התייעצות עצב בפורים - מישהו מזדהה?

אם כבר דיברו על שמחת פורים.
איך אפשר השנה (במיוחד) לשמוח?
שמחה שמהולה בעוד הרבה רגשות נוספים, ובמיוחד לאלו שמאובחני HSP.
יש פה מזדהים?
 
אתה מתכוון להציע שבגלות, של הכלל והפרט. אין מקום למצוות משתה ושמחה?
או שלאנשים בעלי רגישות גבוהה אין שייכות למצווה זו?
אנשים כנים אמיתיים ופנימיים שמבינים שלשמוח הכוונה באמת לשמוח ממקום פנימי בלי זיופים, צריכים להשקיע בכדי לחווות את פורים לפי מעלתם. אם בהכנה רוחנית של חיבור למהות היום. אם בהכרת מבנה הנפש שלהם והתמודדות עם רגשות. אבל צרה כזו או אחרת היא חלק מהמסלול שלנו כעם ובמסלול האישי בחיים כמבואר בתורה ובחז"ל.
לענ"ד פורים במהותו הוא 'החג' של בעלי HSP. חג של תהליכי עומק שקטים חג של צנועים צאצאי רחל ושאול המלך משבט בנימין. אסתר בדרכה ומרדכי בדרכו. חג שהקב"ה מראה שהוא איתנו גם כשפחות נראה. חג של אור וקרבה. חג של חול אבל מאוד קדוש כי ככה אנו היהודים מלאי קדושה גם בסתם יום של חול. תשאלו את המאובחנים הם חיים בעומק הזה כל השנה..
פורים שמח ובהצלחה לכולנו כל אחד בדרכו
ונזכה לברכת 'ליהודים היתה אורה וכו'
 
לצערי אני מזדהה ממש זאת תקופה קשה עם כל הלחץ וכו' אבל אין פתרון חוץ מלשים מבטחך על בוראך
כמובן לנתק מגע עם מה שגורם את הלחץ כדוג' חדשות או כל מה שגורם לך לחץ ועצב פורים הוא יום שנעשו בו ניסים לישראל ובעז"ה ההיסטוריה תחזור על עצמה אמן
 
@אבינועם גולדברג, קודם כל כיף שאפשר להגיב כאן ולהגיד לך תודה על כל התכנים שאתה מפרסם בקהילת הכתיבה שם אין לי הרשאה עדיין. נהנית מאד.
כל הכבוד על האומץ להעלות את הנושא, רציתי מאד להגיב בהתחלה ולומר גם אני, אבל לא אוהבת לקבל אימוג'ים כועסים, אז ויתרתי.
אבל, קראתי עכשיו עד עמוד 9 ובגלל שהיו כל מיני תגובות של אנשים שדי הרגיזו אותי - כמו אמירה של ניסיון להטרלה, קביעה של דיכאון, קביעה מה מותר ומה אסור ומה אפשר להרגיש ועוד כל מיני דברים הזויים, חוץ מהמסורת הידועה של סטייה מנושא האשכול לכל כיוון לא קשור אפשרי כמו מהי מהות היום שעד עכשיו לא הצלחתי להבין את הקשר לשיתוף שלך, אבל לא נורא.

בקיצור, לא אוהבת בכלל את פורים, רק מחכה שהיום הזה ייגמר ושתגיע השקיעה. אם לא היו את המצוות שחייב לעשות הייתי נוסעת למקום שקט ונהנית שם מיום חופש. פורים של ירושלים זה היום שבו כל המשפחה שלי נוסעת לירושלים ואני עפה לעבודה כמו לטיול שנתי בכיתה ג'.
כמו שאמר @קשיבות, מותר לא לאהוב את היום הזה, והכל בסדר. הכל בסדר.
פסח כשר ושמח!
 
נערך לאחרונה ב:
אני אדם שמח פחות או יותר. יש ירידות מצב רוח פה ושם כמובן, בגדר הנורמה. אני חושב שניתן להגדיר אותי כעליז מעל הממוצע.

עד שבא פורים.

כבר מהשבוע שלפני, כשקולות פיצוץ עולים בלילות מניסויים בלתי מבוקרים בחומרי נפץ. וצמדי בחורים נבוכים ומצחקקים מתחילים לנקוש על הדלת - העצב מתחיל להזדחל בתוכי.

וככל שעולה השמחה בחוצות, כך הדכדוך מתגבר בי.

התמונות של הליצנים במודעות הרחוב ובפרסומות בעתונים, נראות לי חסרות טעם, ואפילו קצת מאיימות.

וכשמגיע פורים עצמו, בכלל. המוסיקה הרעשנית מכל עבר נשמעת לי כרעמי מלחמה והחיוכים המלאכותיים על פני הכול עושים לי בחילה.

אני מסתגר בבית, וכשקבוצות עליזות של בחורים נשמעות בחדר המדרגות, אני רועד מפחד שיכנסו אלי ויכריחו אותי לרקוד איתם.

אני לא אוהב שיכורים, ועוד יותר לא אוהב שיכורים מתחזים.

אני מנסה להתרכז בתוכן של פורים, ולא מצליח לחבר אותו להמולה המטורפת מסביב.

אני רק מחכה שתרד כבר השקיעה, ושכל השתויים יפלו ארצה ללא הכרה. ושקט שפוי ישתרר.

ועד אז, אני אומר לעצמי, עברנו את המן - נעבור גם את זה.

אני לא אומר פה מוסר או השקפה. רק תחושה פנימית, רק תחושה פנימית.

אם מישהו מרגיש דכדוך דומה וירצה לשתף. זה ישמח אותי מאד שלא ארגיש שאני פסיכי לגמרי.

יש שיאמרו שאני צריך ללכת לפסיכולוג, שיגלה שבילדות אבא שלי הרביץ לי עם רעשן או משהו.

יתכן.

אבל אין לי את זה בשום סיטואציה אחרת. רק בפורים, מרגיש לי כמו הצגה אחת גדולה וריקה.

ויש כל כך הרבה תוכן. יש מה לחשוב ומה לקרוא ועל מה לשוחח ביישוב הדעת ליד שולחן הסעודה מלבד הצעקות הריקניות, הבדיחות חסרות הכלח, והפגנת אנרגייה מוגזמת בכל ערוץ אפשרי.

אל תנסו לזהות אותי בפורים. לא תצליחו, אני מחייך כמו כולם, אני מקפצץ ושותה אלכוהול ומפזר וורטים מטופשים על המגילה.

הכל בפנים.

עמוק.

כואב.

משהו לא מסתדר לי, זה אני או הם, או מה.

רק מחפש נפש אחת שתתקרב ותלחש באזני

- גם אני
כל מילה בסלע!
מזדהה עם כל מילה
 
מזדהה עם המציאות של עצב בפורים ויותר מזה, אני מרגישה שהעצב נובע מלחץ שחייבים להיות בשמחה, כמו שבראש השנה 'חייבים' להרגיש את הדין וחנוכה את האורות ואם לא אז חטאנו למהות גם בפורים, עצם הלחץ שבעשרים וארבע השעות הקרובות אנחנו חייבים להרגיש שמחה, היא לבד מורידה את מצב הרוח.
בשנים האחרונות פשוט הרפיתי, לא מצפה להרגיש כלום בשום יום ולמרבה הפלא, עצם חובר הציפייה גורמת לי להיות יותר מחוברת ומרגישה.
 
קראתי פה כל מיני תגובות שכאילו אנשים עברו איזה טראומה בפורים וכו' ולכן הם עצובים וכו', אני חושב שלהגיד את זה באופן גורף על תופעה שהרבה סובלים ממנה זה שטויות- צריך לדעת את האמת שהשמחה בתורה ובמצוות זה לא דבר טבעי אלא דבר שצריך לעבוד עליו, מה הכוונה לעבוד?
יש משל יפה מר' נחמן שכשיש אנשים שרוקדים לקול מוזיקה- ואדם מבחוץ מבחין בהם שהם רוקדים אבל אינו שומע את המוזיקה האנשים שרוקדים נדמים בעיניו כמשוגעים. אותו דבר אדם שבא לחג בלי הכנה והוא לא מחובר לתוכן הפנימי של החג הוא לא יכול לקבל את האור שלו ובאמת לשמוח בו.

