נספח לאתגר דו שבועי - 'הצעקה'

[שיילה]

כאן המקום להערות הארות והשראות.
@מ"ם נשמח לנעיצה, בתודה מראש.

 

[מ"ם]

@מ"ם נשמח לנעיצה, בתודה מראש.

ותיק כמוך מן הסתם יודע שבהוספת תיוג בעריכת ההודעה, לא מגיעה עליו התראה.

 

[שיילה]

ותיק כמוך מן הסתם יודע שבהוספת תיוג בעריכת ההודעה, לא מגיעה עליו התראה.

אינני מן המתויגים חדשות לבקרים כך שהנני עם הארץ בתחום.

 

[אשר שרבר]

בקיצור, האתגר הוא לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה, המחשה שתיקח אותנו אל זעקות הייאוש והפחד ובד בבד אל האמונה החזקה בנצח ישראל.

המורה, לא הבנתי.

אתה רוצה שניגע במאורעות עצמם שהתרחשו אז? -ילד בירושלים בזמן המצור?
או ילד בירושלים של היום שערבים רוצים לפוצץ את האוטובוס שלו?

אולי בכלל אתה מתכוון לשלב, כאילו היום אנחנו בירושלים של אז רומאים וכל זה אבל יש רכבת קלה בתוכה, ובבית המקדש יש פלאזמות וכתבים פרוסים שמעבירים שידורים מזירות שונות, מחוץ לירושלים מהקבינט של הרמאים ומהקרבת הקורבנות ומהסנהדרין. מלחמת קבוצות בין יואליש קרויס והדת"ל האם להיכנע או להמשיך את הקרב או בכלל להקריב קורבנות... מי דבר על הכהן הגדול עם הוא בכלל תימני או חסיד ביאלה פשיסחא

 

[שיילה]

המורה, לא הבנתי.

אולי בכלל אתה מתכוון לשלב, כאילו היום אנחנו בירושלים של אז רומאים וכל זה אבל יש רכבת קלה בתוכה, ובבית המקדש יש פלאזמות וכתבים פרוסים שמעבירים שידורים מזירות שונות, מחוץ לירושלים מהקבינט של הרמאים ומהקרבת הקורבנות ומהסנהדרין. מלחמת קבוצות בין יואליש קרויס והדת"ל האם להיכנע או להמשיך את הקרב או בכלל להקריב קורבנות... מי דבר על הכהן הגדול עם הוא בכלל תימני או חסיד ביאלה פשיסחא

לאאאאאאאאא!!!!!!!!!
אותנטיות מוחלטת עד כדי שאנחנו הנחים על זרי הדפנה עם אופוריית אתחלתא דגאולה מדומה נזדעזע מהמאורעות הנ"ל. האתגר הוא ליצור המחשה מצמררת של המאורע עד כדי דמעות, אתגר מאתגר בהחלט במיוחד לנוכח העובדה שהמאורעות אינם כוללים רצח דם ושכול אלא פגיעה אנושה ביהדות כגון תרגום התורה ליוונית שכדי להפוך את התרגום לטרגדיה (כפי שהוא אכן היה) צריך חכמת המילות. כנ"ל בפטירת עזרא הסופר ופטירת הנביא נחמיה. המצור כמובן יהיה פשוט יותר לספרות בוכיה אך עדיין יש הרבה מקום למעוף בבחירת הזווית ואופי הדיאלוגים.

 

[yonatanr]

לאאאאאאאאא!!!!!!!!!
אותנטיות מוחלטת עד כדי שאנחנו הנחים על זרי הדפנה עם אופוריית אתחלתא דגאולה מדומה נזדעזע מהמאורעות הנ"ל. האתגר הוא ליצור המחשה מצמררת של המאורע עד כדי דמעות, אתגר מאתגר בהחלט במיוחד לנוכח העובדה שהמאורעות אינם כוללים רצח דם ושכול אלא פגיעה אנושה ביהדות כגון תרגום התורה ליוונית שכדי להפוך את התרגום לטרגדיה (כפי שהוא אכן היה) צריך חכמת המילות. כנ"ל בפטירת עזרא הסופר ופטירת הנביא נחמיה. המצור כמובן יהיה פשוט יותר לספרות בוכיה אך עדיין יש הרבה מקום למעוף בבחירת הזווית ואופי הדיאלוגים.

עדיין לא הבנתי עד הסוף.
אבקש לכתוב במילים ברורות ופשוטות:
האם כשכתבת:

לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה,

התכוונת לרוח התקופה ההיא, או לרוח התקופה הזו?

 

[שיילה]

ההיא

 

[yonatanr]

חצי מאולף

מעולף.

"
"אמא. אין לי מה לאכול בבית . המזווה ריקן".
"קשה לי לשמוע את המשפט הזה..וכי נראה לך אכלתי משהו ביומים האחרונים? מנעתי ממך משהו?"
"אבל אני רעבה!" היא מוחה ולא מסכימה.
עצים נעדרי פירות עמדו עצובים בחצר. כדירות ריקות. שום תופין לרפואה. אפילו לא פרי. אפילו לא עבש.
"אני רעבה". היא סובבה שוב את המטבח. ירדה שלוש מדרגות. פתחה בהחבא את כד הדבלות שהיה מחכה כל שבת בחדרון הקטן. כעין מרתף. "אויש. גם מהדבלות לא נשאר כלום".
היא רצתה לומר לה שגם אם היה היא בכלל לא מרשה לרדת לשם. הדבלות מיועדות לעונג שבת בלבד. הגרון שלה יבש. ולכן היא רק אומרת. 'נכון. נגמר'.
שבוע שעבר אבא חזר חצי מאולף מעמידה של שעות ליד החומות. אמרו שבבוקר יגיע משלוח של פירות. לא הגיע. הוא חזר. מוכה בגלל דחיפות. חלש מעמידה ומצום. ואז ירד למרתף ואכל מלוא הכד. דבלות.
"אבל, אמא" קולה הפך לנוקשה. עיניה בולטות פתאום.
"אולי תנסי להירדם?" היא נשכבה במיטה חלושה. ולא נרדמת. 'אני רעבה' אני רעבה'... מלמלה...
קצת כח היא אזרה. הלכה בין בתים. בין חצרות. ליד תנורים. פגשה עוד חברות נפוחות רעב. מסתובבות.
ואז היא נעצרה. בצד הדרך סתורת צמות. וללא רוח חיים. שדודת רעב. נפלה בת שמעון. היא עמדה מבוהלת. ואז הגיעו במהירות שתי אחיות. בלי בכי. בלי דמעה. הן חיטטו בכיסים. פתחו ידיים מתות. והוציאו פת חרבה.
שווא ניבאו להם נביאי השקר. שווא.
היא הייתה מבוהלת. ובכל אופן התבוננה בצידי הרחוב, על יד אשפתות, אולי תמצא משהו לאכול. היא הייתה כה סרה. כה רעבה. עלובת בשר. אם תיפול. לא ימצאו בה מאום. שאפשר לאכול.
היא נתנה לידיה לחולל באשפתות כשפיה מדובב, 'אם אמות שתהיה זו מיתת חרב. לא מיתה עלובה כזו'.
היא לא שרדה. אין לה גם שם ושארית. אבל העם שלה, זה אנחנו. ואנחנו כאן. והחורבן עדיין כאן.

יפה מאד. אבל למה בנספח?

 

[yonatanr]

אם הסיפורים צריכים להיות על מה שהתרחש בעשרה בטבת, הרי שבעשרה בטבת רק הוטל מצור על ירושלים, ועדיין לא היו רעבים...
השאלה היא האם ניתן לספר גם על מה שקרה כתוצאה של מה שהתרחש אז...

 

[שיילה]

אם הסיפורים צריכים להיות על מה שהתרחש בעשרה בטבת, הרי שבעשרה בטבת רק הוטל מצור על ירושלים, ועדיין לא היו רעבים...
השאלה היא האם ניתן לספר גם על מה שקרה כתוצאה של מה שהתרחש אז...

עיינו באתגר ובתגובתי לעיל לרב אשר שליט"א.
בגדול האתגר הינו למאורעות חודש טבת.

 

[yonatanr]

עיינו באתגר ובתגובתי לעיל לרב אשר שליט"א.
בגדול האתגר הינו למאורעות חודש טבת.

אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...

 

[פסיק]

אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...

כפי מה שהבנתי יש פה חופש סגנון.
זה אתגר תוכן.
איפה פגשת סגנון?
לא כן @שיילה

 

[yonatanr]

כפי מה שהבנתי יש פה חופש סגנון.
זה אתגר תוכן.
איפה פגשת סגנון?
לא כן @שיילה

הסגנון הוא בזה שמעלה האתגר הודיע שהמנצח יהיה מי שיצליח להוריד הכי הרבה דמעות, מה שאומר שעל הסגנון להיות עצוב ומדכא ומַבכִּי.

 

[שיילה]

הסגנון הוא בזה שמעלה האתגר הודיע שהמנצח יהיה מי שיצליח להוריד הכי הרבה דמעות, מה שאומר שעל הסגנון להיות עצוב ומדכא ומַבכִּי.

כל כתיבה על התקופה ההיא אינה שמחה וששון, זו תקופה נוראית לעם היהודי כך שעניין הדמעות הוא נטו סימן ליכולת כתיבה גבוהה עד כדי תחושה.
חשוב לציין 'ההשתתפות אינה חובה', אין צורך לומר שיותר מנשמח בהשתתפותכם...

 

[לילך אור]

אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...

על כן נקרא שמו:
אתגר

 

[kiwi]

@טלח
עצוב ונוגע ללב.

לא בטוח שאעלה סיפור, בכל מקרה אפילו רק התכנון והמחקר אמורים להכניס אותנו לאוירה של החורבן, שזה דבר חשוב.
ועוד משהו... הלב של העם שלנו פצוע וחבול, אז בבקשה תשתדלו שתהיה תקווה בסיפורים...
(אם כי זה לא חלק מהאתגר. אולי @שיילה יכניס גם אותו)

 

[RACHELIZ]

ועוד משהו... הלב של העם שלנו פצוע וחבול, אז בבקשה תשתדלו שתהיה תקווה בסיפורים...
(אם כי זה לא חלק מהאתגר. אולי @שיילה יכניס גם אותו)

זה הוזכר גם:

בקיצור, האתגר הוא לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה, המחשה שתיקח אותנו אל זעקות הייאוש והפחד ובד בבד אל האמונה החזקה בנצח ישראל.

 

[שרה.]

@הדוויג - חזק!
ממצה את האתגר. יש פה צעקה, צרחה! וזה ממחיש את האסון בצורה מדהימה. מזעזעת.

פניהם חיוורות כמתים

לא עדיף - פניהם חוורות כפני מתים?

 

[טלח]

איזה קומיקס עצום.
עצוב.

 

[RACHELIZ]

וגם סיפקת עוד הוכחה לדיון על הקומיקס...