סקירת AI


שיעור המשכנתאות בפיגור (עיכוב של מעל 90 יום)
עומד על כ-0.69% מסך תיק המשכנתאות (נכון לנובמבר 2025), המהווים כ-4.3 מיליארד שקל. מדובר בעלייה חדה של כ-40% בהיקף הפיגורים מאז ספטמבר 2024, כאשר הפיגורים הגבוהים ביותר (1.19%) נרשמים במשכנתאות קטנות.

נתונים מרכזיים:
  • היקף הפיגורים: הגיע לשיא של כ-4.3 מיליארד שקל, עלייה משמעותית המושפעת מסיום מתווה ההקלות ("פליפ-פלופ") והעלייה בריבית.
  • מגמת עלייה: לאחר התייצבות מסוימת בתחילת המלחמה בזכות הקפאות, הפיגורים חזרו לעלות, בעיקר בשל יוקר המחיה והעלייה בהחזרים החודשיים.
  • משכנתאות בסיכון גבוה: משכנתאות קטנות (עד 300 אלף ש"ח) מציגות את אחוז הפיגור הגבוה ביותר (1.19%), בעוד משכנתאות גבוהות (מעל 4 מיליון ש"ח) מציגות שיעור נמוך יותר (0.34%).
  • השוואה היסטורית: הנתונים הנוכחיים הם הגבוהים ביותר מאז יולי 2020 (תקופת הקורונה), אך עדיין נמוכים מרמות השיא שנראו בתחילת העשור הקודם.

זה לא משנה אחוז המשכנתאות
אלא אחוז הכסף המלווה

ורוב המשכנתאות בפיגור זה כמו שמוזכר כאן
הלוואות קטנות שנלקחו ע״י משקי בית בקשיים
לא משכנתאות בקניית דירה
 
אני כותב בידיעה אישית שיש הרבה מאוד קבלנים שנמצאים במצוקה מטורפת על סף קריסה

אני עדיין אופטימי, וגם מקוה שהגרוע מכל לא יקרה, אבל צריך לקחת הכל בחשבון

בכל זכרו נא, שהדעה שלי בלתי רלוונטית בעליל
 
ירידה דרמטית במכירת הדירות והמשך עלייה בדירות חדשות שנותרו למכירה.

סקירת הנדל"ן של הכלכלן הראשי באוצר חושפת גם מחדל גדול בנתוני הלמ"ס בשנים האחרונות. הלמ"ס לא מספקת נתוני אמת על שוק הדירות

"לאחרונה החלו הקבלנים להציע הטבות כספיות לא מבוטלות שאינן מוגדרות בדיווחי הקבלנים לרשות המסים כהטבות מימון," מציין הדוח. "כך למשל כוללות ההטבות החדשות סבסוד של ריבית המשכנתא, אופציה להנחה משמעותית במחיר אם פריסת התשלומים תהיה פחות ארוכה וכו'. בהיעדר דיווח על הטבות אלו אין ביכולתינו לכלול אותן בניתוח זה."
 
ברור שאנחנו בבועה דירה 4 חדרים ברכסים לפני ריהוט סורגים מזגנים 1800000
תגידו התחרפנו?
מי יכול לשלם את המחירים האלו
ההיטק לא מקבל כמעט צעירים יש המון דירות שהקבלנים תקועים איתם אנחנו לא בועה אנחנו בסופר בועה
לאנשים אין יכולת לשלם את המחירים האלו חד משמעית תחשבו גם מי שיש לו 700000 בבסיס
צריך בשביל דירה ברכסים להתחיל בתור זוג צעיר ב6000 שקל לפחות לחודש רק על המשכנתא זה מטורף
ברור שזו בועה
 
מי יכול לשלם את המחירים האלו
היות ובשנים האחרונות הרבה מאוד מהציבור החרדי וכן הכללי השקיעו בS&P וכדומה, ובשאר שוק ההון
שעשו רווחים ממש יפים
ומכיוון שבין בבורסה הישראלית ובין בארה"ב - הכל נמצא קרוב לשיא
יתכן שהרבה כעת מושכים כדי לקנות דירה
והרבה מאוד ימשכו כשיתחילו התיקונים בשווקים, שיכול לגרום ג"כ להון נזיל אצל אנשים
ובנוסף - מכיר משפחה ששוכרת במרכז דירה 4 חדרים כבר שנים
וכעת מחפשים דירה לקניה
והסיבה המרכזית - שתשלומי השכירות יהיו כתשלומי המשכנתא או קרוב לכך
ולכן עדיף להם נכס שלהם מהטעמים הידועים
גם במחיר של היחנקות כלכלית
 
יש לי דירה בקבוצת רכישה בגילה, ירושלים. אמורה להיות מוכנה בחודש הקרוב, משהו כזה. ואנשים פונים אלינו דרך תפוצה פנימית של הרוכשים ומחפשים לקנות דירה - 3 חדרים, 4 חדרים!
 
יש לי דירה בקבוצת רכישה בגילה, ירושלים. אמורה להיות מוכנה בחודש הקרוב, משהו כזה. ואנשים פונים אלינו דרך תפוצה פנימית של הרוכשים ומחפשים לקנות דירה - 3 חדרים, 4 חדרים!
ומה זה בא לומר?
כנראה נחתך כמה מילות קישור או משהו כזה
 
יש לי דירה בקבוצת רכישה בגילה, ירושלים. אמורה להיות מוכנה בחודש הקרוב, משהו כזה. ואנשים פונים אלינו דרך תפוצה פנימית של הרוכשים ומחפשים לקנות דירה - 3 חדרים, 4 חדרים!
ומה זה בא לומר?
שהעולם משוגע לגמרי
ואנשים נורמלים מחפשים איך לקנות דירות 3 4 חדרים בירושלים בגילה למרות שהמחירים כבר מזמן לא סבירים.
 
שהעולם משוגע לגמרי
ואנשים נורמלים מחפשים איך לקנות דירות 3 4 חדרים בירושלים בגילה למרות שהמחירים כבר מזמן לא סבירים.
לגבי בועה, לגבי שלאנשים אין כסף וכו. מה לעשות, לא כולם קוראים את האשכול שלנו - אז לא כולם יודעים שאין להם כסף לקנות דירה. בפורים היו אצלי אורחים - זו"צ + ילד, בעל - אברך. סיפרו שזכו ב'מחיר למשתכן' בדירה בקריית ביאליק. "מה המחיר שתשלמו?", התעניינתי. 1.2 מיליון. "אז איפה בדיוק הנחה?", שאלתי. אמרו שמחיר רגיל - 1.8 מיליון.

ויש לי חבר שקנה דירה בקריית מלאכי - 3 חדרים (קומה ד' ללא מעלית, דירה לא חדשה) ב930.000ש.

מה אני בא לומר? שהעולם נוהג די כמנהגו. אנשים קונים דירות. דירות חדשות עולות יקר בכל מקום - גם משום שעלויות בניה וכו. יקרות, וגם משום שיש ביקוש למוצר הזה. אגב, עם גל האינפלציה הצפוי, גם המחירים לדירות חדשות יכולים לעלות עוד (בצירוף עם המצב פוסט-מלחמה וצמיחה כלכלית שצפויה).

מה עוד אני בא לומר? שיש הבדלים גדולים בין מקומות עם ביקוש חזק (נגיד, עפולה) לעומת אלה שלא כ"כ באופנה (קריית מלאכי). זה גם דבר שתמיד היה...
 
לגבי בועה, לגבי שלאנשים אין כסף וכו. מה לעשות, לא כולם קוראים את האשכול שלנו - אז לא כולם יודעים שאין להם כסף לקנות דירה. בפורים היו אצלי אורחים - זו"צ + ילד, בעל - אברך. סיפרו שזכו ב'מחיר למשתכן' בדירה בקריית ביאליק. "מה המחיר שתשלמו?", התעניינתי. 1.2 מיליון. "אז איפה בדיוק הנחה?", שאלתי. אמרו שמחיר רגיל - 1.8 מיליון.

ויש לי חבר שקנה דירה בקריית מלאכי - 3 חדרים (קומה ד' ללא מעלית, דירה לא חדשה) ב930.000ש.

מה אני בא לומר? שהעולם נוהג די כמנהגו. אנשים קונים דירות. דירות חדשות עולות יקר בכל מקום - גם משום שעלויות בניה וכו. יקרות, וגם משום שיש ביקוש למוצר הזה. אגב, עם גל האינפלציה הצפוי, גם המחירים לדירות חדשות יכולים לעלות עוד (בצירוף עם המצב פוסט-מלחמה וצמיחה כלכלית שצפויה).

מה עוד אני בא לומר? שיש הבדלים גדולים בין מקומות עם ביקוש חזק (נגיד, עפולה) לעומת אלה שלא כ"כ באופנה (קריית מלאכי). זה גם דבר שתמיד היה...
זו בדיוק ההוכחה שאנשים קונים היום פחות "דירות רגילות" וממתינים לזכיה במחיר למשתכן בקריית ביאליק כדי לעשות עיסקה טובה, או קונים דירה בקריית מלאכי (שאגב היא די קרובה למרכז) בפחות ממיליון ש"ח. ודירה כזו בעפולה עולה הרבה פחות מבקריית מלאכי...
 
זו בדיוק ההוכחה שאנשים קונים היום פחות "דירות רגילות" וממתינים לזכיה במחיר למשתכן בקריית ביאליק כדי לעשות עיסקה טובה, או קונים דירה בקריית מלאכי (שאגב היא די קרובה למרכז) בפחות ממיליון ש"ח. ודירה כזו בעפולה עולה הרבה פחות מבקריית מלאכי...
אז בכלל, על מה יש לבכות - שלאנשים אין יכולת להגיע ל900.000ש? או שלא יכולים לרכוש דירה חדשה במרכז? נו, כבר היו דברים מעולם: כשרק התחילה ברכפלד (אז קניתי שם את הדירה הראשונה שלי), בכו שאין כסף לקנות בירושלים ובב"ב. תמיד יש מה לבכות, ותמיד יש מה לרכוש.

הגרלות שאפשר לזכות בהן בחצי מיליון ש"ח - מי לא ירצה דבר שכזה?
(אלא א"כ הוא איזה כלכלן-סטטיסט ממולח שיודע להוכיח בחישובים מורכבים שהדבר לא כדאי).
 
אז בכלל, על מה יש לבכות - שלאנשים אין יכולת להגיע ל900.000ש? או שלא יכולים לרכוש דירה חדשה במרכז? נו, כבר היו דברים מעולם: כשרק התחילה ברכפלד (אז קניתי שם את הדירה הראשונה שלי), בכו שאין כסף לקנות בירושלים ובב"ב. תמיד יש מה לבכות, ותמיד יש מה לרכוש.
להרבה אנשים יש יכולת להגיע ל900 אל"ש אבל הם לא מעוניינים בדירות שמקבלים בתמורה למחיר כזה...
וייתכן ואתה צודק ואין להם על מה להתלונן.
 
לגביי הציבור החרדי יש שינוי בשנים האחרונות
בהתחלה (לפני 20-30 שנה) קנו ההורים לזוג, והזוג לא לקח משכנתא כלל
בשנים יותר מאוחרות התחילו לקחת משכנתא מזערית
לפני 10-8 שנים התחילו לקחת משכנתא בטווח של 700-800 אל"ש
ובשנים האחרונות החזרי המשכנתאות יותר מיכולת הנטילה ע"פ בנק ישראל(כוונתי 40% מהשכר נטו המשותף לזוג) - וכאן עזרו מאוד יועצי המשכנתאות
וכעת הגיעו למצב שגם זה כבר לא עוזר כי היכולת הכלכלית של הזוג עם המחייה , יקרה יותר מההכנסה
נכון יש הרבה שיכולים לקנות, אבל הרבה מהזוגות הצעירים כבר במקסימום - ונמנעים מקניה לא מחמת המתנה על הגדר או השקעות רווחיות , אלא מחוסר יכולת
יש שקונים במקומות זולים, ושוכרים קרוב להורים, - אבל זה לא מתאים לכל זוג (מי שהתנסה יודע..) + שלא מן הנמנע שיש חודש ריק בהשכרה, אבל הזוג תמיד שוכר ואין שום חודש ריק + תקלות ונזקים ובלאי טבעי- שמאד מונע זוגות לעשות כן
ולכן עליות בנדלן כעת הרבה יותר קשות משנים עברו
מה שכן, כשהריבית הממוצעת תרד לאיזור ה3 (וזה תלוי רק בבנק ישראל) אז יהא שוב להרבה זוגות יכולת להיכנס לקניית נכס - וזה יכול להביא לעליות מחירים
וכן אם יהיה מימושים בשוק ההון - בארה"ב ובישראל, שוב יכנס כסף למשפחות- ובזה יקנו נכסי נדלן
אני חושב שיהיה מיתון בתקופה הזו , וכשהריבית תרד משמעותית, אז ישתנה המצב
 
חברים
מישהו יודע איך המלחמה הזו תסתיים??
מי שיודע שיהמר על מחירי הדירות לאחריה.
מה הקשר?
כשהכל משתנה אין שום דבר ודאי.
 
חברים
מישהו יודע איך המלחמה הזו תסתיים??
מי שיודע שיהמר על מחירי הדירות לאחריה.
מה הקשר?
כשהכל משתנה אין שום דבר ודאי.
אין לדעת.
שמעתי איזה פרשן שטוען שבארץ יהיה יותר בטוח אחרי שיקטינו את הסיכונים והאיומים מהסביבה.
מאידך האנטישמיות מרימה ראש, הדברים הנ"ל עשויים להביא לעלייה גדולה לארץ.
 
אין לדעת.
שמעתי איזה פרשן שטוען שבארץ יהיה יותר בטוח אחרי שיקטינו את הסיכונים והאיומים מהסביבה.
מאידך האנטישמיות מרימה ראש, הדברים הנ"ל עשויים להביא לעלייה גדולה לארץ.
מסכים, זאת המגמה. אבל אינפלציה שתעלה כנראה תאלץ את בנק ישראל להשאיר ריבית על כנה - אז בטווח קרוב לא תהיה עליה במחירי הנדל”ן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
היי, הקטע הבא הוא אולי-פרק-ראשון-לסיפור-בהמשכים, אבל מכיוון שהסוף שלו עוד לא ברור(מהסיבה הפשוטה שהוא לא קיים), אז הוא יישאר בהגדרה הנוכחית עד לקבלת הנחיות חדשות😄
__

שיעורי היסטוריה הם הסיוט שלי.

כאילו מישהו לקח את הזמן ופיזר את כל החלקיקים הבלתי נראים שלו על פני נצח, ואז מתח את הכל על פני נצח נוסף. ויש לי חשד סביר שזאת גברת שוסטר, המורה המיתולוגית שאחראית לעוול הזה, המתקרא 'שיעור-היסטוריה-בכיתה-י"ב-בשיעור-שמיני-ואחרון-של-יום-ראשון-עייף-במיוחד'.

בשלב כלשהו הקשרים הסינפטיים במוח שלי נהפכים מבולגנים כמו סיר מקרוני דקיקים ומתוסבכים, והדף המרוט שמולי מעיד על כך בשתיקה דמומה רווית דיו בארבעה צבעים שונים.

אני מניחה ראש יגע על זרועותיי הלאות, מניחה למחשבה שלי להיסחף לתכנון עליז לאחר הצהריים הקרוב. המחשבה על בגדים חתיכים במחירי סוף עונה בזארה וסט אוברולים זעירים לאחיינית הכי מתוקה והכי יחידה שלי מציתים בי מלאי אנרגיה חבוי, ורטט של ציפייה חולף דרך כתפיי, מתעקל עם המרפקים ומתנגש בקצות אצבעותיי במרץ חסר סבלנות. היידה, מלחה!

'לא מומלץ, בגין עומד בגלל איזה תאונה עצמית מטופשת וחבורת שוטרים שלקחו הכל ברצינות מדי', קורא קול לא מוכר בקדמת מוחי, ואני משתעלת בהפתעה, תוהה מאיפה זה בא לי.

ראשית, מה למען השם קרה ליצירתיות האופטימית-בדרך-כלל שהיא משדרת לי מחזות אימה בדמות תאונות ופקקים אינסופיים?...

שנית, בהנחה ואכן הייתה תאונה, איך ייתכן שאני אדע עליה?

אוקיי, כן, זה פשוט לא הגיוני. או שאני נביאה, למרות שאני לחלוטין לא חושבת שאני שוטה או קטנה.

"גברת שטיינברג, אפשר לעזור לך במקרה?" קולה מטיל האימה של גברת שוסטר חודר לפתע דרך עור התוף שלי, והוא נשמע קרוב מדי. אני מרימה ראש, ממהרת למלמל מילות התנצלות.

"לרגע היה נשמע כביכול את מחרחרת מתוך שינה, אני מניחה שתטפלי בזה עוד היום", היא רצינית להחריד, ואני מוכרחה למלוא השליטה העצמית שלי כדי לא לפלוט צחקוק היסטרי.

היא חוזרת ללמד, ואני חוזרת לתנוחתי הקודמת, מסדירה נשימה. מיד אחרי זה מעיפה את הקול הטורדני ממקודם ל'stupid thoughts zone' שבירכתי מוחי וחוזרת לטוות חלומות על שמלות מהממות וסוודרים חתיכים שאולי יימצאו.

הזמן עובר מהר פתאום, ואני מתמתחת באושר כשקולו הרגוע עד אימה של יידל וורדיגר מזמר להנאתו שיר עם מילים ביידיש שמעולם לא טרחתי לנסות להבין.

אני מכתפת פאוץ', דוחפת אזניות וממהרת לחכות לאוטובוס שיקדם אותי למושא חלומותיי בשעה האחרונה- קניון מלחה.

אבל תוך דקות אני מוצאת את עצמי כלואה בלופ מחשבות אינסופי, ששוטף אותי בחוזקה ומכריח אותי לחשוב באובייקטיביות האם אני שוטה או קטנה.

כי בגין עומד בגלל איזו תאונה עצמית מטופשת וחבורת שוטרים שלקחו הכל ברצינות מדי.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה