חרדיה יחידה בחברה חילונית? אשמח שתיכנסי...

[ישראלה ישראלי]

נראה לי שיש חברות חילוניות מאוד שונות. אולי בסטארטפים קטנים מקובל סגנון ה״סחבק״ שהוזכר כאן.
אני עובד בחברה גדולה. יש מלא כללים לא כתובים (וחלקם אף כתובים) איך העובדים צריכים להתנהג ולכבד אחד את השני. הדוגמאות שהוזכרו כאן, פשוט הזויות בעיני, ואצלנו לגמרי מוגדרות כהטרדה על כל המשתמע בלי טיפת רחמים.
כן, יש ששואלים (וגם מקשים) על אורח חיים החרדי, אבל תמיד בשיא העדינות ואמפטיות (לפחות למראית העין).

פעם, מישהו נדבק אלי עם טענות על התנהלות הצבור החרדי בקורונה ודיבר בצורה ממש בוטה (מודה שאמרתי מילה או שתיים שנועדו לעצבן). הנוכחים האחרים היו פשוט בהלם מהתנהגות שלו. ראש הצוות שלי ניגש אלי אחר כך ושאל ״מה התפקיד של הברנש הזה בחברה, אני לא מאמין שהוא מפתח (כוונתו: מרוב שהתנהג בצורה בלתי אנטליגנטית)״

יותר מזדהה עם החשש האחר שהוזכר כאן. אתה רואה אנשים שסך הכל ברובם נחמדים (חלקם אפילו מגניבים, כמו שאמרו כאן), אפשר למצוא לא מעט נושאים משותפים. בקיצור, גם אנשים, ״רק״ שיש להם אורח חיים אחר. וכאן צריך מאוד להיזהר שלא להיות מושפע.

את צודקת בדברים אע"פ שלא הייתי מחלקת בין סטארט-אפ לחברות לא חושבת שזה מה שמשנה פשוט סגנון אחר של אנשים שאיתם נפגשו

 

[Tweenset]

בעיניי המשפט הזה הכי מסוכן מכל המדובר.

כי חילוני הכי נעים שיש, הוא חוטא ועובר עבירות.
ואם אתה מסמפט אותו, זה ברור מזיק.
כי ברגש זה אומר "מחלל שבת, אבל סחבק".
"אוכל נבילות, אבל וואו של בן אדם".
"קרפקתא דלא מנח תפילין, אבל מענטש".
ודוק.

לא מסכימה.
יש אנשים חילוניים, כן, חוטאים ועוברי עברות לפי הגדרתכם,
והם אנשים עם המון רצון לעזור לאחרים, ויש להם אפילו מידות טובות
ועוד כל מיני תכונות...
ונתקלתי בחיי בהרבה מאד בעלי מקצוע ושכירים משני המגזרים, היום אני כבר לא מופתעת לגלות אנשים מיוחדים, באמת! שאינם שומרי תו’’מ. (לא רוצה לדבר על הפתעות לכיוון ההפוך)
ויש בזה משהו יפה לגלות תכונות שמתאימות כל כך ליהודים גם אצל אלו שאינם מתנהגים או נראים בהכרח ככאלה.
לא כל ידידות כוללת דיבורי אמונה או השקפה.
אפשר גם להתידד ע’’י דיבורים על סוג המקרר שלכם ועל תחביבים וכו’.

 

[מגבת]

ואם אתה מסמפט אותו, זה ברור מזיק.

ואהבת ישראל?
ולימוד זכות?

ביהודים לא שייך 'לא תחונם'...

 

[חגי פאהן]

ואהבת ישראל?
ולימוד זכות?

והמצוה לשנוא עוברי עבירה?
לגבי לימוד זכות, החפץ חיים כותב שעל רשע אסור ללמד זכות. וגם המושג של ברסלב "לדון לכף זכות" הוא לומר שאף על פי שהוא עובר איסורים חמורים, אעפ"כ הוא עושה גם מצוות שזה דבר אמיתי. אבל זה לא התיר לנו להתערבב איתו ולהתקרב אליו בצורה שאני עלול להיות מושפע ממנו. ובד"כ זה מועלה בהקשר של אדם שיש בו איזה רצון להתקרב לדת, ודאי שלא על אדם שמתריס.

 

[חגי פאהן]

היה אתי בעבודה אחד בגיל 20+ (הוא ככה"נ גוי) שהראה לי אוסף של עשרות אגורות במבנה מרשים, ואמר לי שהוא לא צריך את זה ושאני יכול לקחת. אחרי שסירבתי (כי לא רציתי ליהנות ממנו) הוא אמר "מה??! פעם ראשונה שאני נתקל בחרדי שמציעים לו כסף והוא לא לוקח! אתם היחידים שמקבלים כסף על ללמוד!" חשוב לציין שפחות משבוע אחר כך הוא יצא לשבועיים של קורס תכנותי יוקרתי על חשבון משלם המסים (משרה בטחונית) שבועות בודדים לפני שחרורו, מה שאומר שמקום העבודה לא ייהנה מהידע שהוא רכש שם.

 

[s976]

והמצוה לשנוא עוברי עבירה?
לגבי לימוד זכות, החפץ חיים כותב שעל רשע אסור ללמד זכות. וגם המושג של ברסלב "לדון לכף זכות" הוא לומר שאף על פי שהוא עובר איסורים חמורים, אעפ"כ הוא עושה גם מצוות שזה דבר אמיתי. אבל זה לא התיר לנו להתערבב איתו ולהתקרב אליו בצורה שאני עלול להיות מושפע ממנו. ובד"כ זה מועלה בהקשר של אדם שיש בו איזה רצון להתקרב לדת, ודאי שלא על אדם שמתריס.

ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור היו תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו וכיוון שכל עצמנו ותקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.

חזון איש, יו״ד סי׳ ב

 

[אנכי הקטנה]

בלת"ק

יש ארגון מדהים לנשים עובדות נקרא "שמורה במבול"
ממליצה מאד יש להם גם נוקד ייעוץ אפשר להתייעץ שם-יש להם הרבה נסיון בנושא.
ובנוסף יש להם מערך שלהם שמיועד בדיוק בשביל נשים עובדות -וחלק בהתמודדות עם חברה חילונים וכו'
ממליצה בחום!
(גם לנשים שעובדות בסיבה חרדית וכו')

 

[RRRRR]

בלת"ק

יש ארגון מדהים לנשים עובדות נקרא "שמורה במבול"
ממליצה מאד יש להם גם נוקד ייעוץ אפשר להתייעץ שם-יש להם הרבה נסיון בנושא.
ובנוסף יש להם מערך שלהם שמיועד בדיוק בשביל נשים עובדות -וחלק בהתמודדות עם חברה חילונים וכו'
ממליצה בחום!
(גם לנשים שעובדות בסיבה חרדית וכו')

מצטרפת לנמלצה
מאוד מחזק

 

[חגי פאהן]

ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור היו תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו וכיוון שכל עצמנו ותקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.

חזון איש, יו״ד סי׳ ב

יפה מאד, החזון איש פסק שאין חובה להרוג חילונים. וודאי שמה שכתב 'להחזירם' וכו' מדבר על אדם שעובר עבירות אבל מגלה עניין ביהדות, ובאמת מחפש את האמת, אומר לך החזון איש אל תוריד אותו לבור ותלך כי זה לא יעזור בדורנו לגדור את הפרצה.
אבל הגמרא אומרת גם "לא זכה - נעשית לו סם המוות". ומעשה שהיה, בתקופה הראשונה שבאתי למשרדי הנוכחי דיברתי עם איש צוותי הדתי במשרד על איזה עניין הלכתי, ואז בדיוק נכנס הבחור הצעיר הנזכר לעיל, ושמע כמה מילים אז הוא שאל "מה אמרתם"? עניתי לו "לא קשור אליך". הוא עשה פרצוף מאד מאד מופתע, הרי הדתיים שהוא מכיר עד עכשיו מאד מתלהבים להשפריץ ולהשמיע כל מה שהם רק יכולים שקשור לתורה, אבל לא היה לו כ"כ מה לעשות אז הוא הסתובב והלך. אח"כ איש שיחי פנה אלי ואמר "אתה לא חושב שכדאי ללמד אותו, אולי זה יגרום לו להתחזק, לך תדע?" ועניתי לו בערך כך: "הגמרא אומרת: לא זכה - נעשית לו סם המוות, התורה בעצמה הופכת לו לסם מוות אם המעשים שלו לא טובים. הוא לא מחפש לקיים, הוא מחפש עוד בדיחה", דהיינו שידעתי בו שכל הלכה נוספת שהוא יכיר הוא יעשה ממנה בדיחה שיהיה לו עוד איך לצחוק על הדתיים, ולדעתי עליו נאמרה המימרא הנ"ל. מה גם שאני כמעט בטוח שהוא גוי (כשהעלו את הנושא הוא היה ממלא פיו מים כנראה מסיבות זוגיות), וגוי אסור ללמד תורה.
אבל לא צריך להיות גוי כדי לשנוא את התורה ואת החכמים, במשרד לידי יושב כויפר דאורייתא שגם לו אני נזהר לא להשמיע שום דבר.

 

[חגי פאהן]

ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.

לדעתי לצטט אמרה כזו לאשה שבלית ברירה הולכת למקום שהיא מוקפת רשעים כדי להביא ממרחק לחמה, זה לא במקום.

 

[טראכטער]

בעיניי המשפט הזה הכי מסוכן מכל המדובר.

כי חילוני הכי נעים שיש, הוא חוטא ועובר עבירות.
ואם אתה מסמפט אותו, זה ברור מזיק.
כי ברגש זה אומר "מחלל שבת, אבל סחבק".
"אוכל נבילות, אבל וואו של בן אדם".
"קרפקתא דלא מנח תפילין, אבל מענטש".
ודוק.

לעניות דעתי, מי ששמירת התורה והמצוות שלו מבוססת על שכנוע עמוק שכל החילונים הם פראי אדם שאי אפשר להחליף איתם מילה, רוצחים גנבים ונ....ם, זקוק לבדק בית רציני.
למה קשר עם 'מענטש' ו'סחבק' שאינו שומר תומ"צ לצערינו הרב אמור לפגוע השקפתית ורוחנית?

אנחנו מאמינים שתכלית קיום התורה והמצוות היא נשגבה מבינתנו, ומכל מה שאדם יכול להשיג בשכלו. לפעמים ההבדל ניכר בפועל, ולפעמים לא. אבל זה שיש חילוני 'מענטש' אמור לערער את מוסכמות היסוד? ואם ימצאו רב ותלמיד חכם שעבר על חמורות שבחמורות זה אמור לגרום לעזוב את הדת?

 

[דדד]

יפה מאד, החזון איש פסק שאין חובה להרוג חילונים. וודאי שמה שכתב 'להחזירם' וכו' מדבר על אדם שעובר עבירות אבל מגלה עניין ביהדות, ובאמת מחפש את האמת, אומר לך החזון איש אל תוריד אותו לבור ותלך כי זה לא יעזור בדורנו לגדור את הפרצה.
אבל הגמרא אומרת גם "לא זכה - נעשית לו סם המוות". ומעשה שהיה, בתקופה הראשונה שבאתי למשרדי הנוכחי דיברתי עם איש צוותי הדתי במשרד על איזה עניין הלכתי, ואז בדיוק נכנס הבחור הצעיר הנזכר לעיל, ושמע כמה מילים אז הוא שאל "מה אמרתם"? עניתי לו "לא קשור אליך". הוא עשה פרצוף מאד מאד מופתע, הרי הדתיים שהוא מכיר עד עכשיו מאד מתלהבים להשפריץ ולהשמיע כל מה שהם רק יכולים שקשור לתורה, אבל לא היה לו כ"כ מה לעשות אז הוא הסתובב והלך. אח"כ איש שיחי פנה אלי ואמר "אתה לא חושב שכדאי ללמד אותו, אולי זה יגרום לו להתחזק, לך תדע?" ועניתי לו בערך כך: "הגמרא אומרת: לא זכה - נעשית לו סם המוות, התורה בעצמה הופכת לו לסם מוות אם המעשים שלו לא טובים. הוא לא מחפש לקיים, הוא מחפש עוד בדיחה", דהיינו שידעתי בו שכל הלכה נוספת שהוא יכיר הוא יעשה ממנה בדיחה שיהיה לו עוד איך לצחוק על הדתיים, ולדעתי עליו נאמרה המימרא הנ"ל. מה גם שאני כמעט בטוח שהוא גוי (כשהעלו את הנושא הוא היה ממלא פיו מים כנראה מסיבות זוגיות), וגוי אסור ללמד תורה.
אבל לא צריך להיות גוי כדי לשנוא את התורה ואת החכמים, במשרד לידי יושב כויפר דאורייתא שגם לו אני נזהר לא להשמיע שום דבר.

תודה, החכמתי ממש.

 

[פאנטה]

בלת"ק

יש ארגון מדהים לנשים עובדות נקרא "שמורה במבול"
ממליצה מאד יש להם גם נוקד ייעוץ אפשר להתייעץ שם-יש להם הרבה נסיון בנושא.
ובנוסף יש להם מערך שלהם שמיועד בדיוק בשביל נשים עובדות -וחלק בהתמודדות עם חברה חילונים וכו'
ממליצה בחום!
(גם לנשים שעובדות בסיבה חרדית וכו')

למי זה מתאים ומה כוללת הפעילות?

 

[אנכי הקטנה]

למי זה מתאים ומה כוללת הפעילות?

מצטטת מהאתר שלהם:

השמורה מעניקה חוסן רוחני משמעותי ומאפשרת שמירה על זהותה הערכית והרוחנית של העובדת החרדית,
מול האתגרים הרבים העומדים לפתחה במסגרת השתלבותה בשוק התעסוקה.

דיוורים קבועים לחברות הקהילה, המשלבים תוכן עיוני, פרקטיקה וזווית אישית.
קו טלפוני פעיל המאפשר האזנה למגוון שיעורים מטובי המרצים

קו ייעוץ אישי לדילמות, התלבטויות ואתגרים.

מפגשים קבוצתיים להעצמה רוחנית ומקצועית.

כנסים שנתיים חוויתיים המשלבים חיזוק רוחני, שחרור והנאה.


יש לך כאן הסבר והצטרפות
דף הבית שלהם: https://shmura.org/
ממליצה בחום!

 

[לעניות דעתי]

לא מסכימה.
יש אנשים חילוניים, כן, חוטאים ועוברי עברות לפי הגדרתכם,
והם אנשים עם המון רצון לעזור לאחרים, ויש להם אפילו מידות טובות
ועוד כל מיני תכונות...
ונתקלתי בחיי בהרבה מאד בעלי מקצוע ושכירים משני המגזרים, היום אני כבר לא מופתעת לגלות אנשים מיוחדים, באמת! שאינם שומרי תו’’מ. (לא רוצה לדבר על הפתעות לכיוון ההפוך)
ויש בזה משהו יפה לגלות תכונות שמתאימות כל כך ליהודים גם אצל אלו שאינם מתנהגים או נראים בהכרח ככאלה.
לא כל ידידות כוללת דיבורי אמונה או השקפה.
אפשר גם להתידד ע’’י דיבורים על סוג המקרר שלכם ועל תחביבים וכו’.

בינתיים רק מאשש את דבריי.

 

[לעניות דעתי]

לעניות דעתי, מי ששמירת התורה והמצוות שלו מבוססת על שכנוע עמוק שכל החילונים הם פראי אדם שאי אפשר להחליף איתם מילה, רוצחים גנבים ונ....ם, זקוק לבדק בית רציני.
למה קשר עם 'מענטש' ו'סחבק' שאינו שומר תומ"צ לצערינו הרב אמור לפגוע השקפתית ורוחנית?

אנחנו מאמינים שתכלית קיום התורה והמצוות היא נשגבה מבינתנו, ומכל מה שאדם יכול להשיג בשכלו. לפעמים ההבדל ניכר בפועל, ולפעמים לא. אבל זה שיש חילוני 'מענטש' אמור לערער את מוסכמות היסוד? ואם ימצאו רב ותלמיד חכם שעבר על חמורות שבחמורות זה אמור לגרום לעזוב את הדת?

לא אמור. אבל קורה.
אנחנו מוזהרים ומתפללים להתרחק מ'חבר רע'.
ולפעמים שוכחים שחילוני הוא רע. גם אם הוא תינוק שנשבה, הוא נעבאך רע.

חילוני זה לא חוג נוסף, או אומה אירופאית.
חילונים הם יהודים המחוייבים בשמירת התורה והמצוות, שלא עושים זאת.
אם זה באונס או בפשיעה? זה שאלה לבי"ד של מעלה.
אבל סו"ס הם עוברי עבירה.
ואנחנו צריכים להתרחק מהם.

ממילא, ככל שמדובר בחילוני שאנחנו מעריכים [ואלי בצדק מסוים], הסכנה גדולה יותר.

 

[מחלימה]

בלת"ק
יש להבדיל בין חברות לבין שמירה על קשרים טובים וידידותיים כחברי צוות לעבודה או כל דבר אחר,
ההבדל דק אבל משמעותי מאד.

 

[לעניות דעתי]

מזדהה עם חלק מהדברים
מנסיון שלי כגבר בחברה חילונית
מוכרח לכתוב שהסייגים שהוזכרו כאן
רלוונטים מאוד גם לחברה סופר חרדית..

הרחב במטותא..

 

[לעניות דעתי]

ואהבת ישראל?
ולימוד זכות?

ביהודים לא שייך 'לא תחונם'...

אין שום בעיה לפי דבריי - לעזור, לאהוב. רק ראו הודעות קודמות בעניין.

אני דיברתי על החשש מהתדבקות במעשיהם, מדין 'חבר רע'.

 

[לעניות דעתי]

כי התקשורת שאת צורכת מסוננת, וכי את בוחרת להאמין למרות הכל..

הנה הגיע ריקוד ה'מה יפית'.

אנחנו החרדים, שומרי התו"מ פתיים.
ואילו החילונים הניזונים מהתקשורת הרי אובייקטיבית בעולם... הם חסרי פניות...

אז כך: בני אדם ותקשורת מסקרים דברים מתוך 'נגיעה', והשאלה איזה 'נגיעה'.
הם מנגיעה של תרבות מתירנית ופלורליסטית, ושומרי התורה והמצוות מתוך נגיעה חרדית ותורנית.

ולגבי השאלה מי יותר 'נוגע', מהצד שלו, לדאבוננו - הם בשנאתם לשומרי התורה, יותר 'נוגעים'.
יש בנותן טעם לצטט את דברי החפץ חיים להגר"א וסרמן:
הבעיה היא שהרשע הוא 100 אחוז יצר הרע, והצדיק 50 אחוז יצר טוב.