיה בה, באילו כלים ניתן להשתמש או שלילת שימוש בכלים מסוימים. האם כדאי/מומלץ/אסור לערוך ולשפץ את היצירה באופן עצמאי, האם ניתן להוסיף טקסט ליצירה, וכדו'.
  • על האתגר לעלות בין שמונה בערב לשמונה בבוקר.
  • השתתפות באתגר מותנית בזמינות להעלאת אתגר מיידי במידה ותזכו, העלאה בזמן ללא עיכוב של רצף האתגרים. מומלץ להיות מוכנים עם רעיון בראש, או לקחת השראה מאשכול הרעיונות לאתגרים >
  • מנהל/ת האתגר חופשי לבחור אם היצירות שיועלו להתמודדות יהיו יצירות חדשות וייעודיות שנוצרו למטרת האתגר או גם יצירות קיימות המתאימות לכללים.
  • מנהלי הפורום רשאים להחליט על נושא מסוים שאינו מתאים, ולערוך או למחוק את האתגר במידה והוא אינו מתאים לפורום ע"פ שיקול דעתם.
  • יש לשים לב להימנע מכפילויות, שלא נעשה אתגר דומה בעבר.





השתתפות באתגרים:​

  • בכל הודעה באתגר, נתן להעלות יצירה אחת בלבד!
  • ניתן להשתתף עד 3 פעמים בכל אתגר, אלא אם נכתב אחרת בכללי האתגר ע"י מנהל האתגר.
  • אין להעלות טקסטים בהודעה המתמודדת באתגר שאינם קשורים ישירות לאתגר. הוספת טקסט כמו "דרגו אותי" תפסול את היצירה מהתמודדות באתגר.
  • מומלץ ורצוי, ואף יתקבל בברכה פירוט על הכלי בו יצרתם את היצירה, הפורמפט אותו כתבתם, ופרטים נוספים שייתנו ערך מוסף למבקרים באתגר.
  • בונוס בהוספת פרטים על היצירה שלכם, הכלי והפורמפט, שתקבלו דירוג גבוה יותר מהצופים, וזה יכול להכריע במקרה של תיקו בהצבעות.
  • אין להעלות תמונות לא מהוקצעות, דמויות מעוותות, מספר אצבעות לא תקין, או תמונות חובבניות ברמה נמוכה מידי. יצירה כזו תימחק או תועבר לנספח.
  • בהשתתפותך באתגר, הנך מאשר שהקבצים הינם יצירה בלעדית שלך, אינם מועתקים ממקורות זרים ואין בהם עבירה על זכויות יוצרים. - אין להעלות קבצים שלא אתם יצרתם בעצמכם.
  • לאור שאלות משתמשים, הדגשה נוספת! אין להעלות לאתגר קבצים שהם לא יצירה בלעדית שלכם בAI.
  • משתמש שיעלה קובץ המפר זכויות יוצרים, ייחסם מהפורום לצמיתות.
  • בהשתתפותך באתגר, הנך מאשר לפרוג לעשות ביצירות העלות באתגר שימוש חופשי, ולא תהיה תביעה מצדך בעניין זה.

בהשתתפות באתגר כזה, ישנם מספר יתרונות משמעותיים:
  1. למידה ופיתוח: השתתפות באתגר מאפשרת לך ללמוד ולפתח יכולות חדשות. בזמן שעוסקים במגוון תחומים, כמו בינה מלאכותית ועיצוב גרפי, אתה מקבל הזדמנות להרחיב את הידע והכישורים שלך.
  2. התנסות בהוראות מיוחדות: בזמן שמשתתפים באתגר, עשויים להיות דרישות והוראות מיוחדות שיש לעמוד בהן. השלמת האתגר מאפשרת לך לפתח יכולות כגון יכולת לקריאה והבנה של הוראות, תכנון וארגון פעולות, וביצוען במהירות ובדיוק.
  3. התנסות בכלים חדשים: במהלך האתגר, יכול להיות צורך להשתמש בכלים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות. ההתמודדות עם כלים חדשים מאפשרת לך להתפתח ולפתח את היכולת שלך להשתמש בטכנולוגיה בצורה יעילה ויצירתית.
  4. עיצוב יצירתי: יתרון נוסף שבהשתתפות באתגר הוא הזדמנות להתמקד בעיצוב וביצירתיות. כאשר אתה עוסק ביצירה של תמונה בבינה מלאכותית, יש לך את האפשרות להביע את עצמך בצורה חדשה ויצירתית.





הוראות כלליות:​

  • על האתגר להכיל לכל הפחות השתתפות של שלשה מתמודדים, ע"מ לנהל שיפוט ולהכריז על זוכה.
  • במקרה הנדיר בו לא השתתפו די מתמודדים ביום הפעילות של האתגר, מנהל הפורום יכול להגמיש ולעדכן את כללי האתגר, ולתת עוד מספר שעות לפעילות האתגר.
  • במקרה בו הזוכה באתגר לא העלה אתגר חדש בזמן, לאחר השעה 8:00 בבוקר רשאי מנהל הפורום לפתוח אתגר חדש בעצמו, או למנות משתמש אחר לפתיחת אתגר חדש. הנהלת הפורום רואה חשיבות רבה שלא לקטוע את הרצף.
  • באם הזוכה הנכבד בוחר לוותר על ניצחונו ולהעבירו לאחר, הדבר יתבצע אך ורק לפי מדרג הזוכים באתגר, ולא לפי נטיית לב.