התורה והמצוות הם שכל עליון שאי אפשר להבין אותו מסברא רגילה- זאת אומרת גם אם אתה אדם שמח ברגיל, זה לא אומר שתשמח במצוות - כי המצוות הם אמונה- ולכן חיבור לאמונה הוא משהו שצריך לבנות, וזה לא בא לבד

את השאלה ששאלו פה בפורום הצגתי בפני רב חשוב שאני יושב איתו ועוזר לו לכתוב כתבים (הוא מעל 70+) ושאלתי אותו שראיתי אנשים ששואלים שבתכלס הם עצובים ביום הפורים, אז הוא התחיל להסביר לי שצריך לשמוח בניסים שהיה במגילה ואיזה נפלאות, אמרתי לו הרב זה לא משמח משהו שהיה לפני כמה אלפי שנים, גם אם היה ניסים גדולים, איך הלב ישמח מזה?
ויש עוד רעיונות של כח התפילה וכו', אבל בתכלס רק לחשוב שפורים זה איזה כספומט (או ישועומט) זה מאוד נחמד אבל זה לא באמת משמח.

אז הוא חשב ואמר רעיון הוא אמר לי משהו שחיזק אותי ובאמת גרם לי לשמחה- בפורים אחד הדברים זה הנשיאת חן של אסתר- שיש מדרש שאומר שהמלך אחשורוש ברגע שהיא נכנסה אליו היה בכזה זעם וכעס, בכאלו העצבים שהוא רצה להרוג את אסתר, אבל הקב"ה נתן לאסתר חן וכל הכעס של אחשורוש התבטל לגמרי.

שלי אישית ממש עורר שמחה -ואני בטוח שמי שיאמין בו באמת זה יעזור לו להתחבר- בפורים הקב"ה גם ליהודי מכוער (במעשיו כן?) שנראה בעיניו שהוא רחוק מאוד הקב"ה נותן לו חן למצוא חן בעיני הקב"ה בעצמו! זאת אומרת שבפורים הקב"ה רואה את כל היופי שלך של הנשמה שלך, וזה מבטל הכל! הוא בעצמו לא רואה שום דבר רע שיש בנו! הקב"ה פשוט רואה את כל היופי שלך כאילו אתה צדיק יסוד עולם! אם אדם מאמין בזה, הוא גם מרגיש בעצמו וחושב על עצמו שבפורים במשתה היין הקב"ה רואה בי רק את הטוב! וכשאדם מרגיש שהוא נשמה ושהקב"ה נותן לו חן איך שהוא, למרות הכל, זה דבר שמחבר את האדם ישירות ומאוד מאוד משמח, לפחות אותי
תודה רבה. ממש יפה מה שכתבתם
 
מה שמעניין באשכול הזה
שיש המצדדים בעד [דלא ידע] ויש נגד
יש המצביעים על התעלות דקדושה ואחרים על רגישות יתירה
ואבינועם גולדברג עובר ומחלק לייקים
אני לא חושב שהדיון פה היה האם זה נכון להשתכר אלא כל אחד אמר האם זה מפריע ולא חס ושלום לומר שאסור להשתכר אם כבר עד כמה להשתכר עד דלא ידע כולל או עד ולא עד בכלל,
 
@boaz CBT קראתי את ה'חיזוק' שלך וממש חיזק!!! נותן כוח וממלא באנרגיות של שמחה. ומעל לכל חיבור לפורים!!! ממש מיגון לשמחה! מאבל ליו"ט! פורים שמח!:):):)
 
עזבו אותכם,
תישבו כל העצובים והמסכנים והמתמסכנים בבית, בחדר סגור ומסוגר, תנעלו את החלונות ותשימו מבודד רעשים כדי שחס וחלילה לא יחדור אליכם שיר עליז ושמח.
תתקשרו לקופה של השכונה תתרמו כסף- קיימתם מתנות לאביונים בלי שמחה
תפתחו את החלון לרגע(כמובן שתישמו אטמים) ותזרקו 2 קופסאות שימורים תיסגרו את החלון לאחר מכן- משלוח מנות
תאכלו את הלב, תשתו את הדם- קיימתם סעודה
תפרשו לשינה קצרה -עדלא ידע
לסיכום: קיימתם את כל מצוות הפורים בלי לשמוח!!! בראווו!
כמה ציניות- אולי לכם אישית זה נראה מוזר מהצד כמו אנשים מדוכאים וכו' ועצובים, אבל תדעו לכם שהאנשים האלו שמתארים פה עצבות בפורום בשיגרה יכולים להרגיש הרבה יותר שמחים ממכם (כמובן שאני לא מכיר אתכם בכלל), הם פשוט כל כך טוב להם, שהם לא מבינים למה צריך לעשות משהו כל כך מוחצן וזר למערכת שלהם שלא "זורם" עם כל השמחה השיגרתית שלהם.
אולי יש לך דבר או שניים ללמוד מה"עצובים" הללו
 
א. נא לא לחנך
ב. שכל אחד יעשה מה שטוב לו
ג. אין כזה דבר עצובים בפורים אבל בשאר ימות השנה שמחים
זה מאוד יפה לצחוק על אנשים בפורום פה, ועל רגשות וחוויות אמיתיות שאנשים מנסים לפתור, ואז כשמעירים לך לכתוב "נא לא לחנך" אבל הדה לגיטימציה שאתה עושה פה למשהו שהרבה אנשים עוברים זה פשוט פגיעה באחרים, ואולי אתה (או את?) זה שמנסה לחנך דרך הציניות- אני סה"כ מבקש ממך לא לפגוע, ואתה אומר לי "לא לחנך" בוודאי שכל אחד יעשה מה שטוב לו ואף אחד לא שואל פה אף אחד על זה, ולא צריך אישור שלך לזה. ולגבי הקביעה שלך ג. אין כזה דבר עצובים בפורים אבל שאר ימות השנה שמחים- אשמח לדעת כמה אנשים אתה מכיר ומה רמת הידע שיש לך ברגשות שלהם ובמחשבות שלהם, ואיזה מכון סטטיסטיקה יש לך בבעלותך שבדק את זה
 
גם אני מזדהה אם הענין הזה.

ראיתי לאחר שעברתי על הדברים שניתחו את זה כחסכים מגיל צעיר. או בגלל הגזמה בציפיות. או רצון להיות כמו כולם.
והכול נכון.

אך אני חושב שאפשר להיות שמח בפורים גם אם אתה עצוב ע"י שתתחבר לפורים ולאו דווקא לחפש את כל המהות אלא אפי' לקחת דבר קטן וללכת איתו עד הסוף ( כלומר לחשוב עליו כמה פעמים בפורים) למשל כמו המאמר שכתב

boaz CBT

 
יאללללה,
חטאתי, עויתי, פשעתי, הרשעתי, העויתי, דיברתי דופי,- ועל כולם.. סלח לנו!
נא להרגיע,
ואם נגעתי לך בנקודה כואבת ואו זרעתי מלח על הפצעים, אתה מוכן ומזומן ללכת לפסיכולוג לפני שזה יחמיר ותאלץ ללכת לפסיכיאטר
נ.ב מרוב שאני מכיר\ה המון אנשים , אני לא זוכר\ת כמה...
I REST MY CASE
 
נכון, יתכן שבשלב השני או השלישי של השיכרות, יפרצו הבכיות, החרטה, הרצון להיות יותר טוב. כמאמר השיר, ;) "השיכורים בוכים בלילה".

אך זה מה שאמרו חז"ל, "רשעים מלאי חרטות",
שיכורים אלו זוהי התבנית שלהם גם ביום יום, ספירלה של פנטזיה/חרטה/פנטזיה/חרטה.
(ביום יום זה לא מהיר כל כך כמו קצב השפעת האלכוהול, במהלך השנה זה יהיה בתקופות, וגם פחות נוכח, כי זוהי התמודדות פנימית)
המצקצקים והמתרגשים מבכיות התשובה, צר עולמם.

תראו מה עשה אותו שיכור בשלב הראשון של השיכרות, מה יצא ממנו אז, לאו דווקא באופן מוגזם וקיצוני.
אל תסתכלו רק על שלב החרטה, כשהאלכוהול עדיין קיים, אך מתחיל להתפוגג, ויש שם חלון קטן של הבנה פנימית מזוקקת, שהחיים האלו הם מתסכלים. פנטזיה/חרטה/פנטזיה/חרטה.
סליחה אבל ממש לא נכון לומר שבכי של שיכור זה בגלל רשעים מלאי חרטות.
אדם כל השנה וכל הזמן נמצא במצב חיצוני שמענין אותו מה יאמרו הוא חי בלחץ ופחות מתעסק בפנימיות שלו. מגיע הזמן שהוא שותה. וממילא מגיע הרגע הפנימי שכבר לא מענין אותו אחרים ואז מגיע הרגע של הבכי הטהור. שהאדם הזה זועק אני באמת רוצה להיות יותר טוב רוצה להתקדם בחיים. זה בכי שמגיע מהנקודה הפנימית שבלב. אינני חושב שע"ז דיברו חז"ל ברשעים מלאי חרטות. (אולי דיברת על בכי אחר אבל כפי איך שאני חושב רוב הבכי של השיכורים זה משם) וכמובן שהכול תלוי ברמה של השיכור, כמובן.
 
תמיד הבכי הזה מגיע לקראת סוף השיכרות.
למה?

אתה ושאר המגיבים צודקים, נוצר רושם להכללה של כל השיכורים באשר הם.
שוב, חילקתי בין השיכורים המעודנים לבים הפראיים.

כל שיכור מודע פחות או יותר, ונמצא בשליטה.
השאלה היא מה הוא מאפשר לעצמו תחת הכיסוי וההיתר של שיכור.

ואחדד בקטנה, כי הדברים צריכים הבהרה.
ההתנהגויות המדוברות, הן לא תמיד מוחצנות ורעות,
נוכחתי באירועים שאנשים רגילים מסביב נהנו מאוד מהמופע.
אני כ HSP ראיתי את הדחפים היותר עמוקים. וזה די מביך.

נקודה שניה,
זה אכן לא כל השיכורים, ואיני צריך להכליל בהכללה גסה, אך כמו שמספיק שני גנבים בכדי להדיר שינה מעיני שכונה שלימה, מספיק אחוזים מסויימים מהשיכורים (שלרוב הם גם אלו שנותנים את המופע הבולט יותר) בכדי להקשות את השהייה במרחב הזה.

פורים שמח ובשורות טובות לעם ישראל.
גאולה שלמה לגוף ולנפש.
 
סליחה אבל ממש לא נכון לומר שבכי של שיכור זה בגלל רשעים מלאי חרטות.
אדם כל השנה וכל הזמן נמצא במצב חיצוני שמענין אותו מה יאמרו הוא חי בלחץ ופחות מתעסק בפנימיות שלו. מגיע הזמן שהוא שותה. וממילא מגיע הרגע הפנימי שכבר לא מענין אותו אחרים ואז מגיע הרגע של הבכי הטהור. שהאדם הזה זועק אני באמת רוצה להיות יותר טוב רוצה להתקדם בחיים. זה בכי שמגיע מהנקודה הפנימית שבלב. אינני חושב שע"ז דיברו חז"ל ברשעים מלאי חרטות. (אולי דיברת על בכי אחר אבל כפי איך שאני חושב רוב הבכי של השיכורים זה משם) וכמובן שהכול תלוי ברמה של השיכור, כמובן.
תמיד הבכי הזה מגיע לקראת סוף השיכרות.
למה?

אתה ושאר המגיבים צודקים, נוצר רושם להכללה של כל השיכורים באשר הם.
שוב, חילקתי בין השיכורים המעודנים לבין הפראיים.

כל שיכור מודע פחות או יותר, ונמצא בשליטה.
השאלה היא, מה הוא מאפשר לעצמו תחת הכיסוי וההיתר של שיכור.

ואחדד בקטנה, כי הדברים צריכים הבהרה.
ההתנהגויות המדוברות, הן לא תמיד מוחצנות ורעות,
נוכחתי באירועים שאנשים רגילים מסביב נהנו מאוד מהמופע.
אך אני כ HSP ראיתי את הדחפים היותר עמוקים. וזה די מביך.

נקודה שניה,
זה אכן לא כל השיכורים, ואיני צריך להכליל בהכללה גסה, אך כמו שמספיק שני גנבים בכדי להדיר שינה מעיני שכונה שלימה, מספיק אחוזים מסויימים מהשיכורים (שלרוב הם גם אלו שנותנים את המופע הבולט יותר) בכדי להקשות את השהייה במרחב הזה.

פורים שמח ובשורות טובות לעם ישראל.
גאולה שלמה לגוף ולנפש.
 
בכי של שיכורים זה פשוט כי האלכוהול עושה להם ממש רע, לשתות 2 בקבוקי יין על בטן ריקה זה באמת עושה ממש רע לגוף, ואז בוכים ולמפרע מתרצים שזה בכי של צדיקים או רשעים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה