נספח לאתגר דו שבועי - 'הצעקה'

  • הוסף לסימניות
  • #4
בקיצור, האתגר הוא לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה, המחשה שתיקח אותנו אל זעקות הייאוש והפחד ובד בבד אל האמונה החזקה בנצח ישראל.

המורה, לא הבנתי.

אתה רוצה שניגע במאורעות עצמם שהתרחשו אז? -ילד בירושלים בזמן המצור?
או ילד בירושלים של היום שערבים רוצים לפוצץ את האוטובוס שלו?

אולי בכלל אתה מתכוון לשלב, כאילו היום אנחנו בירושלים של אז רומאים וכל זה אבל יש רכבת קלה בתוכה, ובבית המקדש יש פלאזמות וכתבים פרוסים שמעבירים שידורים מזירות שונות, מחוץ לירושלים מהקבינט של הרמאים ומהקרבת הקורבנות ומהסנהדרין. מלחמת קבוצות בין יואליש קרויס והדת"ל האם להיכנע או להמשיך את הקרב או בכלל להקריב קורבנות... מי דבר על הכהן הגדול עם הוא בכלל תימני או חסיד ביאלה פשיסחא
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
המורה, לא הבנתי.

אולי בכלל אתה מתכוון לשלב, כאילו היום אנחנו בירושלים של אז רומאים וכל זה אבל יש רכבת קלה בתוכה, ובבית המקדש יש פלאזמות וכתבים פרוסים שמעבירים שידורים מזירות שונות, מחוץ לירושלים מהקבינט של הרמאים ומהקרבת הקורבנות ומהסנהדרין. מלחמת קבוצות בין יואליש קרויס והדת"ל האם להיכנע או להמשיך את הקרב או בכלל להקריב קורבנות... מי דבר על הכהן הגדול עם הוא בכלל תימני או חסיד ביאלה פשיסחא
לאאאאאאאאא!!!!!!!!!
אותנטיות מוחלטת עד כדי שאנחנו הנחים על זרי הדפנה עם אופוריית אתחלתא דגאולה מדומה נזדעזע מהמאורעות הנ"ל. האתגר הוא ליצור המחשה מצמררת של המאורע עד כדי דמעות, אתגר מאתגר בהחלט במיוחד לנוכח העובדה שהמאורעות אינם כוללים רצח דם ושכול אלא פגיעה אנושה ביהדות כגון תרגום התורה ליוונית שכדי להפוך את התרגום לטרגדיה (כפי שהוא אכן היה) צריך חכמת המילות. כנ"ל בפטירת עזרא הסופר ופטירת הנביא נחמיה. המצור כמובן יהיה פשוט יותר לספרות בוכיה אך עדיין יש הרבה מקום למעוף בבחירת הזווית ואופי הדיאלוגים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לאאאאאאאאא!!!!!!!!!
אותנטיות מוחלטת עד כדי שאנחנו הנחים על זרי הדפנה עם אופוריית אתחלתא דגאולה מדומה נזדעזע מהמאורעות הנ"ל. האתגר הוא ליצור המחשה מצמררת של המאורע עד כדי דמעות, אתגר מאתגר בהחלט במיוחד לנוכח העובדה שהמאורעות אינם כוללים רצח דם ושכול אלא פגיעה אנושה ביהדות כגון תרגום התורה ליוונית שכדי להפוך את התרגום לטרגדיה (כפי שהוא אכן היה) צריך חכמת המילות. כנ"ל בפטירת עזרא הסופר ופטירת הנביא נחמיה. המצור כמובן יהיה פשוט יותר לספרות בוכיה אך עדיין יש הרבה מקום למעוף בבחירת הזווית ואופי הדיאלוגים.
עדיין לא הבנתי עד הסוף.
אבקש לכתוב במילים ברורות ופשוטות:
האם כשכתבת:
לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה,
התכוונת לרוח התקופה ההיא, או לרוח התקופה הזו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מעולף.
"
"אמא. אין לי מה לאכול בבית . המזווה ריקן".
"קשה לי לשמוע את המשפט הזה..וכי נראה לך אכלתי משהו ביומים האחרונים? מנעתי ממך משהו?"
"אבל אני רעבה!" היא מוחה ולא מסכימה.
עצים נעדרי פירות עמדו עצובים בחצר. כדירות ריקות. שום תופין לרפואה. אפילו לא פרי. אפילו לא עבש.
"אני רעבה". היא סובבה שוב את המטבח. ירדה שלוש מדרגות. פתחה בהחבא את כד הדבלות שהיה מחכה כל שבת בחדרון הקטן. כעין מרתף. "אויש. גם מהדבלות לא נשאר כלום".
היא רצתה לומר לה שגם אם היה היא בכלל לא מרשה לרדת לשם. הדבלות מיועדות לעונג שבת בלבד. הגרון שלה יבש. ולכן היא רק אומרת. 'נכון. נגמר'.
שבוע שעבר אבא חזר חצי מאולף מעמידה של שעות ליד החומות. אמרו שבבוקר יגיע משלוח של פירות. לא הגיע. הוא חזר. מוכה בגלל דחיפות. חלש מעמידה ומצום. ואז ירד למרתף ואכל מלוא הכד. דבלות.
"אבל, אמא" קולה הפך לנוקשה. עיניה בולטות פתאום.
"אולי תנסי להירדם?" היא נשכבה במיטה חלושה. ולא נרדמת. 'אני רעבה' אני רעבה'... מלמלה...
קצת כח היא אזרה. הלכה בין בתים. בין חצרות. ליד תנורים. פגשה עוד חברות נפוחות רעב. מסתובבות.
ואז היא נעצרה. בצד הדרך סתורת צמות. וללא רוח חיים. שדודת רעב. נפלה בת שמעון. היא עמדה מבוהלת. ואז הגיעו במהירות שתי אחיות. בלי בכי. בלי דמעה. הן חיטטו בכיסים. פתחו ידיים מתות. והוציאו פת חרבה.
שווא ניבאו להם נביאי השקר. שווא.
היא הייתה מבוהלת. ובכל אופן התבוננה בצידי הרחוב, על יד אשפתות, אולי תמצא משהו לאכול. היא הייתה כה סרה. כה רעבה. עלובת בשר. אם תיפול. לא ימצאו בה מאום. שאפשר לאכול.
היא נתנה לידיה לחולל באשפתות כשפיה מדובב, 'אם אמות שתהיה זו מיתת חרב. לא מיתה עלובה כזו'.
היא לא שרדה. אין לה גם שם ושארית. אבל העם שלה, זה אנחנו. ואנחנו כאן. והחורבן עדיין כאן.
יפה מאד. אבל למה בנספח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם הסיפורים צריכים להיות על מה שהתרחש בעשרה בטבת, הרי שבעשרה בטבת רק הוטל מצור על ירושלים, ועדיין לא היו רעבים...
השאלה היא האם ניתן לספר גם על מה שקרה כתוצאה של מה שהתרחש אז...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אם הסיפורים צריכים להיות על מה שהתרחש בעשרה בטבת, הרי שבעשרה בטבת רק הוטל מצור על ירושלים, ועדיין לא היו רעבים...
השאלה היא האם ניתן לספר גם על מה שקרה כתוצאה של מה שהתרחש אז...
עיינו באתגר ובתגובתי לעיל לרב אשר שליט"א.
בגדול האתגר הינו למאורעות חודש טבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
עיינו באתגר ובתגובתי לעיל לרב אשר שליט"א.
בגדול האתגר הינו למאורעות חודש טבת.
אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...
כפי מה שהבנתי יש פה חופש סגנון.
זה אתגר תוכן.
איפה פגשת סגנון?
לא כן @שיילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כפי מה שהבנתי יש פה חופש סגנון.
זה אתגר תוכן.
איפה פגשת סגנון?
לא כן @שיילה
הסגנון הוא בזה שמעלה האתגר הודיע שהמנצח יהיה מי שיצליח להוריד הכי הרבה דמעות, מה שאומר שעל הסגנון להיות עצוב ומדכא ומַבכִּי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הסגנון הוא בזה שמעלה האתגר הודיע שהמנצח יהיה מי שיצליח להוריד הכי הרבה דמעות, מה שאומר שעל הסגנון להיות עצוב ומדכא ומַבכִּי.
כל כתיבה על התקופה ההיא אינה שמחה וששון, זו תקופה נוראית לעם היהודי כך שעניין הדמעות הוא נטו סימן ליכולת כתיבה גבוהה עד כדי תחושה.
חשוב לציין 'ההשתתפות אינה חובה', אין צורך לומר שיותר מנשמח בהשתתפותכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...
על כן נקרא שמו:
אתגר
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
@טלח
עצוב ונוגע ללב.

לא בטוח שאעלה סיפור, בכל מקרה אפילו רק התכנון והמחקר אמורים להכניס אותנו לאוירה של החורבן, שזה דבר חשוב.
ועוד משהו... הלב של העם שלנו פצוע וחבול, אז בבקשה תשתדלו שתהיה תקווה בסיפורים...
(אם כי זה לא חלק מהאתגר. אולי @שיילה יכניס גם אותו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ועוד משהו... הלב של העם שלנו פצוע וחבול, אז בבקשה תשתדלו שתהיה תקווה בסיפורים...
(אם כי זה לא חלק מהאתגר. אולי @שיילה יכניס גם אותו)
זה הוזכר גם:
בקיצור, האתגר הוא לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה, המחשה שתיקח אותנו אל זעקות הייאוש והפחד ובד בבד אל האמונה החזקה בנצח ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
  • הוסף לסימניות
  • #20
וגם סיפקת עוד הוכחה לדיון על הקומיקס...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום @איצ'ה קו המידע , אני פונה אליך כמי שקשוב לדופק של הציבור.
המידע שמגיע אליי מצייר תמונה של ניצול וחוסר מודעות בתחום זכויות העובדים במגזר שלנו.
אשמח לשמוע את תגובתך ואת הנתונים שבידיך כדי שנוכל להציף את הנושא ולעצור את כדור השלג הזה לפני שעוד משפחות ימצאו את עצמן מול שוקת שבורה בגיל פרישה וכדו',
אני יודע שאתה פועל ללא ליאות בכל הנושאים שקשורים לזה...
ועכ"ז אשתף אותך בסיפור שסיפרו לי 2 אברכים אתמול בערב, ע"כ שבמקום שהם עובדים הביאו קבוצה של אברכים שכמובן החתימו אותם ע"כ שלא יקבלו זכויות סוציאליות לרבות פנסיה חופשה ימי מחלה ועוד... ומי שרק מנסה לדבר פשוט יודע שתקופה הבאה לא קוראים לו לעבודה, היו גם כמה ש"כבר לא עובדים שם היום"...
וכמובן שמחפשים פתרון...

הייתי רוצה קצת לנתח את הנושא, וכמובן לקבל תגובות מהציבור הרחב:

רבים מאיתנו יוצאים מדי יום לעבודה לפעמים אפי' פיזית- קשה, כדי להביא טרף לביתנו.
אנחנו סומכים על הרבש"ע שהמעסיק עושה את שליחותו נאמנה, במיוחד כשמדובר במוסדות וארגונים "משלנו", שדואגים לנו לכל המעטפת הנדרשת.
אך מתברר שמאחורי תלוש המשכורת מסתתרת לעיתים מציאות קשה: הפרה בוטה של החוק וחוסר דאגה בסיסי לעתידו של העובד.

לאחרונה הצטברו עדויות על מעסיקים, ולאו דווקא כאלו הנמצאים "בקשיים כלכליים", שמחתימים עובדים על "כתבי ויתור" לא חוקיים בנוגע לזכויות סוציאליות. חשוב להבהיר: על פי החוק בישראל, עובד אינו יכול לוותר על פנסיה, דמי הבראה או חופשה שנתית. חתימה כזו אינה שווה את הנייר עליו היא נכתבה, אך היא משמשת ככלי הרתעה פסיכולוגי נגד עובדים שחוששים למקום עבודתם.

היה ניתן לצפות שמוסדות חינוך קטנים הנאבקים על קיומם יתקשו לעמוד בנטל, אך התופעה מחלחלת גם לגופים גדולים ורווחיים, כולל מאפיות מצות מפורסמות וארגוני ענק.
כשהכסף נמצא בכיס המעסיק אך לא מופקד בקופת העובד, מדובר בפגיעה אנושה בחיסכון שיצטרך לפרנס את העובד ומשפחתו בזיקנה או במקרה של אובדן כושר עבודה.

כל מעסיק חייב להפריש לפנסיה לאחר 6 חודשי עבודה (או 3 חודשים אם יש לעובד קופה פעילה).
ההפרשה כוללת תגמולי מעסיק (6.5%), תגמולי עובד (6%) ופיצויים (6% או 8.33%).
בנוסף, המעסיק חייב למסור לעובד אישור שנתי על ההפקדות.

מה כן אפשר לעשות?
  1. בתלושים- אל תסתכלו רק על ה"נטו".
  2. בדקו שהפרשות הפנסיה מופיעות בתלוש ומועברות בפועל לקופה (ניתן לבדוק זאת באתר של חברת הביטוח/הפנסיה).
  3. שיתוף סיפורים ב"פרוג" ("ללא שמות"- אם יש חשש...)
    פשוט מעלה את הנושא לסדר היום וגורם למעסיקים להבין שהציבור כבר לא "פראייר".
  4. וכמובן לפנות לייעוץ, במקרים של הפרה, ישנם ארגונים ועורכי דין המתמחים בזכויות עובדים במגזר החרדי שיכולים לסייע.
המעסיקים החרדים שפועלים בניגוד לחוק בונים על השתיקה שלנו.
ברגע שכל עובד ידע לקרוא את התלוש שלו, יכיר את זכויותיו וידע להשתמש במסלקה הפנסיונית, התופעה הזו תיעלם מאליה.

אנחנו פונים מכאן למעסיקים: לפני שתקראו לאחרים, בדקו את עצמכם.
"שכר שכיר אינו רק המשכורת של היום, אלא גם הביטחון שלו למחר".

מה אומרים ע"ז???
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה