שמעתי פעם על אחד מנקיי הדעת בירושלים שנשאל ע"י אברך בענין לימוד בספר מסויים, הוא השיב לו בפיקחותו: תנ"ך והמפרשים המקובלים - לכו"ע אין בעיה, וככה המשיך: משניות, גמ' בבלי ירושלמי מדרשים זוה"ק, רמב"ם טור שו"ע ספרי המוסר המקובלים וכו', וכו', כל זה אין שום ספק לגביו, אמת? האברך הנהן בראשו בהסכמה. אם כן, ענהו אותו גדול, כשתסיים את כל זה, תבא ונדון לגבי שאלתך...
אכן, בענייני השקפה רבו החילוקים ואין כאן המקום לאמוציות והתלהמות. אבל יש דברים שמוסכמים לכולי עלמא:
צריך להיזהר ולהזהיר מכל דבר של אלימות ופראות והרגזת נהגים וכו', גם רבני העדה"ח מסכימים ודאי לזה.
צריך לכבד גדולי תורה אמיתיים, גם אם אני לא שייך למחנה שלהם. גם אם תמוה לי, אבל אכבד את האחר שצועד בדרכי רבותיו. לא חכמה לכבד גדול ש"אני" חושב שהוא הצודק, אם ככה אני מכבד את עצמי ואת דעתי, לא את התורה...
ע"פ מה שלימדה אותנו התורה, לכולי עלמא, יש דברים שגורמים צרות (כמו חוסר צניעות, מחלוקת ולשוה"ר וכו') ויש דברים שמונעים צרות (כמו חסד, ריבוי תורה, תהלים ותפילות על הכלל, זהירות בברכות ואמנים וכו'). וכל אחד יעשה שיעורי בית לעצמו.
באמת המצב איום ונורא, ריבוי החולאים ל"ע, אסונות נוראים, היחס של השלטון וכו' וזה קורע ושובר את הלב, ואת הלב נשבר הזה אפשר לנצל לתפילות מעומקא דליבא על הכלל.


Reactions: goaty, אמונה בהשם, עיצוב שנוסק גבוה ועוד 12 משתמשים15 //