אתגר שבועי וחודשי:​

  • מעת לעת יעלה אתגר מטעם ההנהלה, שבועי או חודשי בנוסף לאתגרים היומיים.
  • הדבר תלוי הרבה בהשתתפות הפעילה של כלל חברי הפורום.
  • על כללי אתגר שבועי וחודשי תבוא הרחבה בעתיד בל"נ.

עריכה:
לאור בקשות משתמשים רבים, ולאחר שהתבססנו כבר עם האתגרים היומיים בהצלחה מדהימה, אנו נרגשים להתחיל עם האתגרים השבועיים.

האתגר השבועי יעלה בעז"ה בימי חמישי בערב (שאז אין אתגר יומי), ויהיה פעיל עד יום שלישי 00:00 בלילה, ויהיה ניתן יום נוסף עד רביעי בלילה, שאז יוכרז הזוכה. הזוכה באתגר השבועי יקבל כרטיס כניסה לקהילת יוצרי AI, ויעלה את האתגר השבועי בליל שישי הקרוב.

שימו לב לכללי האתגר השבועי!​

  • ניתן להעלות יצירה אחת בלבד לאתגר!
  • היצירה חייבת להיות מרובעת.
  • יש הקפדה יתרה על יצירות מקצועיות ונעימות לעין, ללא עיוותי פרצוף או אצבעות.
  • אין להוסיף טקסט כלל בהודעה מלבד כותרת עד שלוש מילים.
  • חובה להוסיף את הפורמפט בספוילר.





עריכה - כללים נוספים:​

  • יש להקפיד על יצירה התואמת להנחיות האתגר, בדגש על יצירה מקצועית ופחות על קריאייטיביות סוחטת דמעות, ע"כ לא יתקבלו יצירות שלוקחות את התיאור בצורה קומית, קריקטורית, תינוק ג'ינג'י מאחורי סורג וכדו', אלא אם זה חלק מהאתגר עצמו.
  • אין להעלות תמונות בנות מעל גיל 3.




עדכון 7/4/25:

בווווווווום!
💥 💥 💥
קבלו את השדרוג החדש שלנו לאתגרים!

נכון מעצבן שהערב ירד, וטרם עלה אתגר? ממתינים עד בוש, והזוכה התבושש? לא עוד! מעתה, זוכה באתגר שלא יעלה את האתגר בזמנו בשעות הערב, החל משעה 02:00 יפתח אשכול אתגרי מסוג Masterpiece - יצירת מופת - עם כללים מיוחדים לאתגר מסוג זה.

שימו לב לכללי אתגר יצירות מופת - Masterpiece:​

🔹 במידה וטרם עלה אתגר עד השעה 02:00 בלילה, ניתן להעלות אתגר יצירות מופת במקום האתגר.
🔹 במידה ונפתח אתגר יצירות מופת, הזוכה באתגר הפסיד את זכותו להעלות אתגר.
🔹 כל אחד מחברי קהילת יוצרי AI יכול לפתוח אתגר החל מ 2 בלילה, כמובן, אשכול יחיד, ע"י הראשון שיתפוס.
🔹 המעלה אתגר יצירות מופת, עם המקדם Masterpiece, חייב להעלות גם דוגמא של יצירת מופת איכותית בהודעה הראשונה.
🔹 במידה ומנהל הפורום יחליט, או יודע שלא יתאפשר לזוכה להעלות אתגר, ייתכן ויפתח אתגר יצירות מופת בשעה מוקדמת יותר.
🔹 ניתן ומומלץ לשמור יצירות מופת מעת לעת, ולהעלותן באתגרי יצירות מופת, ובלבד שלא שיתפתם את היצירה מע"ג הפורום מעולם.
🔹 אתגר יצירות מופת נכנס ומשתלב ברצף האתגרים. הזוכה באתגר זה יעלה את האתגר לפי לוח חוקת האתגרים.
🔹 על היצירות המשתתפות באתגר זה להיות באמת יצירות מופת! בכל סגנון שתבחרו, אך שיהיו נעימות לעין, ומקצועיות.
🔹 יש בידי מנהל הפורום הזכות למחוק יצירה שלהבנתו אינה עומדת בהגדרת 'יצירת מופת'.
🔹 זמני האתגר: עד הערב בשעה 23:59.

למידע נוסף אודות אתגרי Masterpiece עינו פה.





לשאלות הצעות ופטפוטים אודות האתגרים בכלל, בנספח בלבד!





בהצלחה לכל המתמודדים באתגרים,
מי ייתן והניצחון יהיה שלכם!
סיפור בהמשכים מלכת ארצ'יבל

#סיפור בהמשכים - ממלכת ארצ'יבל#

חלק א' - מסדר הדרקון/אינדה.

פרולוג:

המלך מלטאזר ישב על כיסא מלכותו. ידו הימנית על מצחו. מחשבות אפפו אותו.

מחשבות על גורל הירושה. ימים ארוכים עוד נכונו לו על כיסאו, אולם השרים דוחקים בו להעמיד יורש. הכל ידעו שהנסיך אזמרגד הוא יורשו החוקי של המלך, שכן הוא הבכור. אולם הנסיך ארטמיס יותר כריזמטי, עריצות, וגבורה, היו מעט מתכונותיו. לעומתו אזמרגד היה נסיך עדין נפש שאצילות חקוקה בו אולם מעבר לזה לא הייתה בו שום תכונה שמלך זקוק לה.

אם אוריש את המלכות לארטמיס, האם יחשוב הנסיך אזמרגד שאנני אוהב אותו? שלא אכפת לי ממנו? ואולם אם אעשה הפוך מה יחשוב הנסיך ארטמיס?

"אדוני המלך", הסריס הוגו נכנס אל חדרו של המלך בבהילות. "אדוני המלך", נכנס בצעדים מהירים.

המלך נתן לו את רשות הדיבור, שמח בינו לבין עצמו שהרהוריו נקטעו.

"הנסיך ארטמיס מנהיג מרד", נשימותיו קצרות, דיבורו מהיר. "יש עמו אנשי חייל, הוא דואג להשמיד כל מי שמאמין בנסיך אזמרגד יורש העצר".

"מה?" המלך מלטאזר התרומם באחת, שמחתו הפנימית פגה ואת מקומה תפסה החרדה. "על מה אתה מדבר? הנסיך ארטמיס לא יעז להמרות את פי".

דפיקה רמה נשמעה על דלת חדרו של המלך. "יבוא!!", צעק המלך ממקום עומדו. חושש שאם יזוז טיפה קדימה, יפול.

שר הצבא נכנס אל החדר. "הוד מעלתך המלך, הנסיך ארטמיס בוגד בנו, הוא כבש את הערים בגבול הצפוני, עד לעיר ארקוב".

"מה!!", המלך שמר על קולו מאופק. איך זה יכול להיות? "שלח את הלגיון השלישי שיצא להילחם בו", המלך מלטאזר התיישב חזרה על כס מלכותו. "הביאו אליי את ארטמיס בחיים".

הסריס הוגו מיהר להגיש למלך מים מן החבית המונחת בצד החדר. המלך גמע מגביע הזהב ורוקן את תוכנו אל קיבתו המלכותית.

הנסיך ארטמיס בוגד!! לשם מה? האם רוצה הוא להשיג את המלכות שלא ביושר? המלך מלטאזר ידע את התשובה, אולם ליבו מיען לקבלה. ההבנה שבינך בוגד בך, ומאיים להורגך לא הייתה מקובלת עליו.

"שעת ארוחת הערב, הוד מעלתך", נשמע קולו של השומר העומד מחוץ לחדר. בשעות הלילה היה המלך נוהג לאכול לבדו בחדרו. על כן היו נשות המטבח עומלות ומכינות למלך מלטאזר את האוכל בקעריות נפרדות מקערות הענק הנשלחות לשולחן הפאר שבחדר המיועד לאכילה.

המלך התעלם מהדברים, ואילו סריסו הראשי הוגו מיהר להכניס את האוכל אל החדר. "אדוני המלך עליך לאכול על מנת להתחזק".

"אנני יכול לאכול כעת", נופף המלך בידו להרחיק מעליו את קערת האורז שהגיש לפניו סריסו. "הממלכה בסכנה קיומית ואני אשב לי פה ואוכל? בני מוליך נגדי מרד!! מה יחשבו עלי העם היושב בארצי'בל אם ידעו שמלכם אכל בשעה שבנו כובש ושורף ערים?" קולו של המלך נסדק מעט.

"מה יועיל לממלכה מלך רעב ומותש", הסריס לא וויתר, הוא הניח חתיכת בשר מתובל בתוך קערית האורז והגיש שוב למלך. "תוכל על מנת להישאר חזק".

המלך מלטאזר לקח לידיו את הקערה. "אתה צודק הסריס הוגו", המלך אכל לתיאבון.

"תנו לי להיכנס, אני מתחננת", נשמעו צעקות אישה מחוץ לחדר המלך.

המלך מלטאזר כיווץ את גבותיו, והביט בפליאה בסריסו. "מה קורה שם?" הרים את קולו. הוגו ניגש לבדוק.

"תנו לי להיכנס", נשמעה הקריאה בשנית.

הוגו פתח את דלתות החדר על מנת לראות מה מתרחש, אולם בטרם הספיק להוציא הגה מפיו האישה הצועקת פרצה ונכנסה פנימה. המלך מלטאזר מביט על הכל ממקום מושבו, קערת האורז נתונה עדיין בידו.

האישה רצה לעבר המלך, חוטפת מידו את קערת האורז וזרקה אותה לריפצה.

"חצופה!!", קם המלך בחמת זעם. "מה את עושה? איך מעיזה אישה נחותה שכמותך להתפרץ כך אל חדרי ולקחת מידי את מנת האוכל שעמלו עליה שעות נשות המטבח".

האישה רעדה באימה. "יסלח לי אדוני המלך", הרכינה ראשה. "אני היא רות, יהודיה הינני מהעיר אמקור. הופקדתי על הכנת התבשילים במטבח, אני הכנתי עבורך את המאכלים מיום היכנסי לתפקיד ועד לרגע זה".

דלתות החדר נסגרו, הוגו התקדם לעבר המלך. המלך מלטאזר התיישב חזרה על כסאו, מנסה להרגיע את עצמו.

"חוששני כי מישהו הרעיל את האוכל", קולה רעד. "הטועמת המלכותית, מתה מיד אחרי שטעמה מתבשיל הבשר.."..

כמו בתזמון קרו שני דברים בו זמנית.

צעקות רמות נשמעו מחוץ לחדר, עדר נשים קיננו על הטועמת המלכותית, נותנים אישור לדבריה של רות. הדבר השני היה דם שנורה כארס נחש מפיו של המלך.

הסריס הוגו מיהר לקרוא לרופא המלכותי, זה הגיע בתוך מספר רגעים משכיב את המלך על מיטתו, מנסה לחוש את דופקו.

הוגו הגיש לפני הרופא המלכותי את קערת הבשר. הרופא רחרח את הקערה, "עשב השטן", קבע הרופא. "זהו צמח הדטורה, המכונה בפי כל 'עשב השטן' מישהו ידע טוב מאוד מה הוא עושה".

הנסיך אזמרגד שבדיוק נכנס אל החדר, ראה את אביו שוכב על הארץ עיניו פקוחות מביטות בו. "אבא מה קרה?"

"תשמור על עצמיך, נסיכי", שיעול קולני בקע מגרונו, ושוב ירק דם. "אני מוריש לך את כס המלכות. לך תציל את הממלכה בני, ואל תתן לאף אחד לשלוט בך", המלך מלטאזר עצם את עיניו כשחיוך מרוח על פניו.

הוא כבר לא שמע את בכיותיו של בנו בכורו, לא רואה את הטבחית הקורסת על הארץ, ומבינה שחייה נתונים בסכנה, ולא הרגיש את טילטוליו של הוגו סריסו הראשי.

המלך מלטאזר נח לעולמים.

*****

פרק 1

חצר המלוכה המה בסריסי המלך, שהתהלכו הנה והנה, למלאות אחר פקודות הוד מעלתו המלך אזמרגד.

הנסיך אינדה המתעתד להיות יורש העצר התגנב אל החדר בחשאי, חומק מסריסים, שומרים, משרתות, ואפילו משרים. אף אחד לא חש בהגיעו.

רצונו לדעת על מה אביו מדבר עם השרים, מה הן שיחותיהן? תמיד חש אינדה שאביו מתכוון להעניק לו את כס המלכות ביום מן הימים, על כן חש צורך לדאוג שאנשי הממלכה יבינו זאת.

תמיד היה מתייחס לכל באי הארמון באדנות, בעריצות, לא אכפת לו עד כמה מושפלים הם מהתנהגויותיו. תמיד עשה זאת ביודעין, הרי נסיך הוא ואף אחד לא יכול להגיד לו מה לעשות מלבד הוריו. המלך והמלכה בכבודם ובעצם.

"אני עומד להכריז על בני הנסיך אינדה כיורש העצר החוקי של ממלכת ארצי'בל", המלך אזמרגד בפתח את פיו ודיבר בטקסיות מושלמת. בתוך תוכו רצה אינדה להיות כאביו. למלוך שלטון ללא עוררין, בלי שאי מי ירצה להפיל את מלכותו, אולם לא ידע שאין מלך בלי מתנגדים.

כל שרי הממלכה עמדו בשתי שורות מהכיסא המלכותי עליו יושב המלך ולכיוון דלת החדר. שערות שיבה מילאו את ראשו, של המלך אזמרגד. בן שישים וחמש היה המלך, וביום הולדתו השישים ושש, שיחוג בעוד יומיים, תכנן המלך להכריז על בנו כממשיך דרכו.

"אני מבקש מכם לא להתערב בדבר", קולו של המלך אזמרגד תקיף, כמו יודע ששרי המדינה העומדים לצידו מתנגדים לרעיון.

המלך אזמרגד בנו של המלך המנוח מלטאזר, מלכה של ארצי'בל המאוחדת. ישב על כס מלכותו, ראשו בין ידיו. מותו בטרם עת של אביו, גרם לשסע עמוק בעם. אחיו של המלך אזמרגד הלא הוא המלך ארטמיס, הפיל את העוצרות מידיו של אחיו, והצליח להשתלט על כרבע מצבאו.

המלך ארטמיס ברח יחד עם צבאו אל מעבר ליער האסור, [לימים אסר המלך אזמרגד להיכנס אל היער, מלבד לנזירים]. שם כבש את העיר ארקוב בה היה ממוקם ארמון החורף של אביו, והקים בה את ממלכתו.

מאז עברו עשר שנים, בהם לא פגש המלך אזמרגד באחיו.

"אדוני המלך", העז שר הממשלה הראשי טוביאס בלוס לפתוח את פיו ראשון. "המלך עודנו צעיר, עוד נכונו למלך ימים ארוכים על כיסא מלכותו", כופף מעט את גבו בהשתחוויה. הנסיך אינדה שהביט בו מהצד תיעב אותו באותם רגעים.

"הוד מעלתך, חזור בך מהחלטתך למנות את הנסיך אינדה לממשיך דרכך". ביקשו כל שלוש עשר יועציו של המלך אזמרגד יחדיו, וקדו קידה.

חמתו של המלך בערה בו. "בקשתי שלא תתערבו", צעק. זעם מהול בקולו. המלך אזמרגד ידוע היה בנרגנותו, ואם זאת נתיניו אהבו אותו מאוד, ובו בזמן חששו מפניו. "הוא בני הבכור, והוא עתיד להנהיג את הממלכה הזאת, בין אם תרצו בך ובין אם לאו".

שריו ויועציו של המלך אזמרגד שתקו, אף אחד לא העז לפצות את פיו, לנוכח הזעם שהתפרץ מהגרון המלכותי.

"הוד מעלתך", נשמע קולו של הסריס אלפונסו הכנעני, מעם הדלת.

"כנס", פקד עליו המלך אזמרגד.

אלפונסו הכנעני נכנס פנימה, מכתת את רגליו בין יועציו החזקים של המלך, נרעד לעמוד מול בעלי הכוח. "מה בפיך?", נתן לו המלך את רשות הדיבור. "דבר מהר".

"חסדיך גדולים, הוד מעלתך". הקדים אלפונסו את הנוסח שנהגו העם לומר בפני בני המלוכה האצילים. "הסריסים סיימו את אשר הטלת עליהם, הוד מעלתך". השתחווה אלפונסו הכנעני מלא קומתו.

"שאלוקי הרוחות יברך אתכם, בני הכנענים". הודה המלך לאלפונסו ושיחרר אותו לדרכו.

הנסיך אינדה הזיז את מבטו מאביו והעיף לרגע מבט בשר טוביאס, היה נראה שהוא לא מוכן לוותר. "הוד מלכותך, חזור בך מהחלטתך, למנות את הנסיך אינדה ליורש העצר". שוב כופף מעט רק את ראשו. "הדבר עלול להביא תוהו על הממלכה", רעד אחז בקולו. תדהמה פשטה בכולם.

המילים האחרונות שיצאו מפיו של שר הממשלה הראשי, גרמו לשקט מפחיד להתפשט בחלל אולם הכינוסים. הנסיך אינדה שהתחבא בפינת החדר, יכול היה להרגיש איך חמתו של אביו בוערת, משתוקקת לערוף את ראשו של השר טוביאס בלוס משאר חלקי הגוף.

"שתוק עבד מיצרי שכמותך!!". השתמש המלך בשם ארצו של טוביאס, מזכיר לו בכך כי לולא הוא, עדיין היה משועבד במצרים.

שר הממשלה השתתק ופסע צעד אחד אחורנית.

הנסיך אינדה מעולם לא שמע את אביו המלך מזכיר את עברו של טוביאס. כנראה אבא באמת רוצה שאהיה המלך. ליבו התמלא באושר.

"אמרתי שלא הרשה לכם להתערב, קבל את הדברים ותכבד אותם", קולו של המלך נרגע מעט, התמתן.

"בן מוות אני הוד מעלתך". השתחווה טוביאס על הקרקע, וביקש רחמים על נפשו. "אנא חוס עלי". תחנון בקולו.

"הפעם אינני מתכוון להעניש אף אחד", חיוך הצטייר על פניו המזדקנות של המלך. "יום הולדתי קרב ובא", המלך הורה לשר הממשלה שיעמוד על רגליו. "רק ממנו אתה צריך לבקש רחמים", הצביע המלך כלפי השמיים. "שכן הוא העניק לי את כל הכבוד הזה".

הנסיך יורש העצר, הביט באצבעו של אביו, ומיד הרים את גבתו השמאלית בפליאה. המלך אזמרגד מעולם לא שייך עצמו לדת מסויימת, הדבר יצר בילבול גדול בקרב כולם. אולם אף אחד לא העז להתעכב על כך.

הנסיך יורש העצר הביט לרגע בשר הממשלה, נראה היה כי קיבל את הדברים. היום הוא ניצל ממות, שכן התחצף וניסה לדחות את דבריו של המלך. אבל יום יבוא, והוא יבוא על עונשו. חייך הנסיך ועזב כשם שנכנס את אולם הכינוסים.

*****

"היזהר הנסיך אינדה", מתיוס המורה ללוחמה בסייף לימד את הנסיך עוד כשהיה ילד קטן. עכשיו כשהוא כבר בוגר דיו וכמעט מלאו לו עשרים וחמש שנים, העלה המורה את רמת הלחימה.

"עתה תזדקק להעלות את רמתך, כמה רמות מעל כל אדם", חייך המורה ושלח את חרבו קדימה לעבר לוח ליבו של הנסיך. "אם תרצה למלוך על הארץ הזו ביום מן הימים, תצטרך ללמוד להגן קודם כל על עצמך".

הנסיך אינדה הצליח להגן על ליבו, והעיף את חרבו של המורה מידיו. "נראה לי שאתה הוא זה שתזדקק לרמה חדשה?" צחקק הנסיך.

כבודו של המורה נפגע מעט. הוא רץ לעברו של הנסיך אינדה ושנייה אחת טרם נפגש גופם, נעצר המורה וחטף את חרבו של הנסיך. "אמרת משהו?" שאל והצמיד את חרבו אל גרונו של הנסיך. "בפעם הבאה נראה שכדאי שנעלה עוד את הרמה".

"כנראה", פניו של הנסיך היו מובסות כלפי מטה, מושפלות.

"מה קורה כאן?" קולה של המלכה רעד. נראה היה כי נחרדה לראות את המורה לסייף, מניף את חרבו ומצמידה לגרונו המלכותי של בנה בכורה. "המורה מתיוס! תזיז את החרב, מיד!!" הבהלה שבקולה, דרמה לבקשה להישמע הרבה יותר מאיימת מכפי שהייתה בפועל.

"הוד רוממותך זה בסדר, אנחנו רק..". הנסיך אינדה ניסה להגן על המורה לסייף, אולם אימו קטעה אותו.

"אנחנו רק מה? רק משחקים? או שמא אתם בכלל לומדים? לא זכור לי שכך מלמדים את בני האצולה", כעס נשמע בקולה. "מדוע אינכם לובשים את חליפות המגן, לפחות היית צריך ללבוש איזה שהוא שריון שיגן עליך".

"תסלחי לי, גבירתי המלכה", קרא בקול המורה לסייף, הוא לא העלה בדעתו כי המלכה או המלך יופיעו לשיעור שלהם, בדיוק היום כשהחליט להעלות את רמת הלחימה. "הנסיך איננו אוהב את חליפות המגן, ושריון מאוד יכביד על גופו הצנום".

"ולכן עדיף לסכן את חייו של בני? חיו של יורש העצר?" קולה עלה בזעזוע.

"אמא", קרא הנסיך אינדה וכמו הוריד מכבודה של אימו, שכן הכלל בממלכה הוא שבני המלוכה אינם קוראים להוריהם לצד השרים, הסריסים, ושאר אנשי הממלכה, בשם 'אבא' או 'אמא' אלא רק בשמות 'הוד מעלתך' או 'הוד רוממותך'. "אסור לך להזכיר את העוצרות, זה מסוכן עבורך ובמיוחד עבורי, את יודעת את זה", הכל ידעו כי המלך לא אהב שמזכירים לו את עניין יורש העצר, כמו כבר חושבים להחליפו.

"נכון", המלכה התעלמה כליל מכך שבנה הוריד מתוארה. "תמשיכו בלימוד אחרי שתלבשו את המדים", תקיפות בקולה. אחר הסתלקה מהמקום יחד אם משרתותיה.

"נמשיך ביום אחר?" קיווה הנסיך אינדה שדעתו של מתיוס תהיה שווה לשלו.

"בשמחה". מתיוס אסף את חרבות הסייף והשריון והניחם בפינה המיועדת להם, אחר נפרד מהנסיך בכריעה ויצא מהחדר.

הנסיך אינדה נותר עוד מספר רגעים באולם הלימודים, מעבד את שראה באולם הכינוסים, מנסה להבין מדוע שר הממשלה אינו רואה בו כמלך הבא של הממלכה. מי יכול למלוך פה מלבדי? הנסיך דנאתור? הרי עוד לא מלאו לו שש עשרה שנים. או שמא אנסטסיה שעתידה להינשא לבנו של שר הממשלה הנגדי? הרי בנות אינן יורשות את כס המלכות.

הנסיך חזר לחדרו מהורהר. ביקש מהסריס הראשי שיקרא לאלפונסו הכנעני, סריסו האישי של אביו המלך אזמרגד. הסריס יצא וחזר כעבור זמן מועט, כשהסריס אלפונסו לצידו.

"קראת לי הוד רוממותך הנסיך אינדה?" הסריס אלפונסו השתחווה מלא קומתו אפיים.

"אכן" הנסיך אינדה ישב על מיטתו. "ברצוני לדעת מי הם המתנגדים לעצם היותי יורש העצר?".

"הוד מעלתך", חלחלה בקולו. "יודע הינך שאינני ראשי לספר על כך דבר. מה שקורה בחדר הישיבות המלכותי נשאר בחדר הישיבות המלכותי", אלפונסו השתחווה בשנית, כמו מבקש רחמים על נפשו.

"לפחות תאמר לי, האם רבים הם המתנגדים?"

בחשש כבד ענה אלפונסו לשאלתו של הנסיך, "כן". הנסיך אינדה זיהה את החשש.

"מתי אבא מתכנן להודיע על כך שאני בעזרת אלוקי הרוחות יהיה יורש העצר?" הנסיך זקף את גבו ככל שיכל, הוא חייב לדעת את התאריך המדויק. שאל על אף ששמע את אביו אומר שביום הולדתו יכריז על כך.

"כבר אמרתי לך הוד רוממותך, אינני יכול לספר דבר". התנצל הסריס הכנעני אולם הפעם לא השתחווה.

"ובכל זאת..". דרש הנסיך אינדה לדעת.

אלפונסו שתק, נשך את שפתיו בכוח. נראה היה כאילו מתחוללת בתוכו מלחמה. "יסלח לי הוד מעלתו אולם אינני מבין מדוע להעמיד אותי במצב שיכול לגרום למותי".

"נו..". לחץ עליו הנסיך מתעלם מדבריו האחרונים.

אלפונסו נכנע. "המלך אמר כי ביום הולדתו שיחוג בעוד מספר ימים, יבשר את הבשורה".

"מצוין, אתה רשאי לחזור לעיסוקיך". סימן באצבעו לעבר הפתח. הסריס אלפונסו יצא ברגלים כושלות מהחדר.

את הנסיך אינדה לא עניין דבר מירושת אביו, כל שרצה מאלפונסו היה שעשוע. הנסיך אינדה נהנה לראות את כאב המלחמה שהתקיים בליבו של העבד הכנעני.

לראות איך הוא חושש שמא יגלה המלך, כי סריסו גילה דברים מהישיבה המלכותית, ומאידך כיצד הוא חושש לא לספר למלך הבא את הדברים שמבקש לדעת.

מאז ומתמיד כשהנסיך אינדה החליט לחקור את הסריס אלפונסו היה מצליח להוציא ממנו את כל הדברים שמסתיר ממנו אביו המלך.

זוהי אחת מני אלף סיבות, שלא רצו השרים שהמלך אזמרגד ימנה את הנסיך אינדה למלך אחריו. חלקם טענו כי אינו מבין את העם, חלקם אמרו שאינו ראוי כלל למלוכה כיון שאין לו את החינניות הדרושה למלך.

וחלקם הנותר טען כי רוע לב בצבץ ממנו, לא רק שאינו מבין את העם, הוא גם עתיד לשעבד אותו יתר על המידה.

והכל למען ההנאה.

אף שר לא החליט להיכנע, הם החליטו כי ילחמו במלך אזמרגד עד אשר ישנה את דעתו. אולם אף אחד לא חזה את שעתיד לקרות.



*****

ספר הביכורים שלי עתיד לצאת בקורב, בעז"ה! עד אז אשמח לתגובות על הספר הנ"ל. ביקורות יתקבלו בברכה. ואף רעיונות לשינוי.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לראשונה:🥇
הפּוּבְּליציסט ומוביל מיזמי אֶקְסְפּוֹ ו ״זֶה מִזֶּה״ רפאל וואהל מדבר על הכל

כלכלה חרדית ועצמאית:
בין ברוקלין 🇺🇸 - לבני ברק 🇮🇱
עם חזרתו לארץ אחרי שש שנות רילוקיישן בהם ניהל את הסניף הניו יורקי של חברת גיוס ההמונים היהודית צ'רידי וואהל מפורר יחד עם מינצברג מיתוסים רבים:
איך נראית כלכלה חרדית עצמאית כשכל נותני השירותים – מנהג האוטובוס ועד הכבאי – הם חרדים?
למה בארה"ב רוב העשירים החרדים צומחים ממקצועות צווארון כחול, בעד שבארץ רגולציה חונקת, לימודים אינסופיים וחסמים מקצועיים משאירים מאות אלפים תחת תקרת זכוכית של 6–8 אלף ₪ לחודש?

למה אין גמחי״ם ! לנישואי ילדים בארה״ב 👀
איפה נכנס שוק ההון כתשתית אמיתית לבניית עתיד כלכלי, ומה אפשר ללמוד מהמודלים האמריקאיים בלי לוותר על עולם התורה?
וואהל חושף מבפנים את סיפור קמפייני המצ'ינג, את מהפכת האקספו במגזר החרדי, את הכוח של עסקים חרדיים, ואת הקריאה להעברת מרכז הכובד: פחות תלות, יותר אחריות, יותר מקצועיות – מבפנים ולמען עצמנו.
החזון קדימה – יצירת מסלולים מקצועיים קצרים ומכובדים, שחרור חסמים, ונתינת כלים לאברכים ועובדים חרדים להתפרנס בכבוד בתוך המסגרת הערכית.
יוטיוב:
לכבוד

מכתבים למערכת "השקפה היומית",

שלום וברכה, אחדשה"ט;

ואני באתי בדבריכם; בדבר עניין חשוב מאד לאנ"ש ולפרנסתו ולקיום חומותינו הק'. ותקוותי שמכתבי זה יקבל את הבמה הראויה ויעורר את הדיון הנחוץ בדבר "קיום סוחרי הטינקו" בקרב אנ"ש. או אם נכון הדבר לקרוא לזה ה"ביטחון הרוחני" של עולם הטינקו.

כידוע לכולם, הטינקו הוא כלי חשוב בסיוע לאנ"ש. באמצעותו משפחות בני תורה מתאפשר להם ללמוד תורה וב"ב לצאת להתפרנס כשהבית נשאר נקי ללא רבב, והרי אמרו "כל תלמיד חכם שנמצא רבב וכו" (שבת קיד א).

חשיבות קיום הטינקו אף מתחדדת בצורך העצום שלו לכבוד שבת קודש ויו"ט, במיוחד בעיתות לחץ, תקופות של מעצרים, מזג אוויר קשה - בימים שאינם יומא דאסתנא אלא רוח מזרחית מסרחת (יעויין שבת קטז ב) שמביאה איתה חול ואובך קשים ביותר,

ודו"ק, סוחרי הטינקו גם ניחונים באהבת המלאכה וחדוות היצירה, ואהבת בתי ישראל רבות ראינו אותם איך הם מחבבים כל טינקו וטינקו ברוך, ומגדלים אותם באהבה אנשי כפיים ממש, בחום ובקור, בגשם ובשלג

יש לזכור גם כי סוחרי הטינקו שומרים על גבולות היידישקייט - בלעדיהם, אנשים מאנ"ש יתפתו וירכשו את הטינקו באון ליין וכו', ורק שמירה על ענף הטינקו החרדי השלם תיתן את המענה לכל הפיתויים הללו וכו',

וכחשיבות נחוצה יש לעורר על הצורך שלא להיות תלויים באחרים, אם חס וחלילה תבוא מלחמה כמו גיוס בני הישיבות או מגיפה כמו קורונה, שאז לא נוכל לקנות את הטינקו, וכפי שאמרו שלוחי דרבנן כדוגמא שד"ר ר' משה דפני על החלב - שנחוץ גם לעניינינו, וגם פה, "אם נבנה על יבוא טינקו מחוץ לאנ"ש, נהיה תלויים בעשירים התורמים של יאיר לפיד. אם יום אחד יחליטו לסגור ברז – לא יהיה כאן טינקו". או כמו שאמר מקים עולה של תורה ר' אריה קרעי שליט"א ש"פתיחה של הטינקו ליבוא מחוץ למגזר תגדע את פרנסתם של כל סוחרי הטינקו באנ"ש, המשמשים ככיפת ברזל רוחנית לשימוש באינטרנט חלילה".

חשיבות הדברים כמובן מצטרפת להלוך-ילך שבימים אלו שבאנשי שלומינו, עם הקריאה ל"צאו והתפרנסו זה מזה" של ר' יחיאל וואהל,

אי לכך, הצעתי היא כזאת, ואני מעמיד אולתה על שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן;

א. לייסד את מועצת הטינקו. יהיו בה חברים 5 סוחרי טינקו, ביניהם של המותגים טינקו, דרימי, שארק, שיאומי, ורובורוק + 2 נציגי ציבור, חברי עיריית בני ברק ומודיעין עילית + חבר מקופה חשובה כמו קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה.
ב. חלוקת מכסות לטינקו. המועצה תקבע לכל סוחר את מכסת הטינקו שיוכל למכור לאנ"ש. המיכסה תיגזר לפי היסטוריית המכירות שלו בעבר של מוצרי טינקו.
ג. המועצה תקבע מחיר מינימום לטינקו, לבל יבוא כל סוחר ויוריד מחירים כפי תאוות הממון שלו.
ד. השמדת מכשירי טינקו שמעבר למיכסה: בכל ראשית שנה המועצה תקבע כמה מכשירי טינקו יימכרו השנה, עם צפי של כלכלנים לגודל השוק החרדי. בכל שבוע, המועצה לבחון כמה מכשירי טינקו יש במלאי לכל המוכרים, ותשמיד את המלאי העודף.
ה. ייאסר כליל להזמין מכשירי טינקו מחנויות שמחוץ לערים החרדיות. אינטרנט כמובן מאן דכר שמיה.
ו. סבסוד מוכרי טינקו הפסדיים. באם יימצאו מוכרי טיקנו הפסדיים, קרן עולם התורה תפריש מעט כדי לסבסד אותם, במטרה לשמור על הענף כחי נושא את עצמו.

צאו והתפרנסו זה מזה, כלכלה שחור לבן!

תקוותי שדברים היוצאים מן הלב, שייכנסו ללב, ואי"ה, הבטחון הרוחני שייותר לנו עם קיום עולם הטינקו, יתן לכולנו שפע רוחניות וגשמיות, לשכון לבטח בערינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.

זעירא מן חבריא (בנדוד של אחד מחברי הכנסת)
בהמשך לאשכול ממי שהיה שם באקספו הבניה, והתאכזב. הן מרמת הצניעות והן מלהכניס דברים לפה זהו הזמן לשים דברים על דיוקם.

תחילה, עם יד הלב. הציבור החסידי, בחושיו המחודדים, יודע להכיר טובה! ומוקיר טובה לעושים והמעשים להתפתחות הכיס החסידי.
כשאנו רואים אנשים המשקיעים את מרצם וכספם כדי לפתוח פתחי פרנסה, הלב מתמלא הערכה.
אי אפשר להתעלם מהכוונה הנקיה של יבואני ה"אקספו" , הרצון לעזור ליהודים להתפרנס בכבוד הוא קודש קודשים.
אנו מצדיעים להם על עצם היוזמה והרצון הטוב.

אבל כאן נגמרת הדיפלומטיה ומתחילה האמת הכואבת. אמת הנכתבת בדמעות על כך שצריכים להעלות נושא זה על האתר.
מילים שיכתבו לאחר שפירגנו בכל הכבוד הראוי את מובילי הרצון למודעות אדירה על תחילת תהליך תפיחת כיס המשפחה החרדית.

ישנו כשל לוגי עמוק כאשר אדם שכל ליבו פועם למען רווחת הכלל, מתוך אהבת ישראל טהורה בעל חזון המאיר לרבים את הדרך לפרנסה בכבוד, ובכל פרויקט שלו מרגישים את הנשמה, את הדאגה הכנה ואת המחשבה העמוקה. שעומד מאחורי מנגנוני גיוס כספים פועל להנדס את שוק התעסוקה החרדי ללא חקר ה"שפה" המקומית לעומק.
שימו לב שגיוס כספים עובד על רגש רגעי ותצוגת תכלית, אך לעומת זאת בניית קריירה בציבור החרדי דורשת הבנה של הנפש, של הקהילה ושל הצרכים הייחודיים של הבית החסידי.

אי אפשר להביט על ציבור חסידי אמריקאי ענק עם המנטליות שלו שיצרו בעצמם שוק עבודה מוצלח עבורם, עם תערוכות רלוונטיים עבורם. ולזעוק לעבר יושבי הארץ "תביא לי גם" כמו ילד מתוק וחמוד בחיידר שרואה ממתק שחבירו קיבל על הצטיינות בעבודת המידות. וכן, עם כל הכבוד, הציבור שלנו אינו מחפש גימיקים של "נהגים ואינסטלטורים" כפתרון קסם, אלא מקצועות עם כבוד, עם יצירה ועם עתיד!

אכן, בגדול בתחילה נראה שרעיון האקספו בארץ די עבד בחצרות הקודש בעלזא, קרלין וגור עם גימיקים מטורפים: "כמעט כמו באמריקה", אבל הנה הכשלון בהתגלמותו כאשר מנסים ללכת רחוק עם העסקים המצליחים ללא התחשבות בצרכים המינימליים של פוקדי האקספו, דבר שלא קרה בשוק האקספו החסידי באמריקה.
רגע לפני שחושבים על אקספו יותר מטורף עם סיכוי לכישלון יותר גדול, תנו לי להצדיע למקום האחד שכבר שנים עושה היסטוריה בשקט, במקצועיות ובמסירות נפש: בעלי הבית-הקהילה העסקית-חרדית הגדולה בעולם.

כאן המקום לעצור ולהצדיע הצדעה מטורפת ל"פרוג". הם לא היו צריכים אקספו נוצץ כדי לשנות את פני המגזר. מזה שנים הם מכשירים דורות של גרפיקאים, מעצבים, ואנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה. הקרדיט על אינספור עסקים שנפתחו, על משפחות שמתפרנסות בכבוד ועל הקמפיינים הכי יפים שאתם רואים ברחובות – שייך אך ורק לבוגרים שלהם ולמערכת המופלאה הזו.

בפרוג לא "מכניסים עובדים לשוק" כלאחר יד; הם מעניקים כלים, בונים מקצוענות ומטפחים השראה. הם מבינים את השפה הישראלית, את הראש החסידי ואת הצורך בפרנסה שמשלבת בין אומנות לבין שמירה על ערכים. כל קמפיין מרהיב שיוצא תחת ידי בוגר פרוג הוא הוכחה שפרנסה לא קונים בירידים נוצצים, אלא בלימוד מעמיק ובבניית זהות מקצועית.

הסיכום: די לחיקויים, כן למקצוענות
אי אפשר לבוא לארץ ולחשוב שאם זה עבד באמריקה, זה יעבוד כאן בשיטת ה"העתק-הדבק".

יבואני האקספו החרדית היה כדאי שתלמדו מהטובים ביותר. תנו את הכבוד למי שבאמת בנה כאן את עולם התעסוקה החרדי. הציבור לא מחפש מוטיבציה מלאכותית; הוא מחפש כלים אמיתיים, כאלו שכבר מזמן הפכו לסמל ולדוגמה בבית פרוג.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה