הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
השנה אנחנו בעלי ניסיון.
שנה שעברה היה פשוט לשרוף כסף. ככה אבא שלי אמר כל הזמן. סתם לשרוף כסף. לא ראיתי אותו שורף כלום, אבל אם אבא שלי אמר אל תתווכחו. אתם צריכים להכיר אותו.
בעצם אולי אתם מכירים אותו. גבוה, רחב, כלומר גבוה מאוד לרוחב, עם קול חזק, ועיניים אוכלות. ככה אני קורא לעיניים שלו. הסתכלתי במראה ונראה לי שגם לי יהיה עיניים אוכלות. יש לו גם גבות כאלה מחוברות שעוזרות לאכול.
אתם מזהים?
הוא תמיד מתפלל במנין של 9:45, הוא גבאי שמה, הוא אמר לי שהוא ביקש להיות גבאי כדי שיהיה לו סיבה להגיע לפחות לקריאת התורה. הוא כזה מדקדק במצוות. הרבה פעמים אני מתפלל איתו ואז הוא תולש פתק קטן מהקופסה של הסיגריות וכותב: שוקי מאחר בידיעתי, ועושה קשקוש. ואז אומר לי לרוץ מהר כי הוא משלם מספיק לחיידר, וחבל על הכסף.
אז שנה שעברה היינו במלילות. היה המון אנשים, וקצת הופעות, והאוכל לא היה מספק, ככה אמא שלי אמרה, והמזגנים התקלקלו ביום השלישי שהיינו. הטכנאי אמר שזה יכול לקרות אם זה דולק מעל 60 שעות רצוף.
בקיצור השנה מאחרי חנוכה אבא שלי התחיל לארגן משהו אחר. הוא דיבר עם כמה חברים מהמנין, וגם מהמנין שאחריהם, והם סיכמו לעשות נופש שיתקן להם את כל הטראומה (ככה אומרים את זה?) של שנה שעברה.
היה אספה אצלנו בבית. צורי הציע דבר ראשון לעשות את הנופש בתשעת הימים. בהתחלה כולם הסתכלו עליו בהפתעה, אבל לאט לאט קלטו את הפוטנציאל. אבל במקום לספר לכם על כל הרעיונות אני פשוט יספר לכם איך היה.
קודם כל היה הרבה מקום. לא היה את הדוחס של כל שנה.
בלילה הראשון אחרי ארוחה ענקית של סלומון ודגים מעושנים, ומלא אוכל חלבי, היה הופעה של מקהלת בין המצרים. הם שרו כזה יפה, ממש היית יכול לחשוב שזה עם כלים, אבל הכל היה ווקאלי לגמרי. הם כשרונות. וגם הם הקפידו לשיר בעיקר פסוקים ממגילת איכה. ככה הם אמרו. לא ידעתי שיש כזה הרבה שירים באיכה.
למחרת היה צריך להיות בריכה. אבל אסור סתם להתרחץ, לכן התכנון היה שקודם נכנסים לחדר כושר לכמה זמן, עד שמזיעים, ואז מותר. אבא שלי שלח הודעה לרב אחד בסמס מהטלפון שבכיס הפנימי של הוסט, והוא שאל אותו מי שמזיע מאוד אם מותר לו להתרחץ בתשעת הימים והוא אמר שכן.
אז היה שלט גדול בכניסה שרק מי שהיה בחדר כושר יכול להיכנס אבל ראיתי שהרבה נכנסו סתם והשומר לא אמר להם כלום.
ביום השלישי היה הפתעה, הגישו לנו ארוחה בשרית. הביאו בחור שעשה סיום על מסכת אבות וככה יכלנו לאכול. אמנם הרבה הגיעו אחרי הסיום אבל כולם אמרו שזה מותר וזה אותו סעודה. היה נורא טעים.
ביום הרביעי היה רקדנים. קראו להופעה נפרצו החומות, והרקדנים באו להציג את הרומאים איך הם שמחים שהם ניצחו אותנו כדי שאנחנו נצטער מזה. היה מה זה יפה.
עכשיו ערב תשעה באב ואנחנו בדרך חזור. כזה סוף מעצבן לחופש.
שנה שעברה היה פשוט לשרוף כסף. ככה אבא שלי אמר כל הזמן. סתם לשרוף כסף. לא ראיתי אותו שורף כלום, אבל אם אבא שלי אמר אל תתווכחו. אתם צריכים להכיר אותו.
בעצם אולי אתם מכירים אותו. גבוה, רחב, כלומר גבוה מאוד לרוחב, עם קול חזק, ועיניים אוכלות. ככה אני קורא לעיניים שלו. הסתכלתי במראה ונראה לי שגם לי יהיה עיניים אוכלות. יש לו גם גבות כאלה מחוברות שעוזרות לאכול.
אתם מזהים?
הוא תמיד מתפלל במנין של 9:45, הוא גבאי שמה, הוא אמר לי שהוא ביקש להיות גבאי כדי שיהיה לו סיבה להגיע לפחות לקריאת התורה. הוא כזה מדקדק במצוות. הרבה פעמים אני מתפלל איתו ואז הוא תולש פתק קטן מהקופסה של הסיגריות וכותב: שוקי מאחר בידיעתי, ועושה קשקוש. ואז אומר לי לרוץ מהר כי הוא משלם מספיק לחיידר, וחבל על הכסף.
אז שנה שעברה היינו במלילות. היה המון אנשים, וקצת הופעות, והאוכל לא היה מספק, ככה אמא שלי אמרה, והמזגנים התקלקלו ביום השלישי שהיינו. הטכנאי אמר שזה יכול לקרות אם זה דולק מעל 60 שעות רצוף.
בקיצור השנה מאחרי חנוכה אבא שלי התחיל לארגן משהו אחר. הוא דיבר עם כמה חברים מהמנין, וגם מהמנין שאחריהם, והם סיכמו לעשות נופש שיתקן להם את כל הטראומה (ככה אומרים את זה?) של שנה שעברה.
היה אספה אצלנו בבית. צורי הציע דבר ראשון לעשות את הנופש בתשעת הימים. בהתחלה כולם הסתכלו עליו בהפתעה, אבל לאט לאט קלטו את הפוטנציאל. אבל במקום לספר לכם על כל הרעיונות אני פשוט יספר לכם איך היה.
קודם כל היה הרבה מקום. לא היה את הדוחס של כל שנה.
בלילה הראשון אחרי ארוחה ענקית של סלומון ודגים מעושנים, ומלא אוכל חלבי, היה הופעה של מקהלת בין המצרים. הם שרו כזה יפה, ממש היית יכול לחשוב שזה עם כלים, אבל הכל היה ווקאלי לגמרי. הם כשרונות. וגם הם הקפידו לשיר בעיקר פסוקים ממגילת איכה. ככה הם אמרו. לא ידעתי שיש כזה הרבה שירים באיכה.
למחרת היה צריך להיות בריכה. אבל אסור סתם להתרחץ, לכן התכנון היה שקודם נכנסים לחדר כושר לכמה זמן, עד שמזיעים, ואז מותר. אבא שלי שלח הודעה לרב אחד בסמס מהטלפון שבכיס הפנימי של הוסט, והוא שאל אותו מי שמזיע מאוד אם מותר לו להתרחץ בתשעת הימים והוא אמר שכן.
אז היה שלט גדול בכניסה שרק מי שהיה בחדר כושר יכול להיכנס אבל ראיתי שהרבה נכנסו סתם והשומר לא אמר להם כלום.
ביום השלישי היה הפתעה, הגישו לנו ארוחה בשרית. הביאו בחור שעשה סיום על מסכת אבות וככה יכלנו לאכול. אמנם הרבה הגיעו אחרי הסיום אבל כולם אמרו שזה מותר וזה אותו סעודה. היה נורא טעים.
ביום הרביעי היה רקדנים. קראו להופעה נפרצו החומות, והרקדנים באו להציג את הרומאים איך הם שמחים שהם ניצחו אותנו כדי שאנחנו נצטער מזה. היה מה זה יפה.
עכשיו ערב תשעה באב ואנחנו בדרך חזור. כזה סוף מעצבן לחופש.
Reactions: חיים# ו-שיבת ציון2 //